מגרש מכוניות
צילום: shutterstock

כ-4.1 מיליון כלי רכב היו על הכביש ב-2023, מתוכם כ-3.55 מיליון מכוניות

באיזה שיעור עלתה כמות כלי הרכב בישראל בשנה האחרונה? כמה מתוכם כלי רכב חשמליים? מה יחס המכונית-תושבים הנוכחי? ובאיזה סוגי כלי רכב נרשמה עלייה במעורבות בתאונות דרכים? הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עם כל הנתונים
דור עצמון | (4)

לא פחות מ-4,101,377 כלי רכב מנועיים היו על כבישי ישראל בשנת 2023, מתוכם 3,556,116 כלי רכב פרטיים. מדובר בגידול של 3.2% במצבת כלי הרכב המנועיים לעומת שנת 2022 ושל 3.6% במספר כלי הרכב הפרטיים (בדומה לשנת 2022), כך עולה מנתונים במפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס).

מדובר ב-383,655 כלי רכב שנוספו ו-255,589 שנגרעו ממצבת כלי הרכב הפעילים, כך שמספר כלי הרכב גדל ב-128,066. כ-13.5% מכלל כלי הרכב ו-5.8% מכלי הרכב הפרטיים מונעים בסולר. סך כלי הרכב ההיברידיים עמד על 418,757, עלייה של כ-15.4% לעומת שנת 2022 (362,971). בשנת 2023 היו 95,761 כלי רכב חשמליים, עלייה של 111.5% לעומת שנת 2022 (45,270).

עוד עולה מהנתונים כי הגיל הממוצע של כלי הרכב בשנת 2023 היה 7.6 שנים, עלייה לעומת השנים 2022 ו-2021 (7.4 ו-7.1, בהתאמה). הגיל הממוצע של כלי רכב פרטיים היה 7.5 שנים, וגם הוא עלה בהשוואה לשנים האלה (7.2 ו-7.0, בהתאמה). 88.7% מכלי הרכב הפרטיים היו בבעלות פרטית (זהה לאחוז בשנת 2022), ו-11.3% היו בבעלות שאינה פרטית: חברות הֶחְכֵּר (ליסינג) – 6.7%, חברות (לא כולל עצמאיים) – 3.6% והשכרה או תיור – 1%.

21.7% מכלי הרכב המנועיים בישראל יוצרו ביפן, 15.2% בקוראה הדרומית ו-8.1% בצ'כיה. מבין יצרני כלי הרכב הפרטיים החדשים שנוספו בשנת 2023, יונדאי הייתה במקום הראשון, וחלקה עמד על 15.9%. במקום שני הייתה קיה עם 12.4% מהשוק, ובמקום השלישי – טויוטה עם 11.5%.

יחס המינוע בישראל עלה בשנה האחרונה: 417 כלי רכב לכל 1,000 תושבים לעומת 411 בשנת 2022, והוא נמוך יחסית למדינות המפותחות בעולם. לבן הוא הצבע הדומיננטי בכלי הרכב הפרטיים שעלו לכביש בשנת 2023 (47.9%), וכך גם במצבת כלי הרכב הפרטיים (37.1%).

בכל הקשור למעורבות בתאונות דרכים עם נפגעים נרשמו 3.9 תאונות ל-1,000 כלי רכב בשנת 2023, ירידה מ-4.7 בשנה הקודמת. המעורבות של משאיות מעל 34 טונות הייתה 7.6 תאונות ל-1,000 משאיות מסוג זה, עלייה מ-6.5 בשנה הקודמת. המעורבות של אופנועים הייתה 9.9 ל-1,000 אופנועים, ירידה מ-13.0 ב-2022. המעורבות של אוטובוסים הייתה 21.1 ל-1,000 אוטובוסים, ירידה מ-23.8 בשנת 2022.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    לפי מספרים אלו כל בית שני בישראל רכש רכב (ל"ת)
    טוטו 16/04/2024 12:18
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    4 מיליון ? בימבות או רכבי צעצוע ? (ל"ת)
    כלכלן 16/04/2024 10:30
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    קורא בעיון 16/04/2024 09:12
    הגב לתגובה זו
    אם קוראים את מה שכותבים ? תקראו את השורה הראשונה לא פחות מ4101377 רכבים נמכרו (2) בישראל בשנת 2023 התכוונתםלעיסקאות בשוק? או נרכשו ?
  • 1.
    משה 16/04/2024 08:24
    הגב לתגובה זו
    אנשים כל היום בוכים וקונים בלי סוף
הביאה את החשמל להמונים BYD Atto 3. צילום יואב פולסהביאה את החשמל להמונים BYD Atto 3. צילום יואב פולס

ניתוח - מעל 200,000 חשמליות נמכרו בישראל. BYD וטסלה מובילות

208,810 מכוניות חשמליות נמכרו בישראל מאז שנת 2011. עד שנת 2019 ההנעה החשמלית היתה קוריוז זניח. שנת 2020 בישרה ש'קורה משהו בשוק', ובשנת 2021 נפרץ הסכר. BYD, טסלה, ג'ילי, MG ויונדאי מובילות במספרים המוחלטים. מרצדס מובילה בפרימיום. 

יואב פולס |

ענף הרכב המקומי התנהל על מי מנוחות לאורך שנים רבות עם מנועי בנזין ודיזל, ואי שם גם היברידיות. בתחילת העשור השני של שנות ה – 2000 הגיחו לשוק המקומי מכוניות מוזרות ללא מנוע בעירה פנימית ונפתח עידן החשמליות בשוק המקומי.

מאז ועד עתה למעלה מ 200,000 כלי רכב חשמליים עלו על כבישי ישראל. המספר אמנם לא מרשים מול כ 4.0 מיליון כלי רכב בישראל, אולם בשנים האחרונות כלי הרכב החשמליים הלכו ותפסו נפח משמעותי מכלל מכירות כלי הרכב החדשים, אירוע שגרם לנו לפנות לידיד המדור מר צבי תמרי ולבקש ממנו נתונים מתוך מאגרי המידע של משרד התחבורה.

את ההיסטוריה המודרנית של כלי הרכב החשמליים בישראל ניתן לחלק לשלוש תקופות עיקריות.

תקופה ראשונה

תקופה ראשונה בין השנים 2011-2016 לה ניתן לקרוא 'בטר פלייס וחברים' שלצד דגמי הרנו פלואנס ZE נרשמו בארץ מכוניות חשמליות בודדות והמספרים היו בספרה אחת או שתי ספרות, ולא קרוב ל 100.


שנהכמות
2011        5
2012        45
2013        60
2014        19
2015        0
2016        5



משה בן זקן, מנכ"ל משרד התחבורה צילום: שלומי יוסףמשה בן זקן, מנכ"ל משרד התחבורה צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל משרד התחבורה: "נצעיד את ישראל לעשרת המדינות המובילות בבטיחות בדרכים"

משרד התחבורה השיק את התוכנית הלאומית החדשה לבטיחות בדרכים לשנים 2025-2030, עם יעד שאפתני להפחתת מספר ההרוגים בכבישים ב-50% בתוך עשור

רן קידר |

משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, בראשות שרת התחבורה מירי רגב, ובהובלת מנכ"ל המשרד, משה בן זקן, פתח את שבוע הבטיחות בדרכים 2025 בכנס חירום לאומי ראשון מסוגו בישראל. גולת הכותרת של הכנס, שאורגן בשיתוף הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (הרלב"ד), היא התכנית הלאומית החדשה לבטיחות בדרכים לשנים 2025-2030, שנועדה לשנות מן היסוד את מגמת הבטיחות בכבישי ישראל. 

על פי משרד התחבורה, ההישג הנדרש הוא צמצום מספר ההרוגים בכבישים ב-50% בתוך עשור וב-25% כבר בתוך חמש שנים. במשרד התחבורה וברלב"ד משוכנעים כי מדובר ביעד ריאלי, הניתן להשגה באמצעות שילוב בין תשתיות מתקדמות, אכיפה חכמה, חינוך והסברה. מנכ"ל משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, משה בן זקן, פתח את הכנס ואמר: "היום אנחנו מסמנים שלב חדש של מעבר מדיבור לעשייה. אנחנו כאן לא רק כי לדבר על שינוי אלא כדי להוביל שינוי". בן זקן הדגיש כי מדובר ברגע משמעותי במאבק הלאומי בתאונות הדרכים: "זהו כנס היסטורי שבו לראשונה מתכנסים סביב שולחן אחד כל הגורמים העוסקים בבטיחות בדרכים במטרה אחת משותפת - להציל חיים". 

המנכ"ל הצהיר כי מדינת ישראל מתייחסת לנושא כיעד לאומי מהמעלה הראשונה: "מדינת ישראל רואה בבטיחות בדרכים מטרה לאומית ממדרגה ראשונה", אמר, והוסיף כי "לא מדובר בעוד תחום עבודה אלא במחויבות לחיים עצמם." בכנס השתתפו בכירים ממשרדי הממשלה, משטרת ישראל, הרשויות המקומיות, נציגי האקדמיה, חברות התחבורה הציבורית, גופי טכנולוגיה בתחום התחבורה החכמה וארגוני מתנדבים הפועלים למען בטיחות בדרכים. 

הנחת היסוד של כלל גורמי המקצוע שהשתתפו בכנס הייתה כי טעויות אנוש בכביש הן בלתי נמנעות, אך התוצאה שלהן אינה גזירת גורל, וניתן למנוע אותה באמצעות שילוב של תשתיות בטוחות, אכיפה יעילה, חינוך, הדרכה וטכנולוגיות מתקדמות. המנכ"ל בן זקן סיכם את דבריו באמירה ברורה וחדה: "כל מוות על הכביש הוא מוות מיותר. המשוואה פשוטה: אכיפה פלוס ענישה שווה הרתעה שמצילה חיים". 

בסיום דבריו הציב בן זקן יעד שאפתני במיוחד: "המטרה היא להביא את ישראל להיות בין 10 המדינות המובילות בעולם בבטיחות בדרכים" והדגיש כי מדובר ביעד שהוא בהחלט בר השגה. לדברי גורמים במשרד, התכנית החדשה כוללת השקעה חסרת תקדים בתשתיות בטיחות, שדרוג צירי תחבורה אדומים, הגברת האכיפה המשטרתית נגד עבירות מסכנות חיים, קידום תחבורה ציבורית בטוחה ונגישה, והטמעת טכנולוגיות מתקדמות לזיהוי מוקדם של סיכונים בכבישים.