חולמים על רכב מיוחד? נסו יבוא אישי

עבור מי שמעוניין במכונית יוקרה או דגם מיוחד שלא נמכר בישראל, או עבור מי שלא רוצה לשלם את מחירי המחירון בישראל, מסלול היבוא האישי יכול להיות התשובה. אז איך עושים את זה נכון, כדי להפחית את הסיכונים?
רועי צוקרמן, אוטו |

רכישת מכונית יוקרה בייבוא רשמי בישראל, היא עניין לא זול. מחירי המחירון לרוב גבוהים למדי, ומגלמים בתוכם רווח נאה ליבואניות הבלעדיות, המבחר לא תמיד כולל את כל הגרסאות והאבזור הרצויים, והמיסוי הגבוה מקפיץ את המחירים.

דרך אחת להתגבר על חלק מהדברים הללו, היא לבצע יבוא אישי של מכונית. בדרך זו ניתן לבחור מהיצע עשיר בהרבה הקיים בחו"ל, ולרכוש במחיר נמוך יותר (אם כי חשוב לשים לב שלרוב מדובר במכונית משומשת). אז איך עושים את זה מבלי להסתבך עם רשויות המס, עם הביורוקרטיה של משרד התחבורה ועם סוחרים בחו"ל? הכנו עבורכם מדריך מפורט, בסיוע אורון מ'אורון מוטורס', המתמחה בייבוא אישי.

כמו בכל קנייה של רכב חדש, הצעד הראשון שלכם צריך להיות בהחלטה מהו התקציב, ואיזה רכב ברצונכם לקנות. לאחר מכן באפשרותכם להיעזר באיש מקצוע או חברת ייעוץ, שיעזרו לכם לנווט בסבך הביורוקרטי, הכולל טפסים, אישורים והצהרות שיש להגיש למכס, משרד התחבורה ובחלק מהמקרים, גם לרשויות המס במדינה בה קניתם את הרכב.

 

שלבים עיקריים לקניית רכב בייבוא אישי:

 

שלבי הרכישה והשילוח בחו"ל:

  • איתור הרכב בחו"ל, עדיף אצל דילר (סוכן) רשמי של יצרנית רכב
  • ניתן להכניס לארץ רכב שגילו עד 24 חודשים. לכן בזמן הקניה דאגו להשאיר מספר חודשי ביטחון לטובת הובלה ובירוקרטיה. 
  • בצעו בדיקה לתקינות הרכב
  • אתרו חברת שילוח יבשתית וימית (לאו דווקא אותה חברה) 
  • בצעו העברת בעלות בחו"ל
  • שלחו הרכב לנמל 
  • בצעו שחרור ממכס בחו"ל
  • שלחו הרכב לישראל
  • עבור כלי רכב שנרכשים באירופה ניתן לבקש זיכוי בעבור המע"מ
שלבי הוצאת רישיון יבוא:
  • לצורך יבוא, יש להכין מסמכי בקשת רישיון יבוא ממשרד הרישוי
  • יש למלא הטפסים ולהחתימם על-ידי עורך דין ישראלי
  • את הבקשה ניתן לבצע באופן מקוון 
לאחר שהתקבל רישיון הייבוא:
  • בדקו כי ברשותכם כל הניירת הנדרשת לשחרור ממכס
  • בין היתר, נדרש אישור שירות ממוסך בעל ידע, כלים וחלפים לטיפול ברכב. לאחרונה אושר, במקרים מסוימים, יבוא רכב עם תמיכת שירות מחו"ל. כך שאם מדובר במותג שאינו קיים בארץ, גם זו אפשרות. 
  • החתימו פקיד או עמיל מכס על טפסי תשלום מכס
  • הגישו הבקשה למכס בליווי שומה עצמית, לאחריה תתבקשו לשלם המכס
לאחר שחרור הרכב מהמכס:
  • התקינו מיגון על-פי דרישות הביטוח
  • עליכם לפנות לעמדה 1 של משרד הרישוי בכדי לרשום את הרכב כדין
  • בצעו שמאות לרכב, כדי להעריך את שווי הרכב לצורך ביטוח
  • לפני תחילת הנסיעה דאגו לביטוח חובה ובהקדם האפשרי למקיף 
 

למרות שמדובר בתהליך שעשוי להיות מסובך ומייגע, אורון מרגיע ומציין כי "כאשר עושים את הדברים נכון, ונעזרים בגורמים המתאימים, יש כדאיות רבה וחסכון עצום ברכישת רכב בייבוא אישי". לדבריו, "כלי הרכב בחו"ל זולים משמעותית ממחירם בארץ ובדרך כלל מאובזרים יותר".

וממה כדאי להיזהר?

לדברי אורון, יבוא אישי יכול לכלול גם כמה מכשולים בדרך. הוא מזהיר מפני רכישה ממקורות מפוקפקים - למשל סוכני מכירה קטנים ולא מוכרים, רכישה ללא בדיקה וייבוא ללא ערבות ובטחונות לכסף המשולם, למקרה ותיווצר בעיה לא צפויה במהלך הייבוא.

 

נקודה חשובה לא פחות נוגעת לאמיתות הנתונים שנמסרים למשרד התחבורה ולמכס. אורון מזכיר כי רשויות המדינה אינן סלחניות לניסיונות מרמה, למשל בהצהרה על שווי רכב נמוך או ניסיון לייבוא רכב מדגם מסוים במסווה של דגם אחר (זכור לנו מקרה של פורד GT שהוחרמה בשל ניסיון לייבא אותה כפורד מוסטנג. לא נעים). כמו כן הוא מזהיר מפני רכישת מכוניות ממזרח אירופה, ממדינות לא מפותחות ומגורמים שלא מספקים רישיונות רכב ומסמכי בעלות מספקים. במילים אחרות, היזהרו ממכוניות שעלולות להיות גנובות. 

קיראו עוד ב"רכב ותחבורה"

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
תאונה
צילום: דאלי אי

התקלה החמורה ברכב שקשה לגלות; והאם היא גם ברכב שלכם?

ריקולים ענקיים בעולם, אבל לא תמיד הבעיה נפתרת, והבעיה הגדולה יותר - שיעור היענות לא מלא לריקולים - על הבעיות של כריות האוויר

רן קידר |
נושאים בכתבה תאונה ריקול

התקלה שלא רואים בעין אבל עלולה להכריע בשנייה. מיליוני רכבים בעולם נוסעים עם כריות אוויר שלא נפתחות בזמן תאונה, או גרוע מזה, עם כריות שעלולות להתפוצץ ולשגר רסיסים. חלק מהתקלות כבר הובילו לריקולים רחבים, חלק עדיין בבדיקה רגולטורית, אבל בשטח התמונה מטרידה: גם אחרי שנשלחות הודעות, בערך רבע עד שליש מהרכבים לא עוברים תיקון. במילים אחרות, יש לא מעט מכוניות על הכביש עם מערכת בטיחות שלא בטוח שתעבוד.

מה בדיוק התקלה, ולמה היא מסוכנת כל כך

ברוב המקרים מדובר בתקלה מסוג "אי פתיחה ופריסה" - כריות האוויר פשוט לא נפתחות בתאונה חזיתית קשה. התקלה לא תמיד נובעת מהכרית עצמה, אלא מהמערכת שמחליטה אם ומתי לפרוס אותה: חיישני תאונה, מודול בקרה, חיווט חשמלי ותוכנה. אם אחד המרכיבים האלה נפגע או מקבל נתון שגוי, המערכת עלולה לא לשלוח פקודת פתיחה. לפעמים היא גם לא מתעדת "אירוע אי פריסה", למרות שמדובר בדרישה רגולטורית בתאונות חמורות. בפועל, הנהג והנוסעים נשארים בלי שכבת ההגנה המרכזית שלהם, בזמן שגוף הרכב נזרק קדימה.

הסכנה כאן כפולה. ראשית, בתאונות במהירות בינונית עד גבוהה, כרית האוויר אמורה למנוע פגיעה ישירה בהגה, בלוח המחוונים או בשמשה. בלי הפריסה, הסיכוי לפגיעות ראש וחזה קשות עולה משמעותית. שנית, גם אם חגורת הבטיחות פועלת, היא לא תמיד מספיקה לבדה בתרחישי התנגשות חזיתית חזקה. לכן כריות אוויר נחשבות לאחד מחידושי הבטיחות שמנעו עשרות אלפי מקרי מוות בעשורים האחרונים.

אילו יצרניות ודגמים נמצאים במוקד

בין השנים 2015 עד 2024 נרשמו עשרות ריקולים בארצות הברית בלבד בגלל תקלות אי פריסה, בהיקף מוערך של 12-14 מיליון כלי רכב, כשבעולם מדובר על סדרי גודל של פי 3-4. המותגים כוללים טויוטה, ניסאן, ג'נרל מוטורס, פורד, פולקסווגן, קיה, מרצדס-בנץ, אאודי וסובארו, לצד דגמים נוספים. מדובר לא רק במותגים עממיים אלא גם בפרימיום, מה שמחדד שהבעיה קשורה לספקי מערכות ולמורכבות הטכנולוגית, לא רק לאיכות ייצור של יצרן מסוים.

טויוטה נדרשה להחזיר כמעט 2.9 מיליון רכבים - כולל קורולה, קאמרי, ראב4 ויאריס, בגלל מערכת שאינה מזהה נכון את עוצמת התאונה. בקיה, דגמי סול, פורטה וריו סבלו מתקלות חשמליות שגרמו לאי פריסת כריות. פורד ביצעה ריקול ליותר מ-700 אלף רכבים, ביניהם פוקוס, פיוז'ן ואקספלורר, בעקבות תקלות דומות.