איציק קלדרון מיה דיינמיקס
צילום: יחצ

מיה דיינמיקס התחילה פיילוט בצה"ל "בסכום לא מהותי"; למה המניה מזנקת?

החברה, שמתנהלת עם הערת עסק חי מאז 2022, מזנקת אחרי כל הודעה על הזמנה, גם אם היא קטנה, מכיוון שכל שקל תורם לשרידות שלה; ההודעה היום לכאורה מציגה הזדמנות לגיוס של לקוח גדול דוגמת צה"ל, אבל שום דבר לא מבטיח שיהיו הזמנות המשך
רוי שיינמן |

מיה דיינמיקס מיה דיינמיקס 1.22% , המפתחת כלים קלים לתחבורה, דיווחה על הזמנה ראשונה לכלי ה-Mia-four,מיחידת עילית בצה"ל. בעוד החברה ציינה כי ההזמנה היא בסכום לא מהותי, המניה מזנקת בבורסה.

החברה ציינה כי היא רואה בהתקשרות זו אבן דרך בתהליך החדירה לשווקים הביטחוניים ולשווקי האבטחה בישראל ובחו"ל. בחברה מעריכים כי בחינת הכלים על ידי אחת מיחידות העילית של צה"ל תספק תובנות לגבי ביצועי המערכות של כלי החברה בתנאי שטח מאתגרים, אשר יסייעו להמשך פיתוח ושיפור מוצרי החברה.

"מדובר בהתקשרות ואספקת מוצרים ראשונה שלנו עבור פיילוט ביחידת שטח עילית", מסר מנכ"ל מיה דיינמיקס, איציק קלדרון. "אנו ממשיכים לקדם התקשרויות עם גורמים ביטחוניים וכן גופי אבטחה בארץ ובחו"ל הן בהקשר של כלי ה- Mia-four וכן בהקשר של פיתוחים נוספים שלנו לתחומי הביטחון והאבטחה".

מנכ

מנכ"ל מיה דיינמיקס, איציק קלדרון; קרדיט: יחצ

למה המניה מזנקת אם הסכום לא מהותי?

מיה דיינמיקס מתקשה להשאיר את הראש מעל המים, זו חלק מהסיבה שהמניה שלה קופצת אחרי כל הודעה על הזמנה, גם אם היא קטנה, כמו זו עליה דיווחה בתחילת החודש בסך של 370 אלף שקל. זמן קצר לאחר אותה הזמנה עם זאת, דיווחה החברה על הזמנה משמעותית בסך 5 מיליון שקל מקבוצת מאיר, כאשר רוב הסכום יועבר בשנת 2025. החברה מתנהלת עם הערת עסק חי מאז 2022, אז היא כמעט נמחקה מהבורסה, אלא שהמנכ"ל והמייסד, איציק קלדרון, הציל אותה עם הלוואה של 1.5 מיליון שקל. 

מיה שורפת מזומנים בקצב של בערך 1.75 מיליון שקל בשנה ונכון לסוף המחצית הראשונה היו לה בקופה 1.7 מיליון שקל של מזומנים. כל שקל שנכנס לחברה עוזר לה להמשיך לפעול. ההזמנה מצה"ל היא לכאורה סימן טוב שמציג פוטנציאל ללקוח גדול עבור החברה, אבל במידה ולא יהיו הזמנות המשך גדולות, ושום דבר לא מבטיח שיהיו, ההודעה הזו חסרת משמעות.

לפני כשנה שוחחנו עם המנכ"ל קלדרון והיו"ר יניב חברון שאמר: "לא פשוט לגייס בתור חברה עם הערת עסק חי. אנשים רוצים לראות את החברה מוכרת ומתקדמת, וחלק מהמשקיעים הגדולים בכלל לא מתעניינים בהשקעה בחברות מתחת לשווי מסוים, והן גם רוצות לראות רווחיות לאורך זמן. זה קל להגיד 'למה לא להביא משקיע גדול', אבל זה לא פשוט. חוץ מזה צריך לזכור שהחברה גייסה מה שהיא הייתה צריכה והיא מוכרת - יש לה מוצר ועכשיו צריך להסתכל בדוחות מה ההוצאות ומתי היא תגיע לאיזון". אם מיה תמצא פתרונות לגיוס מהיר של כספים היא יכולה לקבל דחיפה, אחרת כנראה שהיא תגיע לסוף הדרך.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מניית החברה נסחרת לפי שווי של 62 מיליון שקל אחרי ירידה של 17% מתחילת השנה, אם כי החודש היא זינקה ב-45%. היא הפסידה במחצית הראשונה 4 מיליון שקל כשעיקר ההוצאות שלה היו בסעיף הנהלה וכלליות שהסתכם בתקופה ב-2.8 מיליון שקל, וזאת עוד ירידה של בערך 35% מהתקופה המקבילה בזכות תכנית התייעלות.

מניית מיה דיינמיקס מתחילת השנה

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ריצרד פרנסיס טבע
צילום: סיון פרג'

טבע מגישה בקשה ל‑FDA לזריקה חודשית לסכיזופרניה


החברה מבקשת אישור לשיווק אולנזאפין בהזרקה תת עורית ארוכת טווח, על בסיס ניסוי שלב 3

מנדי הניג |
נושאים בכתבה טבע סכיזופרניה


טבע מדווחת כי הגישה לרשות המזון והתרופות האמריקאית, ה-FDA בקשה לאישור תרופה לאולנזאפין בהזרקה ארוכת טווח, תחת שם הקוד TEV‑749. מדובר בפורמולציה תת עורית שניתנת פעם בחודש למבוגרים עם סכיזופרניה. הבקשה נשענת על תוצאות ניסוי שלב 3 בשם SOLARIS, שכלל מעקב יעילות ובטיחות לאורך שנה, תוך השוואה לטיפול פלצבו בתקופה הראשונית ובהמשך המשך טיפול בקבוצות מינון שונות. לפי החברה, הנתונים הראו שמירה על יעילות קלינית ופרופיל בטיחות דומה לטבליות אולנזאפין הקיימות, וגם סבילות טיפולית שמאפשרת מתן מתמשך.

מדובר בניסיון ממוקד של טבע לבנות לעצמה מעמד יציב בתחום ה‑LAI זריקות ארוכות טווח, שנחשב לאחד המקומות שבהם יש ערך מוסף אמיתי לחברת תרופות: מוצרים מורכבים יותר, חסמי כניסה גבוהים, ותמחור טוב יותר מגנריקה רגילה. זה גם משתלב עם המסר שטבע מנסה להעביר בשנים האחרונות: חיזוק הצינור החדשני, גיוון ההכנסות, ופחות תלות במחזוריות של תחרות על מחירים.

אולנזאפין הוא טיפול ותיק ומרכזי בסכיזופרניה, עם שימוש רחב בעולם בגלל יעילות גבוהה ויכולת לייצב סימפטומים. אבל הטיפול היומי סובל מחיסרון בסיסי: בעיית היענות. סכיזופרניה היא מחלה כרונית עם תקופות רגיעה ונסיגה, ובפועל רבים מהמטופלים מפסיקים טיפול חלקית או לגמרי, מה שמוביל להחמרה ולחזרה לאשפוז. כאן נכנסת הזריקה החודשית, רעיון שמכוון להפחית את הצורך בנטילה יומיומית ולהקטין את הסיכון ל”חורים” בטיפול. אם כי חשוב לזכור שגם זריקה אחת לחודש דורשת מסגרת רפואית יציבה ומעקב, ולכן היא לא פתרון קסם לכל מטופל, אבל עבור אוכלוסייה רחבה היא יכולה לשנות את התמונה.

בטבע מדגישים שהמוצר מיועד לתת מענה לפער מוכר בשוק: חולים שמגיבים טוב לאולנזאפין אבל מתקשים להתמיד בכדורים.



לאחרונה ה-FDA רשות המזון והתרופות האמריקאית אישרה להרחיב את השימוש בתרופה יוזדי (Uzedy) של טבע גם לטיפול בחולי הפרעה דו-קוטבית בגילאי 18 ומעלה. התרופה, שהושקה במאי 2023 ואושרה עד כה רק לטיפול בסכיזופרניה, מציגה כעת פוטנציאל מסחרי רחב בהרבה. יוזדי היא זריקה תת-עורית המבוססת על ריספרידון בתצורת שחרור מושהה, שפותחה בטכנולוגיית SteadyTeq של חברת מדינסל הצרפתית. הטכנולוגיה מאפשרת שחרור מבוקר ואחיד של החומר הפעיל, כך שהשפעתו מתחילה תוך 6-24 שעות מההזרקה ונמשכת כחודש שלם.

האישור החדש מאפשר שימוש ביוזדי כטיפול בודד או בשילוב עם ליתיום או Dyzantil, ופותח בפני טבע שוק של כ-3.4 מיליון אמריקאים הסובלים מהפרעה דו-קוטבית. המחלה, הידועה גם כמאניה-דיפרסיה, מהווה אתגר טיפולי מורכב בשל התנודתיות הקיצונית במצבים הנפשיים ושיעור ההיענות הנמוך לטיפול מתמשך. הזרקה חודשית כמו יוזדי מפחיתה משמעותית את שיעור ההפסקות בטיפול ובכך מצמצמת את הסיכון להחמרות במצב הנפשי, התקפים, אשפוזים ואף ניסיונות אובדניים. על פי נתוני טבע, 80% מהחולים שעוברים מטיפול אוראלי ליוזדי ממשיכים בטיפול בהצלחה.

גיא ברנשטיין , פורמולה מערכות, צילום: רשתותגיא ברנשטיין , פורמולה מערכות, צילום: רשתות

אקזיט עצוב לעובדי סאפיינס - גיא ברנשטיין ורוני על-דור התעשרו וכמה הם קיבלו?

ברנשטיין, מנכ"ל ולמעשה בעל השליטה בפורמולה, הוא הדוגמה הכי טובה בארץ לשלטון המנהלים - יצר לעצמו דרך אופציות (למרות שבחברת החזקה אין מקום לאופציות) הון של כ-200 מיליון דולר; 4,800 עובדי סאפיינס ביחד לא מקבלים חלק קטן ממה שהוא מקבל באופציות בשנה   

מנדי הניג |

בזמן שהנהלת פורמולה ובראשה גיא ברנשטיין חוגגים את האקזיט בחברה הבת - סאפיינס, ובמקביל להתעשרות יוצאת דופן של ברנשטיין שממנכ"ל שכיר הפך להיות בעצם בעל שליטה בפורמולה עם שכר פנומנלי והקצאת אופציות נדיבה (לעצמו), הוא לא דאג לעובדים (הרחבה: שכר העתק של גיא ברנשטיין ואיך זה שהוא בפועל בעל השליטה בפורמולה? 

הוא יכול להתחמק ולהעביר את האחריות לרוני על-דור, מנכ"ל סאפיינס כבר 20 שנים, אבל האחריות של שניהם. גם על-דור דאג להתעשר ולחלק לעצמו אופציות, אבל בעוד שברוב האקזיטים אנחנו שומעים על התעשרות של העובדים זה לא קרה.

מצד אחד זה מקומם כי פורמולה היא האחרונה שאמורה להקצות אופציות למנהלים שלה - זו חברת החזקות, ובחברת החזקות מי שמזיז את הפעילות והרווחים הם החברות למטה. מעבר לכך, אם כבר יש בקבוצה מדיניות של חלקוה מאוד נדיבה למעלה, אז הקיצוניות בין הראש לבין עובדי סאפיינס קשה לעיכול. ברנשטיין מקבל שכר בשנה של 37 מיליון שקל, הוא שווה כ-200 מיליון דולר דרך אופציות ומניות שחולקו לו, והוא שווה יותר מכל 4,800 עובדי  סאפיינס. לא הגיוני.


כל עובדי סאפיינס מחזיקים נכון לסוף 2024 ב-43 אלף מניות בסכום נמוך מ-2 מיליון דולר. החברה לא חילקה מניות בשנה שעברה, ונראה שהיא לקראת חיסול ההטבות דרך מניות: