חברות הפארמה השונות עובדות על כ-20 סוגים שונים של חיסונים לקורונה. כולם מבינים שזהו הגביע הקדוש של עולם הפארמה בעידן הזה כשהאנושות כולה דרוכה לחפש מענה לווירוס שמשבית את הפעילות החברתית הסדירה.

חברת קמהדע -1.7% הוותיקה היא אחת החברות המעניינות שפועלות בענף לא רק בגלל היכולת המוכחת שלה, אלא בעיקר בגלל שהיא אינה מבטיחה פתרון עולמי למגיפה אלא רק למי שנמצא במצב מסכן חיים.

קמהדע הישראלית הוקמה לפני 30 שנה והיא נסחרת בתל-אביב וניו יורק והפתרון שלה מעניין ונסביר: החברה לוקחת פלזמה אנושית מחולי קורונה שהחלימו, מבודדת את הנוגדנים, ככל שיש כאלה, מזריקה אותם לחולה שנמצא במצב מסכן חיים וכך מאפשרת לו לייצר נוגדנים טבעיים שילחמו בווירוס.

״אנחנו לוקחים פלזמה אנושית ויודעים להפיק ממנה בתהליך ייחודי שיש לנו נוגדנים או חלבונים ספציפיים. זה מעיין תהליך זיקוק. מאות אלפי אנשים תרמו פלזמות ויש הרבה מאוד נוגדנים בפלזמה הזו. אנחנו יודעים לבודד את הנוגדנים האלה״. אומר עמיר לונדון מנכ״ל קמהדע בראיון לביזפורטל.

• דריו הלת' צופה הכנסות של 6.7 מיליון דולר ברבעון הרביעי
• למה וויקס יורדת ב-6%?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

לונדון מסביר כי הנוגדנים נוצרים על ידי חיסון למחלה ספציפית שנוצר או על-ידי חולה שנחשף למחלה ופיתח בעצמו נוגדן, או באמצעות פיתוח של נוגדן. ״המוצר המרכזי שלנו זה הנוגדן לכלבת. בשונה מחיסון ששם מזריקים את הווירוס ואז גורמים למערכת לפתח נוגדנים, מה שאנחנו מייצרים זה את הנוגדן עצמו.

״לוקח כ-14 יום מרגע ההזרקה של נגיף מומת או מוחלש עד פיתוח הנוגדנים וזה לא מה שאנחנו עושים. אנחנו מפיקים את הנוגדנים עצמם, מה שנקרא חיסון פסיבי. אני לא מאתגר את המערכת החיסונית של האדם אלא נותן את הנוגדנים עצמם״.

איך עושים את זה?

״אנחנו עושים את זה באמצעות פלזמה של תורמים שיש להם כבר נוגדנים או בגלל שקיבלו חיסון או שנחשפו למחלה ופיתחו נוגדנים בעצמם. את הנוגדנים האלה אנחנו יודעים להפיק באמצעות טכנולוגיה מאושרת FDA במפעל בבית קמה.

• מה יהיה מחר בבורסה: מניות השבבים ירדו, טבע תעלה
• החברות שניסו למכור סיפורים במקום מספרים
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• יוסי כהן מתקרב לאקזיט של 50 מיליון דולר

״במקרה הספציפי של הקורונה אנחנו יודעים שמאות אנשים מגיעים לבתי חולים ורובם ככולם יצאו משם אחרי כמה שבועות כשהם החלימו. הם החלימו ללא חיסון אלא באמצעות נוגדנים שהגוף שלהם פיתח, כלומר הגוף שלהם פיתח נוגדן בעצמו והתגבר על הווירוס. אנחנו למעשה מעוניינים בתרומה של אותם אנשים וכשאותם אנשים יתרמו פלזמה, אז אנחנו מניחים, שהפלזמה שלהם תהיה מועשרת בנוגדנים כי זו הסיבה שהם החלימו ועכשיו כאן נכנסת הטכנולוגיה שלנו. אנחנו יודעים לקחת כל פלזמה ולבודד ממנה את הנוגדנים״.

מי יקבל את אותם נוגדנים?

״הנוגדנים האלה ישמשו במקרים קשים לאותם אנשים שמצבם ידרדר והם צריכים בוסט של נוגדנים נגד קורונה. צריך לזכור, לא המצאנו כלום. הקונספט קיים כבר הרבה שנים ויש הרבה חברות שיודעות לעשות דברים כאלה ואנחנו אחת המובילות בתחום. עוד 2 חברות בתחום שלנו - אחת יפנית והיום בינ"ל - טקדה, והשנייה אמריקאית הודיעו שהן יוצאות עם אותו הפיתוח״.

אז מה ייחודי לכם?

״הייחוד שלנו הוא שיש לנו טכנולוגיה ואם מסתכלים היום על השוק האמריקאי, אז המוצר שלנו לכלבת הוא הנוגדן האחרון שאושר על ידי ה-FDA כלומר הוא מאוד מעודכן מבחינת דרישות רגולטוריות (אושר בסוף 2017). מרגע שהקורונה פרצה לחיינו, הקונספט הזה היה ברור מאליו וידענו שאנחנו נהיה בפנים.

״אנחנו עובדים על זה כמה שבועות כשיש פלזמה אנחנו בפנים ואנחנו עושים את זה 30 שנה. כמות המבריאים בישראל עכשיו מתחילה, והשאלה היא להשיג את הפלזמה ום תהיה לנו את הפלזמה מאותם מבריאים. אנחנו עובדים עם משרד הבריאות והגופים הרפואיים כי יש להם את הגישה לחולים המבריאים והטכנולוגיה קיימת״.

איפה אנחנו עומדים?

״הנקודה היא, אי ודאות בזמינות של הפלזמה ועד כמה תהיה נוכחות של נוגדנים אצל המבריאים מכיוון שמדובר כאן על וירוס חדש שלא מכירים, אנחנו מניחים הנחות על סמך וירוסים שאנחנו כן מכירים ומה תהיה נוכחות הנוגדנים בפלזמה. זה תהליך בפיתוח אבל יש כאן טכנולוגיה שעובדת ומוכחת. בהינתן כמות פלזמה מספקת עם כמות נוגדנים מספקת יש תוך כמה חודשים אפשרות לתת פתרון. לא מדובר על פיתוח קליני סטנדרטי שלוקח שנים.

״מכיוון שמדובר על סיטואציה מאוד ספציפית של נתונים קשים ברמת סכנת חיים, אז מדובר על תהליך מואץ המבוסס על העובדה שהטכנולוגיה מוכרת ברמת הבטיחות וידועה עשרות שנים עם וירוסים אחרים.

״צריך לזכור כשאנחנו נותנים טיפול חדשני אנחנו מתערבים במנגנונים של הגוף אבל כשמוסיפים נוגדנים לפלזמה, אין בזה התערבות דרמטית כי אני לא משנה את הפעילות של הגוף, אזי הטכנולוגיה הזו ודרך המתן הזו מוכרת וידועה. אנחנו מנצלים את היכולות האלה לפיתוח מהיר ומואץ״.

איך מגדירים אדם בריא?

״יש הגדרה למי שהבריא. זה אדם שעושים לו ברצף את הבדיקות ורואים שהוא הבריא ובשלב הזה אנחנו מבינים שיש ריכוז נוגדנים שניצח את הווירליות. כמה ואיך? זה חלק מהפיתוח שלנו. במחלות ויראליות אחרות יש נוכחות נוגדנים עניפה.

״למעשה אנחנו צריכים פלזמה נקייה מהווירוס. אנחנו בודקים שלא נשארה וירליות. יש לנו הסכם כבר 10 שנים עם משרד הבריאות ואנחנו מייצרים למדינת ישראל את הנסיוב להקשת נחשים. כל מי שמוכש בארץ על-ידי צפע מקבל את הניוסב שלנו מבית קמה. זה חשוב כי כבר הוכחנו בעבודה עם משרד הבריאות שאנחנו יודעים לתת מענה לפרויקט לאומי״.