רשות ני"ע: חברות נדל"ן הציגו שווים מנופחים
בזמן שחברות נדל"ן מניב מדווחות על עליות שווי של מיליארדים - מתחת לפני השטח מתגלה תמונה מדאיגה. רשות ניירות ערך חושפת ליקויים עמוקים בהערכות השווי שמבצעות החברות הציבוריות, ומזהירה: שווי הנכסים שמופיע בדוחות עלול להיות רחוק מאוד מהמציאות
לפי הרשות - מרבית הערכות השווי שנבדקו לוקות בחסר, ומעלות חשש כבד לעיוותים שעלולים להטעות משקיעים ולערער את אמון הציבור. "במרבית החברות נמצאו ליקויים מהותיים בהיבטים קריטיים של הערכות השווי", נכתב בדו"ח, שמצביע על שורה של כשלים – החל מהנחות מופרזות על
שיעור התפוסה ועד אי-עדכון שווי בהתאם לשינויים בשוק.
הבדיקה בוצעה לגבי שורה של חברות ציבוריות מתחום הנדל"ן המניב, והיא מציגה תמונה עקבית של חוסר בקרה מספקת על עבודת שמאי השווי. בין השאר עלה כי ברוב החברות לא קיים תהליך מסודר לבדיקה של תחזיות ההכנסות וההוצאות שנכללות בהערכות השווי, ואף לא ניתוח של סטיות בין תחזיות עבר לבין הביצועים בפועל. גם הנחות יסוד כמו שיעור התפוסה, דמי השכירות הריאליים, ומדדי ההיוון – לא תמיד נתמכו בנתונים עדכניים מהשטח.
עוד נמצא כי בחלק מהחברות כלל לא נבחנת סבירות ההנחות שנכללות בהערכת השמאי, ולעיתים אף לא מתבצע עדכון שווי גם כאשר חל שינוי מהותי בתנאי השוק או בנכס עצמו – למשל, עזיבת שוכר עוגן או ירידה בדמי שכירות. ברשות אף התריעו כי לעיתים שמאים מעריכים "על אוטומט" את אותם נכסים משנה לשנה – מבלי לבדוק לעומק את ההנחות שהובילו לתוצאה.
על פי נתוני הרשות, הנכסים שנבדקו כללו בעיקר מרכזים מסחריים, מבני משרדים ומרכזים לוגיסטיים – תחומים שחוו טלטלות בשנים האחרונות, בעקבות הקורונה, עליית הריבית, ושינויים בשוק העבודה והצרכנות. למרות זאת, בחלק מהחברות לא שונו כלל הנחות השמאים, ולעיתים אף נרשמו עליות שווי שנראות מנותקות ממציאות השוק.
- התחדשות עירונית מביאה איתה יתרונות רבים; מה לגבי החסרונות?
- היזמים שרכשו קרקעות במחירי שיא מאיימים לתבוע את משרד השיכון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הרשות מזהירה
ברשות מזהירים כי הערכות השווי מהוות כלי מרכזי בהחלטות של משקיעים וגופים מוסדיים, ולכן כשלים כאלה עלולים לגרום לעיוותים חמורים בשוק ההון ולפגוע בציבור הרחב. הרשות הודיעה כי תגביר את האכיפה בנושא, ובוחנת צעדים רגולטוריים נוספים, בהם הגברת הפיקוח על גופי השמאות והערכות השווי.
- 10.אמיר יצחק 12/04/2025 23:28הגב לתגובה זובמניות הנדלן הכל רמאותחייבות לרדת 3981 אחוז
- 9.למה הרשות לא מענישה את החברות והשמאים (ל"ת)עושה חשבון 11/04/2025 17:02הגב לתגובה זו
- כי יד רוחצת יד. כל זה נדחף עי ה Deep State בגיבוי החונטה המשפטית (ל"ת)שופט מחוזי 11/04/2025 18:09הגב לתגובה זו
- 8.מה באמת חחח. איך זה שהקוראים לא מופתעים כמו הסיפורים על עליה במחירי הדירות. רמז הם יורדים. חזק. (ל"ת)כלכלן בכיר 11/04/2025 11:23הגב לתגובה זו
- 7.פתרון קל אז תדרשו בחוק שכל חברה ציבורית מחויבת להחליף שמאי כל 18 חודשים (ל"ת)אחד שיודע 10/04/2025 11:22הגב לתגובה זו
- 6.ביחיאאאאאת !!! כאילו זה לא ברור לכל (ל"ת)אנונימי 10/04/2025 10:47הגב לתגובה זו
- 5.חה חה חה 10/04/2025 07:53הגב לתגובה זושקל מוצג בשווי של עשר שקל
- 4.את זה אני כותב בפורומים שנים מזה חודשים (ל"ת)אנונימי 09/04/2025 16:54הגב לתגובה זו
- חחח. אתה כותב חברים. התגלה לנו כאן גאון מקלדת חדש!!! בטח קשיש סקלרוטי מקפלן (ל"ת)צומפי ניאון 11/04/2025 11:24הגב לתגובה זו
- 3.היועץ 09/04/2025 16:28הגב לתגובה זוחחחח כל העולם יודע את זה עכשיו אתם באים כולם יד אחת בנקים רואי חשבון יזמים קבלנים. סיפורים מפה להודעה חדשה רק לעבור את היום.
- 2.חחח טוב שהתעוררתם (ל"ת)אנונימי 09/04/2025 16:01הגב לתגובה זו
- 1.רפי דרעק 09/04/2025 15:25הגב לתגובה זוכשאמרתי לכולם עשרות פעמים למכור

סטיב ויטקוף מכר מניות ב-120 מיליון דולר; הונו: מעל 350 מיליון דולר
השליח של טראמפ במזרח התיכון והאיש שאחראי בצד האמריקאי על השיחות לשחרור החטופים, נכנס לממשל כאיש עסקים אמיד; מחזיק במניות אובר, סיסקו, קריפטו, נדל"ן ועוד
סטיב ויטקוף, איש העסקים ואיש אמונו של טראמפ במזרח התיכון מכר חלק ממניותיו בחברת הנדל"ן שבשליטתו. בדיווח שלו נחשף היקף אחזקות מרשים שכולל השקעות במקרקעין, סטארט-אפים, מטבעות דיגיטליים, כלי טיס וחשבון מזומן בסך 50 מיליון דולר
ויטקוף, מכר אחזקות בשווי 120 מיליון דולר בחברת הנדל"ן הפרטית שלו Witkoff Group, במסגרת מהלך שנועד להפחית סיכונים של ניגוד עניינים. לפי הדיווח, המכירה בוצעה כחלק מתוכנית כוללת להקטנת חשיפות והכנסות פוטנציאליות שעלולות להתנגש עם תפקידו הדיפלומטי. ויטקוף משמש כשליח מיוחד מטעם טראמפ למזרח התיכון ומשימות שלום נוספות, כולל מעורבות פעילה במגעים בין ישראל לחמאס ואף הרחבת סמכויות לאזור אוקראינה.
הצצה לנכסים של ויטקוף
לפי המסמכים, לויטקוף שווי מינימלי של 350 מיליון דולר - אך מדובר בגילוי חלקי. ככל הנראה שוויו האמיתי גבוה בהרבה. בין הנכסים: נדל"ן יוקרתי במיאמי, ניו יורק ודרום פלורידה, מניות ברדיט, אובר, סיסקו ו-SpaceX והשקעות בקרנות גידור, מטבעות קריפטוגרפיים ואפילו כלי טיס.
המסמך כולל גם את פירוט ההכנסות מהשנה החולפת: 35 מיליון דולר שהתקבלו כדיבידנדים מאחת מחברות ההחזקות שבשליטתו - המחזיקה בין היתר בנדל"ן, חברת ניהול גולף, מלונות וחברת הקריפטו World Liberty Financial.
World Liberty Financial - שיתוף פעולה כלכלי עם משפחת טראמפ
ויטקוף ובניו הקימו בשנה שעברה את חברת הקריפטו World Liberty Financial יחד עם שלושת בניו של טראמפ: דונלד טראמפ ג'וניור, אריק טראמפ וברון טראמפ. החברה אחראית על השקת מטבע הקריפטו USD1, ששימש את קרן MGX מאבו דאבי להשקעת ענק של 2 מיליארד דולר בבורסת Binance. מדובר בקרן השקעות ממשלתית של איחוד האמירויות.
לפי גילוי קודם, טראמפ עצמו גרף רווחים של 58 מיליון דולר מהמיזם. ויטקוף, לעומת זאת, לא פירט את חלקו בהכנסות.

הנגיד: "פועל להעביר את הכוח מהבנקים לציבור" - האומנם?
פרופ' אמיר ירון מתעתע בציבור - מדבר על החלשת הבנקים, בפועל הוא רק חיזק אותם ופגע בציבור; האם 10 מיליונים איש אנונימיים פחות חשובים מעשרות החברים והמכרים של הנגיד במערכת הבנקאית? בסוף הכל אישי
הבנקים חזקים - הציבור חלש. אין תחרות מספקת, והבנקים משתנים מהמקפצה - אפס על ריבית עו"ש ביתרת זכות, 12.2% על ריבית עו"ש ביתרת חובה. הנגיד ובנק ישראל מסבירים לנו שהם עושים הכל כדי לשנות את זה - הם מסבירים את זה כבר שנים, אבל שום דבר לא השתנה למעט דבר אחד - הרווחים של הבנקים. הם שוברים מדי שנה שיאים. על חשבוננו.
וכך מגיע היום הנגיד, פרופ' אמיר ירון לכנס על תמורות בשוק האשראי הקמעונאי ומסביר על הפעולות של הבנק, ההצלחות, הכיוון קדימה. אפשר להתרשם, וננסה להיות עדינים שהנגיד לא ממש מבין את הסיטואציה או מנסה לייצר נרטיב שגוי בעם. האמת היא שהאחריות עליו והוא לא שינה את יחסי הכוחות בין הבנקים לציבור - אפילו ההיפך. בתקופתו הבנקים הפכו לחזקים עוד יותר. הוא זה שאשם במצב לצד צמרת בנק ישראל שהמוני ישראלים לא מקבלים ריבית על העו"ש וזו רק דוגמה. מאות סעיפים של עמלות מיותרות ויקרות לצד ניצול ועושק של ציבור הדיוט, מטשטשים את היכולת לבדוק ולהבין על מה הציבור משלם. בנק ישראל יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה. הוא מדבר גבוה על הרצון לשמור על עצמאיות הבנקים - אם בעולם המערבי עושים כך, גם אצלנו אפשר, כשנזכיר לנגיד שאצלנו השוק לא תחרותי ולכן רגולטור יכול וצריך להתערב.
אבל זה לא האינטרס של הנגיד. הוא רוצה ללכת לישון כל לילה כשהוא רגוע לחלוטין שאין שום סכנה ליציבות הבנקים והדרך לעשות זאת היא לפטם אותם ברווחים. הנגיד הוא המנכ"ל על של הבנקים. הוא קובע את הרווחים שלהם דרך המרווחים על הבנקים, דרך עמלות, דרך קביעת התחרות, דרך קביעת מבנה השוק המקומי, השחקנים בו ותעריפי העמלות והריביות. כשהוא רואה שהריבית היא אפס, והוא מדבר על כך שהוא משנה את יחסי הכוחות בין הבנקים לבין הציבור, מצופה שיורה על ריבית על העו"ש. הבנקים ירוויחו במקום 16% על ההון "רק" 14% (הם בתשואות שיא על ההון). מספיק שהבנקים ישלמו כ-2.5%-3% על העו"ש כדי לשנות משמעותית לובה את המאזן כוחות בין בנקים לציבור - הוא בוחר לא לעשות זאת. למה לריב עם החברים שלך? 10 מיליון איש הם אנונימיים בלי שמות, אבל את עשרות הבכירים במערכת הבנקאית הוא מכיר אישית.
אז הנה דבי הנגיד, איכשהו הם לא ממש מתחברים למציאות - "הצעדים השונים שאנו נוקטים מהווים מהלך סדור שמטרתו לייצר שוק אשראי תחרותי, מגוון וחדשני בו הכוח עובר לצד של הצרכן וכושר המיקוח שלו מול ספקי האשראי השונים, מתעצם. אנחנו פועלים כדי להעביר את הכוח מספקי האשראי והבנקים לציבור הלווים. הדרך לכך נשענת על שני צירים מרכזיים.
- בנק ישראל: פחות מעשירית מהכסף השוכב בעו"ש מקבל ריבית
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"הציר הראשון עוסק בהעצמת כוחו של הצרכן ביחס למידע הפיננסי שלו. בעידן המודרני, מידע הוא אחד הנכסים החשובים ביותר. הוא מאפשר לגופים פיננסיים להבין את צורכי הלקוח, להעריך סיכונים בצורה מיטבית, להציע מוצרים מותאמים ולפעול בסביבה תחרותית והוגנת יותר.