רכב חשמלי
צילום: Unsplash

מהפכת הסוללות: טעינה של 4 דקות מתקרבת – מה קיים היום?

הטעינה של רכבים חשמליים משתפרת; לכמה זמן זה יגיע ומתי, מה המצב היום בטסלות וב-BYD?

אביחי טדסה | (4)
נושאים בכתבה רכב חשמלי

שוק הרכב החשמלי רושם התקדמות עצומה – אבל עדיין נושא איתו מגבלה מרכזית אחת: זמן טעינה. אם קניית רכב חשמלי בעבר הייתה תלויה במחיר, טווח או מיסוי, היום יותר ויותר נהגים שואלים את השאלה הפשוטה: מתי אני יכול להטעין כמו תדלוק – ולהמשיך לנסוע תוך דקות?  

הסוללה הבאה – כבר מעבר לפינה

המרוץ לקיצור זמני הטעינה הפך לאחד האתגרים המרכזיים של תעשיית הרכב העולמית. חברות כמו CATL, StoreDot, QuantumScape, ויצרניות כמו יונדאי, טויוטה ו־BYD עובדות על דורות חדשים של סוללות – חלקן מבוססות ליתיום־ברזל, אחרות על מצב צבירה מוצק (solid-state).

המטרה המוצהרת היא טעינה מ־0% ל־80% תוך פחות מ־5 דקות. נכון להיום, הטכנולוגיה קיימת במעבדות, וחלקה אף עברה פיילוטים ראשוניים בתנאי שטח. חברת StoreDot הישראלית, לדוגמה, טענה כבר לפני שנה כי הצליחה להטעין רכב טסלה בטכנולוגיית אב־טיפוס מ־10% ל־80% תוך 5 דקות בדיוק – ללא נזק לסוללה.

אז למה זה עוד לא אצלנו?

כמה סיבות: הבעיה אינה רק טכנולוגית – אלא גם תשתיתית ועסקית. הסוללות דורשות מטענים ייעודיים בעוצמות גבוהות יותר (לעיתים פי 2 ממה שיש בתחנות ציבוריות כיום). מעבר לכך, רשת החשמל בערים רבות לא מסוגלת עדיין לתמוך בפריסת טעינה מהירה כזו בקנה מידה רחב.

בעיה נוספת היא העלות - הסוללות עצמן יקרות משמעותית לייצור וליצרנים קשה להצדיק את העלות בשוק שבו מרווחי הרווח צרים. בנוסף, מערכות ניהול הטמפרטורה של הסוללות הנוכחיות (BMS) לא תמיד עומדות בקצבים הגבוהים של טעינה־פריקה – מה שמחייב גם שדרוג בכלי הרכב עצמם.

מה קיים כיום – ומה צפוי בקרוב?

טעינה מהירה היום מתבצעת בעיקר בעמדות DC ציבוריות, בהספק של 150–250 קילוואט. בפועל, ברוב הרכבים החשמליים אפשר להגיע לטעינה של 10%–80% תוך 20–30 דקות. בדגמים מתקדמים במיוחד – מדובר גם בפחות מ־20 דקות.

עמדות של 350 קילוואט קיימות כבר במספר מצומצם של תחנות – אך כדי להגיע לטעינה של 4 דקות בלבד, נדרשים גם מטענים בהספק של 500 קילוואט ויותר, וגם סוללות שתומכות בכך מבלי להיפגע.

קיראו עוד ב"רכב ותחבורה"

טסלה: הטענה דומה לאחרים 

טסלה נחשבת למובילה עולמית, אבל גם היא עדיין לא הגיעה למהירות של 4 דקות. ה־Supercharger V3 של החברה מסוגל להטעין את רוב הדגמים (Model 3/Y) ב־250 קילוואט. התוצאה: טעינה של 10% ל־80% בכ־25 דקות. החברה הציגה את סוללת 4680 – קפיצת מדרגה מבחינת ביצועים, ניהול חום וירידת עלות פר קילוואט-שעה. הסוללה החדשה מקצרת את זמן הטעינה ומשפרת את הטווח, אך גם היא לא חוצה את קו ה־5–10 דקות.

בשורה התחתונה: טסלה מובילה בטווח ובממשק, אך בתחום טעינה סופר-מהירה – היא עדיין לא הראשונה.

BYD: ההפתעה שמגיעה מסין

BYD, שהפכה השנה ליצרנית הרכב החשמלי הגדולה בעולם (כולל מכוניות היברידיות), הציגה לאחרונה את סוללת ה־Blade החדשה בגרסת הדור הבא שלה. הסוללה מאפשרת טעינה של מ־10% ל־80% בכ־15 דקות בלבד, עם טווח נסיעה של כ־700 ק"מ. החברה צפויה להתחיל בייצור המוני שלה ברבעון האחרון של 2025, ולהכניס אותה לדגמים המובילים כמו Seal 07 או הדגם החדש בסדרת Denza.

מעבר לכך, BYD בונה רשת טעינה עצמאית בסין, עם עמדות מהירות של 480 קילוואט – מה שמקרב אותה לקו ה־4–5 דקות בשימוש אמיתי.


חברות נוספות שמובילות את המרוץ

הנציגה של ישראל במרוץ היא StoreDot עם טעינה של 5 דקות. זה עובד, אך עדיין לא באופן מסחרי. הכוונה היתה שעד 2027 תגיע לשוק. QuantumScape (ארה"ב) מפתחת סוללות במצב מוצק עם הבטחה ל־80% ב־15 דקות. טווח חיי סוללה ארוך במיוחד, אך היא דחתה מספר פעמים את ההשקות הקודמות שלה. 

ל-CATL מסין יש סוללה בטכנולוגיה חדשה שמטעינה 400 ק"מ ב־10 דקות – נמצאת בשימוש ראשוני אצל NIO ו־Zeekr.

כמו כן, שיתוף פעולה פורשה–ChargeX מתיימר לטעון מלא סוללות של רכבי ספורט תוך פחות מ־10 דקות.

ומה המצב בישראל?

בישראל קיימות כיום עמדות טעינה מהירות בעיקר בהספקים של 50–150 קילוואט. העמדות המתקדמות ביותר מגיעות ל־350 קילוואט – אך הן נדירות, וממוקמות בתחנות ספציפיות באיזורי תעשייה ובכניסות לערים.

רשתות כמו אפקון, סונול-EVI, אלקטרה EV ו-EV-Edge מנסות להרחיב את הפריסה, אך נכון לעכשיו – טעינה של פחות מ־20 דקות היא רלוונטית רק לחלק קטן מהרכבים, במקומות מאוד מוגבלים.


כך או אחרת, היעד של טעינה תוך 4 דקות כבר לא נראה דמיוני. אבל בטווח הקצר, היא תישאר מוגבלת לדגמים יקרים, עמדות ייעודיות ותנאים אידיאליים.לנהג הממוצע בישראל, שינוי מהותי יגיע רק כאשר סוללות מהירות יותר יהיו גם זולות יותר – והעמדות המתאימות יעמדו בכל שכונה, ולא רק בכביש החוף.

שאלות ותשובות – טעינה מהירה ומהפכת הסוללות

מהי מהירות הטעינה הממוצעת כיום?
כ־20–30 דקות לטעינה של 10%–80%, בעמדת DC בהספק 150–250 קילוואט.

מי הכי קרוב לטעינה של 4 דקות?
BYD ו־StoreDot. האחת כבר מציגה ביצועים של 15 דקות, השנייה בשלב ניסוי.

ומה קורה עם טסלה?
טעינה של 25 דקות בעמדות Supercharger. עדיין לא בסף הטכנולוגי החדש.

האם צריך להחליף עמדות בשביל זה?
כן. טעינה מהירה דורשת עמדות ייעודיות, תשתית חשמל מוגברת ורשת הפצה חדשה.

מתי זה יהיה בישראל?
לא לפני 2026–2027. תחילה רק בדגמים יוקרתיים ובמיקומים ספציפיים.

כמה תעלה סוללה כזו?
כרגע – יותר מהסוללות הסטנדרטיות. בעתיד הקרוב צפויה ירידה של 20%–30% במחירים


תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    150 Jacobson Via (ל"ת)
    Soft 07/05/2025 16:16
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    Apt. 872 (ל"ת)
    Soft 07/05/2025 16:16
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    150 Jacobson Via (ל"ת)
    Soft 07/05/2025 16:15
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    Apt. 872 (ל"ת)
    Soft 07/05/2025 16:15
    הגב לתגובה זו
BYD  חדש
צילום: יצרן

העלאת מס קנייה על רכבים חשמליים והאם היא תשפיע על המחירים?

מס הקנייה על רכבים חשמליים יעלה ל-52% החל מינואר. היבואנים יאיצו בכם לקנות כי המחירים יעלו - זה טריק זול: גם בשנה שעברה מס קנייה עלה, מי שקנה מלחץ התברר כפראייר  - המחירים של הרכבים החשמליים בירידה מתמדת

רן קידר |
נושאים בכתבה מס קנייה


כפי שנחשף אצלנו בשבוע שעבר, מס קנייה יעלה - מס הקנייה על רכבים חשמליים צפוי לעלות. באוצר מעוניינים בהעלאה מ-45% ל-52% החל מינואר הקרוב. באוצר מעלים את מס הקנייה בהדרגה (בהמשך יעלה עד ל-83% בדומה לכלי רכב על בנזין) כפיצוי על אובדן מסים צפוי מדלקים. ככל שהחדירה של רכבים חשמליים תגבר, כך צפוי שההכנסות ממיסי דלק ירדו. מס קנייה על רכבים חשמליים הוא חלק מהפיצוי, אבל כפי שניתחנו בעבר זה לא יספיק. בעתיד יהיה מס נסועה. בעלי רכב חשמלי ורוכשי רכב חשמלי צריכים לדעת שהם ישלמו בהמשך מס נסועה. זה יכול להידחות מבעיות טכניות, פוליטיות ואחרות, אבל אין מנוס ממיסוי נוסף עתידי על רכבים חשמליים - מס נסועה - מדריך

ההעלאה הנוכחית לא צפויה להשפיע על מחירי הרכבים החשמליים. שוק הרכבים האלו בתחרות עצומה, המותגים הסיניים ממשיכים להיכנס לכאן בהצעות יחסית נמוכות וזה מייצר ירידת מחירים שוטפת. מעין שחיקת מחירים שאגב מתרחשת גם בעולם. מעבר לכך, רמת המלאי של היבואנים עדיין ענקית והם בחודשים האחרונים וזה יימשך בחודשים הקרובים מציעים מבצעים מאוד משמעותיים.

מס הקנייה שיעלה ב-7% ל-52%, משפיע על העלות הכוללת בשיעור של 3%-4% בערך. המס הזה מוטל על עלות הרכב והיא סדר גודל של חצי מהמחיר הסופי. נניח שמדובר ברכב שהיבואן רוכש ב-80 אלף שקל ועם המסים  העלות היתה 120 אלף שקל והוא מכר לצרכנים סופיים בארץ ב-160 אלף שקל. התוספת של ה-7% כעת תגדיל את המסים ב-5.6 אלף שקל (7% נוספים על עלות של 80 אלף שקל), מתחת ל-4%. 

העלייה הזו בטלה ביחס להנחות והמבצעים שהיבואנים מציעים לכם. אבל יש ליבואנים וזה מזכיר השיטה של הקבלנים בשוק הדירות, מנוף פסיכולוגי - אתם תראו עכשיו פרסומים על "תמהרו לקנות רכב חשמלי לפני שמס הקנייה יעלה" ולמרות שזה לא אמור להשפיע דרמטית, אנשים יכולים להתרשם ולקנות.

נזכיר שמחירי הרכבים החשמליים בירידה וזה צפוי להימשך. המחירים בעולם בירידה בשל תחרות גדולה והחברות הגדולות שנסחרות טוענות או רומזות למשקיעים שלהם שהשחיקה צפויה להימשך. נזכיר גם שהטריק של היבואנים בשנה שעברה הגביר מכירות בחודשים האחרונים של השנה. אז הם אמרו תמהרו כי מס קנייה יעלה מ-35% ל-45%   והגדילו מכירות בדצמבר, אבל הסתבר שהמחירים בהמשך לא עלו ואפילו ירדו.