עוד חמצן לתשובה - קרן ארבל תשקיע 450 מיליון שקל בדלק ישראל
העסקה כבר היתה כמעט סגורה - תשובה כבר כמעט ומכר את השליטה בדלק ישראל לאבי לוי ורמי לוי, אבל בדקה ה-90' רמי לוי חשש שהעסקה לא טובה לו בגלל שחנויות דלק פתוחות בשבת והתחילה להימתח נגדו ביקורת. זה פוצץ את העסקה והשאיר את קרן ארבל יחידה במאבק על דלק ישראל. דלק קבוצה -1.91% הודיעה, כי נחתם הסכם מחייב עם קרן ארבל להשקעה בדלק ישראל, בסכום של 450 מיליון שקלים שיועברו על ידי הקרן לקבוצת דלק. על פי ההסכם, תרכוש הקרן מדלק פטרוליום, המחזיקה במניות דלק ישראל, מניות בכורה ומניות רגילות בהיקף של 49.9% (29.9% מניות בכורה ו- 20% מניות רגילות סוג א'), כאשר יתרת ההחזקות בדלק ישראל בהיקף של 50.1% יישארו בהחזקת דלק פטרוליום (חברה בת בבעלות מלאה של קבוצת דלק).
סך של 350 מיליון שקל מתוך התמורה יועבר לנאמן הבנקים לצורך ביצוע פירעון מוקדם של יתרת החוב לבנקים בסך של כ-340 מיליון שקל והיתרה תוחזק בנאמנות עד להשלמת עסקת תחנות הכוח ותועבר עם השלמתה לפירעון על חשבון החוב של חברת DKL (חברת בת של קבוצת דלק המחזיקה בשרשור במניות חברת איתקה) לבנק זר.
במהלך תקופת ההשקעה, זכויות הניהול בדלק ישראל יעברו לשותף הכללי (GP) של קרן ארבל אשר ינהל את החברה באמצעות דירקטוריון דלק ישראל, כאשר בהסכם הוסדרו נושאים ספציפיים שבהם תהיה לנציגי קבוצת דלק בדירקטוריון דלק ישראל זכות וטו על ההחלטות המתקבלות. במהלך תקופת ההשקעה הקרן תחזיק זכות למינוי ארבעה דירקטורים בדלק ישראל, ודלק פטרוליום תמנה 2 דירקטורים מדירקטוריון החברה.
״במהלך תקופת ההשקעה בכוונת הצדדים לבצע שורה של פעולות להשבחת דלק ישראל, לרבות הכנתה לקראת הנפקה לציבור״.
במהלך תקופת ההשקעה תהנה הקרן מתשואה שנתית של 10% אשר תתקבל מדיבידנדים בהיקף של 45 מיליון שקל לשנה שיחולקו מהפעילות השוטפת של דלק ישראל למחזיקי מניות הבכורה. ככול שלא ניתן יהיה לחלק את דיבידנד הבכורה במהלך שנים מסוימות של תקופת ההשקעה, נקבעו מנגנונים ותנאים לצבירתו לסוף תקופת ההשקעה. ההשקעה של הקרן מבוצעת בתנאי "נון רקורס" לקבוצת דלק כאשר זכות החזרה הינה למניות דלק ישראל בלבד.
עידן וולס, מנכ״ל קבוצת דלק: "השלמת העסקה מהווה אבן דרך חשובה בשיפור חוסנה הפיננסי של החברה ויישום האסטרטגיה שלה. השלמת העסקה תאפשר לקבוצה לפרוע בפירעון מוקדם את מלוא ההתחייבויות לבנקים המובטחים של קבוצת דלק וחברות המטה, לשחרר את כל יחידות ההשתתפות של דלק קידוחים המשועבדות לטובת הבנקים ולחזק את הבטחונות של מחזיקי האג"ח. העסקה מאפשרת לקבוצה גם להנות מאפסייד עתידי בדלק ישראל כתוצאה מפעולות ההשבחה שבכוונת הצדדים לבצע במהלך תקופת ההשקעה. העסקה הנוכחית מצטרפת לשורה של מימושים שביצעה הקבוצה בחודשים האחרונים בהיקפים חסרי תקדים ומוכיחה פעם נוספת, שגם בתקופה של חוסר יציבות בשווקים, הקבוצה יודעת להשלים מהלכים עסקיים חשובים ומורכבים, בהתאם למועדים וליעדים שקבעה, ובכוונתנו להמשיך ולעבוד במלוא המרץ ליישום מוצלח של האסטרטגיה של הקבוצה".
- 1.אבג 29/09/2020 23:43הגב לתגובה זולשלם ריבית של 10 אחוז נראה גרוע וזה לא ממש מחזק את הקבוצה.מצד שני זה טוב למי שמכר מניית דלק בעלייה של 10 אחוז
בנק פיקדון (דאלי)כמה תקבלו בפיקדונות - והאם הם הופכים לאטרקטיביים יותר מקרנות כספיות?
התשואה על המק"מים ירדה ל-3.5%, הבנקים בקרוב יורידו את הריבית על פיקדונות. הקרנות הכספיות עשויות לספק תשואה נמוכה מפיקדונות
סיום המלחמה והחזרת החטופים ישפיעו על ההשקעות הסולידיות. תך ימים נפלה תשואת המק"מ ל-3.5%. אגרות החוב עלו והתשואה האפקטיבית ירדה, והשאלה שמשקיעים סולידים שואלים את עצמם - מה עדיף? קרנות כספיות או פיקדונות? או אולי בכלל מק"מ. לכאורה, לא אמור להיות שינוי בטעמים בגלל סיום המלחמה, אבל התוצאה העקיפה של סיום המלחמה על השוק היא הפחתת ריבית צפויה. השוק המקומי מגלם הפחתת ריבית גדולה - לכיוון 3.5% תוך שנה. רואים את זה במחירי האג"ח והמק"מ.
הורדת ריבית צפויה ובקצב גדול לא משפיעה על מחזיקי הפיקדונות הקיימים, אבל היא תשפיע על הפיקדונות החדשים. הבנקים צפויים להוריד את הריבית במהירות ועדיין תוכלו למצוא פיקדונות בריבית של כ-4% בשנה.
המק"מים כבר עשו התאמה מלאה ל-3.5%, והקרנות הכספיות צפויות להניב מתחת ל-4%. הן עכשיו עם נכסים שמספקים תשואה שנתית של 4.2%-4.3%, אבל כשהן יגלגלו את הנכסים כי הנכסים שלהן הן לטווח מאוד קצר - חודשים בודדים, הן ירכשו נכסים סולידים בתשואה נמוכה יותר. ככה זה בשוק של ריבית יורדת. המשמעות היא שמי שרוצה תשואה שקלית טובה לשנה כנראה יקבל אותה דווקא בפיקדונות שהן לרוב מוצר נחות מהקרנות הכספיות.
שינוי תשואות בשוק
התהליך הזה מתחיל בשוק המק"מים, שם התשואה השנתית ירדה בימים האחרונים לכ-3.5% אחרי שהיתה לפני שבוע-שבועיים כ-4%. הירידה משקפת כאמור את הציפיות של השוק להורדת ריבית קרובה, כנראה כבר בהחלטת בנק ישראל ב-24 בנובמבר. במצב כזה, כל אפיק שמתבסס על השקעה לטווח קצר מאוד - כמו קרנות כספיות - חוטף ראשון את השינוי. הקרנות האלה מחזיקות נכסים קצרים, לרוב לפדיון של עד שלושה חודשים, וכשהריבית בשוק יורדת, הן צריכות לחדש את ההשקעות-החזקות בריבית יותר נמוכה. זה קורה כמעט אוטומטית, ומוביל לכך שהתשואה שלהן נשחקת בהדרגה כל חודש.
- פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה
- מה הריבית בפיקדונות בכל הבנקים וכמה אתם מפסידים על הכסף בעו"ש?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לעומתן, פיקדון בנקאי לשנה מאפשר לכם לנעול את הריבית עכשיו - בכ-4% בשנה בממוצע, אם כי זה עניין של ימים עד שזה יירד דרמטית. עכשיו זה הדקה ה-90 ליהנות מריבית של כ-4% לאורך שנה, גם אם הריבית תרד, בפיקדון שקלי בריבית קבועה מובטחת לכם הריבית הנקובה בעת ההפקדה.
התקציב שאחרי המלחמה: איזה סקטור עשוי להרוויח?
באוצר ובמערכת הביטחון כבר מתווכחים על תקציב 2026, כאשר פער של כ-25 מיליארד שקלים מפריד ביניהם; האם חלק מהכספים עשויים לעבור מהוצאות ביטחוניות להשקעות אזרחיות, ואיזה סקטור עשוי להרוויח מזה?
שמחה כפולה הבוקר, אנחנו גם נמצאים בערב חג שמחת תורה, וגם אחרי שנתיים בשבי, החטופים הראשונים משוחררים ומגיעים לישראל והמערכה בעזה מתקרבת לסיום, בממשלה כבר נערכים ליום שאחרי. הפסקת אש ממושכת עשויה לשנות את סדרי העדיפויות התקציביים, מהוצאות ביטחוניות גבוהות במיוחד, אל השקעות בשיקום המשק.
המחלוקת בין משרד האוצר למערכת הביטחון כבר מתנהלת מאחורי הקלעים. בצה"ל מבקשים להוסיף כ-20 מיליארד שקלים לתקציב הקרוב ולהגדיל את מסגרת 2026 לכ-135 מיליארד שקל, בטענה שהמלחמה הרחיבה משמעותית את מפת האיומים. במערכת הביטחון
מדגישים כי ההתמודדות מול איראן והצורך בחיזוק הכשירות של הצבא מחייבים תקציב ארוך טווח וגדול יותר, שיכלול גם השקעה במלאים, במערכות הגנה אווירית ובכוח האדם הסדיר והמילואים. גורמים ביטחוניים טוענים כי צמצום התקציב כעת עלול לפגוע במוכנות הצבא וביכולת לשמר את ההישגים
שנצברו במהלך הלחימה.
באוצר מנגד, טוענים כי תקציב הביטחון עלה לכ-163 מיליארד שקלים ב-2025, לעומת כ-90 מיליארד בלבד לפני המלחמה, ושיש גבול ליכולת של המשק לממן תוספות נוספות. לדבריהם, חלק ניכר מהכסף הוקצה מבלי שנבנתה תוכנית רב שנתית מסודרת, והגיע
הזמן לדרוש שקיפות, תיעדוף והתייעלות.
בזמן שהמחלוקת הזו מתנהלת, עולה התהייה לאן יוסטו הכספים שעד כה הופנו לתקציבי הביטחון. תשובה אפשרית היא לסקטור התשתיות. זהו אחד התחומים שנפגעו משמעותית במהלך המלחמה, כאשר אלפי עובדים לא יכלו להגיע לאתרי בנייה,
פרויקטים לאומיים נדחו, ועבודות תשתיות הוקפאו. כעת, עם תחילת הרגיעה, ההערכה היא שהמדינה תבחר להפנות חלק מהתקציבים לתחומים אזרחיים, כבישים, רכבות, אנרגיה ושיקום אזורים שנפגעו, פרויקטים שיכולים להזניק את הצמיחה ולספק תעסוקה רחבה.
- השקעות אדירות בתשתיות AI - וול סטריט בפומו?
- השקעה במניות תשתית - מה היה ומה צפוי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השפעה חיובית על המשק
בעוד הגירעון נותר גבוה, ההבחנה בין הוצאה "שוטפת" להוצאה "שמייצרת ערך" הופכת משמעותית. השקעה בתשתיות יכולה להחזיר למשק תשואה כלכלית גבוהה, בניגוד לתוספות שאינן מייצרות צמיחה ישירה. לכן, השאלה האמיתית כעת היא לא רק גודל התקציב, אלא לאן הוא יופנה. הזרמת תקציבים לפיתוח כבישים, תשתיות מים וחשמל, אזורי תעשייה וכמובן גם דיור, יוכלו לשמש כמנוע צמיחה עבור המשק.
