איציק קלדרון מיה דיינמיקס
צילום: יחצ

מיה דיינמיקס התחילה פיילוט בצה"ל "בסכום לא מהותי"; למה המניה מזנקת?

החברה, שמתנהלת עם הערת עסק חי מאז 2022, מזנקת אחרי כל הודעה על הזמנה, גם אם היא קטנה, מכיוון שכל שקל תורם לשרידות שלה; ההודעה היום לכאורה מציגה הזדמנות לגיוס של לקוח גדול דוגמת צה"ל, אבל שום דבר לא מבטיח שיהיו הזמנות המשך
רוי שיינמן |

מיה דיינמיקס מיה דיינמיקס 23.19% , המפתחת כלים קלים לתחבורה, דיווחה על הזמנה ראשונה לכלי ה-Mia-four,מיחידת עילית בצה"ל. בעוד החברה ציינה כי ההזמנה היא בסכום לא מהותי, המניה מזנקת בבורסה.

החברה ציינה כי היא רואה בהתקשרות זו אבן דרך בתהליך החדירה לשווקים הביטחוניים ולשווקי האבטחה בישראל ובחו"ל. בחברה מעריכים כי בחינת הכלים על ידי אחת מיחידות העילית של צה"ל תספק תובנות לגבי ביצועי המערכות של כלי החברה בתנאי שטח מאתגרים, אשר יסייעו להמשך פיתוח ושיפור מוצרי החברה.

"מדובר בהתקשרות ואספקת מוצרים ראשונה שלנו עבור פיילוט ביחידת שטח עילית", מסר מנכ"ל מיה דיינמיקס, איציק קלדרון. "אנו ממשיכים לקדם התקשרויות עם גורמים ביטחוניים וכן גופי אבטחה בארץ ובחו"ל הן בהקשר של כלי ה- Mia-four וכן בהקשר של פיתוחים נוספים שלנו לתחומי הביטחון והאבטחה".

מנכ

מנכ"ל מיה דיינמיקס, איציק קלדרון; קרדיט: יחצ

למה המניה מזנקת אם הסכום לא מהותי?

מיה דיינמיקס מתקשה להשאיר את הראש מעל המים, זו חלק מהסיבה שהמניה שלה קופצת אחרי כל הודעה על הזמנה, גם אם היא קטנה, כמו זו עליה דיווחה בתחילת החודש בסך של 370 אלף שקל. זמן קצר לאחר אותה הזמנה עם זאת, דיווחה החברה על הזמנה משמעותית בסך 5 מיליון שקל מקבוצת מאיר, כאשר רוב הסכום יועבר בשנת 2025. החברה מתנהלת עם הערת עסק חי מאז 2022, אז היא כמעט נמחקה מהבורסה, אלא שהמנכ"ל והמייסד, איציק קלדרון, הציל אותה עם הלוואה של 1.5 מיליון שקל. 

מיה שורפת מזומנים בקצב של בערך 1.75 מיליון שקל בשנה ונכון לסוף המחצית הראשונה היו לה בקופה 1.7 מיליון שקל של מזומנים. כל שקל שנכנס לחברה עוזר לה להמשיך לפעול. ההזמנה מצה"ל היא לכאורה סימן טוב שמציג פוטנציאל ללקוח גדול עבור החברה, אבל במידה ולא יהיו הזמנות המשך גדולות, ושום דבר לא מבטיח שיהיו, ההודעה הזו חסרת משמעות.

לפני כשנה שוחחנו עם המנכ"ל קלדרון והיו"ר יניב חברון שאמר: "לא פשוט לגייס בתור חברה עם הערת עסק חי. אנשים רוצים לראות את החברה מוכרת ומתקדמת, וחלק מהמשקיעים הגדולים בכלל לא מתעניינים בהשקעה בחברות מתחת לשווי מסוים, והן גם רוצות לראות רווחיות לאורך זמן. זה קל להגיד 'למה לא להביא משקיע גדול', אבל זה לא פשוט. חוץ מזה צריך לזכור שהחברה גייסה מה שהיא הייתה צריכה והיא מוכרת - יש לה מוצר ועכשיו צריך להסתכל בדוחות מה ההוצאות ומתי היא תגיע לאיזון". אם מיה תמצא פתרונות לגיוס מהיר של כספים היא יכולה לקבל דחיפה, אחרת כנראה שהיא תגיע לסוף הדרך.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מניית החברה נסחרת לפי שווי של 62 מיליון שקל אחרי ירידה של 17% מתחילת השנה, אם כי החודש היא זינקה ב-45%. היא הפסידה במחצית הראשונה 4 מיליון שקל כשעיקר ההוצאות שלה היו בסעיף הנהלה וכלליות שהסתכם בתקופה ב-2.8 מיליון שקל, וזאת עוד ירידה של בערך 35% מהתקופה המקבילה בזכות תכנית התייעלות.

מניית מיה דיינמיקס מתחילת השנה

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בצלאל מכליס אלביט מערכות
צילום: תמר מצפי

אופנהיימר: "אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים"; מעלה מחיר יעד

אופנהיימר מעלה מחיר יעד לאלביט ל-550 דולר, אפסייד של כ-10% ומציין כי: "היתרון במזרח אירופה הולך ומעמיק, אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים חזקים מאוד בשוק הישראלי"

תמיר חכמוף |

אופנהיימר מפרסמת סקירה עדכנית על אלביט מערכות אלביט מערכות -5.23%   לאחר פרסום הדוחות, ומחדדת את המסר שהביקושים לטכנולוגיה ביטחונית באירופה ובישראל אינם זמניים (זאת לאור העובדה כי ישראל מתכוננת למלחמה נוספת עם איראן ועם מדינות עוינות אחרות, כלשונם), אלא שינוי עומק בשוק שממשיך למצב את אלביט כשחקנית שמספקת פתרונות למדינות ללא תעשייה ביטחונית מקומית. על רקע המגמה הזו, בבית ההשקעות מעלים את מחיר היעד למניה ל-550 דולר ומשאירים את ההמלצה על "תשואת יתר".

האנליסטים מציינים כי הדוחות של אלביט הציגו רבעון חזק מבחינת רווחיות ושיפור תפעולי. הרווח המתואם היה גבוה מהתחזיות, ושיעור הרווח התפעולי המתואם עלה ל-9.7%, שיפור של כ-150 נקודות בסיס לעומת השנה שעברה. מנגד, ההכנסות היו מעט מתחת לצפי, אך עדיין צמחו לשיא של 1.92 מיליארד דולר. באופנהיימר מדגישים כי השיפור ברווח הנקי ושיעור המס הנמוך מצביעים על התייעלות תפעולית שמאפשרת למנף את הגידול בפעילות.

הפער הגדול נמצא בצבר ההזמנות, שממשיך להיות אחד החזקים בתעשייה: 25.2 מיליארד דולר, עוד לפני עסקת הענק שדווחה אתמול. על פי אופנהיימר, הצבר ימשיך לתמוך בצמיחה דו ספרתית בשנים 2026-2025, עם תרומה ברורה של מזרח אירופה, שם אלביט נהנית מיתרון מבני. “מדינות כמו אלבניה, דנמרק וסרביה, שאין להן תעשייה ביטחונית מקומית, הופכות את אלביט לספק טבעי”. בנוסף, המתיחות מול רוסיה והתחייבויות נאט"ו להגדלת ההוצאה הביטחונית הופכות את הביקוש למערכות קרקע, חימושים, תקשוב ואלקטרו אופטיקה ליציב ומתמשך.

הסקירה מתייחסת גם לעסקה הגדולה בהיקף 2.3 מיליארד דולר שעליה דיווחה אלביט אתמול. לפי הערכת אופנהיימר, ההסכם ככל הנראה משקף שיתוף פעולה אסטרטגי בין ישראל למדינה ממזרח אירופה (ההשערה עלתה גם כאן בביזפורטל - אלביט בעסקת ענק של 2.3 מיליארד דולר, אבל מה לא נחשף?) ככל הנראה אחת המדינות שבהן כבר קיימות רכישות משמעותיות של החברה. לדברי האנליסטים, העסקה כוללת מערכות יבשה, רחפנים ומערכות שליטה ובקרה, וצפויה לייצר תרומה ניכרת להכנסות בשנים הקרובות. "מדינות מזרח אירופה יישארו הרבה יותר פתוחות לרכש ישראלי לעומת מערב אירופה, וזה אחד ממנועי הצמיחה המשמעותיים של אלביט לשנים הקרובות", נכתב.

מנקודת מבט תפעולית, אופנהיימר מציינים כי אלביט מציגה שיפור כמעט בכל החטיבות, עם צמיחה של 41% בחטיבת היבשה, עלייה דו ספרתית בחטיבות הסייבר וה-C4I, ויציבות בחטיבת ESA לאחר תקופה חלשה יותר. במצטבר, מדובר בתמהיל שמאפשר לחברה לשמור על חוסן גם בזמן תנודתיות אזורית בשווקים כמו אסיה-פסיפיק, שם נרשמה ירידה מסוימת ברבעון.

משה סבוסקי, סמנכ"ל הכספים של שפיר הנדסה, צילום: יח"צמשה סבוסקי, סמנכ"ל הכספים של שפיר הנדסה, צילום: יח"צ
דוחות

שפיר הנדסה: עלייה של 15% בהכנסות, הרווח הנקי קפץ ל-60 מיליון שקל

חברת התשתיות מציגה שיפור ברווחיות ברוב תחומי הפעילות ומקדמת מכירת חלק ממגזר הזכיינות למוסדיים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שפיר הנדסה

שפיר הנדסה, מחברות התשתיות והתעשייה הגדולות בישראל, מסכמת את הרבעון השלישי ומציגה גידול בפעילות כמעט בכל ענפי הליבה שלה. שפיר הנדסה -2.5%   פועלת במגוון תחומים, בהם תעשייה כבדה, ביצוע פרויקטי תשתית, ייזום נדל"ן למגורים, זכיינות בתחבורה ופעילות לוגיסטית, ובמקביל ממשיכה להרחיב את פעילותה גם בשוק הדיור המוגן והתחדשות עירונית.

הכנסות החברה ברבעון עלו ל-1.57 מיליארד שקל, עלייה של 15% לעומת הרבעון המקביל ב-2024, אז עמדו על כ-1.36 מיליארד שקל. הרווח הנקי הגיע ל-60 מיליון שקל, כאשר הרווח המיוחס לבעלי המניות הסתכם ב-57 מיליון שקל, זינוק ביחס ל-16 מיליון שקל בלבד ברבעון המקביל. גם הרווח התפעולי הציג שיפור והגיע ל-154 מיליון שקל, לעומת 122 מיליון שקל בתקופה המקבילה.

במגזר התעשייה נרשמו הכנסות של 672 מיליון שקל, עלייה של 5% הנובעת בעיקר מגידול בכמויות שנמכרו. רווח המגזר עלה ל-115 מיליון שקל, עלייה של 11% לעומת השנה שעברה. מגזר התשתיות המשיך להיות אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים, עם הכנסות של 595 מיליון שקל - עלייה של 33% ברבעון, על רקע האצת ביצוע הפרויקטים, במיוחד בקו הסגול של הרכבת הקלה. הרווח במגזר זה עלה ל-46 מיליון שקל לעומת 27 מיליון שקל ברבעון המקביל.

מגזר הנדל"ן תרם הכנסות של 120 מיליון שקל, לעומת 81 מיליון שקל בתקופה המקבילה, עלייה שמגיעה בעיקר מתחילת שיווק של פרויקטים חדשים. רווח המגזר עלה ל-36 מיליון שקל, בהשוואה ל-26 מיליון שקל אשתקד. במגזר הזכיינות נרשמה ירידה קלה בהכנסות - 77 מיליון שקל לעומת 83 מיליון שקל בשנה שעברה - בעקבות הכנסות חד פעמיות שנרשמו אז. הרווח במגזר זה הסתכם ב-20 מיליון שקל. פעילות השילוח והלוגיסטיקה הציגה הכנסות של 107 מיליון שקל לעומת 118 מיליון שקל בשנה הקודמת, והרווח עמד על 9 מיליון שקל.

לאחרונה חברת הדירוג מעלות שיפרה את אופק הדירוג של שפיר מ"שלילי" ל"יציב", בין היתר בשל הערכה לירידה עתידית במינוף. בנוסף חתמה שפיר על מזכר הבנות עם גופים מוסדיים למכירת 33.5%-38.5% מהזכויות במגזר הזכיינות לפי שווי של 9-10 מיליון שקל לכל 1%.