הקצינה לא קודמה בגלל שהיא אשה. המשטרה תפצה אותה ב-120 אלף שקל
הזוי: קצינת משטרה תפוצה בסכום של 120 אלף שקל לאחר שהופלתה על ידי המשטרה ולא קודמה על רקע מגדרי.
מי שהגישה את התביעה היא נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה שבמשרד הכלכלה והתעשייה. זה קרה בנובמבר 2020 כאשר זו הגישה עתירה לבית המשפט המחוזי בירושלים, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, בשמה של קצינה ותיקה ומוערכת במשטרת ישראל, אשר הופלתה בקידום בעבודה בתפקיד ובדרגה על רקע מינה.
אפלייתה באה לידי ביטוי בעיקר במסגרת ראיון שנערך לה על ידי מי שכיהן בזמנו מפכ"ל משטרת ישראל, רב ניצב בדימוס רוני אלשיך, במסגרתו נאמר לה במפורש כי לא מינה אותה לתפקיד ראש מדור מהימנות ביחידה לביטחון מידע במשטרת ישראל, תפקיד שדרגת התקן שלו היא סגן ניצב, משום שראה לנכון למנות גבר ולא אישה.
בית המשפט המחוזי בירושלים קיבל את עמדת נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה במשרד הכלכלה והתעשייה, וקבע כי נשקל שיקול מגדרי מפלה ופסול על ידי המפכ"ל (דאז) רוני אלשיך, בהחלטתו לא לקדם קצינת משטרה בכירה ומוערכת.
עוד הודגש בעתירה כי מהבחינה הנורמטיבית, גם אם בנוסף לשיקול המגדרי הפסול, נשקל שיקול ענייני נוסף (צורך בריענון שורות ביחידה), ההחלטה כולה מוכתמת כפסולה על פי "מודל ההכתמה". במסגרת העתירה, טענה נציבות השוויון, בין היתר, כי המשטרה, ככל רשות ציבורית, פועלת כנאמן של הציבור והיא מחויבת להפעיל את שיקול דעתה וסמכויותיה בתום לב, בהגינות, בסבירות ובמידתיות, מבלי לשקול שיקולים זרים ובלתי ענייניים, וחובתה להתנהל בשוויון וללא אפליה.
- עובדות תבעו את הכללית בטענה לאפליה - ביהמ"ש הכריע
- אפליה נגד יהודים בקבלה לאוניברסיטאות בארה"ב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כבוד השופטת דנה כהן - לקח קיבלה את העתירה וקבעה כי "בנימוקי החלטת המשיבה לקח בחשבון שיקול מגדרי שלא הוכח שהוא מתחייב מאופי התפקיד או ממהותו כנדרש בסעיף 2(ג) לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"ח - 1988(להלן: החוק). לפיכך, הוא מהווה שיקול מפלה פסול. לצד זאת, נלקח בחשבון שיקול מקצועי ענייני – ריענון שורות ביחב"מ. עסקינן, אפוא, במקרה שבו נשקלו שני שיקולים מרכזיים מעורבים באופיים: שיקול מגדרי פסול, לצד שיקול ענייני מקצועי מותר".
יש להבחין בין מישור האחריות ובין מישור הסעד. עצם לקיחה בחשבון של שיקול מגדרי שאינו מתחייב מאופיו של התפקיד וממהותו לפי סעיף 2(ג) לחוק ולפיכך הוא פסול, מטיל אחריות על המשיבה לפי החוק וכן לפי "עקרון ההכתמה".
עו"ד מרים כבהא, נציבת שוויון הזדמנויות בעבודה ציינה כי: "אני מברכת על פסק דין חשוב זה, הקובע בצורה ברורה וחד משמעית, כי אין מקום לאפליה מגדרית בשוק העבודה ומבהיר למעסיקים כי הם לא יכולים להסוות החלטות פסולות ומפלות תחת כסות של שיקול ענייני אחר כמו שהיה במקרה דנן".
- 2.גילי 13/04/2023 15:03הגב לתגובה זובאלו שגרמו למחדל, אף אחד לא יגע. במדינה מתוקנת, מי שאחראי על המחדל, צריך לשלם מכיסו את הנזקים.
- 1.אלשיך הנוכל, מסתבר שהוא גם טיפש. (ל"ת)סוקרטס 02/04/2023 14:59הגב לתגובה זו
עובד עם AI קרדיט: גרוקאיך להפוך את ה-Chat GPT לכלי חכם באמת? מדריך
מדריך: איך אפשר להפוך את הבינה המלאכותית לכלי עבודה יעיל, ממוקד ואישי יותר ואיך המתחרות של ה-Chat GPT עומדות מולו?
כולנו כבר התחלנו לעבוד באופן כלשהו עם ה-AI, בין אם שהשתמשנו בו בעבודה, השתעשענו איתו ועם היכולות שלו בשעות הפנאי או שהפכנו אותו לחלק קבוע בשגרת היומיום שלנו למטרות שונות. הכלי הפופולרי ביותר הוא כמובן ה-ChatGPT שבשנה אחת הפך לאחד הכלים הנפוצים בעולם העבודה והאקדמיה, אבל רבים מהמשתמשים עדיין מנצלים רק חלק קטן מהפוטנציאל שלו. במצבו הבסיסי, הכלי אמנם מספק תשובות מדויקות למדי, אך הוא מגיב לפי ההקשר של כל שאלה ולא לפי האדם שמולו. כלומר, הוא לא באמת "מכיר" את המשתמש אלא מגיב לפי ניחוש ורוב הזמן מנסה לרצות את המשתמש במקום לתת תשובות אובייקטיביות. אז איך אפשר לשנות זאת?
1 # התאמה אישית
יש להשתמש בתוכנת ההתאמה האישית (Custom Instructions) המאפשרת לבנות שפה קבועה בין המשתמש לבין ה-AI. היא מאפשרת להורות ל-ChatGPT מה הוא צריך לדעת עליכם ואיך לענות לכם. בין אם בניסוחים תמציתיים, או בניתוחים כלכליים ארוכים, ואם בשפה פורמלית או בשפה חופשית. למעשה צריך להגדיר איך מתנהל השיח עם ה-AI, מה שיכול לייתר את הצורך להסביר בכל פעם מחדש את סגנון התשובות שאנחנו רוצים ממנו.
כך למשל, אנליסט פיננסי יכול להורות לכלי להשיב רק במבנה של טבלת נתונים והשוואות, בעוד עיתונאי יכול לבקש ניסוחים דומים לאלה של כלי תקשורת כלכליים. או למשל מי שעוסק במחקר או הוראה יכול לבקש ש-ChatGPT ישאל שאלות מנחות במקום לתת תשובות מלאות, כדי לעודד חשיבה עצמאית.
חשוב לזכור שגם כאשר הכלי פועל תחת הנחיות מותאמות, הוא לא תמיד שומר על אחידות מוחלטת. לעיתים הוא "גולש" לסגנון אחר או מתעלם מהעדפה שהוגדרה. הסיבה היא שמדובר במערכת דינמית הלומדת תוך כדי שימוש. לכן מומלץ לתקן אותה בזמן אמת, להזכיר את ההנחיות ולחדד את הגבולות. במילים אחרות, ההתאמה האישית אינה פעולה חד פעמית, אלא תהליך מתמשך של fine-tuning בין המשתמש למכונה.
- הכלי החדש של גוגל מפיל את מניות חברות התיירות
- ענקיות הטכנולוגיה עוברות לעידן עתיר הון - כיצד ה-AI משנה את פני התעשייה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
2 # פרטיות
אחת הסוגיות שמעסיקות כיום את המשתמשים, ובעיקר ארגונים, תאגידים וחברות, היא עד כמה ניתן לשלוט במידע. ChatGPT מאפשר לנו לבחור אם לשתף את השיחות לצורך שיפור המודל או להשבית לחלוטין את האפשרות הזאת. משתמשים ארגוניים, כמו לקוחות של ChatGPT Team או Enterprise, נהנים כברירת מחדל ממדיניות פרטיות מחמירה יותר כאשר השיחות שלהם אינן משמשות לאימון המערכת.
איילת גבע, מנהלת יחידת החדשנות והפיתוח העסקי של מרכז הסרטן בשיבא, קרדיט: באדיבות המצולמת"אם פעם היו מחקרים עם 47 מטופלים ועכשיו אני מסוגלת לעשות מחקרים על אלפי מטופלים"- קריירה בעידן ה-AI
איילת גבע, מנהלת יחידת החדשנות והפיתוח העסקי של מרכז הסרטן על שם חוסידמן בזרוע החדשנות ARC, המרכז הרפואי שיבא
ספרי קצת על עצמך:
מגיעה מהעולם הטכנולוגי, ממש מהברזלים. בניתי מערכות business intelligence בגופים כמו טבע, פוקס או דיסקברי. מאז עשיתי מעבר לעולמות הבריאות הדיגיטלית כשניהלתי מוצרים שהם בהכרח דברים שנוגעים בעולמות הנתונים וה-AI. אז לא קראו לזה AI זה היה machine learning.
היום אני מנהלת את מנהלת החדשנות והפיתוח העסקי במרכז הסרטן בשיבא. כאן אני עושה כל מה שקשור בחדשנות, כך שאני גם מייבאה רעיונות פנימה על ידי קשרים עם חברות מכל הגדלים מקטן ועד גדול וגם מנביטה רעיונות פנימיים ומביאה אותם לידי מימוש בעולמות הטכנולוגיים ובעולמות המסחריים אם יש צורך. היחידה שלי עושה פיתוח עסקי, שזה אומר לתכלל את כל ההיבטים הכלכליים של מרכז הסרטן, הכוונה כאן היא לא להכניס כסף לכיס של אף אחד אלא להביא כסף למטופלים שלנו, מרפאות חדשות בין אם דרך שירותים חדשים, או טפסי 17, וגם למעבדת המידע שלנו שנקראת אונקומיינד שעושה עיבודים גם גנומיים מתכללים כמה סוגי מידע על מטופל. אם יש לי כ-100 אלף מטופלים, אז יש לי כ-100 אלף מסעי מטופל ומדובר בכל המידע הרלוונטי לאותו מטופל.
מסע מטופל מתכלל את כל המידע מרגע האבחון ועד לסוף הטיפול, יש לי את כל הנתונים של המטופל ולפי זה הקלינאי קובע את הטיפול. במעבדה אנחנו עושים בירור גנומי ובעצם כל מה שיש לו משמעות קלינית נכנס לדאטה בייס והתפקיד שלי זה למצות המידע מהכל. אנחנו מוציאים מודלים שמסייעים לזהות מטופלים בסיכון. עם ה-AI אנחנו אוספים מודלים נבואיים ומסייעים לזהות מטופלים בסיכון ולהבין איזה מטופל מתאים לאיזה טיפול והכל כדי לשפר את מסע המטופל ולשפר את הטיפול בו. אנחנו מצליחים ככה לחזות תזמונים של טיפולים, כלומר מתי להעניק איזה טיפול, והכל מבוסס AI ולא היה אפשרי בלי AI.

- מנכ״ל גוגל: "אם בועת ה-AI תתפוצץ - אף חברה לא תישאר חסינה, גם לא אנחנו"
- פאלו אלטו עם תחזית סייבר בעידן ה-AI: שנת 2026 תהיה "שנת המגן"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איך ה-AI משפיע על המקצוע או על הענף?
כלי ה-AI משפרים את מסע המטופל, אנחנו מאיצים מחקרים. אם פעם מחקר היה נוגע באיסוף נתונים, היו מגיעים למחקרים עם 47 מטופלים ועכשיו אני מסוגלת לעשות מחקרים על אלפי מטופלים. אני עובדת עם קלינאים עם משפך ואני שואלת אותם "המחקר שאתם עושים מה סוף הדרך מבחינתכם ומה השלבים בדרך לשם." כל שאלת המחקר מצוותת לשאלת מחקר אחרת, למחקרים קליניים אחרים ולרקע הדמוגרפי של המטופל. בפועל ה-AI מחולל גם היום שינוי עצום באונקולוגיה. אם אני יכולה להקל אפילו במעט את מסע המטופל של המטופלים שלנו, אז אנחנו שואפים לעשות את זה. אנחנו עוברים תפיסתית מהעולם שבו הרופא המטפל מסתמך רק על הניסיון שלו או על הניסיון של הקולגות שלו שבעצם זה הסתמכות על מספר מאוד מוגבל של מטופלים, ועוברים לעולם שכל החלטה יכולה להיות מבוססת על כר נרחב של דאטה וככה ההחלטות יכולות להיות הרבה יותר מדויקות. ה-AI מעולה לזיהוי של כל מיני תבניות שהעין האנושית והמוח האנושי מתקשה לרדת למורכבות שלהם. אני לא אומרת שצריך להחליף את הרופא, רופא חייב להיות שם לנווט את התמונה. מההתחלה ועד למתן הטיפול הנכון. האתגר האמיתי שלי הוא לא לבנות מודל אלא לבנות מודל שלא יכשל קלינית וייתן טיפול לא נכון. ה-AI נותן מגמות, סטטיסטיקות ויכולות חיזוי אבל רופא הוא זה שצריך להחליט.לראיונות קודמים בה-AI ואני
