למה הנפקת האג"ח של גזית גלוב צפויה להצליח?
בימים האחרונים התפרסם, שגזית גלוב מתכוונת להנפיק סדרה חדשה של אגרות חוב (סדרה טו'). לאור העובדה שסדרות האג"ח האחרות של החברה ירדו בלא פחות מ-15% מתחילת השנה, היה בנקל מתקבל הרושם, שהנפקה זו לא תצליח. אולם, הנפקה זו, משלבת מספר אלמנטים שלהערכתנו יביאו להצלחה ואפילו מעל המצופה.
הנפקת סדרת אג"ח מגובה בטחונות
כאשר חברות מנפיקות חוב, הן עושות לעצמן שיקול כלכלי, כמה "לחזק" את שטר החוב, כדי שהמשקיעים יסתפקו בריבית נמוכה ככל שאפשר. לעיתים חברה בוחרת להוסיף שעבודים שונים, כדי לקבל הלוואה זולה ובמקרים אלו, מחזיקי האג"ח עם השעבוד, מצבם עדיף על בעלי האג"ח ללא שעבוד.
במקרים רבים, במיוחד כששוק ההון רגוע, חברות מנפיקות אגרות חוב ללא בטחונות. במקרה שכל סדרות האג"ח של חברה מסוימת, הן ללא שעבודים, אזי בעלי האג"ח הם בעלי זכויות שוות ובמקרה של כשל, יפרעו במנגנון שנקרא "פארי פסו" דהיינו בחלקים שווים ללא עדיפות לסדרה אחת על פני השנייה. אם לאותה חברה גם אין חובות בנקאיים (או שהם קטנים יחסית) אז המצב, מעניק שקט יחסי למחזיקי האג"ח ובשפה המקצועית, האג"ח שבידם נקרא אג"ח בכיר (סניור).
זה היה המצב עד היום בגזית גלוב, החברה הנפיקה סדרות רבות ללא שעבוד, מה שהפך את בעלי החוב ל"בכירים". עכשיו החברה טורפת את הקלפים ומנפיקה סדרה אחת בעלת שעבודים איכותיים. מהלך זה משדרג את הסדרה המונפקת ו"משנמך" אוטומטית את הסדרות הקיימות שבמקרה של כשל, יסתפקו ביתרת הנכסים שיהיו בחברה לאחר שהאג"ח המובטח יפרע. הנפקה זו של סדרת האג"ח של גזית גלוב, מעניקה לנו נקודת מבט מצוינת על מקרים מסוג זה, ובכדי להבין לעומק, נעבור קודם על מצבה הנוכחי של החברה.
- "שרי החינוך באים והולכים ובשביל שלא תהיה שביתה הם נותנים עוד כסף"
- טסלה מבקשת לאשר חלוקת מניות הטבה בשיעור של 3 ל-1: איך תגיב המניה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גזית גלוב תמונת מצב - גזית גלוב היא חברת החזקות נדל"ן שעיקר נכסיה הם: מניות סחירות של חברת הנדל"ן הפינית סיטיקון בשווי 2.4 מיליארד שקל. מניות סחירות של חברת הנדל"ן המזרח אירופאית אטריום בשווי 2.4 מיליארד שקל. פעילות נדל"ן בברזיל בשווי 2.5 מיליארד שקל. פעילות בישראל (מרכזי G) בשווי 3.5 מיליארד שקל וכן פעילות נדל"ן בארה"ב וקנדה בשווי 1.9 מיליארד שקל.
זה לא הכל. לחברה מזומנים ויתרות נזילות בשווי 2.4 מיליארד שקל. סה"כ נכסי החברה 15.5 מיליארד שקל. מול נכסים אלו לחברה יש התחייבויות של כ-12.3 מיליארד שקל מתוכם 7.5 מיליארד שקל למחזיקי האג"ח הקיימים (ללא שעבודים בכל הסדרות) וכ-4.5 מיליארד שקל בהלוואות וקווי אשראי בנקאיים המגובים במניות הסחירות של סיטיקון ואטריום וברוב הנכסים בישראל.
שעבודים על הסדרה החדשה
גזית גלוב תנפיק את סדרה טו' ותספק שעבודים מפעילות החברה בישראל (נכסי הליבה שלא שועבדו לטובת ההלוואות וקווי האשראי), אלו הנכסים שיבטיחו את הסדרה:
- מה עושים כשהבוס החדש שלך הוא אלגוריתם?
- אתר או אפליקציה? ייתכן שהממשק הבא של הגופים הפיננסיים לא יכלול מסך
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מניות קטנות - הזדמנויות גדולות
סדרה טו' החדשה, משתדרגת בבטוחות המפורטות ואילו החוב הבנקאי והמוסדי מחזיק כאמור, בבטוחות טובות גם כן (נדל"ן הישראלי בשווי של כ 2.2 מיליארד שקל והמניות הסחירות של אטריום וסיטיקון). במקרה קיצון של פירוק, הסדרות הקיימות יצטרכו לשים את יהבן בעיקר על הנדל"ן הברזילאי (2.5 מיליארד שקל של נכסים לא משועבדים). זאת הסיבה להערכתנו, שמשקיעים רבים באג"ח הקיים של גזית גלוב, יבקשו להחליף את החזקתם הקיימת בסדרה החדשה.
בטוחה איכותית
הסיבה השנייה שתביא להערכתנו להצלחה בהנפקה למרות הנסיבות, היא איכות הנכסים. בשוק האג"ח הישראלי נתקלנו לא מעט פעמים, בבטוחות שנרכשו בפרוטות ושוערכו בצורה מוגזמת כלפי מעלה ואילו בגזית זה ממש לא המקרה. למעט מרכז חורב שנרכש מזמן ושופץ, רוב השמאויות די קרובות לעלויות שהושקעו בפועל, ברכישת והקמת המרכזים.
נקודה חשובה לא פחות, המתודולוגיות של חברות הדירוג השתנו והן מעניקות דירוג הגבוה בנוץ' אחד, עבור אג"ח המגובה בבטוחה. ככל שלא יהיו הפתעות בדירוג החברה, הסדרה החדשה צפויה להיות מדורגת בדירוג AA או Aa2.
תשואה אטרקטיבית לפדיון
סדרות יב' ויג' של גזית גלוב, משתייכות למדד התל בונד 20. הצניחה במחירי סדרות האג"ח של גזית, הביאה את התשואות השנתיות לפדיון של שתי סדרות אלו, לרמה של 4.7%-4.8%. רק לשם ההמחשה, התשואה הממוצעת לפדיון של שאר 18 הסדרות במדד תל בונד 20 עומדת על 0.9% בלבד. פערי התשואה המשמעותיים שנפתחו, יגרמו תיאורטית לתשואה לפדיון במכרז בעת ההנפקה החדשה, להיסגר אי שם בין 0.9% (ממוצע השוק) ל-4.8% (התשואה הנוכחית של גזית). דבר זה צפוי למשוך משקיעים נוספים להשתתף במכרז. במיוחד שכאמור, הסדרה צפויה לקבל דירוג AA והתשואה הצפויה בהשוואה לקבוצת דירוג AA תהיה אטרקטיבית.
בשורה התחתונה
גזית גלוב חוותה שנה לא קלה, ירידת ערך משמעותית בשווי המניה ובשווי סדרות האג"ח של החברה, עם זאת, בשל חוסנה, היא מסוגלת לצאת במהלך של גיוס כספים, גם כשלא הכל ורוד בפעילותה. מנינו שלוש סיבות, למה להערכתנו, ההנפקה תצליח. הסטה של משקיעים מהסדרות הקיימות לסדרה החדשה, איכות השעבודים והתשואות לפדיון האטרקטיביות, הצפויות במכרז.
קובי שגב, שותף מנהל, אקורד בית השקעות
- 16.צודק לחלוטין, (ל"ת)תומר 07/10/2020 03:13הגב לתגובה זו
- 15.אא 07/10/2020 00:30הגב לתגובה זוהפעם הקודמת שגזית הנפיקו עם ביטחונות הייתה ב-2009, מיד המשבר של 2008. אז הריבית הייתה אם אני לא טועה מעל 7% צמוד מדד. אני מאמין שאם היו יכולים לגייס בלי שעבודים היו עושים את זה. המסקנה שלי שכנראה היום אף מוסדי לא ייתן להם מימון בלי ביטחונות. חוץ מזה גזית ביצעה לא מעט גיוסים בשנה האחרונה. לא ברור למה לחוצים לעשות עוד גיוס..... שורה תחתונה, כנראה שהמצב יותר קשה ממה שהם מבקשים לשדר. מעניין באיזה תשואה המשקיעים ילוו להם כסף לאור המצב העגום של הקבוצה.
- 14.גיל1 06/10/2020 22:42הגב לתגובה זושימו לב קורונה יכולה להימשך שנים
- 13.המניה הכי חמה עם אפסייד מטורף (ל"ת)ירון 06/10/2020 21:20הגב לתגובה זו
- 12.האמת 06/10/2020 17:49הגב לתגובה זוהכלכלי הגרוע-יש פוטנציאל לפי 3. מתאים רק לאוהבי סיכון. מרגיש בנוח עם ההשקעה ולא ממליץ
- 11.לירן 06/10/2020 17:22הגב לתגובה זונוא חייב 12.5 מילארד, עוד מכה בכנף והוא בבעיה. אחרי המהלך האחרון של כצמן שרכש מניות עצמיות להזרים כסף לנורסטאר , אני גמרתי איתו.
- 10.אמית 06/10/2020 17:17הגב לתגובה זוראו הוזהרתם !!!!!!!!!
- 9.ניפוח שווי זה תרגיל נחמד לפני פשיטת רגל (ל"ת)אור 06/10/2020 17:09הגב לתגובה זו
- 8.נמשיך לעקוב, כתבה מעניינת (ל"ת)נטלי 06/10/2020 16:02הגב לתגובה זו
- 7.בניהו 06/10/2020 15:35הגב לתגובה זודירוג AA עם בטחונות ותשואה גבוהה זה מצרך נדיר
- 6.לא יאומן כי יסופר 06/10/2020 15:20הגב לתגובה זונגד כתב מביזפורטל. אז למי להאמין לגזית גלוב לכתבה הנוכחית או לכתבה הקודמת האם גזית בדרך לחדלות פירעון או לא. נא תסבירו לי כי לא הבנתי כלום
- dw 06/10/2020 19:20הגב לתגובה זולא גזית גלוב נכס הבסיס. מה יקרה לגזית גלוב אם האמא תתפוגג? כלום. ראה אינטרנט זהב ז"ל למול ביקום. סתם קומה מיותרת בפירמידה והעסק יכול לעבוד יפה עם מנהל בשם חיים כצמן ועם כל מנהל אחר. מסתבר שחיים לא ייצר ערך לבעלי המניות ולכן לא נורא אם יוחלף.
- 5.דן 06/10/2020 15:06הגב לתגובה זותן דעתך לחיזוק הבטוחות שלה...
- 4.06/10/2020 15:03הגב לתגובה זוהערה
- 3.נחכה ונראה, מתי ההנפקה? (ל"ת)אלי 06/10/2020 14:51הגב לתגובה זו
- 2.נדלניסט 06/10/2020 14:50הגב לתגובה זוהקורונה תיעם בשנה הקרובה, וכולם יודעים שמספיק להגיד שיש חיסון, וכבר הכל חוזר לקדמותו ואנשים יוצאים שוב לקניונים ולבילויים, וחוזרים לעבודה במשרדים. נורסטאר היתה קרובה לשער 10000, והיום נסחרת בשער 1600 - שחיטה לא ברורה של 84% במניה.
- כנראה שלא בשנה הקרובה ואולי גם לא ב - 2022 (ל"ת)אלון 06/10/2020 22:10הגב לתגובה זו
- dw 06/10/2020 19:21הגב לתגובה זודלק קבוצה נסחרה ב 50000 לפני שנה וכיום 7000. אז מה? דלק קבוצה תקפוץ פי 7 בשנה הקרובה? לא סביר.
- 1.כותב מעולה (ל"ת)אנונימי 06/10/2020 14:45הגב לתגובה זו
בינה מלאכותית גנרי AI generic אתר או אפליקציה? ייתכן שהממשק הבא של הגופים הפיננסיים לא יכלול מסך
עומר מילויצקי, יועץ חדשנות ואסטרטגיה דיגיטלית לארגונים על המהלך הבא: אחרי המעבר מהסניף לאפליקציה ואחרי המעבר מהמסך לשיחה: כיצד הבינה המלאכותית תשנה את הדרך שבה ננהל כסף?
עולם הפיננסים אוהב לחשוב במונחים של מסכים. במשך יותר מעשרים שנה בנקים, חברות אשראי ובתי השקעות מדדו את ההצלחה הדיגיטלית שלהם לפי כמה הלקוח משתמש באתר, כמה פעולות הוא מבצע באפליקציה וכיצד הכלים הדיגיטליים חוסכים מהלקוחות להגיע לסניף. אבל ברקע מתבשל שינוי עמוק יותר: אם בינה מלאכותית שמחוברת לדאטה בזמן אמת יודעת להסביר מסלולים, להשוות עמלות, להמליץ על מוצרים ולבצע עסקאות ישירות דרך הצ'אט, עולה השאלה האם בעולם כזה בכלל נצטרך אפליקציות עמוסות מסכים ותפריטים, או שהממשק הפיננסי הבא יהיה משהו אחר לגמרי.
המהפיכה הראשונה
כדי להבין את המהפכה הבאה, צריך לחזור קודם למהפכה הראשונה. בשנות האלפיים התחילו הבנקים להנגיש ללקוחות אתרי אינטרנט אישיים, שתחילה העניקו ערך בסיסי: צפייה ביתרות, בדיקת תנועות ומעקב אחר החיובים בכרטיס האשראי. מהר מאוד נוספו גם פעולות בשירות עצמי,
כגון העברות, הוראות קבע, תשלומי חשבונות, וביצוע פיקדונות. פתאום פעולות שהיו מחייבות תור בסניף וחתימה על טופס עברו למסך הבית במחשב. עבור הבנק זו הייתה הזדמנות לייעל ולחסוך בכוח אדם, ועבור הלקוחות זו הייתה תחושת שליטה חדשה ובעיקר נוחה בכסף שלהם.
השלב
הבא היה הרבה יותר משמעותי מבחינת התנהגות הלקוחות: עידן האפליקציות. עם מהפכת הסמארטפונים, הבנקים הבינו שהאתר הוא רק תחנה בדרך, והחלו להשיק אפליקציות ייעודיות שהביאו את החשבון לכף היד. מעבר לגישה 24 שעות ביממה, נכנסו יכולות מתקדמות יותר כמו זיהוי ביומטרי, התראות
בזמן אמת, סריקת צ׳קים, חתימה דיגיטלית ותהליכים מקוצרים שהעלימו כל חיכוך מיותר בתהליך. אם האתר שימש בעיקר כמערכת מידע, האפליקציה הייתה כבר מערכת חיה ונושמת לניהול הפיננסים האישיים.
התוצאה הייתה אימוץ מסיבי כמעט בכל העולם. לפי נתונים עדכניים, כ־2.17
מיליארד בני אדם ברחבי העולם משתמשים כיום בשירותי בנקאות במובייל, ועל פי הערכות כ־65 אחוז מבעלי הסמארטפונים משתמשים בבנקאות מובייל לפחות פעם בחודש. בארצות הברית כ־72 אחוז מהבגירים משתמשים באפליקציות בנקאות, ובאירופה מדינות מובילות כמו נורווגיה, דנמרק ושוודיה
כבר חצו את רף 80 האחוזים. סקרים שנערכו בשנים האחרונות מראים כי עבור חלק גדול מהלקוחות, האפליקציה היא כבר ערוץ הבנקאות העיקרי: כ־55 אחוז מהלקוחות בארצות הברית מציינים את האפליקציה כדרך המועדפת לניהול החשבון שלהם, לעומת כ־22 אחוז בלבד שמעדיפים את האתר במחשב.
- איך פטפוט תמים עם הבינה המלאכותית יקפיץ לכם את המחיר של הטיסה הבאה?
- האם ישראל ערוכה להקמת חוות השרתים ברמה של אנבידיה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל, גם הצד השני של המאזניים השתנה. כאשר אפליקציה מאפשרת לבצע היום כ־80 אחוז מהפעולות היומיומיות, תפקיד הסניף המסורתי עבר טרנספורמציה. הסניף הפיזי הפך בהדרגה למקום שמשרת בעיקר לקוחות פחות דיגיטליים, או כאלה שזקוקים לליווי אנושי בתהליכים מורכבים
כמו משכנתה, אשראי עסקי או טיפול בבעיות חריגות. במילים פשוטות, המהפכה הדיגיטלית בעולם הפיננסי, שהתחילו והובילו האתרים והאפליקציות כבר עשתה את שלה: רוב האינטראקציות הבנקאיות עברו לערוצים דיגיטליים בדגש על המובייל. הדיגיטל כבר ניצח, אבל השאלה הבוערת עם כניסת
טכנולוגיות ה-AI היא: איך ייראה הדור הבא של הניהול הפיננסי הדיגיטלי?
הבוס הרובוט (נוצר בעזרת AI)מה עושים כשהבוס החדש שלך הוא אלגוריתם?
20 אלף עובדי מדינה יוחלפו על ידי ה-AI - החזון הזה של המדינה הוא מסוכן; מה קורה בעולם, איך אלגוריתם ינהל עובדים והאם ההוא יכול לפטר עובדים?
מדינת ישראל מתגאה, ובצדק, בתואר "אומת הסטארט-אפ". אנו מובילים בפיתוח טכנולוגיות, בפריצות דרך בסייבר ובחדשנות רפואית. אך בצל הזרקורים של האקזיטים הנוצצים, מתהווה מציאות חדשה ומדאיגה בשוק העבודה הישראלי: ואקום רגולטורי מסוכן המותיר את העובד הישראלי חשוף לחלוטין אל מול עוצמתה המתגברת של הבינה המלאכותית (AI) והמהפכה בעולם העבודה שאנחנו רק נמצאים בתחילתה.
בעוד השיח הציבורי מתמקד בשאלה "האם רובוט יחליף אותי?", האיום המיידי והמוחשי יותר כבר כאן: הפיכתו של המנהל האנושי לאלגוריתם אדיש. זהו עידן ה"ניהול האלגוריתמי", שבו תוכנות מחליטות את מי לגייס, את מי לקדם, את שיבוץ העובדים במשמרות העבודה, ולעיתים, כפי שכבר קורה בעולם, את מי לפטר, ללא מגע יד אדם.
אין חולק שהטכנולוגיה מבורכת כשהיא באה להעצים את העובד (Augmentation), אך היא הרסנית כשהיא משמשת כתחליף לאחריות ניהולית וכלי לניצול ומעקב. באופן עקבי וגם כעת, מדינת ישראל בוחרת במדיניות של "רגולציה רכה" והתבוננות מהצד. העולם, לעומת זאת, כבר מזמן הפסיק להמתין.
האיחוד האירופי, במהלך היסטורי, החיל באוגוסט האחרון את ה-EU AI Act. החוק הזה לא רק מסדיר טכנולוגיה, הוא מגדיר מוסר. הוא קובע שמערכות AI המשמשות לניהול עובדים, גיוס ופיטורים הן מערכות ב"סיכון גבוה" (High Risk). המשמעות? אסור למעסיק להפעילן ללא פיקוח אנושי הדוק, ללא שקיפות מלאה וללא מנגנוני הגנה מפני אפליה. באמסטרדם, בית המשפט כבר פסק נגד ענקיות כמו Uber ו-Ola וקבע כי "פיטורים רובוטיים" (Robo-firing) אינם חוקיים. בארה"ב, איגודי התסריטאים והשחקנים בהוליווד השביתו את התעשייה והבטיחו שה-AI לא יהיה הכותב, אלא הכלי בידי היוצר.
- המהפכה הרובוטית - לא רק טסלה
- DoorDash משיקה שותפות רובוטית: משלוחים אוטונומיים בארה"ב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אך בעוד העולם מתקדם לעבר הגנה על האדם, בישראל נדמה שמקבלי ההחלטות רואים רק את הצד של המכונה. החלטת הממשלה 3375 (מספטמבר 2025), שמנחה על הקמת המטה הלאומי לבינה מלאכותית, היא אמנם צעד אסטרטגי חשוב, אך היא חושפת סדר עדיפויות מדאיג. בעוד שהממשלה מקצה משאבים אדירים ל'האצת' הטכנולוגיה ומעבירה סמכויות רגולטוריות למרכז כוח פוליטי במשרד ראש הממשלה, קולו של העובד נותר מחוץ לחדר.
.jpg)