מנכ"ל קמהדע, עמיר לונדון
צילום: נטי לוי
ראיון

קמהדע בחזית הפתרונות לקורונה - "תוך כמה חודשים תהיה אפשרות לפתרון"

עמיר לונדון מנכ״ל קמהדע בראיון לביזפורטל: ״אנחנו לוקחים פלזמה אנושית ויודעים להפיק ממנה בתהליך ייחודי שיש לנו נוגדנים או חלבונים ספציפיים"
ניצן כהן | (20)

חברות הפארמה השונות עובדות על כ-20 סוגים שונים של חיסונים לקורונה. כולם מבינים שזהו הגביע הקדוש של עולם הפארמה בעידן הזה כשהאנושות כולה דרוכה לחפש מענה לווירוס שמשבית את הפעילות החברתית הסדירה.

חברת קמהדע -0.05% הוותיקה היא אחת החברות המעניינות שפועלות בענף לא רק בגלל היכולת המוכחת שלה, אלא בעיקר בגלל שהיא אינה מבטיחה פתרון עולמי למגיפה אלא רק למי שנמצא במצב מסכן חיים.

קמהדע הישראלית הוקמה לפני 30 שנה והיא נסחרת בתל-אביב וניו יורק והפתרון שלה מעניין ונסביר: החברה לוקחת פלזמה אנושית מחולי קורונה שהחלימו, מבודדת את הנוגדנים, ככל שיש כאלה, מזריקה אותם לחולה שנמצא במצב מסכן חיים וכך מאפשרת לו לייצר נוגדנים טבעיים שילחמו בווירוס.

״אנחנו לוקחים פלזמה אנושית ויודעים להפיק ממנה בתהליך ייחודי שיש לנו נוגדנים או חלבונים ספציפיים. זה מעיין תהליך זיקוק. מאות אלפי אנשים תרמו פלזמות ויש הרבה מאוד נוגדנים בפלזמה הזו. אנחנו יודעים לבודד את הנוגדנים האלה״. אומר עמיר לונדון מנכ״ל קמהדע בראיון לביזפורטל.

לונדון מסביר כי הנוגדנים נוצרים על ידי חיסון למחלה ספציפית שנוצר או על-ידי חולה שנחשף למחלה ופיתח בעצמו נוגדן, או באמצעות פיתוח של נוגדן. ״המוצר המרכזי שלנו זה הנוגדן לכלבת. בשונה מחיסון ששם מזריקים את הווירוס ואז גורמים למערכת לפתח נוגדנים, מה שאנחנו מייצרים זה את הנוגדן עצמו.

״לוקח כ-14 יום מרגע ההזרקה של נגיף מומת או מוחלש עד פיתוח הנוגדנים וזה לא מה שאנחנו עושים. אנחנו מפיקים את הנוגדנים עצמם, מה שנקרא חיסון פסיבי. אני לא מאתגר את המערכת החיסונית של האדם אלא נותן את הנוגדנים עצמם״.

איך עושים את זה?

״אנחנו עושים את זה באמצעות פלזמה של תורמים שיש להם כבר נוגדנים או בגלל שקיבלו חיסון או שנחשפו למחלה ופיתחו נוגדנים בעצמם. את הנוגדנים האלה אנחנו יודעים להפיק באמצעות טכנולוגיה מאושרת FDA במפעל בבית קמה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

״במקרה הספציפי של הקורונה אנחנו יודעים שמאות אנשים מגיעים לבתי חולים ורובם ככולם יצאו משם אחרי כמה שבועות כשהם החלימו. הם החלימו ללא חיסון אלא באמצעות נוגדנים שהגוף שלהם פיתח, כלומר הגוף שלהם פיתח נוגדן בעצמו והתגבר על הווירוס. אנחנו למעשה מעוניינים בתרומה של אותם אנשים וכשאותם אנשים יתרמו פלזמה, אז אנחנו מניחים, שהפלזמה שלהם תהיה מועשרת בנוגדנים כי זו הסיבה שהם החלימו ועכשיו כאן נכנסת הטכנולוגיה שלנו. אנחנו יודעים לקחת כל פלזמה ולבודד ממנה את הנוגדנים״.

מי יקבל את אותם נוגדנים?

״הנוגדנים האלה ישמשו במקרים קשים לאותם אנשים שמצבם ידרדר והם צריכים בוסט של נוגדנים נגד קורונה. צריך לזכור, לא המצאנו כלום. הקונספט קיים כבר הרבה שנים ויש הרבה חברות שיודעות לעשות דברים כאלה ואנחנו אחת המובילות בתחום. עוד 2 חברות בתחום שלנו - אחת יפנית והיום בינ"ל - טקדה, והשנייה אמריקאית הודיעו שהן יוצאות עם אותו הפיתוח״.

אז מה ייחודי לכם?

״הייחוד שלנו הוא שיש לנו טכנולוגיה ואם מסתכלים היום על השוק האמריקאי, אז המוצר שלנו לכלבת הוא הנוגדן האחרון שאושר על ידי ה-FDA כלומר הוא מאוד מעודכן מבחינת דרישות רגולטוריות (אושר בסוף 2017). מרגע שהקורונה פרצה לחיינו, הקונספט הזה היה ברור מאליו וידענו שאנחנו נהיה בפנים.

״אנחנו עובדים על זה כמה שבועות כשיש פלזמה אנחנו בפנים ואנחנו עושים את זה 30 שנה. כמות המבריאים בישראל עכשיו מתחילה, והשאלה היא להשיג את הפלזמה ום תהיה לנו את הפלזמה מאותם מבריאים. אנחנו עובדים עם משרד הבריאות והגופים הרפואיים כי יש להם את הגישה לחולים המבריאים והטכנולוגיה קיימת״.

איפה אנחנו עומדים?

״הנקודה היא, אי ודאות בזמינות של הפלזמה ועד כמה תהיה נוכחות של נוגדנים אצל המבריאים מכיוון שמדובר כאן על וירוס חדש שלא מכירים, אנחנו מניחים הנחות על סמך וירוסים שאנחנו כן מכירים ומה תהיה נוכחות הנוגדנים בפלזמה. זה תהליך בפיתוח אבל יש כאן טכנולוגיה שעובדת ומוכחת. בהינתן כמות פלזמה מספקת עם כמות נוגדנים מספקת יש תוך כמה חודשים אפשרות לתת פתרון. לא מדובר על פיתוח קליני סטנדרטי שלוקח שנים.

״מכיוון שמדובר על סיטואציה מאוד ספציפית של נתונים קשים ברמת סכנת חיים, אז מדובר על תהליך מואץ המבוסס על העובדה שהטכנולוגיה מוכרת ברמת הבטיחות וידועה עשרות שנים עם וירוסים אחרים.

״צריך לזכור כשאנחנו נותנים טיפול חדשני אנחנו מתערבים במנגנונים של הגוף אבל כשמוסיפים נוגדנים לפלזמה, אין בזה התערבות דרמטית כי אני לא משנה את הפעילות של הגוף, אזי הטכנולוגיה הזו ודרך המתן הזו מוכרת וידועה. אנחנו מנצלים את היכולות האלה לפיתוח מהיר ומואץ״.

איך מגדירים אדם בריא?

״יש הגדרה למי שהבריא. זה אדם שעושים לו ברצף את הבדיקות ורואים שהוא הבריא ובשלב הזה אנחנו מבינים שיש ריכוז נוגדנים שניצח את הווירליות. כמה ואיך? זה חלק מהפיתוח שלנו. במחלות ויראליות אחרות יש נוכחות נוגדנים עניפה.

״למעשה אנחנו צריכים פלזמה נקייה מהווירוס. אנחנו בודקים שלא נשארה וירליות. יש לנו הסכם כבר 10 שנים עם משרד הבריאות ואנחנו מייצרים למדינת ישראל את הנסיוב להקשת נחשים. כל מי שמוכש בארץ על-ידי צפע מקבל את הניוסב שלנו מבית קמה. זה חשוב כי כבר הוכחנו בעבודה עם משרד הבריאות שאנחנו יודעים לתת מענה לפרויקט לאומי״.

תגובות לכתבה(20):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 16.
    ירמי יצחקי (ד"ר) 24/03/2020 10:02
    הגב לתגובה זו
    אין מספיק פלזמה של מחלימים כדי ליצור אצוות יצור וגם המבריאים צריכים לבוא בהתנדבות לתרום דם. לא בטוח שיבואו.
  • 15.
    לינגו 23/03/2020 22:51
    הגב לתגובה זו
    נו מה יהיה משעמם בבית
  • 14.
    קשקוש בלבוש חרטא בטטה (ל"ת)
    קשקוש 23/03/2020 10:31
    הגב לתגובה זו
  • אני מניח שאתה אומר את זה על בסיס ההשכלה הרחבה שיש לך (ל"ת)
    יואל 23/03/2020 12:14
    הגב לתגובה זו
  • 13.
    חברה מעולה בלי קשר לפיתוח הזה (ל"ת)
    23/03/2020 09:41
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    בני 23/03/2020 09:13
    הגב לתגובה זו
    נראה כמו ניסיון להקפיץ את ערך המניה
  • 11.
    הכשת נחש לא הקשה. עברית כתבים-ע ב ר י ת (ל"ת)
    אריה 23/03/2020 08:33
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    כול זב חוטם נהיה נביא להקפיץ את המניות (ל"ת)
    יורי 23/03/2020 08:01
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    אסף 23/03/2020 07:58
    הגב לתגובה זו
    קצת צורם שהם מצפים שאנשים יתרמו להם פלאזמה בעוד הם יעשו מזה הון... שלפחות ידאגו שאם יהיו להם רווחים מזה, אז גם אלו שתכלס נתנו להם את החומר לתרופה, יתוגמלו
  • 8.
    אליהו1 23/03/2020 06:53
    הגב לתגובה זו
    אבל צריך לזכור המגפה הזו יש לה מסר, ושהמסר יקלט היכולת האנושית תמצא לה גם פיתרון.
  • 7.
    שמענו את הסיפור הזה מהסינים כבר בפברואר (ל"ת)
    ממשיכים לחרטט? 23/03/2020 06:52
    הגב לתגובה זו
  • ישראלי טמבל 23/03/2020 10:33
    הגב לתגובה זו
    אמרו לך לוקח כמה חודשים לפתח, הגיוני שהם בתהליך
  • 6.
    דודי 22/03/2020 22:53
    הגב לתגובה זו
    אולי עכשיו המדינה תשקיע במדענים שמרויחים משכורת של מלצר אחרי כל כך הרבה שנים של לימודים תבדקו מה ההבדל במשכורת של איש היטק לבין מדען בויצמן בושה למדינה עכשיו נראה מי יציל את האנושות מפתח תוכנה או לחלופין חוקרי מדע
  • 5.
    יוסי 22/03/2020 22:49
    הגב לתגובה זו
    הלואי שתשיגו את התרופה ראשונים
  • 4.
    שטויות שהניסוי יכשל כל המשקיעים יאכלו מרורים!!!!!!!!!!! (ל"ת)
    כתבה ממומנת 22/03/2020 22:16
    הגב לתגובה זו
  • הפטריוט מהדרום 23/03/2020 07:46
    הגב לתגובה זו
    בכל חידוש יש סכנה של כישלון. לומר בביטחון שרעיון מוכר ומוכח שהצליח בתחומים קרובים ייכשל, מראה על חמוץ, רשע וחסר הבנה מדעית מינימלית!!!
  • יאיר 23/03/2020 06:07
    הגב לתגובה זו
    זו טכנולוגיה ותיקה ומוכחת. זה רק ענין של זמן ומספיק דם מתורמים שנרפאו מהמחלה
  • 3.
    שמוליק 22/03/2020 22:05
    הגב לתגובה זו
    הבנתי שלבן דוד של הקורונה , הסארס עדיין לא מצאו תרופה ואו חיסון....עברו כ 17 שנה....ופה מבטיחים לנו תרופה בחצע שנה.....הלואי....
  • 2.
    מעניין. שיהיה בהצלחה מחזיקים לכם אצבעות (ל"ת)
    Uu 22/03/2020 21:25
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    רמי 22/03/2020 21:07
    הגב לתגובה זו
    היזהרו
ניר כהן מנכל הראל
צילום: טל שחר
דוחות

הראל: הרווח הנקי עלה ל-840 מיליון שקל, התשואה להון 30%

הראל רושמת רבעון חזק, הודות לרווחי שוק ההון; סך הנכסים המנוהלים חצה 500 מיליארד שקל עבור מבוטחים ועמיתים

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה הראל ביטוח

חברת הביטוח הראל הראל השקעות -3.77%  היא הראשונה מחברות הביטוח הגדולות לדווח, ומציגה תשואה גבוהה מאוד על ההון וזינוק ברווח הנקי.

הרבעון השלישי של 2025 היה חזק עבור קבוצת הראל השקעות, עם עלייה של 33% ברווח הכולל ל-840 מיליון שקל ותשואה להון של 30%, לעומת 26% ברבעון המקביל. בתשעת החודשים הראשונים של השנה מסתכם הרווח הכולל ב-2.17 מיליארד שקל, גידול של 65% לעומת התקופה המקבילה, וברמה שכבר חוצה את יעד הרווח שקבעה החברה לשנת 2026. על רקע השיפור המתמשך בתוצאות מודיעה הראל כי בכוונתה לעדכן את היעדים בחודשים הקרובים.

הגידול ברווח משקף שיפור רחב ברוב מנועי הפעילות: הרווח מעסקי הביטוח ברבעון צמח ב-40% והגיע ל-1.12 מיליארד שקל, ובתקופת הדוח כולה עלה ל-2.8 מיליארד שקל, עלייה של 73% לעומת תשעת החודשים הראשונים של 2024. הגידול נובע הן משיפור חיתומי בכל תחומי הביטוח, הן מתרומה חיובית של רווחי השקעה ומימון והן מעלייה ברווחי תחומי ניהול הנכסים והאשראי. במקביל, התשואה להון בתשעת החודשים עלתה ל-27%, לעומת כ-19% בלבד בתקופה המקבילה.

ברמת המגזרים, התמונה מעורבת אך חיובית בסך הכול. בביטוח חיים הרווח הכולל לפני מס ברבעון ירד ל-244 מיליון שקל לעומת 320 מיליון שקל ברבעון המקביל, אך בתשעת החודשים הרווח זינק ל-792 מיליון שקל לעומת 299 מיליון בלבד אשתקד, בעיקר בזכות המשך הגידול במוצרי סיכונים. בביטוח בריאות נרשם רבעון חזק במיוחד: הרווח הכולל לפני מס עלה ל-605 מיליון שקל לעומת 321 מיליון שקל ברבעון המקביל, ובתקופה כולה ל-1.16 מיליארד שקל. הרווח החיתומי בבריאות הגיע ל-324 מיליון שקל ברבעון ו-807 מיליון שקל בתשעת החודשים, והחברה מדווחת על המשך שיפור במגמה זו. בביטוח כללי הרווח לפני מס עלה ל-278 מיליון שקל ברבעון ולעומת 176 מיליון שקל ברבעון המקביל, ול-858 מיליון שקל בתקופה כולה, שיפור משמעותי שנובע בעיקר מענפי רכב רכוש ורכוש וחבויות.

תחום ניהול הנכסים (פנסיה, גמל, חוזי השקעה ופיננסים) מציג גם הוא שיפור. הרווח הכולל לפני מס מניהול נכסים ברבעון הגיע ל-102 מיליון שקל, לעומת הפסד של 68 מיליון שקל ברבעון המקביל, ובתשעת החודשים ל-240 מיליון שקל לעומת 191 מיליון שקל. נכסי ניהול הנכסים לבדם עלו ל-435 מיליארד שקל, בעוד שהיקף הנכסים המנוהלים הכולל של הקבוצה, כולל פנסיה, גמל, קרנות נאמנות, תיקים ונוסטרו, טיפס ל-570.7 מיליארד שקל, לעומת 492.3 מיליארד שקל בסוף הרבעון השלישי אשתקד.

חי גאליס, מנכ"ל ביגחי גאליס, מנכ"ל ביג
ראיון

מנכ״ל ביג: "הפדיונות בגלילות חזקים בכל ימות השבוע - לא רק בסופי שבוע"

"ביג גלילות הוא הנכס הגדול והמשמעותי ביותר מבין הנכסים החדשים, ולכן התרומה שלו משמעותית", אומר מנכ"ל ביג חי גאליס. "בישראל אנחנו צומחים מעל 20% ובאירופה מעל 50%" ומציין: "זהו רבעון שיא, אבל עוד שיאים לפנינו" - על התוצאות הרבעוניות של ביג והמיקוד להמשך
מנדי הניג |
נושאים בכתבה ביג חי גאליס

ביג ביג -1.28%   עדכנה על תוצאות הרבעון השלישי ובהם עליה בכל המדדים. ההכנסות מהשכרה ודמי ניהול הגיעו ברבעון ל-704 מיליון שקל, קפיצה של 17% לעומת הרבעון המקביל, והרווח הגולמי טיפס גם הוא בכ-17% והסתכם ב-527 מיליון שקל לעומת 450 מיליון שקל אשתקד. תרומה גדולה לצמיחה מגיעה מפתיחה של פרויקטים חדשים והרחבות בישראל, ובהם בניין A בלנדמרק תל אביב, ביג פאשן גלילות, אור עקיבא, גדרה וכרמי גת, לצד תרומה של נכסים שנרכשו בפולין ובסרביה.

המניה של ביג עלתה מתחילת השנה ב-34% וב-12 חודשים קפצה כ-63%,והיא נסחרת בשווי שוק של כ-18.1 מיליארד שקל נושקת לשווי של מליסרון שנע על 19.4 מיליארד שקל. לפי ה-FFO הרבעוני היא במכפיל FFO של 18 - גבוה יחסית לענף, במליסרון שדיווחה במקביל לביג ה-FFO ברבעון עלה בכ-5% לכ-311 מיליון שקל מה שנותן לה מכפיל FFO של 16.

בנתונים המאוחדים ביג הציגה עליה גם בהיקף הפעילות הכוללת. ההכנסות ברבעון עלו לכ-695 מיליון שקל, ה-NOI עומד על 510.8 מיליון שקל וה-FFO על 254 מיליון שקל. שיעורי התפוסה נותרים גבוהים, כמעט מלאים בישראל וכ-99% באירופה, והפדיונות ממשיכים להתרחב הן במרכזים בישראל והן באירופה וברומניה.

כדי להבין את התמונה הרחבה יותר ובעיקר את הביצועים של הנכסים החדשים כמו ביג פאשן גלילות ואת הצמיחה בפעילות בארץ ובאירופה שוחחנו עם מנכ״ל החברה, חי גאליס. הוא מפרט כיצד הפרויקטים שנפתחו בשנה האחרונה משתלבים בתוצאות, מה צפוי להיכנס לפעילות במהלך השנה הקרובה ומה המיקוד קדימה.

תוצאות מצוינות עם עליה בכל המדדים לצד שיעורי תפוסה שקרובים למאה אחוז בישראל ובאירופה - איך אתה מסכם את התקופה?