הקצינה לא קודמה בגלל שהיא אשה. המשטרה תפצה אותה ב-120 אלף שקל
הזוי: קצינת משטרה תפוצה בסכום של 120 אלף שקל לאחר שהופלתה על ידי המשטרה ולא קודמה על רקע מגדרי.
מי שהגישה את התביעה היא נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה שבמשרד הכלכלה והתעשייה. זה קרה בנובמבר 2020 כאשר זו הגישה עתירה לבית המשפט המחוזי בירושלים, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, בשמה של קצינה ותיקה ומוערכת במשטרת ישראל, אשר הופלתה בקידום בעבודה בתפקיד ובדרגה על רקע מינה.
אפלייתה באה לידי ביטוי בעיקר במסגרת ראיון שנערך לה על ידי מי שכיהן בזמנו מפכ"ל משטרת ישראל, רב ניצב בדימוס רוני אלשיך, במסגרתו נאמר לה במפורש כי לא מינה אותה לתפקיד ראש מדור מהימנות ביחידה לביטחון מידע במשטרת ישראל, תפקיד שדרגת התקן שלו היא סגן ניצב, משום שראה לנכון למנות גבר ולא אישה.
בית המשפט המחוזי בירושלים קיבל את עמדת נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה במשרד הכלכלה והתעשייה, וקבע כי נשקל שיקול מגדרי מפלה ופסול על ידי המפכ"ל (דאז) רוני אלשיך, בהחלטתו לא לקדם קצינת משטרה בכירה ומוערכת.
עוד הודגש בעתירה כי מהבחינה הנורמטיבית, גם אם בנוסף לשיקול המגדרי הפסול, נשקל שיקול ענייני נוסף (צורך בריענון שורות ביחידה), ההחלטה כולה מוכתמת כפסולה על פי "מודל ההכתמה". במסגרת העתירה, טענה נציבות השוויון, בין היתר, כי המשטרה, ככל רשות ציבורית, פועלת כנאמן של הציבור והיא מחויבת להפעיל את שיקול דעתה וסמכויותיה בתום לב, בהגינות, בסבירות ובמידתיות, מבלי לשקול שיקולים זרים ובלתי ענייניים, וחובתה להתנהל בשוויון וללא אפליה.
- עובדות תבעו את הכללית בטענה לאפליה - ביהמ"ש הכריע
- אפליה נגד יהודים בקבלה לאוניברסיטאות בארה"ב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כבוד השופטת דנה כהן - לקח קיבלה את העתירה וקבעה כי "בנימוקי החלטת המשיבה לקח בחשבון שיקול מגדרי שלא הוכח שהוא מתחייב מאופי התפקיד או ממהותו כנדרש בסעיף 2(ג) לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"ח - 1988(להלן: החוק). לפיכך, הוא מהווה שיקול מפלה פסול. לצד זאת, נלקח בחשבון שיקול מקצועי ענייני – ריענון שורות ביחב"מ. עסקינן, אפוא, במקרה שבו נשקלו שני שיקולים מרכזיים מעורבים באופיים: שיקול מגדרי פסול, לצד שיקול ענייני מקצועי מותר".
יש להבחין בין מישור האחריות ובין מישור הסעד. עצם לקיחה בחשבון של שיקול מגדרי שאינו מתחייב מאופיו של התפקיד וממהותו לפי סעיף 2(ג) לחוק ולפיכך הוא פסול, מטיל אחריות על המשיבה לפי החוק וכן לפי "עקרון ההכתמה".
עו"ד מרים כבהא, נציבת שוויון הזדמנויות בעבודה ציינה כי: "אני מברכת על פסק דין חשוב זה, הקובע בצורה ברורה וחד משמעית, כי אין מקום לאפליה מגדרית בשוק העבודה ומבהיר למעסיקים כי הם לא יכולים להסוות החלטות פסולות ומפלות תחת כסות של שיקול ענייני אחר כמו שהיה במקרה דנן".
- 2.גילי 13/04/2023 15:03הגב לתגובה זובאלו שגרמו למחדל, אף אחד לא יגע. במדינה מתוקנת, מי שאחראי על המחדל, צריך לשלם מכיסו את הנזקים.
- 1.אלשיך הנוכל, מסתבר שהוא גם טיפש. (ל"ת)סוקרטס 02/04/2023 14:59הגב לתגובה זו
המודל ההיברידי החדש: איך מחזירים את ה"נשמה" למשרד?
העבודה מהבית שהפכה לאחד מסמליה של תקופת הקורונה היא כבר מזמן עובדה קיימת, אלא שלנוחות יש גם מחירים; רבים מהמנהלים דורשים כעת נוכחות מלאה ואילו העובדים לא מוכנים להיפרד מהגמישות. איך מגיעים לעמק השווה?
מודל העבודה ההיברידי שפרץ לחיינו בתקופת מגפת הקורונה ב-2020, הפך כבר מזמן מסידור זמני לנורמה קבועה ברוב הארגונים הגדולים. בתחילה היה נראה שהמעבר מוצלח: הפרודוקטיביות נשמרה ואף עלתה, שביעות רצון העובדים זינקה ועלויות הנדל"ן והתפעול ירדו משמעותית. אולם היום, חמש שנים אחרי, נראה שהתמונה מורכבת בהרבה. המשרד, שהיה תשתית ארגונית וחברתית קריטית, איבד חלק ניכר מתפקידו. ומה שנשאר הוא לעיתים "חיבור רופף של פרילנסרים" שמבצעים משימות ביעילות, אך מאבדים בהדרגה את הלכידות, האמון, החדשנות והלמידה הבלתי-פורמלית שהחזיקו את הארגון כיחידה אחת.
הנתונים מדברים בעד עצמם. סקר Microsoft Work Trend Index מ-2024 מצא ש-85% מהמנהלים חשים כי "קשה לבנות אמון עם עובדים שהם רואים רק דרך מסך". דוח Gallup שנערך באותה שנה גילה שעובדים היברידיים מדווחים על תחושת שייכות נמוכה ב-20% מעמיתיהם שעובדים רק במשרד. בסקר KPMG שנערך בשנים 2023–2024 בקרב 1,325 מנכ"לים, 83% צפו חזרה מלאה למשרדים עד סוף 2026 – אך רובם הודו שאינם יודעים איך ליישם זאת מבלי לפגוע בגיוס ובשימור כישרונות.
הבעיה אינה בעבודה מהבית כשלעצמה, אלא באובדן המנגנונים החברתיים הטבעיים שהמשרד סיפק: שיחות מסדרון שפתחו רעיונות חדשים, חניכה יומיומית של צעירים, וגם תחושת השותפות שנבנית כשכולם רואים זה את זה נאבקים ומצליחים. בעידן ההיברידי כל אלה דורשים תכנון מכוון, אחרת הם פשוט נעלמים.
לא מדובר בעצלנות
צעירים בני 22–30 שנכנסו לשוק העבודה ב-2020 ואילך מעולם לא חוו תרבות משרדית אמיתית. הם יעילים במשימות אינדיבידואליות, אך חסרים כישורים רכים שנבנים רק באינטראקציה פיזית: קריאת שפת גוף, ניהול קונפליקטים פנים אל פנים, הבנת ההיררכיה הלא-כתובה. התוצאות ניכרות בשטח: הם מתקדמים לאט, מרגישים פחות מחויבים ועוזבים מהר. מחקר Deloitte מ-2024 מצא שתחלופת עובדים בגילאי 25–34 בארגונים היברידיים גבוהה ב-37% מאשר בארגונים פרונטליים
- מחקר ישראלי: ה-AI יכול להחליף 70% מהעבודה של הייטקיסטים
- מה השכר בהייטק? תמונת מצב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המרוויחים הגדולים מעבודה מהבית הם הורים לילדים קטנים, תושבי פריפריה או בעלי מוגבלויות. אוכלוסיות אלה חוסכות שעות נסיעה וזוכות בגמישות אדירה. לעומתם, רווקים צעירים בדירה קטנה בתל אביב משלמים מחיר כבד: בדידות, שחיקה נפשית ותחושה שהקריירה מתקדמת לאט כי הם "לא נראים". המודל שנועד להיות שוויוני יצר שתי קבוצות עם אינטרסים מנוגדים באותו ארגון. מחקר Nature מ-2023 שבחן 20 מיליון מאמרים מדעיים ו-4 מיליון פטנטים, מצא שצוותים מפוזרים גיאוגרפית יצרו עבודות "פורצות דרך" בשיעור נמוך ב-25% מצוותים שישבו יחד. הסיבה: רעיונות מהפכניים נולדים משיחות אקראיות, לא מפגישות זום מתוכננות. סטנפורד הראה ב-2024 שפגישות וידאו מפחיתות את מספר הרעיונות החדשים ב-18% לעומת מפגשים פרונטליים.
מפוטר מחברה טכנולוגית, קרדיט: גרוקה-AI והעבודה שלכם - מי בסכנה ומי לא?
חברות טק ענקיות כבר החלו להודיע על פיטורים של אלפי עובדים, והן השתמשו ב-AI כתירוץ, או כסיבה לפיטורים. בהודעות הרשמיות נאמר כי הבינה המלאכותית יכולה לעשות את העבודה באופן מהיר יותר וזול יותר, למרות שיש מי שמפקפק בכך, ברור לכול כי ל-AI יהיה אימפקט משמעותי על עולם העבודה וכי הוא כבר מייתר מקצועות, משרות וכך גם אלפי עובדים בתעשיות מגוונות. כאשר גם תחומי עבודה שכביכול לא קשורים לעולם הטכנולוגיה מתחילים להיות מושפעים ממהפכה התעשייתי הרביעית, השאלה היא לא רק מי ייפגע, אלא גם מי יוכל לשרוד, לעבור שינוי ולהתפתח. המוקד אינו רק "האם יוחלף התפקיד שלי?", אלא "איך ייראה התפקיד שלי בעשור הקרוב?". בהסתמך על מחקרים, ניתוחים והצהרות חברות גדולות וכן מתוך פרשנות רחבה של שוק העבודה: קיימות שתי אפשרויות מרכזיות, האחת היא הסתגלות והתאמה, השנייה היא סיכון ממשי לפיטורים ועלייה בשיעור האבטלה, במיוחד אם השוק לא יתאזן בזמן.
דוגמה למי שמתכונן למהפכה ומנסה להוביל אותה במקום להיות מובל על ידה. דאג מקמילון, מנכ"ל ענקית הקמעונאות וולמארט, הבהיר השבוע בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים: "בינה מלאכותית תשנה כל עבודה. פשוטו כמשמעו". לדבריו, השפעת הטכנולוגיה תהיה מקיפה, וחלק מהמשרות ייעלמו, בעוד אחרות יעברו שינוי משמעותי או ייווצרו מחדש.
הצהרתו מגיעה על רקע שורה של צעדים שמובילים מנהלים בכירים בחברות ענק כמו אמזון, ג'נרל מוטורס, פורד ו-JP מורגן, שהחלו להתריע בפני עובדים על הצורך להיערך לעולם עבודה חדש. וולמארט, שמעסיקה מעל 2.1 מיליון עובדים ברחבי העולם, כבר פועלת להתאים את מבנה כוח האדם לשינויים המהירים, גם אם בשלב זה גודלו צפוי להישאר יציב. לטענת החברה, תפקידים מסוימים יצומצמו, אחרים ייווצרו מחדש. אחד התפקידים החדשים שהושקו לאחרונה הוא "בונה סוכני בינה מלאכותית" שהם עובדים האחראים על פיתוח כלים שמבוססים על בינה מלאכותית וישמשו את צוותי הסחר.
במקביל, וולמארט בונה מערך רחב של הכשרות מחדש לעובדים שנדרש מהם לעבור הסבה או לפתח מיומנויות חדשות. ההשקעה בגיוון תפקידי שירות לקוחות, שליחויות, טכנאות ותחזוקה ממשיכה, כשמנגד תפקידים בתחום הרכש, ניתוח נתונים שגרתי או שירות לקוחות טלפוני נמצאים תחת בחינה מחודשת ובחלק מהמקרים לקראת שינוי עמוק.
- רגולציה על AI: איפה היא עומדת ומה מנסה ממשל טראמפ לקדם?
- מנסיכות נפט למעצמת AI: החזון הטכנולוגי והצבאי החדש של סעודיה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדבריו של מקמילון, השינוי לא צפוי להיות מידי אלא הדרגתי. אבל הארגון כבר נערך לרגע שבו רוב ממשקי התמיכה, מערכות הספקה והזמנות, יתבססו על סוכני בינה מלאכותית.
