שוטרת תביעה
צילום: דוברות משרד הכלכלה והתעשייה

הקצינה לא קודמה בגלל שהיא אשה. המשטרה תפצה אותה ב-120 אלף שקל

במסגרת ראיון שנערך לה על ידי מי שכיהן בזמנו מפכ"ל משטרת ישראל, רוני אלשיך, נאמר לה במפורש כי לא מינה אותה לתפקיד ביחידה לביטחון מידע במשטרת ישראל, תפקיד שדרגת התקן שלו היא סגן ניצב, משום שראה לנכון למנות גבר ולא אישה
איציק יצחקי | (2)

הזוי: קצינת משטרה תפוצה בסכום של 120 אלף שקל לאחר שהופלתה על ידי המשטרה ולא קודמה על רקע מגדרי.

מי שהגישה את התביעה היא נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה שבמשרד הכלכלה והתעשייה. זה קרה בנובמבר 2020 כאשר זו הגישה עתירה לבית המשפט המחוזי בירושלים, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, בשמה של קצינה ותיקה ומוערכת במשטרת ישראל, אשר הופלתה בקידום בעבודה בתפקיד ובדרגה על רקע מינה.

אפלייתה באה לידי ביטוי בעיקר במסגרת ראיון שנערך לה על ידי מי שכיהן בזמנו מפכ"ל משטרת ישראל, רב ניצב בדימוס רוני אלשיך, במסגרתו נאמר לה במפורש כי לא מינה אותה לתפקיד ראש מדור מהימנות ביחידה לביטחון מידע במשטרת ישראל, תפקיד שדרגת התקן שלו היא סגן ניצב, משום שראה לנכון למנות גבר ולא אישה.

בית המשפט המחוזי בירושלים קיבל את עמדת נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה במשרד הכלכלה והתעשייה, וקבע כי נשקל שיקול מגדרי מפלה ופסול על ידי המפכ"ל (דאז) רוני אלשיך, בהחלטתו לא לקדם קצינת משטרה בכירה ומוערכת.

עוד הודגש בעתירה כי מהבחינה הנורמטיבית, גם אם בנוסף לשיקול המגדרי הפסול, נשקל שיקול ענייני נוסף (צורך בריענון שורות ביחידה), ההחלטה כולה מוכתמת כפסולה על פי "מודל ההכתמה". במסגרת העתירה, טענה נציבות השוויון, בין היתר, כי המשטרה, ככל רשות ציבורית, פועלת כנאמן של הציבור והיא מחויבת להפעיל את שיקול דעתה וסמכויותיה בתום לב, בהגינות, בסבירות ובמידתיות, מבלי לשקול שיקולים זרים ובלתי ענייניים, וחובתה להתנהל בשוויון וללא אפליה.

 

כבוד השופטת דנה כהן - לקח קיבלה את העתירה וקבעה כי "בנימוקי החלטת המשיבה לקח בחשבון שיקול מגדרי שלא הוכח שהוא מתחייב מאופי התפקיד או ממהותו כנדרש בסעיף 2(ג) לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"ח - 1988(להלן: החוק). לפיכך, הוא מהווה שיקול מפלה פסול. לצד זאת, נלקח בחשבון שיקול מקצועי  ענייני – ריענון שורות ביחב"מ. עסקינן, אפוא, במקרה שבו נשקלו שני שיקולים מרכזיים מעורבים באופיים: שיקול מגדרי פסול, לצד שיקול ענייני מקצועי מותר".

יש להבחין בין מישור האחריות ובין מישור הסעד. עצם לקיחה בחשבון של שיקול מגדרי שאינו מתחייב מאופיו של התפקיד וממהותו לפי סעיף 2(ג) לחוק ולפיכך הוא פסול, מטיל אחריות על  המשיבה לפי החוק וכן לפי "עקרון ההכתמה".

עו"ד מרים כבהא, נציבת שוויון הזדמנויות בעבודה ציינה כי: "אני מברכת על פסק דין חשוב זה, הקובע בצורה ברורה וחד משמעית, כי אין מקום לאפליה מגדרית בשוק העבודה ומבהיר למעסיקים כי הם לא יכולים להסוות החלטות פסולות ומפלות תחת כסות של שיקול ענייני אחר כמו שהיה במקרה דנן".

קיראו עוד ב"קריירה"

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    גילי 13/04/2023 15:03
    הגב לתגובה זו
    באלו שגרמו למחדל, אף אחד לא יגע. במדינה מתוקנת, מי שאחראי על המחדל, צריך לשלם מכיסו את הנזקים.
  • 1.
    אלשיך הנוכל, מסתבר שהוא גם טיפש. (ל"ת)
    סוקרטס 02/04/2023 14:59
    הגב לתגובה זו
עובדים מהמשרד והבוס מרוצה, קרדיט: גרוקעובדים מהמשרד והבוס מרוצה, קרדיט: גרוק

כמה אנחנו באמת עובדים בזמן שבו אנחנו בעבודה?

במשרד אנחנו עסוקים בפגישות שמושכות את הזמן ובשיחות מסדרון אבל בבית עובדים לא תמיד עובדים באמת בשעות שהם מדווחים על עבודה, אז איפה אנחנו באמת יעילים יותר?

הדס ברטל |

שיח מתמשך בארגונים רבים מעלה שוב ושוב את אותה שאלה פשוטה לכאורה: כמה מתוך שעות העבודה מוקדשות לעשייה אמיתית וכמה הולך על הסחות, מפגשים או פעולות שגרתיות שלא מקדמות את התפוקה. מדובר בנושא שמעסיק מנהלים ועובדים במידה דומה, במיוחד בתקופה שבה מודלים חדשים של עבודה מתערבבים במציאות יומיומית שמחייבת ריבוי משימות.

כמה זמן עבודה הוא באמת עבודה?

ממצאים עדכניים מצביעים על כך שעובד ממוצע מצליח לייצר עבודה משמעותית במשך כשלוש שעות ביום, כלומר בערך 60% מסך הזמן הרשמי במשרד או בבית. אומנם מדובר בנתון שמפתיע חלק מהאנשים, אבל נראה שהוא משקף את המציאות ברוב הארגונים. חלק מהזמן מוקדש לשיחות, למיילים, למפגשים או לדיווחים פנימיים שאינם בליבת העשייה, אם כי הם חלק בלתי נפרד מהשגרה.

במקביל, עובדים שמרבים לעבוד מהבית מדווחים לא פעם על עלייה מסוימת בתפוקה. זה כנראה נובע מכך שיש פחות מעבר בין משימות ופחות פגישות מזדמנות. עם זאת מחקרים קודמים הראו שגם עבודה מרחוק עלולה להוביל לירידה זמנית בתפוקה עד שהארגון מתאים תהליכים חדשים. כלומר מבנה העבודה משפיע על התוצאה, אבל לא בהכרח קובע אותה.

מנגד, מאמר שפורסם בכתב העת Taylor & Francis לאחר הקורונה גרס כי במהלך עבודה מהבית עולה לא פעם מצב שבו העובד אמנם “נמצא” במצב log in במחשבו האישי, אבל חלק מהזמן שלו מוקדש למשימות שמחוץ לליבת העבודה. סביבת העבודה הביתית מגבירה הסחות דעת כגון רעש, נוכחות ילדים או חיית מחמד, או מעבר מהיר בין משימות משפחתיות ומשימות עבודה וכי הסחות הבית מורידות את רמת הריכוז וההתמדה: ענייני רעש, חלל עבודה קפוא, ציוד שאינו מותאם, ותנאי עבודה לא מובחנים מהחיים הפרטיים  כל אלה קשורים לירידה בדיווחים על פרודוקטיביות.
בנוסף, מחקר אחר של אוניברסיטת אוקספורד בחן את “הסחות דיגיטליות” ובעיקר אצל עובדים מרחוק ובו התגלה כי גם אם אין הפרעה סביבתית יש נטייה גבוהה יותר לעבור בין משימות, לענות ברצף למיילים או לבצע סקרולינג בלתי קשור לעבודה.
לכן, אמנם עבודה מהבית עשויה להציע פוטנציאל לריכוז גבוה יותר  אבל היא גם דורשת משמעת עצמית חזקה ותנאים סביבתיים ברורים. במילים אחרות: לעיתים העובד מדווח על “שעות עבודה” מהבית אך בפועל חלק מהשעות מוקדש לתעסוקות שמחוץ לעבודה ישירה. כך נוצרת תבנית שבה חלק מהזמן הבית-עבודתי פשוט “נשחק” בין דרישות העבודה לבין הסחות דעת ביתיות.


עבודה מהבית, קרדיט: גרוק
עבודה מהבית - קרדיט: גרוק


יהלי רוטנברג
צילום: שלומי יוסף
פיטורים

20,000 עובדי מדינה בסכנה: החשב הכללי בתוכנית לקיצוץ שליש מכוח האדם

הבינה המלאכותית צפויה להוביל לפיטורי רבבות במגזר הציבורי; ומה זה יעשה במגזר הפרטי? 

מנדי הניג |

הכרזה אמיצה של החשב הכללי יהלי רוטנברג: 20,000 עובדי מדינה בעיקר בתפקידי מטה , שהם שליש מסך העובדים במשרדי הממשלה יוחלפו במערכות בינה מלאכותית. במילים אחרות, הוא צופה לפיטורי 20,000 עובדים. לגישתו, המדינה חייבת להצטרף למהפכה הטכנולוגית אחרת היא תישאר מאחור עם שירות ציבורי מיושן ובזבזני.

סיכוי טוב שהפיטורים בכלל במגזר הציבורי יהיו הרבה יותר גדולים - מתוך 450,000 עובדים במגזר הציבורי הרחב, כ-60,000 מועסקים כעובדי מטה במשרדי הממשלה. אבל, גם בתפקידים שהם לא מנטה ה-AI יכול להיכנס ולהחליף, אם כי בראש וראשונה זה בעובדי המטה. ה-AI גם יכול לחסוך המון תשלומים לקבלני משנה ויועצים. מדובר בחיסכון עצום והכרחי כשמעבר לחיסכון הכלכלי, השירות לצרכן יהיה הרבה יותר טוב. אם זה לא יקרה, ורוטנברג הסביר זאת - גם נבזבז הרבה כסף, וגם נקבל שירות לא טוב.   

עכשיו דמיינו שזה מה שאומר המעסיק הגדול במדינה, אבל בשבועות וחודשים האחרונים, כמעט כל עסק חושב, בודק ולומד איך הבינה המלאכותית יכולה לחסוך לו בהוצאות. התשובה היא כמעט זהה - פיטורי עובדים והטמעת יכולות AI. כשלוקחים את התמונה הגדולה, מקבלים שמאות רבות של אלפי עובדים בסכנת פיטורים.   

המירוץ העולמי: ענקיות הטכנולוגיה מובילות את המהפכה

ישראל אינה לבדה במגמה הזו. ברחבי העולם, חברות וממשלות כבר מיישמות שינויים דרסטיים. נתחיל בחברות. 

מיקרוסופט  פיטרה 6,000 עובדים פוטרו במאי האחרון, כש-40% מהם מהנדסי תוכנה. הסיבה היא ש-30% מהקוד בחברה נכתב כיום על ידי מערכות AI.