איציק קלדרון מיה דיינמיקס
צילום: יחצ

מיה דיינמיקס התחילה פיילוט בצה"ל "בסכום לא מהותי"; למה המניה מזנקת?

החברה, שמתנהלת עם הערת עסק חי מאז 2022, מזנקת אחרי כל הודעה על הזמנה, גם אם היא קטנה, מכיוון שכל שקל תורם לשרידות שלה; ההודעה היום לכאורה מציגה הזדמנות לגיוס של לקוח גדול דוגמת צה"ל, אבל שום דבר לא מבטיח שיהיו הזמנות המשך
רוי שיינמן |

מיה דיינמיקס מיה דיינמיקס 3.68% , המפתחת כלים קלים לתחבורה, דיווחה על הזמנה ראשונה לכלי ה-Mia-four,מיחידת עילית בצה"ל. בעוד החברה ציינה כי ההזמנה היא בסכום לא מהותי, המניה מזנקת בבורסה.

החברה ציינה כי היא רואה בהתקשרות זו אבן דרך בתהליך החדירה לשווקים הביטחוניים ולשווקי האבטחה בישראל ובחו"ל. בחברה מעריכים כי בחינת הכלים על ידי אחת מיחידות העילית של צה"ל תספק תובנות לגבי ביצועי המערכות של כלי החברה בתנאי שטח מאתגרים, אשר יסייעו להמשך פיתוח ושיפור מוצרי החברה.

"מדובר בהתקשרות ואספקת מוצרים ראשונה שלנו עבור פיילוט ביחידת שטח עילית", מסר מנכ"ל מיה דיינמיקס, איציק קלדרון. "אנו ממשיכים לקדם התקשרויות עם גורמים ביטחוניים וכן גופי אבטחה בארץ ובחו"ל הן בהקשר של כלי ה- Mia-four וכן בהקשר של פיתוחים נוספים שלנו לתחומי הביטחון והאבטחה".

מנכ

מנכ"ל מיה דיינמיקס, איציק קלדרון; קרדיט: יחצ

למה המניה מזנקת אם הסכום לא מהותי?

מיה דיינמיקס מתקשה להשאיר את הראש מעל המים, זו חלק מהסיבה שהמניה שלה קופצת אחרי כל הודעה על הזמנה, גם אם היא קטנה, כמו זו עליה דיווחה בתחילת החודש בסך של 370 אלף שקל. זמן קצר לאחר אותה הזמנה עם זאת, דיווחה החברה על הזמנה משמעותית בסך 5 מיליון שקל מקבוצת מאיר, כאשר רוב הסכום יועבר בשנת 2025. החברה מתנהלת עם הערת עסק חי מאז 2022, אז היא כמעט נמחקה מהבורסה, אלא שהמנכ"ל והמייסד, איציק קלדרון, הציל אותה עם הלוואה של 1.5 מיליון שקל. 

מיה שורפת מזומנים בקצב של בערך 1.75 מיליון שקל בשנה ונכון לסוף המחצית הראשונה היו לה בקופה 1.7 מיליון שקל של מזומנים. כל שקל שנכנס לחברה עוזר לה להמשיך לפעול. ההזמנה מצה"ל היא לכאורה סימן טוב שמציג פוטנציאל ללקוח גדול עבור החברה, אבל במידה ולא יהיו הזמנות המשך גדולות, ושום דבר לא מבטיח שיהיו, ההודעה הזו חסרת משמעות.

לפני כשנה שוחחנו עם המנכ"ל קלדרון והיו"ר יניב חברון שאמר: "לא פשוט לגייס בתור חברה עם הערת עסק חי. אנשים רוצים לראות את החברה מוכרת ומתקדמת, וחלק מהמשקיעים הגדולים בכלל לא מתעניינים בהשקעה בחברות מתחת לשווי מסוים, והן גם רוצות לראות רווחיות לאורך זמן. זה קל להגיד 'למה לא להביא משקיע גדול', אבל זה לא פשוט. חוץ מזה צריך לזכור שהחברה גייסה מה שהיא הייתה צריכה והיא מוכרת - יש לה מוצר ועכשיו צריך להסתכל בדוחות מה ההוצאות ומתי היא תגיע לאיזון". אם מיה תמצא פתרונות לגיוס מהיר של כספים היא יכולה לקבל דחיפה, אחרת כנראה שהיא תגיע לסוף הדרך.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מניית החברה נסחרת לפי שווי של 62 מיליון שקל אחרי ירידה של 17% מתחילת השנה, אם כי החודש היא זינקה ב-45%. היא הפסידה במחצית הראשונה 4 מיליון שקל כשעיקר ההוצאות שלה היו בסעיף הנהלה וכלליות שהסתכם בתקופה ב-2.8 מיליון שקל, וזאת עוד ירידה של בערך 35% מהתקופה המקבילה בזכות תכנית התייעלות.

מניית מיה דיינמיקס מתחילת השנה

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
יאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסףיאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסף
הועידה הכלכלית

"אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״

"הזינוקים הם לא ברי-קיימא וכולם יודעים את זה": בוועידה הכלכלית של ביזפורטל יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף של ילין לפידות מסביר למה העליות האחרונות בשווקים לא יחזיקו מעמד, הוא מצביע על ״קאפקס״ עצום בתשתיות AI, על עסקאות מנופחות בין חברות הטק, ועל זה שכולנו צריכים להיות מוכנים לתיקון שיחזיר את השוק לפרופורציות; וגם: על ההטיה של הבורסה המקומית לפיננסים ונדל״ן

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ילין לפידות

בזמן שהבורסות בעולם שוברות שיאים והמדדים בארה״ב רושמים שלוש שנים רצופות של עליות דו-ספרתיות, יאיר לפידות, מייסד ומנכ״ל משותף של ילין לפידות, רוצה שנעצור רגע את המסיבה ונסתכל על העובדות. זה קורה במושב מיוחד בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. הועידה השביעית הכלכלית נערכת הפעם בסימן של ההתאוששות ממלחמה בת שנתיים, הבורסה זינקה, המשק גילה חסינות אבל השאלה מה הלאה?

באולם שהמה מפה לפה יכולתם להרגיש את הדואליות הזאת. כמו המיקרוקוסמוס של הכלכלה הישראלית שהתנקזה לאולם הכנסים במתחם הבורסה. מצד אחד, כלכלנים כמו פרופ’ אמיר אקשטיין הציגו נתונים מדאיגים. הפריון נפגע, יש תלות מוגברת בייצוא הביטחוני כשבתווך מעמד הביניים נשחק. אבל מצד שני,  יש גם את הצד האחר, מי שמגיע מהשטח וחושב שהמצב לא כזה גרוע.  צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, הציג תמונה מעורבת הוא אומר לנו שלמרות המציאות הביטחונית המאתגרת שהייתה כאן, הצריכה בישראל לא נעצרה. אבל זה לא בהכרח כי יש לנו ברירות - "אנחנו חיים באי צרכני" הביקושים כאן קשיחים (ברמת הצריכה הקמעונאית) גם בזכות ילודה גבוהה ״200 אלף תינוקות בשנה זה כמו עיר חדשה״ הוא חושב שחברות קמעונאות ימשיכו לצמוח גם כשהגרפים המאקרו-כלכליים יציירו תמונה יציבה פחות. להרחבה - ״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״

הדיון מתקדם. לבמה עולה יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות ילין לפידות. גם הוא מתחבר לדואליות שהזכרנו. צריכים להיות זהירים ממה שראינו בבורסה ולא רק פה בארץ. הוא מציע לנו נקודת מבט מפוכחת על מה שהניע את הראלי האחרון וגם על מה שעלול לעצור אותו. הוא לא ״דובי״ על השוק, ההתרסקות אינה בהכרח מעבר לפינה, אבל אם אתם חושבים שהמגמה הזאת תימשך עוד שנים אפילו עוד שנה אתם מתעלמים מההיסטוריה.

"אם מסתכלים על המדדים הגדולים לאורך עשרים שנה, תראו תשואה ריאלית של 5%-7% בשנה - זה הממוצע, זה הקצב שהכלכלה יכולה לייצר", אמר. “מה שקורה בשלוש השנים האחרונות - עליות של 20%-30% בשנה - זה לא ססטיינבל. (בר קיימא, מ.ה.) אין כלכלה שיכולה לעמוד בזה לאורך זמן”.הקצבים החריגים האלה לדעתו יכולים להופיע רק בשני מצבים: יציאה ממשבר אמיתי, או שקיעה-רדיפה להייפ שמנתק את השוק מהמציאות. “והפעם”, הוא אומר, “זה הייפ. הייפ סביב AI”.

אז מה עושים? לפידות חושב שזה לא הזמן להגדיל חשיפה מנייתית. אם אתם מאלו שלא תרדמו בלילה בתיקון עמוק, חלק ממכם צריכים אפילו לשקול להקטין. “העליות האחרונות גרמו להרבה אנשים להרגיש שזה ‘רק עולה’. זה לא עובד ככה. ככל שהעליות נמשכות בקצב הזה - ככה אני יותר מודאג”.

חיים שטפלר מנכל ארית
צילום: באדיבות המצולם

מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור

המוסדיים יקנו, אבל האם הם היו קונים אם זה היה הכסף האישי שלהם? ארית בתקופה נהדרת ואחרי שהיתה על סף פשיטת רגל והמדינה הצילה אותה, היא מרוויחה מהמדינה מאות מיליונים ברווחיות של חברת אנבידיה - גאות בשוק הביטחוני היא סיבה נהדרת לצבי לוי למכור-להנפיק לפי 5 מיליארד שקל, אבל האם הרווחים האלו יימשכו? ממש לא בטוח

אדיר בן עמי |

אם המוכר רוצה למכור במחיר מסוים, אז ברור שהמחיר מתאים לו, המחיר טוב מבחינתו. אם הקונה רוצה לקנות במחיר הזה - אז יש עסקה. האם יכול להיות שהמחיר טוב לשני הצדדים. כן, אם שניהם "מקריבים" בדרך ומתכנסים לעסקה. בהנפקות זה לא קורה, כי לרוב יש א-סימטריה של מידע. המוכר יודע יותר מהקונה, וגם כי הקונים הם לא באמת שמים את הכסף שלהם, אלא "כסף של אחרים".   

במצב המתואר, האם זו עסקה במחיר ראוי-נכון? האם כשגופים מוסדיים יקפצו עכשיו על ההנפקה של ארית-רשף זו עסקה ראויה? אי אפשר לדעת מה  יהיה והמניה בהחלט יכולה להמשיך לעלות, אבל אפשר לדעת דבר אחד ברור - ארית שהיתה חברה של 100-150 מיליון שקל, קפצה לשווי של 5 מיליארד שקל בזכות המלחמה. ההצטיידות היתה גדולה, המחירים היו בשמיים - משרד הביטחון קנה כנראה בלי לחשוב יותר מדי - המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים

זה לא יכול להימשך. נכון שיש שינוי תפיסתי עולמי ונכון שההצטיידות הצבאית עלתה, אבל זה גם יביא תחרות ויוביל לשחיקה ברווחיות. כמו כמעט כל דבר שעולה מהר, יש גם ירידות, טלטלות וגלים בדרך. ארית לא מפתחת שבבי AI שהיא יכולה להרוויח עליהם 75% , היא לא אינבידיה, היא חברה של לואו טק שעושה עבודה טובה, מייצרת מערכות וכלים טובים מאוד, אבל יש גאות בעסקיה,  בשל ניצול הזדמנות של ההנהלה והבעלים. אגב, כשהחברה קרסה והגיעה לפשיטת רגל, המדינה הצילה אותה מספר פעמים. עכשיו כשצריך אותה, היא - ואין לנו טענות על כך, זו המטרה של עסק - ממקסמת רווחים ומוכרת במחירים גבוהים.

הטענות שלנו הן כלפי המוסדיים שאם יעשו שיעורי בית יפנימו שהתוצאות של ארית ימשיכו להיות טובות עוד שנה, אולי שנתיים, אבל מה אחר כך? לקנות חברה במכפיל רווח של 8 זה לא תמיד נכון, השאלה אם זה יימשך לאורך זמן. וכל זה כשהטכנולוגיה משתנה - התותחים החדשים שייכנסו לצבא מתוצרת אלביט לא יעבדו כנראה רק עם סוגי המרעומים של ארית. 

וכמובן שדגל האזהרה הגדול הוא המכירה - ארית מנפיקה את רשף שהיא כאמור כל הפעילות של ארית, היא בעצם מוכרת את עצמה. אם המצב כל כך טוב, והצמיחה ברורה והרווחים הגדולים ימשיכו, אז למה להנפיק? מה יודע המוכר, צבי לוי, הבעלים ויו"ר החברה שהקונים לא יודעים? ולמה הוא כנראה יצליח לסדר אותם?