ספי זינגר
צילום: עידן גרוס

רשות ני"ע: חברות נדל"ן הציגו שווים מנופחים

בזמן שחברות נדל"ן מניב מדווחות על עליות שווי של מיליארדים - מתחת לפני השטח מתגלה תמונה מדאיגה. רשות ניירות ערך חושפת ליקויים עמוקים בהערכות השווי שמבצעות החברות הציבוריות, ומזהירה: שווי הנכסים שמופיע בדוחות עלול להיות רחוק מאוד מהמציאות

הרצי אהרון | (12)

לפי הרשות - מרבית הערכות השווי שנבדקו לוקות בחסר, ומעלות חשש כבד לעיוותים שעלולים להטעות משקיעים ולערער את אמון הציבור. "במרבית החברות נמצאו ליקויים מהותיים בהיבטים קריטיים של הערכות השווי", נכתב בדו"ח, שמצביע על שורה של כשלים – החל מהנחות מופרזות על שיעור התפוסה ועד אי-עדכון שווי בהתאם לשינויים בשוק.



הבדיקה בוצעה לגבי שורה של חברות ציבוריות מתחום הנדל"ן המניב, והיא מציגה תמונה עקבית של חוסר בקרה מספקת על עבודת שמאי השווי. בין השאר עלה כי ברוב החברות לא קיים תהליך מסודר לבדיקה של תחזיות ההכנסות וההוצאות שנכללות בהערכות השווי, ואף לא ניתוח של סטיות בין תחזיות עבר לבין הביצועים בפועל. גם הנחות יסוד כמו שיעור התפוסה, דמי השכירות הריאליים, ומדדי ההיוון – לא תמיד נתמכו בנתונים עדכניים מהשטח.


עוד נמצא כי בחלק מהחברות כלל לא נבחנת סבירות ההנחות שנכללות בהערכת השמאי, ולעיתים אף לא מתבצע עדכון שווי גם כאשר חל שינוי מהותי בתנאי השוק או בנכס עצמו – למשל, עזיבת שוכר עוגן או ירידה בדמי שכירות. ברשות אף התריעו כי לעיתים שמאים מעריכים "על אוטומט" את אותם נכסים משנה לשנה – מבלי לבדוק לעומק את ההנחות שהובילו לתוצאה.

על פי נתוני הרשות, הנכסים שנבדקו כללו בעיקר מרכזים מסחריים, מבני משרדים ומרכזים לוגיסטיים – תחומים שחוו טלטלות בשנים האחרונות, בעקבות הקורונה, עליית הריבית, ושינויים בשוק העבודה והצרכנות. למרות זאת, בחלק מהחברות לא שונו כלל הנחות השמאים, ולעיתים אף נרשמו עליות שווי שנראות מנותקות ממציאות השוק.

הרשות מזהירה


ברשות מזהירים כי הערכות השווי מהוות כלי מרכזי בהחלטות של משקיעים וגופים מוסדיים, ולכן כשלים כאלה עלולים לגרום לעיוותים חמורים בשוק ההון ולפגוע בציבור הרחב. הרשות הודיעה כי תגביר את האכיפה בנושא, ובוחנת צעדים רגולטוריים נוספים, בהם הגברת הפיקוח על גופי השמאות והערכות השווי.

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    אמיר יצחק 12/04/2025 23:28
    הגב לתגובה זו
    במניות הנדלן הכל רמאותחייבות לרדת 3981 אחוז
  • 9.
    למה הרשות לא מענישה את החברות והשמאים (ל"ת)
    עושה חשבון 11/04/2025 17:02
    הגב לתגובה זו
  • כי יד רוחצת יד. כל זה נדחף עי ה Deep State בגיבוי החונטה המשפטית (ל"ת)
    שופט מחוזי 11/04/2025 18:09
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    מה באמת חחח. איך זה שהקוראים לא מופתעים כמו הסיפורים על עליה במחירי הדירות. רמז הם יורדים. חזק. (ל"ת)
    כלכלן בכיר 11/04/2025 11:23
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    פתרון קל אז תדרשו בחוק שכל חברה ציבורית מחויבת להחליף שמאי כל 18 חודשים (ל"ת)
    אחד שיודע 10/04/2025 11:22
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    ביחיאאאאאת !!! כאילו זה לא ברור לכל (ל"ת)
    אנונימי 10/04/2025 10:47
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    חה חה חה 10/04/2025 07:53
    הגב לתגובה זו
    שקל מוצג בשווי של עשר שקל
  • 4.
    את זה אני כותב בפורומים שנים מזה חודשים (ל"ת)
    אנונימי 09/04/2025 16:54
    הגב לתגובה זו
  • חחח. אתה כותב חברים. התגלה לנו כאן גאון מקלדת חדש!!! בטח קשיש סקלרוטי מקפלן (ל"ת)
    צומפי ניאון 11/04/2025 11:24
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    היועץ 09/04/2025 16:28
    הגב לתגובה זו
    חחחח כל העולם יודע את זה עכשיו אתם באים כולם יד אחת בנקים רואי חשבון יזמים קבלנים. סיפורים מפה להודעה חדשה רק לעבור את היום.
  • 2.
    חחח טוב שהתעוררתם (ל"ת)
    אנונימי 09/04/2025 16:01
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    רפי דרעק 09/04/2025 15:25
    הגב לתגובה זו
    כשאמרתי לכולם עשרות פעמים למכור
אנבידיהאנבידיה

קריית טבעון - למה אנבידיה בחרה בה ו-10 עובדות על האזור

מה צפוי לקרות למחירי הדירות בקריית טבעון, ואיך ישפיע הקמפוס של אנבידיה על האזור? אפשר לחלום, אבל צריך להיות מציאותיים
אדיר בן עמי |

רשות מקרקעי ישראל אישרה הקצאת קרקע בפטור ממכרז לחברת אנבידיה בקריית טבעון, כחלק מתוכנית להקמת קמפוס טכנולוגי ענק - קריית טבעון על המפה של אנבידיה: הקמפוס החדש צפוי לשנות את פני הצפון.  הפרויקט, שממתין לאישור סופי מהנהלת החברה העולמית, צפוי להעסיק קרוב ל-10,000 עובדים ולהשפיע על לפחות 10,000 נוספים. קריית טבעון שמתגוררים בה כ-20,000 תושבים, עומדת לכאורה בפני שינוי גדול. האם הציפיות מוגזמות?

הקמפוס החדש יעסיק כאמור עובדים חדשים רבים, אבל לא חייבים לגור בקריית טבעון כדי לעבוד באנבידיה. יש ישובים רבים בסמוך, חיפה במרחק של 18 דקות. גם תל אביב במרחק של שעה, נתניה בפחות מ-50 דקות. ויש תחבורה יחסית נוחה - זה היה התנאי הגדול של אנבידיה. כלומר, זה בהחלט אירוע חשוב לקריית טבעון ולאזור כולו, אבל צריך לקחת אותו בפרופורציות. חלק גדול מהעובדים יגיע לאזור בבוקר ויעזוב אחרי הצהריים.  יהיו כאלו שיעדיפו לגור בסביבה, אבל צריך לזכור שמדובר על הקמה שתיקח שנים ושהמעבר לאזור על פני שנים, כנראה לא יהיה בהיקפים ענקיים - כן, האזור יגדל באוכלוסייה, יתחזק כנראה כלכלית, אבל האם קריית טבעון תגדל ל-30 אלף איש תוך 3 שנים? - מה פתאום.    

אז מה כן יקרה? מחירי הדירות יעלו. גם ככה אין היצע גדול של דירות והמחירים בעלייה, והציפיה לאנבידיה תוביל לעלייה מדורגת במחירי הדירות באזור. יהיו עסקים רבים בקמפוס והתעסוקה באזור תגדל - גם של יהודים וגם של ערבים (שמהווים כ-25%-30% מאוכלוסיית האזור). האם זה יוביל לפריחה אדירה? אולי זה יקרה במרחק של 10 שנים מהיום, אם הקמפוס יילך ויתרחב. אלו תהליכים ארוכים. תהיה פריחה, אבל לא בום כלכלי אדיר באזור.  

 

הקמפוס של אנבידיה ישתרע על 90 דונם, עם פוטנציאל לבניית 120,000 מ"ר של מבנים. המיקום, בגבול המערבי של קריית טבעון ליד מחלף שער העמקים בכביש 6. תחנת הרכבת בכפר יהושע, במרחק קצר. אנבידיה, שמתמקדת בפיתוח שבבי AI ומערכות גרפיקה, רואה בקמפוס זה חלק מהרחבת פעילותה בישראל. החברה כבר מפעילה מרכזי פיתוח בתל אביב ובאר שבע, וכעת היא מכוונת לצפון כדי לנצל כוח אדם מיומן באזור חיפה. ההקצאה בפטור ממכרז משקפת אסטרטגיה ממשלתית לעודד השקעות זרות בפריפריה, עם תמריצים כספיים שמפחיתים עלויות ראשוניות ומעודדים יצירת מקומות עבודה איכותיים. השאלה אם המדינה לא נותנת בחינם. נזכיר כי גם לאינטל נתנו הנחות ענקיות. בדיעבד לא בטוח שזה היה צעד חכם. עכשיו אנבידיה היא המלכה, אבל הגלגל מסתובב. את המתנות לחברות הגלובליות צריך לדעת לפזר, לא לשים את כל הבצים בסל אחד.


הקמפוס החדש יאפשר פיתוח מוצרים כמו שבבי Blackwell, שמיועדים למרכזי נתונים. מנכ"ל אנבידיה ג'נסן הואנג ציין בעבר כי ישראל היא "מרכז חדשנות מרכזי". ישראל מהווה כ-10% מכוח האדם של אנבידיה ובמו"פ כנראה שמדובר על סדר גודל של 15%. המרכזים בישראל והצמיחה כאן מאוד חשובים לאנבידיה שצפויה להשקיע 2 מיליארד דולר בקמפוס. אנבידיה כבר מעסיקה בישראל כ-5,000 עובדים עוד כ-3 שנים זה  יוכפל. 

בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הקרטל של תנובה ושטראוס - סמוטריץ' נלחם במחירי החלב

על הפער בין מחירי הגבינה הצהובה של תנובה לגבינה צהובה מיובאת, על השליטה של תנובה ושטראוס בשוק החלב, ועל הרפורמה של סמוטריץ'

רן קידר |

תנובה ושטראוס מתנהלות כמו סוג של קרטל. הן כמעט ושולטות בשוק החלב ומוצריו, ושר האוצר, בצלאל סמוטריץ' נערך למלחמה מולם לטובת הצרכנים. לא בטוח שזה יצליח, חבל שזה רק עכשיו לקראת סיום הקדנציה שלו. חבל שהוא רק מדבר נגד רווחי הבנקים ועושק הציבור ולא באמת פועל. "אני פותח היום במהלך כלכלי וחברתי שאני לא מתכוון לוותר עליו - רפורמת החלב. רפורמה טובה, אחראית, ובעיקר כזו שמציבה את הציונות ואת האזרח הישראלי במרכז. אנחנו באנו לעבוד בשבילכם, ולא בשביל אף אינטרס אחר". אמר סמוטריץ' והמשיך - "בניגוד לקמפיין הדמגוגי ועתיר המשאבים נגדי, רפורמת החלב שלי שומרת על היצור המקומי, שומרת על החקלאות, שומרת על החקלאים, וכן, גם פותחת את השוק לתחרות בריאה שתגדיל את ההיצע ותוריד את המחירים לעם ישראל.

"המטרה הראשונה והחשובה ביותר של רפורמת החלב היא פשוטה וברורה: להוריד את יוקר המחיה. אין כאן קיצורי דרך, אין קסמים, יש עבודה מקצועית, יש אחריות, ויש נחישות שלא להסיט את העיניים מהמטרה המרכזית: להפחית את מחירי מוצרי היסוד לכל משפחה בישראל.


"כדי להבין המהלך הזה צריך קודם כל להפנים: שוק החלב בישראל נשלט שנים רבות על ידי שתי מחלבות ענק , תנובה ושטראוס, שהוכרזו רשמית כמונופולים. כל מי שמבין בכלכלה יודע שאין דרך להתמודד עם יוקר מחיה בלי לפרק מונופולים, ודרך אחת לפרק אותם זה ליצור תחרות אמיתית. תחרות שמייצרת מחיר הוגן, איכות טובה יותר, ושוק שמשרת את הצרכן ולא את הרווח של תאגידים.


"התחרות הזו תגיע באמצעות פתיחת השוק ליבוא, במינון נכון, בזהירות ובאחריות. אנחנו לא פוגעים בייצור המקומי, אלא מגדירים מחדש את האיזון: 80% ייצור ישראלי, ו־20% פתיחה לתחרות. זהו שינוי היסטורי. זה שומר על העצמאות והחוסן החקלאי שלנו, אבל גם יוצר לחץ תחרותי שמונע מהמונופולים להמשיך לייצר רווחי עתק על חשבונכם.

ואם כבר מדברים על אינטרסים זרים, תנובה נמצאת בבעלות סינית. אז לפני שמספרים לכם כל מיני אגדות על מי ייהנה מהמהלך הזה, כדאי לזכור מי נהנה כיום מהריכוזיות הזו, ובעיקר מי משלם עליה: הציבור הישראלי.