הקצינה לא קודמה בגלל שהיא אשה. המשטרה תפצה אותה ב-120 אלף שקל
הזוי: קצינת משטרה תפוצה בסכום של 120 אלף שקל לאחר שהופלתה על ידי המשטרה ולא קודמה על רקע מגדרי.
מי שהגישה את התביעה היא נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה שבמשרד הכלכלה והתעשייה. זה קרה בנובמבר 2020 כאשר זו הגישה עתירה לבית המשפט המחוזי בירושלים, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, בשמה של קצינה ותיקה ומוערכת במשטרת ישראל, אשר הופלתה בקידום בעבודה בתפקיד ובדרגה על רקע מינה.
אפלייתה באה לידי ביטוי בעיקר במסגרת ראיון שנערך לה על ידי מי שכיהן בזמנו מפכ"ל משטרת ישראל, רב ניצב בדימוס רוני אלשיך, במסגרתו נאמר לה במפורש כי לא מינה אותה לתפקיד ראש מדור מהימנות ביחידה לביטחון מידע במשטרת ישראל, תפקיד שדרגת התקן שלו היא סגן ניצב, משום שראה לנכון למנות גבר ולא אישה.
בית המשפט המחוזי בירושלים קיבל את עמדת נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה במשרד הכלכלה והתעשייה, וקבע כי נשקל שיקול מגדרי מפלה ופסול על ידי המפכ"ל (דאז) רוני אלשיך, בהחלטתו לא לקדם קצינת משטרה בכירה ומוערכת.
עוד הודגש בעתירה כי מהבחינה הנורמטיבית, גם אם בנוסף לשיקול המגדרי הפסול, נשקל שיקול ענייני נוסף (צורך בריענון שורות ביחידה), ההחלטה כולה מוכתמת כפסולה על פי "מודל ההכתמה". במסגרת העתירה, טענה נציבות השוויון, בין היתר, כי המשטרה, ככל רשות ציבורית, פועלת כנאמן של הציבור והיא מחויבת להפעיל את שיקול דעתה וסמכויותיה בתום לב, בהגינות, בסבירות ובמידתיות, מבלי לשקול שיקולים זרים ובלתי ענייניים, וחובתה להתנהל בשוויון וללא אפליה.
- עובדות תבעו את הכללית בטענה לאפליה - ביהמ"ש הכריע
- אפליה נגד יהודים בקבלה לאוניברסיטאות בארה"ב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כבוד השופטת דנה כהן - לקח קיבלה את העתירה וקבעה כי "בנימוקי החלטת המשיבה לקח בחשבון שיקול מגדרי שלא הוכח שהוא מתחייב מאופי התפקיד או ממהותו כנדרש בסעיף 2(ג) לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"ח - 1988(להלן: החוק). לפיכך, הוא מהווה שיקול מפלה פסול. לצד זאת, נלקח בחשבון שיקול מקצועי ענייני – ריענון שורות ביחב"מ. עסקינן, אפוא, במקרה שבו נשקלו שני שיקולים מרכזיים מעורבים באופיים: שיקול מגדרי פסול, לצד שיקול ענייני מקצועי מותר".
יש להבחין בין מישור האחריות ובין מישור הסעד. עצם לקיחה בחשבון של שיקול מגדרי שאינו מתחייב מאופיו של התפקיד וממהותו לפי סעיף 2(ג) לחוק ולפיכך הוא פסול, מטיל אחריות על המשיבה לפי החוק וכן לפי "עקרון ההכתמה".
עו"ד מרים כבהא, נציבת שוויון הזדמנויות בעבודה ציינה כי: "אני מברכת על פסק דין חשוב זה, הקובע בצורה ברורה וחד משמעית, כי אין מקום לאפליה מגדרית בשוק העבודה ומבהיר למעסיקים כי הם לא יכולים להסוות החלטות פסולות ומפלות תחת כסות של שיקול ענייני אחר כמו שהיה במקרה דנן".
- 2.גילי 13/04/2023 15:03הגב לתגובה זובאלו שגרמו למחדל, אף אחד לא יגע. במדינה מתוקנת, מי שאחראי על המחדל, צריך לשלם מכיסו את הנזקים.
- 1.אלשיך הנוכל, מסתבר שהוא גם טיפש. (ל"ת)סוקרטס 02/04/2023 14:59הגב לתגובה זו
רות פורת, נשיאת אלפאבית קרדיט: chat gptאיך נשיאת גוגל בוחנת עובדים ומה הכי חשוב שיהיה לעובד?
רות פורת - שם של ישראלית, אבל היא לא. היא יהודייה שעומדת בראש אלפבית הענקית ששולטת בגוגל, היא אחראית על רכבים אוטונומיים, רחפנים ועשרות פרויקטים והיא פיתחה את "מבחן קווארק" שלפיו נקבע אם אתם מתאימים לעבודה או לא - והמבחן הזה תופס תאוצה במקומות רבים, תתכוננו
אם בראיון העבודה הבא שלכם תתבקשו לתאר את הערך שאתם מביאים אתכם לעבודה ב-30 שניות, תדעו שהבוס מעביר אתכם את מבחן הקווארק של רות פורת. אז מי זו רות פורת, מה זה המבחן הזה ומדוע הוא קובע אם אדם מתאים לעבודה? בואו נצלול לתשובות.
רות פורת, נשיאת אלפבית, החברה האם של גוגל, ידועה בעולם לא רק בזכות היותה אחת מהנשים החזקות בעולם העסקי, אלא גם בזכות שיטה שפיתחה לבחירת מועמדים לעבודה בחברה. היא מיישמת את מה שהיא מכנה "מבחן הקווארק", מבחן שנועד להביא את האנשים שהכי מתאימים לעבודה באלפבית, לטעמה. לפי המבחן של פורת, שמונתה לתפקידה ביולי 2023 ,אם אדם לא מסוגל לתאר את הערך שהוא מביא בפחות מ-30 שניות, כנראה שאינו מבין מספיק את המהות של עבודתו.
פורת, בריטית-אמריקאית ממוצא יהודי, הגיעה לתפקידה לאחר שהייתה מנהלת חטיבת בנקאות השקעות במורגן סטנלי וכיום במקביל לתפקידה כנשיאת אלפאבית היא משמשת גם כסמנכ"לית הכספים של החברה הבת, גוגל. פורת מדגישה כי היא אינה מחפשת עובדים שמבצעים רק מטלות, מה שהיא מכנה "מעבדים" בלבד. היא רוצה אנשים שיכולים לחשוב, לאתגר, לשאול שאלות ולהעלות רעיונות מעבר לתפקיד הקיים. מבחינתה, האנשים שמתקבלים אצל אלפאבית הם כאלה שמבינים את ההקשר הרחב של מה שהם עושים, מכירים את הנתונים שעל שולחן ההנהלה, יודעים לרדת לפרטים ובמקביל לצאת לשאלת ה-“למה” של הפרויקט.
איך היא בוחרת אותם? שלב אחר שלב
1 # הגדרת ערך במהירות: פורת משתמשת במבחן הזה כדי להבין אם האדם מולה באמת שולט בחומר ולא רק מציג מצגת יפה. משפט קצר וברור מצד המועמד נותן לה אינדיקציה אם הוא מסוגל למפות בעיה ולזקק את תרומתו במהירות, כולל יכולת להתבטא בצורה ישירה בלי עודף מלל.
רות פורת, נשיאת אלפאבית קרדיט: chat gptאיך נשיאת גוגל בוחנת עובדים ומה הכי חשוב שיהיה לעובד?
רות פורת - שם של ישראלית, אבל היא לא. היא יהודייה שעומדת בראש אלפבית הענקית ששולטת בגוגל, היא אחראית על רכבים אוטונומיים, רחפנים ועשרות פרויקטים והיא פיתחה את "מבחן קווארק" שלפיו נקבע אם אתם מתאימים לעבודה או לא - והמבחן הזה תופס תאוצה במקומות רבים, תתכוננו
אם בראיון העבודה הבא שלכם תתבקשו לתאר את הערך שאתם מביאים אתכם לעבודה ב-30 שניות, תדעו שהבוס מעביר אתכם את מבחן הקווארק של רות פורת. אז מי זו רות פורת, מה זה המבחן הזה ומדוע הוא קובע אם אדם מתאים לעבודה? בואו נצלול לתשובות.
רות פורת, נשיאת אלפבית, החברה האם של גוגל, ידועה בעולם לא רק בזכות היותה אחת מהנשים החזקות בעולם העסקי, אלא גם בזכות שיטה שפיתחה לבחירת מועמדים לעבודה בחברה. היא מיישמת את מה שהיא מכנה "מבחן הקווארק", מבחן שנועד להביא את האנשים שהכי מתאימים לעבודה באלפבית, לטעמה. לפי המבחן של פורת, שמונתה לתפקידה ביולי 2023 ,אם אדם לא מסוגל לתאר את הערך שהוא מביא בפחות מ-30 שניות, כנראה שאינו מבין מספיק את המהות של עבודתו.
פורת, בריטית-אמריקאית ממוצא יהודי, הגיעה לתפקידה לאחר שהייתה מנהלת חטיבת בנקאות השקעות במורגן סטנלי וכיום במקביל לתפקידה כנשיאת אלפאבית היא משמשת גם כסמנכ"לית הכספים של החברה הבת, גוגל. פורת מדגישה כי היא אינה מחפשת עובדים שמבצעים רק מטלות, מה שהיא מכנה "מעבדים" בלבד. היא רוצה אנשים שיכולים לחשוב, לאתגר, לשאול שאלות ולהעלות רעיונות מעבר לתפקיד הקיים. מבחינתה, האנשים שמתקבלים אצל אלפאבית הם כאלה שמבינים את ההקשר הרחב של מה שהם עושים, מכירים את הנתונים שעל שולחן ההנהלה, יודעים לרדת לפרטים ובמקביל לצאת לשאלת ה-“למה” של הפרויקט.
איך היא בוחרת אותם? שלב אחר שלב
1 # הגדרת ערך במהירות: פורת משתמשת במבחן הזה כדי להבין אם האדם מולה באמת שולט בחומר ולא רק מציג מצגת יפה. משפט קצר וברור מצד המועמד נותן לה אינדיקציה אם הוא מסוגל למפות בעיה ולזקק את תרומתו במהירות, כולל יכולת להתבטא בצורה ישירה בלי עודף מלל.
