זה לא נתפס שגוף ענק כמו הראל ישתלט על גוף ענק אחר כמו ישראכרט. זה לא נתפס שמומחים מספקים הערכות שווי לא רלבנטיות. זה לא נתפס שהדירקטוריון לא משיג יותר עבור בעלי המניות. וזה לא נתפס שגופים מוסדיים יסכימו למכור את ישראכרט במחיר זול. אבל נעזוב את כל זה, בינתיים, ונתמקד במספרים של הרבעון האחרון של ישראכרט ובמה שצפוי ברבעון הראשון ובעיקר ב-2023.

נתמקד בזה, כי זה מוכיח שרן עוז, מנכ"ל החברה והנהלתה בדרך להגיע ליעד שלהם - רווח של 450-510 מיליון שקל ב-2025. רווח שהופך את הערכת השווי של דלויט  לשווי של 2.6-2.8 מיליארד שקל לבדיחה, רווח שמעמיד את "חוות הדעת" של פרופ' יוג'ין קנדל למביכה במיוחד. הפרופ' המכובד ניסה להראות למה העסקה של הראל עדיפה מאוד על פני הצעת מנורה ובדרך חשף עד כמה הוא מנותק מהשטח (להערכתו אם מנורה יציעו כ-5 מיליארד שקל, אז הצעתם תהיה שקולה לזו של הראל); רווח שמעמיד את ההצעה של הראל בסך 3.3 מיליארד עבור 100% ממניות ישראכרט, ללא כדאית למחזיקים בישראכרט. 

נזכיר בקצרה שהראל הציעה 2.7 מיליארד שקל עבור 100% מישראכרט ואז מנורה הצטרפה והציעה יותר אבל רק עבור 32% מהמניות. מנורה משכה את המחיר למעלה וכעת הראל מציעה 3.3 מיליארד שקל עבור 100%. מנורה מציעה לקנות 32% לפי שווי של 3.5 מיליארד. 

לכאורה המחיר טוב. רגע לפני השווי של ישראכרט עמד על 2.1 מיליארד שקל. גם בדוח של שלי תשובה מדלויט, מציגים את מחיר השוק בחצי השנה האחרונה ומראים שמחיר העסקה מבטא פרמיה על מחיר השוק. אבל זו הצגה מטעה - אם תמתחו את תקופת הבדיקה לשנה (וככה עושים בדרך כלל), תקבלו שמניית ישראכרט היתה במחיר גבוה בהרבה, ושיקפה שווי של 3.6 מיליארד שקל. תקבלו שהמחיר שמציעה הראל אחרי 3 שיפורי הצעות הוא נמוך מהשיא השנתי של מניית ישראכרט. אין פרמיה על המחיר שיא בשנה האחרונה, ההיפך. 

• רשות ני"ע: חברות נדל"ן הציגו שווים מנופחים
• בייטדאנס, חברת האם של טיקטוק, מוערכת ב-300 מיליארד דולר
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

טוב, קרה משהו במהלך השנה - המניה נפלה בגלל ההסכם החדש עם בנק הפועלים וההוצאות השוטפות הגדולות בגלל ההסכם, אבל ישראכרט מפצה על ההוצאות האלו בגדול. הבעיה היא שאת הפיצוי הזה, בעלי המניות עלולים לאבד. הראל הריחה ובצדק הזדמנות וקונה את ישראכרט רגע לפני שינוי עסקי. מנורה הצליחה להרים את המחיר, אולי מנורה תנסה להרים יותר, אבל נראה שזה קרוב לסגור. וזה חבל. המשקיעים מפסידים כאן - הם מפסידים פעמיים. הם מפסידים על כך שאין פרמיית שליטה והם מפסידים כי השווי פשוט נמוך.

אז הנה הנתונים האחרונים של ישראכרט, וממנה ננסה לגזור תחזית קדימה. נתחיל ברווח ברבעון האחרון של 2022 - 46 מיליון שקל. רווח נקי. רווח אמיתי בשנה לכאורה קשה בגלל הוצאות גדולות בהסכם החדש. בשנה כולה הרווח היה 220 מיליון שקל - רווח מנוטרל אירועים חד פעמיים. אבל נלך דווקא לנקודה הנמוכה - אחרי ההסכם החדש עם בנק הפועלים, נלך לרבעון רביעי עם רווח של 46 מיליון - קצב של 184 מיליון שקל בשנה.

• נקסטקום בעסקת אגירה של 17 מיליון שקל
• ״אנחנו מחלקים כבר 20 שנה ברצף דיבידנד; נמצאים בכל מקרר בארץ״
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• ״אנחנו מחלקים כבר 20 שנה ברצף דיבידנד; נמצאים בכל מקרר בארץ״

ברבעון האחרון האשראי גדל במיליארד שקל, מתוך גידול של 2 מיליארד שקל בכל השנה. התחזית של הנהלת החברה מדברת על גידול אשראי של 10 מיליארד שקל ב-2-3 שנים (גידול של מעל 3 מיליארד שקל בשנה). אפשר להגיד - "מי המשוגעים האלו?", ואפשר להסתכל על הרבעון האחרון והשנה האחרונה, להפנים שהחברה הזו מחזיקה במידע על 65% מתעודות הזהות בארץ, ולהבין  שזה יהלום לא מלוטש. או כפי שאמרה, סמנכ"לית הכספית רונית זלמן-מלאך, במילים אחרות, עבדנו על ניטור וחיתום מהודק יותר של הקהל שלנו. זה אומר שלקחו את מיליוני האנשים שיש להם כרטיס אשראי, שיש להם קשר לישראכרט והציעו להם הלוואה עם תנאים תחרותיים בהתאם למידע עליהם. הדטה זה כוח עצום, כוח שרק עכשיו מתבטא ברווח של ישראכרט. זה שם בצל גם את "התאונה" מול פועלים - הסכם שמלכתחילה פגע בחברה ושהשינוי שלו השנה גרם להפסד משמעותי והוצאות שוטפות גדולות. 

אז נעזוב את האופטימיות של הנהלת החברה, נניח שהאשראי יעלה רק ב-2 מיליארד שקל. זה 120 מיליון שקל לרווח במרווח שבו החברה פועלת (6%), אבל ניקח מקדמי זהירות - הפסדים לאשראי, מסים ונוריד את זה ל-70 מיליון שקל בשורה התחתונה.

אז התחלנו ב-184 והוספנו 70 מיליון שקל - הגענו ל-254 מיליון שקל. קצת התעלמנו ממה שצפוי ברבעון הראשון. ברבעון הזה כל הזינוק באשראי שהיה ברבעון האחרון יקבל ביטוי מלא מלא. זה יעלה משמעותית את ההכנסות. זה עוד לפני הגדלה נוספת של תיק האשראי. אבל נוותר על ניתוח רבעוני, ונמשיך ברווח השנתי.

החברה גם תחסוך הוצאות ב-60 מיליון שקל בשנה בזכות הפיטורים והרה ארגון. זה יהיה  חיסכון מדורג עד 2024, הרוב יהיה ב-2023. כמה זה ישפיע? נניח שבנטו זה יהיה כ-30 מיליון שקל ב-2023. זו הערכה שמרנית. תוסיפו את ה-30 מיליון לסיכום הביניים - 254 מיליון ותקבלו - 284 מיליון שקל.

רגע עוד נקודה - ב-2022 היה הפסד בגין פעילות הביטוח החדשה של 24 מיליון שקל, אבל בראייה כלכלית זה לא הפסד, זו השקעה. ישראכרט לא תשקיע בתחום הביטוח כדי להפסיד. אלו הוצאות ראשוניות לצורך רווחים עתידיים. ובכלל - לצורך עסקה מול גוף ביטוח שרוכש אותה, ברור שצריך לנטרל את התוצאות האלו. צריך להתייחס לפעילות האשראי וההלוואות וכרטיסי האשראי.

אם מנטרלים את ההפסד הזה, מקבלים רווח של 308 מיליון שקל בפעילויות העיקריות. אבל זה שמרני לעומת הצמיחה הצפויה על פי ההנהלה. יש גם רגולציה שתגרע מהרווח כנראה כמה עשרות, ועדיין ברור שהמגמה של הגדלת האשראי תוסיף לרווח. ב-2023 ישראכרט צפויה להרוויח בשקט 300 מיליון שקל. גם 350 מיליון שקל זה בהחלט אפשרי.   

החשבון הגס והמהיר הזה נועד לתמוך במה שלא צריך תמיכה - בתחזית ההנהלה. אם הנהלת החברה מצפה לרווח של 500 מיליון שקל ב-2025, ומדובר בהנהלה מוערכת, וחברה ברורה ויציבה, זו תחזית שאי אפשר להתעלם ממנה. אסור לדירקטורים ולבעלי המניות להתעלם מכך ש-2023 תציג שיפור ברווח וישראכרט הולכת לתקופה טובה.

הגופים המוסדיים חייבים דרוש את מה שמגיע להם - פרמיית שליטה. מוכרים כאן את אחד הנכסים הטובים ביותר בעולם הפיננסי עם דטה בייס שעולה על זה של כל אחד מהבנקים הגדולים בארץ, עם ידע והיכרות על "65% מתעודות הזהות בארץ" במחיר נמוך.

חברה שתרוויח מעל 300 מיליון בשנה הבאה, חברה שתרוויח 500 מיליון עוד כשנתיים, חברה צומחת, עם מנועי צמיחה גם בתחום הביטוח, שווה היום הרבה יותר מ-3.3 מיליארד שקל.