הקצינה לא קודמה בגלל שהיא אשה. המשטרה תפצה אותה ב-120 אלף שקל
הזוי: קצינת משטרה תפוצה בסכום של 120 אלף שקל לאחר שהופלתה על ידי המשטרה ולא קודמה על רקע מגדרי.
מי שהגישה את התביעה היא נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה שבמשרד הכלכלה והתעשייה. זה קרה בנובמבר 2020 כאשר זו הגישה עתירה לבית המשפט המחוזי בירושלים, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, בשמה של קצינה ותיקה ומוערכת במשטרת ישראל, אשר הופלתה בקידום בעבודה בתפקיד ובדרגה על רקע מינה.
אפלייתה באה לידי ביטוי בעיקר במסגרת ראיון שנערך לה על ידי מי שכיהן בזמנו מפכ"ל משטרת ישראל, רב ניצב בדימוס רוני אלשיך, במסגרתו נאמר לה במפורש כי לא מינה אותה לתפקיד ראש מדור מהימנות ביחידה לביטחון מידע במשטרת ישראל, תפקיד שדרגת התקן שלו היא סגן ניצב, משום שראה לנכון למנות גבר ולא אישה.
בית המשפט המחוזי בירושלים קיבל את עמדת נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה במשרד הכלכלה והתעשייה, וקבע כי נשקל שיקול מגדרי מפלה ופסול על ידי המפכ"ל (דאז) רוני אלשיך, בהחלטתו לא לקדם קצינת משטרה בכירה ומוערכת.
עוד הודגש בעתירה כי מהבחינה הנורמטיבית, גם אם בנוסף לשיקול המגדרי הפסול, נשקל שיקול ענייני נוסף (צורך בריענון שורות ביחידה), ההחלטה כולה מוכתמת כפסולה על פי "מודל ההכתמה". במסגרת העתירה, טענה נציבות השוויון, בין היתר, כי המשטרה, ככל רשות ציבורית, פועלת כנאמן של הציבור והיא מחויבת להפעיל את שיקול דעתה וסמכויותיה בתום לב, בהגינות, בסבירות ובמידתיות, מבלי לשקול שיקולים זרים ובלתי ענייניים, וחובתה להתנהל בשוויון וללא אפליה.
- עובדות תבעו את הכללית בטענה לאפליה - ביהמ"ש הכריע
- אפליה נגד יהודים בקבלה לאוניברסיטאות בארה"ב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כבוד השופטת דנה כהן - לקח קיבלה את העתירה וקבעה כי "בנימוקי החלטת המשיבה לקח בחשבון שיקול מגדרי שלא הוכח שהוא מתחייב מאופי התפקיד או ממהותו כנדרש בסעיף 2(ג) לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"ח - 1988(להלן: החוק). לפיכך, הוא מהווה שיקול מפלה פסול. לצד זאת, נלקח בחשבון שיקול מקצועי ענייני – ריענון שורות ביחב"מ. עסקינן, אפוא, במקרה שבו נשקלו שני שיקולים מרכזיים מעורבים באופיים: שיקול מגדרי פסול, לצד שיקול ענייני מקצועי מותר".
יש להבחין בין מישור האחריות ובין מישור הסעד. עצם לקיחה בחשבון של שיקול מגדרי שאינו מתחייב מאופיו של התפקיד וממהותו לפי סעיף 2(ג) לחוק ולפיכך הוא פסול, מטיל אחריות על המשיבה לפי החוק וכן לפי "עקרון ההכתמה".
עו"ד מרים כבהא, נציבת שוויון הזדמנויות בעבודה ציינה כי: "אני מברכת על פסק דין חשוב זה, הקובע בצורה ברורה וחד משמעית, כי אין מקום לאפליה מגדרית בשוק העבודה ומבהיר למעסיקים כי הם לא יכולים להסוות החלטות פסולות ומפלות תחת כסות של שיקול ענייני אחר כמו שהיה במקרה דנן".
- 2.גילי 13/04/2023 15:03הגב לתגובה זובאלו שגרמו למחדל, אף אחד לא יגע. במדינה מתוקנת, מי שאחראי על המחדל, צריך לשלם מכיסו את הנזקים.
- 1.אלשיך הנוכל, מסתבר שהוא גם טיפש. (ל"ת)סוקרטס 02/04/2023 14:59הגב לתגובה זו
מחפש עבודה קרדיט: chat gptמחפשים עבודה הרבה זמן? אלו המקצועות שמשוועים לעובדים חדשים
עלייה אבטלה בארה"ב דוחפת מועמדים למקצועות לא צפויים כמו בפינוי פסולת, הכוונת תנועה ושמירה, אבל מה המצב בישראל? מהם המקצועות שממש משוועים לעובדים ו-10 עובדות על מקצוע החשמלאי
בארה"ב אנשים שבעבר לא היו שוקלים משרות מסוימות, כיום מוצאים את עצמם שולחים קורות חיים לתפקידים שנחשבו "לא מבוקשים". מדובר במשרות עבודת שטח, תפקידים פיזיים ועבודות שירות שבעבר התקשו למשוך מועמדים, אך כיום זוכות לביקוש חסר תקדים. זהו מצב שנובע מהאטה שעובר שוק העבודה האמריקאי, עם ירידה ניכרת בקצב הגיוסים ועלייה בשיעורי האבטלה.
לפי הדיווחים, חברות כמו AQC Traffic Control, העוסקות בהכוונת תנועה באתרי בנייה, מקבלות כיום עשרות בקשות מדי שבוע לעומת כמעט אפס פניות בעבר. גם מתקני מיחזור, חברות פינוי פסולת, מערכת החינוך (משרות הוראה זמנית), ענפי הביטחון והשמירה ואפילו הצבא האמריקאי מדווחים על זינוק משמעותי במספר המועמדים. המכנה המשותף? משרות שמבוססות על מאמץ אנושי ישיר ונוכחות פיזית שאינה ניתנת להחלפה.

מהפיכת הבינה המלאכותית משנה את כללי המשחק
אחד הגורמים המרכזיים למגמה זו הוא החשש הגובר מהשפעת הבינה המלאכותית על שוק העבודה. עובדים רבים מבינים שתפקידים משרדיים, עבודות ניתוח נתונים, כתיבה, עיצוב ואפילו תכנות מסוימים עלולים להיות מאוימים על ידי טכנולוגיות AI מתקדמות. לכן, יש תנועה הולכת וגוברת לכיוון מקצועות שדורשים נוכחות פיזית, מיומנויות ידניות וקשר אנושי ישיר.
- האם סין תפעיל מול יפן את נשק יום הדין שלה ותמנע ייצוא של מתכות נדירות?
- עסקת האניוול-גוגל: מכניסה את הבינה המלאכותית לחזית התעשייה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העבודות הפיזיות, הטכניות, הידניות או כאלו שבענף השירות יכולות בינתיים להיות כ"מקלט בטוח" מפני האוטומציה. בעוד שמשרות תכנות עלולות להיעזר יותר ויותר ב-AI או אפילו להיות מוחלפות חלקית, מפעיל מכונות בקו ייצור, חשמלאי בשטח, מלצר במסעדה או סוהר בבית כלא – לא יכולים להיות מוחלפים על ידי אלגוריתם, לפחות לא בעתיד הנראה לעין.

חוק "שכר שווה" - מה זה ומדוע הוא כל כך חשוב?
פערי השכר בין גברים לנשים הם אתגר כלכלי וחברתי עצום. היכן אנחנו עומדים ביחס לעולם, והאם 2025 תהיה שנת המפנה?
מדובר בלא פחות מאחד הפערים הכלכליים העיקשים והמתסכלים ביותר בעידן המודרני: נשים ברחבי הגלובוס ובישראל בפרט ממשיכות להשתכר פחות מגברים על עבודה זהה או שוות-ערך. בעוד שורה של מדינות באירופה מחייבות שקיפות מלאה בשכר ואף קונסות מעסיקים מפלים, בישראל חובת הדיווח עדיין בחיתוליה והפערים ניכרים. הכתבה בוחנת את המגמות המקומיות אל מול הסטנדרטים הבינלאומיים בתחום המאבק לשוויון כלכלי. הזכות לשכר שווה, המושתתת על עיקרון שחוק שכר שווה לעובדת ולעובד (1996) מבקש להבטיח ששכירה או שכיר יקבלו שכר זהה על עבודה שווה או עבודה שוות ערך. אם כך, מדוע הפער ממשיך להתקיים? ולמה זה נושא כה משמעותי בעידן שבו ההעסקה, שוק העבודה ותפקידים משתנים בקצב מהיר?
עבודה שווה בעיקרה מתייחסת לשני עובדים שמבצעים מטלות דומות מבחינת מיומנות, מאמץ, אחריות ותנאים סביבתיים. הביטוי "עבודה שוות ערך" משמעותו
מטלות שאינן זהות אך שוות‑משקל מבחינת גורמים אלה. החוק הישראלי מעניק לעובדת ולעובד את הזכות לשכר שווה, ללא הבדלי מין. במערכת חייב המעסיק להוכיח כי קיים בסיס כלכלי סביר לפער בשכר, ושאין מדובר בהפרת הדין.
הדרישה לשקיפות נדחפה עוד כאשר חוק תיקון מספר 6 לחוק
שכר שווה חייב מעסיקים שמעסיקים מעל 500 עובדים לפרסם דוחות שנתיים על פערי שכר בין נשים לגברים. כך נוצר משולש של חקיקה‑אכיפה‑שקיפות.
מה קורה בעולם?
הפערים בשכר בין נשים לגברים מתקיימים כמעט בכל מדינות העולם. לפי דוח ה־Global Gender Gap Report
של פורום הכלכלה העולמי, המדד של סגירת הפער הכלכלי עומד כיום על כ-69% בלבד מתוך 100% שוויון, וקצב השינוי איטי מאוד, כך שההערכה היא שיידרשו עד כ‑135 שנים כדי להגיע לשוויון מלא בקצב הנוכחי.
במישור הגלובלי, נשים מרוויחות בממוצע כ-80-82 סנט לעומת דולר של
גברים. מדינות מובילות כמו איסלנד כבר הביאו לחקיקה שמחייבת שוויון שכר והסמכה, אך גם שם הפערים לא נעלמו. בעומק הבעיה עומדים גורמים כגון הפסקות קריירה, עומס על טיפול משפחתי, התמקדות נשים בתפקידים עם שכר נמוך יותר או תפיסות חברתיות שעדיין מכתיבות התייחסות שונה.
בנוסף, ארגונים בינלאומיים כמו International Labour Organization ו-Equal Pay International Coalition קוראים למדינות להקים מנגנונים לאכיפה, בדיקת שקיפות שכר, וקידום מדיניות לתמיכה באימהות ובעבודות “ששייכות לנשים” בדירוג השכר הנמוך יותר.
חשוב לזכור
כי פער שכר מתמשך אינו רק סוגיה חברתית או אתית, יש לו השלכות כלכליות משמעותיות. לדוגמה, לפי World Bank, קיטון בהגבלות על נשים בשוק העבודה, כולל פערי שכר, עשוי להגדיל את התוצר העולמי ביותר מ‑20%. במלים פשוטות: השקעה שווה בשכר תביא רווח לכלכלה הגדולה.
כמו
כן, בארגונים שבהם יש פערים מופחתים בשכר, נרשמה נטייה למורל גבוה יותר, עזיבת עובדים נמוכה יותר וחדשנות מוגברת. בארה״ב למשל, חברות שדיווחו על מדיניות שכר שווה זכו לאטרקטיביות גבוהה יותר בקרב כישרונות.
- עובדים מוכנים לוותר על רבע מהשכר בשביל עבודה מהבית - ומה המעסיקים חושבים?
- כמה באמת צריך להרוויח בגילכם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נושא שנוי במחלוקת
התומכים טוענים כי שכר שווה
הוא בסיס לשוויון והוגנות, במיוחד בעידן שבו נשים הן חלק מרכזי בכוח העבודה ומתפקדות ברמה מקצועית שאינה נופלת מזו של הגברים. הם מדגישים כי אפליית שכר מתמשכת משדרת מסר של חוסר הערכה ויוצרת חוסר אמון. כמו כן, מדיניות שכר שווה מסמנת לשוק שהחברה מחויבת לערכים ושוויון
- דבר שמושך יותר עובדים איכותיים.
נוסף על כך, כאשר ארגונים מחויבים לשקיפות בדיווח שכר, הם נאלצים לבדוק את מערכות השכר שלהם, וזה מוביל לשיפור מבני. השקעה בשוויון יכולה להפוך לתמריץ ארגוני, עם ציפייה לרווחיות גבוהה יותר בעתיד.
