שלמה רודב בזק
צילום: דוברות בזק
ניתוח

שוק הסלולר חייב מיזוגים ומהר, אחרת בזק תזכה בכל הקופה

למה הפך שוק הטלקומוניקציה המקומי למערב פרוע, איך תשפיע עסקת סרצ'לייט על השוק, מה צופן העתיד לבזק וחברות הסלולר, והאם מיזוג בין סלקום לפרטנר הוא תרחיש אפשרי?

ארז ליבנה |

כמו כל תהליך של העברת בעלות בחברות גדולות, עסקת העברת השליטה בחברת בזק -0.37% שאושרה מוקדם יותר השבוע, הייתה מסובכת. אפילו מסובכת מאוד. העסקה עצמה שינתה את פניה תוך כדי תנועה, עם שינויים מרחיקי לכת במחיר ששילמה סרצ'לייט, עם עליות ומורדות מול נושי אינטרנט זהב שהם היו למעשה בעלי הבית בבזק (דרך ההחזקה בביקום) וגם מול הרגולטורים.

 

הרגולטור - לרוב מעכב עסקאות, הפעם, לא

בסוף, לפני הכול, הרגולטור תמיד חשדן וישנן הרבה בדיקות שגם אילו הרוכש היה ישראלי היה חייב לעבור. אבל למי שלא יודע, תשתיות של טלקומוניקציה הן מהתשתיות הרגישות והחשובות ביותר שיש לכל מדינה.

 

לדוגמה, בסוף העשור הקודם נחשף במקורות זרים, שישראל הפעילה מערך ריגול נגד כל תשתיות התקשורת של לבנון, במטרה לנטר את שיחותיהם של אויבי המדינה ולהבין מה מתרחש אצל שכנתנו מצפון.

 

תחשבו מה יקרה אם לגורם זר תהיה גישה לתשתיות הכל כך רגישות של ישראל. אז קודם כל, מי שחושב שהרגולציה בתחום מסתכמת במשרד התקשורת – טועה. עסקה שכזו חייבת לעבור גם דרך משרד הביטחון ובמקרים רגישים במיוחד גם דרך משרד ראש הממשלה. פשוט אין ברירה אחרת.

 

למזלו של שוק התקשורת, סרצ'לייט עברה את כל המבחנים בהצלחה, והאמת שבאופן יחסי, די מהר.

 

מדינת הייטק עם תשתיות לואוטק

העניין הוא, שמעבר לחשדנות והדרך הפתלתלה לאישור העסקה – שאף הוחזקה לתקופה קצרה ככופר פוליטי בידי שר התקשורת, דוד אמסלם – יש דברים נוספים על הפרק. הראשון שבהם הוא החזרת התחרותיות של ישראל, כמדינה, בשוק הטלקומוניקציה העולמי. עד לפני 15 שנה, ישראל נחשבה כמובילה בתחום, אבל מאז מעמדה התדרדר.

 

איך? אחד הגורמים המשמעותיים ביותר הייתה הרפורמה שביצע בזמנו שר התקשורת משה כחלון, שפתח את השוק לתחרות, הכניס את כל הסקטור לסחרור – והפך את חברות הסלולר מחברות רווחיות מאוד, לכאלה שבקושי מצליחות לסגור את הרבעון הבא.

 

אבל לא רק. בזק בשליטתו של שאול אלוביץ' היתה חברה שתפקדה בהילוך שני. החברה לא הצליחה להתיישר עם התקדמות הטכנולוגיה, כך שפרישת תשתיות של 4G לדוגמה, הגיעה באיחור של שנים אחרי יתר העולם. זה הותיר את ישראל לאורך שנים עם תשתיות מיושנות. או בקיצור, מדינת הייטק עם תשתיות לואוטק.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

המשמעות האמיתית של עסקת סרצ'לייט  

עכשיו החשש בשוק התקשורת זה שללא שר תקשורת מתפקד, ישראל תישאר מאחור גם בתחום ה-5G – הטכנולוגיה הבאה בתחום האינטרנט, שצפויה בקרוב לכבוש את שוק הטלקומוניקציה העולמי וכבר משפיעה לחיוב על שוק הסמיקונדוקטורים, שנכנס בשנה האחרונה לסטגנציה בעקבות מלחמת הסחר.

וכאן המשמעות האמיתית של עסקת סרצ'לייט באה לידי ביטוי. השוק הישראלי הרוויח שחקנית שמבינה בתחום התקשורת והתשתיות ובעלת ידע נרחב בכל הקשור לטכנולוגיה, שיכולה להחזיר את ישראל לקדמת הבמה העולמית בשוק שמשתנה במהירות ודורש מומחיות ומקצועיות - כזו שללא ספק קיימת אצל סרצ'לייט.

 

העסקה יכולה להוות נקודת מפנה של הסקטור

אבל יש עוד משמעות אחת חשובה – שוק הסלולר. דיברנו על הרפורמה של כחלון, שפירק את הטריופול של פלאפון, סלקום ופרטנר. פתיחת השוק יצרה מערב פרוע, שכל חברה חדשה קיבלה את הגנת המדינה לעשות כרצונה.

 

אז בהתחלה באה גולן טלקום וטרפה את הקלפים. אבל מי שחשב שההתפרעות תיפסק התבדה. אחרי גולן הגיעו סאני תקשורת ועוד כמה ספקים קטנים, ובאמצעות הגנת הינוקא שהן מקבלות, הורידו את המחירים כל כך, שמבחינת הוצאות משק בית על שירותי הסלולר, ישראל היא בין המדינות הזולות בעולם בתחום.

 

בעצם נוצר מצב שהוא כמעט חסר תקדים בעולם העסקי. אחרי שנים שהציבור נעשק על ידי חברות הסלולר, היוצרות התהפכו. עכשיו הציבור הוא זה ש"עושק" את החברות, שברובן מפסידות או נמצאות בסף הרווחים הנמוך ביותר.

 

יש כאלה שיגידו שחברות התקשורת הרוויחו את זה ביושר – הבעיה היא שהן לא יוכלו להמשיך לתפקד כך לאורך זמן.

 

אמנם ישנם הבדלים מהותיים, אבל באופן כללי ניתן להשוות בין מצב הבנקים בישראל למצב חברות הסלולר. בשני הסקטורים המשמעותיים הללו, עם החלת חוק הריכוזיות ופירוק הפירמידות, החלו בתהליכי צמצום משמעותיים לאחר שנלקחו מהם הפרות החולבות שלהם.

שוק הסלולר חייב מיזוגים

גורמים שליוו את העסקה של בזק-סרצ'לייט מקרוב ומעורים מאוד בשוק התקשורת המקומי, אומרים שהעסקה תקדם את הסקטור כולו ויכולה אף להוות נקודת מפנה בשוק התקשורת.

  

בפועל, אין דבר אחד ויחיד שסרצ'לייט צריכה לעשות, יש סדרה של צעדים מאוד משמעותיים שצריך להתחיל בהן באופן מיידי – כמו פרישת תשתיות, כי מי שעומד במקום בעצם צועד לאחור. זה כמו טלפון חכם, קניתם לפני שנתיים והיום הוא כבר לא רלוונטי. 

 

כרגע השוק משובש ולא מאוזן. צריך להחזיר אותו לאיזון. הדרך הנכונה היא לאפשר מיזוגים בשוק, בדיוק כמו שאפשרו את מיזוג מזרחי טפחות ואגוד.

מה צופן העתיד?

ואיך כל זה ישפיע על שוק התקשורת - בזק צפויה להתחזק, משמע פלאפון מקבלת גב רציני. החברות הסלולריות הגדולות - סלקום ופרטנר חלשות פיננסית ועסקית, וייתכן שהבעלים והמנהלים של בזק יחשבו שנכון להם להקריב את פלאפון מול התחרות הסלולארית והעיקר שהתחרות לא תגלוש מהר מדי לתחומים הנוספים.

מה הכוונה? סלקום ופרטנר לא באמת יכולות להתמודד עם פריסת סיבים, עם החדרה של טכנולוגיה מתקדמת - יש להן מוצר, אין להן כסף. 

לבזק יש את התשתית הטובה ביותר, אם כי, היא רק בתחילת הפריסה של הסיבים האופטיים. לבזק יש גב וכסף. ואם כך, בזק דרך פלאפון יכולה להחליש את החברות הסלולאריות במגרש הביתי והחשוב שלהן - שוק הסלולר, וכך הן ימשיכו לדמם ולא יהיו ערוכות ומוכנות להיכנס לשווקים הנוספים; ובעצם לפגוע עוד יותר בתחרות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
צחי אבו
צילום: ארי נדלן
ראיון

צחי אבו: "אנחנו לא חברת נדל״ן מניב קלאסית, כל נכס אצלנו עובר השבחה"

על רקע הדוחות ותוכניות ההרחבה של ארי נדל״ן באילת ובאשדוד, בתוספת המו״מ לרכישת שטחי מסחר בגבעת שאול, החברה מציגה אסטרטגיה של השבחה מאסיבית וקידום של הרחבת זכויות בנכסיה;"תפיסה שמחברת בין נדל״ן מניב לבין ייזום אקטיבי לאורך זמן״

צלי אהרון |

ארי נדל״ן ארי נדלן -0.21%  , העוסקת בנדל"ן מניב מסחרי וקניונים בישראל ובחו"ל,מציגה את דוחותיה לרבעון עם NOI מאוחד שעומד על כ-24 מיליון שקל בדומה לרבעון המקביל, בעוד ה-FFO עלה לכ-13 מיליון שקל, גידול של כ-18%. שיעורי התפוסה בנכסים המרכזיים נותרו גבוהים, סביב 96% בישראל וכ-99% בקניון My Mall בלימסול לאחר הרחבה. מנגד, הוצאות המימון עלו לכ-18 מיליון שקל לעומת כ-14 מיליון שקל אשתקד, בעיקר בשל הנפקת סדרת אג״ח חדשה שהגדילה את היקף החוב הפיננסי. 

נראה כי החברה מפנה חלק גדול מהדגש לאסטרטגיית ההשבחה שלה: הרחבת סטאר אילת, קידום התכנית הגדולה בסטאר אשדוד והתקדמות בפרויקט תחנת הכוח שמוערך בהיקף של כ-362 מיליון שקל. בנוסף, לאחר מועד הדוח השלימה החברה גיוס הון וחוב בהיקף כולל של כ-208 מיליון שקל, גם באמצעות הנפקת מניות וגם בהרחבת אג״ח - מה שהביא את בית ההשקעות מיטב להפוך לבעל עניין. בשבועות האחרונים קידמה החברה שתי תוכניות תכנוניות מהותיות: הוועדה המחוזית דרום אישרה להפקדה את תוכנית ההרחבה במתחם סטאר אילת, הכוללת תוספת של שני מגדלים חדשים בהיקף של כ-80 אלף מ"ר, ובמקביל ביקשה לבצע תיקונים בתוכנית המקיפה במתחם סטאר אשדוד - תוכנית שאמורה להוסיף 2,000 דירות וכ-110 אלף מ"ר מסחר ותעסוקה.

כמו כן, ארי נדל״ן מנהלת מו״מ לרכישת שטחי מסחר בהיקף של 15 אלף מ"ר ו-300 חניות בירושלים, במהלך שמטרתו לחזק את פורטפוליו הנכסים המניבים באזורים צפופים ומבוקשים. המהלך מתווסף לשורה ארוכה של פרויקטי השבחה שמקדמת החברה בארץ ובעולם , מהרחבת קניון MYMALL ועד לקידום תוספת זכויות במתחמי מסחר ודיור בנהריה ובנתניה.

המנכ"ל ובעל השליטה צחי אבו מסכם זאת כך: ״אנחנו לא חברת נדל״ן מניב קלאסית. כל נכס אצלנו עובר השבחה״. לדבריו, החברה שואפת לייצר תמהיל ייחודי בין נכסים מניבים לבין תוספת זכויות משמעותית בכל נכס ונכס. נראה שהתפיסה הזו באה לידי ביטוי כמעט בכל הנכסים של החברה.

בראיון לביזפורטל מסביר אבו כיצד כל אחד ממהלכי החברה משתלב עם אסטרטגיית הליבה, מדוע היזמות היא חלק בלתי נפרד מהמודל העסקי, ומה עומד על הפרק בשנה הקרובה:

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

אלוט מזנקת 13%, על בד 9%; מדד הבנקים יורד 1.2%, מדד הנדל"ן יורד 1.5%; ת"א 90 מאבד 1.7%

בשונה מהמגמה מעבר לים ולאחר מגמה חיובית בשעות הראשונות של היום ברקע דוחות אנבידיה, המדדים במגמה שלילית שניתן לייחסה גם להפרת הסכם הפסקת האש בעזה וההתקפות בלבנון; עונת הדוחות ממשיכה: אלוט בדוח חזק, תדיראן מאכזבת, על בד קופצת, ומה התשואה להון של בנק הפועלים?
מערכת ביזפורטל |

היום האחרון לשבוע המסחר נפתח במגמה חיובית שעברה לשלילית, כאשר מדד ת"א 35 יורד 0.8% ומדד ת"א 90 יורד 1.7%.

במקביל הדולר נחלש בכ-0.2% ושערו הרציף נסחר ברמת 3.26 שקלים לעמוד שער הדולר הרציף


ירידות בבנקים. ההצעה של הצוות הביו-משרדי פרסמה דוח להערות הציבור - מס של 9% על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות - המס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"


 וויקס התרסקה אבל "הכתובת הייתה על הקיר": איך יכולתם לדעת שהיא במצוקה? לא כולן נהנות ממהפכת הבינה המלאכותית. וויקס Wix.com -19.87%    צונחה אתמול בכ-20% למרות דוחות שעקפו את הצפי, ברקע תחזית מאכזבת. לצד זאת, גובר החשש שהחברה מפגרת מאחורי מהפכת ה-AI, המאיימת על היתרון המרכזי שלה, בניית אתרים מהירה וידידותית, יכולת שהופכת היום לפשוטה וזמינה באמצעות כלים מבוססי בינה מלאכותית. גם העלייה בהוצאות השיווק וההשקעה במוצרי AI מגבירה את הלחץ. הדוחות עצמם מציגים צמיחה של 14% להכנסות ונתונים מרשימים בפלטפורמת Base44 שמוסיפה מעל אלף מנויים משלמים ביום, אך בשלב זה המשקיעים רוצים הוכחות ליכולת של וויקס להתמודד עם התחרות החדשה. מי שעוקב אחרינו לא מופתע. למעשה, וויקס "הודתה" בעצמה שהבינה המלאכותית מאיימת על החברה וזו הסיבה שרכשה את Base44 - וויקס מודה: הבינה המלאכותית מאיימת עלינו. אתמול המניה ירדה לרמות שלא נראו מאז 2023.


רגע לפני שנתחיל עם המדווחות, הנה משהו שחייבים לדבר עליו. הודעה טובה שמקפיצה את המניה רגע לפני דוחות. הדפוס הזה חוזר על עצמו מידי עונה: הודעה חיובית שמנסה לרכך תוצאות מאכזבות - בהייפר הוציאו לפני יומיים הודעה מלאת אוויר על הזמנות מצטברות מלקוח קיים ולא שכחו לשלב בה את מילת הקסם "AI"; הודעות חיוביות הן במקרים רבים פורומו לדוחות גרועים הודעות חיוביות לפני דוח גרוע, ככה מנסים "לסדר" את המשקיעים; המקרה של הייפר גלובל. יש עוד משהו שעשוי להתפתח בכיוון הזה, וזה קורה אצל חברת מיטרוניקס מיטרוניקס -0.72%  . החברה נמצאת מזה תקופה ארוכה בירידות, אחרי שאיבדה מעל 90% מערכה מהשיא שרשמה לפני כמה שנים, והחברה מאכזבת את המשקיעים בכמעט כל דוח כספי שהיא מפרסמת לאחרונה. הדוח האחרון אפילו גרם למנכ"ל לעזוב את החברה אחרי חיתוך של עוד 72% ברווח (צרות בצרורות במיטרוניקס: הרווח נחתך ב-72%, המנכ"ל הודיע על פרישה). לאחרונה, וממש רגע לפני שיפורסמו הדוחות, החברה הודיעה על מינוי מנכ"ל חדש שיחל את תפקידו בינואר (יציף ערך במיטרוניקס? המניה קופצת לאחר מינוי רפי בן עמי למנכ"ל). זה כמובן מעלה תהיה האם הדוח הולך להיות חלש במיוחד, וכבר עכשיו החברה מכינה "תירוצים", כאשר היא תוכל "להאשים" את חילופי המשמרות, ותגיד למשקיעים שאת התוצאות של פעילות המנכ"ל החדש נוכל לראות רק ברבעון הראשון של 2026 לכל המוקדם שיפורסמו בחודש מאי 2026. זה מאפשר לחברה תקופת "גרייס" לא מבוטלת. בכל מקרה, יהיה מעניין לראות את התוצאות של החברה בפועל.

חברות מדווחות

אלוט  אלוט 14.83%   שמספקת פתרונות סייבר ו-Network Intelligence לספקיות תקשורת וארגונים, מדווחת על רבעון שלישי חזק והמניה מגיבה בזינוק. ההכנסות הסתכמו ב-26.4 מיליון דולר לעומת ציפיות של 25.67 מיליון דולר, עלייה של 14% משנה קודמת, כששירותי ה-SECaaS ממשיכים להתרחב ומהווים כבר 28% מהמחזור. הרווח המתואם למניה הגיע ל-0.10 דולר, יותר מכפול מהצפי שעמד על 0.04 דולר. ה-ARR של תחום ה-SECaaS הגיע ל־27.6 מיליון דולר צמיחה שנתית של 60%. ברמה החשבונאית Allot עוברת לרווח תפעולי של 2.2 מיליון דולר אחרי הפסד בשנה שעברה, והרווח התפעולי המתואם עלה ל-3.7 מיליון דולר לעומת 1.1 מיליון דולר ברבעון המקביל. החברה מציגה גם תזרים חיובי של 4 מיליון דולר ומסיימת את הרבעון עם 81 מיליון דולר בקופה.