מנכ"ל קמהדע, עמיר לונדון
צילום: נטי לוי
ראיון

קמהדע בחזית הפתרונות לקורונה - "תוך כמה חודשים תהיה אפשרות לפתרון"

עמיר לונדון מנכ״ל קמהדע בראיון לביזפורטל: ״אנחנו לוקחים פלזמה אנושית ויודעים להפיק ממנה בתהליך ייחודי שיש לנו נוגדנים או חלבונים ספציפיים"
ניצן כהן | (20)

חברות הפארמה השונות עובדות על כ-20 סוגים שונים של חיסונים לקורונה. כולם מבינים שזהו הגביע הקדוש של עולם הפארמה בעידן הזה כשהאנושות כולה דרוכה לחפש מענה לווירוס שמשבית את הפעילות החברתית הסדירה.

חברת קמהדע 0.09% הוותיקה היא אחת החברות המעניינות שפועלות בענף לא רק בגלל היכולת המוכחת שלה, אלא בעיקר בגלל שהיא אינה מבטיחה פתרון עולמי למגיפה אלא רק למי שנמצא במצב מסכן חיים.

קמהדע הישראלית הוקמה לפני 30 שנה והיא נסחרת בתל-אביב וניו יורק והפתרון שלה מעניין ונסביר: החברה לוקחת פלזמה אנושית מחולי קורונה שהחלימו, מבודדת את הנוגדנים, ככל שיש כאלה, מזריקה אותם לחולה שנמצא במצב מסכן חיים וכך מאפשרת לו לייצר נוגדנים טבעיים שילחמו בווירוס.

״אנחנו לוקחים פלזמה אנושית ויודעים להפיק ממנה בתהליך ייחודי שיש לנו נוגדנים או חלבונים ספציפיים. זה מעיין תהליך זיקוק. מאות אלפי אנשים תרמו פלזמות ויש הרבה מאוד נוגדנים בפלזמה הזו. אנחנו יודעים לבודד את הנוגדנים האלה״. אומר עמיר לונדון מנכ״ל קמהדע בראיון לביזפורטל.

לונדון מסביר כי הנוגדנים נוצרים על ידי חיסון למחלה ספציפית שנוצר או על-ידי חולה שנחשף למחלה ופיתח בעצמו נוגדן, או באמצעות פיתוח של נוגדן. ״המוצר המרכזי שלנו זה הנוגדן לכלבת. בשונה מחיסון ששם מזריקים את הווירוס ואז גורמים למערכת לפתח נוגדנים, מה שאנחנו מייצרים זה את הנוגדן עצמו.

״לוקח כ-14 יום מרגע ההזרקה של נגיף מומת או מוחלש עד פיתוח הנוגדנים וזה לא מה שאנחנו עושים. אנחנו מפיקים את הנוגדנים עצמם, מה שנקרא חיסון פסיבי. אני לא מאתגר את המערכת החיסונית של האדם אלא נותן את הנוגדנים עצמם״.

איך עושים את זה?

״אנחנו עושים את זה באמצעות פלזמה של תורמים שיש להם כבר נוגדנים או בגלל שקיבלו חיסון או שנחשפו למחלה ופיתחו נוגדנים בעצמם. את הנוגדנים האלה אנחנו יודעים להפיק באמצעות טכנולוגיה מאושרת FDA במפעל בבית קמה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

״במקרה הספציפי של הקורונה אנחנו יודעים שמאות אנשים מגיעים לבתי חולים ורובם ככולם יצאו משם אחרי כמה שבועות כשהם החלימו. הם החלימו ללא חיסון אלא באמצעות נוגדנים שהגוף שלהם פיתח, כלומר הגוף שלהם פיתח נוגדן בעצמו והתגבר על הווירוס. אנחנו למעשה מעוניינים בתרומה של אותם אנשים וכשאותם אנשים יתרמו פלזמה, אז אנחנו מניחים, שהפלזמה שלהם תהיה מועשרת בנוגדנים כי זו הסיבה שהם החלימו ועכשיו כאן נכנסת הטכנולוגיה שלנו. אנחנו יודעים לקחת כל פלזמה ולבודד ממנה את הנוגדנים״.

מי יקבל את אותם נוגדנים?

״הנוגדנים האלה ישמשו במקרים קשים לאותם אנשים שמצבם ידרדר והם צריכים בוסט של נוגדנים נגד קורונה. צריך לזכור, לא המצאנו כלום. הקונספט קיים כבר הרבה שנים ויש הרבה חברות שיודעות לעשות דברים כאלה ואנחנו אחת המובילות בתחום. עוד 2 חברות בתחום שלנו - אחת יפנית והיום בינ"ל - טקדה, והשנייה אמריקאית הודיעו שהן יוצאות עם אותו הפיתוח״.

אז מה ייחודי לכם?

״הייחוד שלנו הוא שיש לנו טכנולוגיה ואם מסתכלים היום על השוק האמריקאי, אז המוצר שלנו לכלבת הוא הנוגדן האחרון שאושר על ידי ה-FDA כלומר הוא מאוד מעודכן מבחינת דרישות רגולטוריות (אושר בסוף 2017). מרגע שהקורונה פרצה לחיינו, הקונספט הזה היה ברור מאליו וידענו שאנחנו נהיה בפנים.

״אנחנו עובדים על זה כמה שבועות כשיש פלזמה אנחנו בפנים ואנחנו עושים את זה 30 שנה. כמות המבריאים בישראל עכשיו מתחילה, והשאלה היא להשיג את הפלזמה ום תהיה לנו את הפלזמה מאותם מבריאים. אנחנו עובדים עם משרד הבריאות והגופים הרפואיים כי יש להם את הגישה לחולים המבריאים והטכנולוגיה קיימת״.

איפה אנחנו עומדים?

״הנקודה היא, אי ודאות בזמינות של הפלזמה ועד כמה תהיה נוכחות של נוגדנים אצל המבריאים מכיוון שמדובר כאן על וירוס חדש שלא מכירים, אנחנו מניחים הנחות על סמך וירוסים שאנחנו כן מכירים ומה תהיה נוכחות הנוגדנים בפלזמה. זה תהליך בפיתוח אבל יש כאן טכנולוגיה שעובדת ומוכחת. בהינתן כמות פלזמה מספקת עם כמות נוגדנים מספקת יש תוך כמה חודשים אפשרות לתת פתרון. לא מדובר על פיתוח קליני סטנדרטי שלוקח שנים.

״מכיוון שמדובר על סיטואציה מאוד ספציפית של נתונים קשים ברמת סכנת חיים, אז מדובר על תהליך מואץ המבוסס על העובדה שהטכנולוגיה מוכרת ברמת הבטיחות וידועה עשרות שנים עם וירוסים אחרים.

״צריך לזכור כשאנחנו נותנים טיפול חדשני אנחנו מתערבים במנגנונים של הגוף אבל כשמוסיפים נוגדנים לפלזמה, אין בזה התערבות דרמטית כי אני לא משנה את הפעילות של הגוף, אזי הטכנולוגיה הזו ודרך המתן הזו מוכרת וידועה. אנחנו מנצלים את היכולות האלה לפיתוח מהיר ומואץ״.

איך מגדירים אדם בריא?

״יש הגדרה למי שהבריא. זה אדם שעושים לו ברצף את הבדיקות ורואים שהוא הבריא ובשלב הזה אנחנו מבינים שיש ריכוז נוגדנים שניצח את הווירליות. כמה ואיך? זה חלק מהפיתוח שלנו. במחלות ויראליות אחרות יש נוכחות נוגדנים עניפה.

״למעשה אנחנו צריכים פלזמה נקייה מהווירוס. אנחנו בודקים שלא נשארה וירליות. יש לנו הסכם כבר 10 שנים עם משרד הבריאות ואנחנו מייצרים למדינת ישראל את הנסיוב להקשת נחשים. כל מי שמוכש בארץ על-ידי צפע מקבל את הניוסב שלנו מבית קמה. זה חשוב כי כבר הוכחנו בעבודה עם משרד הבריאות שאנחנו יודעים לתת מענה לפרויקט לאומי״.

תגובות לכתבה(20):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 16.
    ירמי יצחקי (ד"ר) 24/03/2020 10:02
    הגב לתגובה זו
    אין מספיק פלזמה של מחלימים כדי ליצור אצוות יצור וגם המבריאים צריכים לבוא בהתנדבות לתרום דם. לא בטוח שיבואו.
  • 15.
    לינגו 23/03/2020 22:51
    הגב לתגובה זו
    נו מה יהיה משעמם בבית
  • 14.
    קשקוש בלבוש חרטא בטטה (ל"ת)
    קשקוש 23/03/2020 10:31
    הגב לתגובה זו
  • אני מניח שאתה אומר את זה על בסיס ההשכלה הרחבה שיש לך (ל"ת)
    יואל 23/03/2020 12:14
    הגב לתגובה זו
  • 13.
    חברה מעולה בלי קשר לפיתוח הזה (ל"ת)
    23/03/2020 09:41
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    בני 23/03/2020 09:13
    הגב לתגובה זו
    נראה כמו ניסיון להקפיץ את ערך המניה
  • 11.
    הכשת נחש לא הקשה. עברית כתבים-ע ב ר י ת (ל"ת)
    אריה 23/03/2020 08:33
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    כול זב חוטם נהיה נביא להקפיץ את המניות (ל"ת)
    יורי 23/03/2020 08:01
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    אסף 23/03/2020 07:58
    הגב לתגובה זו
    קצת צורם שהם מצפים שאנשים יתרמו להם פלאזמה בעוד הם יעשו מזה הון... שלפחות ידאגו שאם יהיו להם רווחים מזה, אז גם אלו שתכלס נתנו להם את החומר לתרופה, יתוגמלו
  • 8.
    אליהו1 23/03/2020 06:53
    הגב לתגובה זו
    אבל צריך לזכור המגפה הזו יש לה מסר, ושהמסר יקלט היכולת האנושית תמצא לה גם פיתרון.
  • 7.
    שמענו את הסיפור הזה מהסינים כבר בפברואר (ל"ת)
    ממשיכים לחרטט? 23/03/2020 06:52
    הגב לתגובה זו
  • ישראלי טמבל 23/03/2020 10:33
    הגב לתגובה זו
    אמרו לך לוקח כמה חודשים לפתח, הגיוני שהם בתהליך
  • 6.
    דודי 22/03/2020 22:53
    הגב לתגובה זו
    אולי עכשיו המדינה תשקיע במדענים שמרויחים משכורת של מלצר אחרי כל כך הרבה שנים של לימודים תבדקו מה ההבדל במשכורת של איש היטק לבין מדען בויצמן בושה למדינה עכשיו נראה מי יציל את האנושות מפתח תוכנה או לחלופין חוקרי מדע
  • 5.
    יוסי 22/03/2020 22:49
    הגב לתגובה זו
    הלואי שתשיגו את התרופה ראשונים
  • 4.
    שטויות שהניסוי יכשל כל המשקיעים יאכלו מרורים!!!!!!!!!!! (ל"ת)
    כתבה ממומנת 22/03/2020 22:16
    הגב לתגובה זו
  • הפטריוט מהדרום 23/03/2020 07:46
    הגב לתגובה זו
    בכל חידוש יש סכנה של כישלון. לומר בביטחון שרעיון מוכר ומוכח שהצליח בתחומים קרובים ייכשל, מראה על חמוץ, רשע וחסר הבנה מדעית מינימלית!!!
  • יאיר 23/03/2020 06:07
    הגב לתגובה זו
    זו טכנולוגיה ותיקה ומוכחת. זה רק ענין של זמן ומספיק דם מתורמים שנרפאו מהמחלה
  • 3.
    שמוליק 22/03/2020 22:05
    הגב לתגובה זו
    הבנתי שלבן דוד של הקורונה , הסארס עדיין לא מצאו תרופה ואו חיסון....עברו כ 17 שנה....ופה מבטיחים לנו תרופה בחצע שנה.....הלואי....
  • 2.
    מעניין. שיהיה בהצלחה מחזיקים לכם אצבעות (ל"ת)
    Uu 22/03/2020 21:25
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    רמי 22/03/2020 21:07
    הגב לתגובה זו
    היזהרו
משקיע מאוכזב. צילום: Andrea Piacquadio, Pexelsמשקיע מאוכזב. צילום: Andrea Piacquadio, Pexels

מדוע המשקיע העצמאי כמעט תמיד מפסיד: המחקרים המדעיים שחושפים את האמת המרה

מה הגורמים שמשפיעים על משקיעים פרטים בהשקעות? וגם - משקיעים פרטיים מאבדים עד 10% בשנה בגלל סחר מוגזם  וביטחון יתר

מנדי הניג |
נושאים בכתבה משקיע

בשנים האחרונות אתם מרוויחים הרבה כסף בהשקעות שלכם - גם משקיעים-חוסכים דרך גופים מוסדיים וגם משקיעים באופן ישיר. השקעה עצמאית יכולה להיות נהדרת, אתם עוקפים את דמי הניהול, אתם אמורים גם להרוויח יותר כי אן לכם דמי ניהול והבנצ'מרק-מדד הוא בהישג יד ודווקא הגופים המוסדיים לרוב לא מגיעים למדד, ומעבר לכך - אם אתם קוראים, לומדים, משקיעים זמן ויש לכם סבלנות, אתם יכולים להרוויח תשואה עודפת. 

צריך לזה אופי, צריך משמעת, צריך הבנה בקריאת דוחות, מגמות, קריאת המפה, ובעיקר סבלנות כי שווקים יכולים לרדת. זו התורה שלנו להשקעות ויש לא מעטים שפועלים בדרך הזו ומייצרים תשואות מצוינות על פני זמן. 

אבל בשנים האחרונות רוב המשקיעים העצמאיים עשו כסף גם בלי מחשבה, בלי ניתוח, אלא אחרי נהירה להייפיים - מניות כמו פלנטיר, קרנות על הביטקוין, טסלה, אנבידיה ועוד הן ההשקעות המרכזיות של משקיעים עצמאיים. חלק קטן יחסית מושקע במניות בארץ, הרוב בוול סטריט.

דווקא בגלל שמשקיעים עצמאיים הרוויחו הרבה, דווקא בגלל שחלקם עשו זאת באופן אוטומטי, בלי לחשוב, אל פשוט בהתחברות למגמה, כדאי להם לקרוא מה קרה בעבר בשיטות ההשקעה האלו -  בגדול, משקיעים הפסידו. אז תפעלו איך שתרצו, זה הכסף שלכם, אבל תנסו לראות גם את הצד השני. 

על פי המחקרים בתחום, משקיעים פרטיים מאבדים עד 10% בשנה בגלל סחר מוגזם - ביטחון יתר הוא האשם המרכזי. המסקנה הכואבת עולה מסדרה של מחקרים מקיפים: המשקיע הפרטי הממוצע פשוט לא מצליח להכות את השוק. יותר מכך - ככל שהוא סוחר יותר בניירות הערך שלו, כך הוא דווקא מפסיד יותר כסף. שניתח 66,465 משקי בית בהובלת פרופ' בראד ברבר וטרנס אודיאן מאוניברסיטת קליפורניה, מגלה תמונה מדאיגה: המשקיע העצמאי הפעיל ביותר מפסיד כ-10% בשנה לעומת מדד השוק.