צילום: דוברות בזק

ניתוח

שוק הסלולר חייב מיזוגים ומהר, אחרת בזק תזכה בכל הקופה

למה הפך שוק הטלקומוניקציה המקומי למערב פרוע, איך תשפיע עסקת סרצ'לייט על השוק, מה צופן העתיד לבזק וחברות הסלולר, והאם מיזוג בין סלקום לפרטנר הוא תרחיש אפשרי?

ארז ליבנה | 04/12/2019 13:58

נושאים בכתבה אינטר בזק טלפוניה סלולר סרצ'לייט

כמו כל תהליך של העברת בעלות בחברות גדולות, עסקת העברת השליטה בחברת בזק -3.67% שאושרה מוקדם יותר השבוע, הייתה מסובכת. אפילו מסובכת מאוד. העסקה עצמה שינתה את פניה תוך כדי תנועה, עם שינויים מרחיקי לכת במחיר ששילמה סרצ'לייט, עם עליות ומורדות מול נושי אינטרנט זהב שהם היו למעשה בעלי הבית בבזק (דרך ההחזקה בביקום) וגם מול הרגולטורים.

הרגולטור - לרוב מעכב עסקאות, הפעם, לא

בסוף, לפני הכול, הרגולטור תמיד חשדן וישנן הרבה בדיקות שגם אילו הרוכש היה ישראלי היה חייב לעבור. אבל למי שלא יודע, תשתיות של טלקומוניקציה הן מהתשתיות הרגישות והחשובות ביותר שיש לכל מדינה.

לדוגמה, בסוף העשור הקודם נחשף במקורות זרים, שישראל הפעילה מערך ריגול נגד כל תשתיות התקשורת של לבנון, במטרה לנטר את שיחותיהם של אויבי המדינה ולהבין מה מתרחש אצל שכנתנו מצפון.

תחשבו מה יקרה אם לגורם זר תהיה גישה לתשתיות הכל כך רגישות של ישראל. אז קודם כל, מי שחושב שהרגולציה בתחום מסתכמת במשרד התקשורת – טועה. עסקה שכזו חייבת לעבור גם דרך משרד הביטחון ובמקרים רגישים במיוחד גם דרך משרד ראש הממשלה. פשוט אין ברירה אחרת.

למזלו של שוק התקשורת, סרצ'לייט עברה את כל המבחנים בהצלחה, והאמת שבאופן יחסי, די מהר.

מדינת הייטק עם תשתיות לואוטק

העניין הוא, שמעבר לחשדנות והדרך הפתלתלה לאישור העסקה – שאף הוחזקה לתקופה קצרה ככופר פוליטי בידי שר התקשורת, דוד אמסלם – יש דברים נוספים על הפרק. הראשון שבהם הוא החזרת התחרותיות של ישראל, כמדינה, בשוק הטלקומוניקציה העולמי. עד לפני 15 שנה, ישראל נחשבה כמובילה בתחום, אבל מאז מעמדה התדרדר.

איך? אחד הגורמים המשמעותיים ביותר הייתה הרפורמה שביצע בזמנו שר התקשורת משה כחלון, שפתח את השוק לתחרות, הכניס את כל הסקטור לסחרור – והפך את חברות הסלולר מחברות רווחיות מאוד, לכאלה שבקושי מצליחות לסגור את הרבעון הבא.

אבל לא רק. בזק בשליטתו של שאול אלוביץ' היתה חברה שתפקדה בהילוך שני. החברה לא הצליחה להתיישר עם התקדמות הטכנולוגיה, כך שפרישת תשתיות של 4G לדוגמה, הגיעה באיחור של שנים אחרי יתר העולם. זה הותיר את ישראל לאורך שנים עם תשתיות מיושנות. או בקיצור, מדינת הייטק עם תשתיות לואוטק.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

המשמעות האמיתית של עסקת סרצ'לייט

עכשיו החשש בשוק התקשורת זה שללא שר תקשורת מתפקד, ישראל תישאר מאחור גם בתחום ה-5G – הטכנולוגיה הבאה בתחום האינטרנט, שצפויה בקרוב לכבוש את שוק הטלקומוניקציה העולמי וכבר משפיעה לחיוב על שוק הסמיקונדוקטורים, שנכנס בשנה האחרונה לסטגנציה בעקבות מלחמת הסחר.

וכאן המשמעות האמיתית של עסקת סרצ'לייט באה לידי ביטוי. השוק הישראלי הרוויח שחקנית שמבינה בתחום התקשורת והתשתיות ובעלת ידע נרחב בכל הקשור לטכנולוגיה, שיכולה להחזיר את ישראל לקדמת הבמה העולמית בשוק שמשתנה במהירות ודורש מומחיות ומקצועיות - כזו שללא ספק קיימת אצל סרצ'לייט.

העסקה יכולה להוות נקודת מפנה של הסקטור

אבל יש עוד משמעות אחת חשובה – שוק הסלולר. דיברנו על הרפורמה של כחלון, שפירק את הטריופול של פלאפון, סלקום ופרטנר. פתיחת השוק יצרה מערב פרוע, שכל חברה חדשה קיבלה את הגנת המדינה לעשות כרצונה.

אז בהתחלה באה גולן טלקום וטרפה את הקלפים. אבל מי שחשב שההתפרעות תיפסק התבדה. אחרי גולן הגיעו סאני תקשורת ועוד כמה ספקים קטנים, ובאמצעות הגנת הינוקא שהן מקבלות, הורידו את המחירים כל כך, שמבחינת הוצאות משק בית על שירותי הסלולר, ישראל היא בין המדינות הזולות בעולם בתחום.

בעצם נוצר מצב שהוא כמעט חסר תקדים בעולם העסקי. אחרי שנים שהציבור נעשק על ידי חברות הסלולר, היוצרות התהפכו. עכשיו הציבור הוא זה ש"עושק" את החברות, שברובן מפסידות או נמצאות בסף הרווחים הנמוך ביותר.

יש כאלה שיגידו שחברות התקשורת הרוויחו את זה ביושר – הבעיה היא שהן לא יוכלו להמשיך לתפקד כך לאורך זמן.

אמנם ישנם הבדלים מהותיים, אבל באופן כללי ניתן להשוות בין מצב הבנקים בישראל למצב חברות הסלולר. בשני הסקטורים המשמעותיים הללו, עם החלת חוק הריכוזיות ופירוק הפירמידות, החלו בתהליכי צמצום משמעותיים לאחר שנלקחו מהם הפרות החולבות שלהם.

שוק הסלולר חייב מיזוגים

גורמים שליוו את העסקה של בזק-סרצ'לייט מקרוב ומעורים מאוד בשוק התקשורת המקומי, אומרים שהעסקה תקדם את הסקטור כולו ויכולה אף להוות נקודת מפנה בשוק התקשורת.

בפועל, אין דבר אחד ויחיד שסרצ'לייט צריכה לעשות, יש סדרה של צעדים מאוד משמעותיים שצריך להתחיל בהן באופן מיידי – כמו פרישת תשתיות, כי מי שעומד במקום בעצם צועד לאחור. זה כמו טלפון חכם, קניתם לפני שנתיים והיום הוא כבר לא רלוונטי.

כרגע השוק משובש ולא מאוזן. צריך להחזיר אותו לאיזון. הדרך הנכונה היא לאפשר מיזוגים בשוק, בדיוק כמו שאפשרו את מיזוג מזרחי טפחות ואגוד.

מה צופן העתיד?

ואיך כל זה ישפיע על שוק התקשורת - בזק צפויה להתחזק, משמע פלאפון מקבלת גב רציני. החברות הסלולריות הגדולות - סלקום ופרטנר חלשות פיננסית ועסקית, וייתכן שהבעלים והמנהלים של בזק יחשבו שנכון להם להקריב את פלאפון מול התחרות הסלולארית והעיקר שהתחרות לא תגלוש מהר מדי לתחומים הנוספים.

מה הכוונה? סלקום ופרטנר לא באמת יכולות להתמודד עם פריסת סיבים, עם החדרה של טכנולוגיה מתקדמת - יש להן מוצר, אין להן כסף.

לבזק יש את התשתית הטובה ביותר, אם כי, היא רק בתחילת הפריסה של הסיבים האופטיים. לבזק יש גב וכסף. ואם כך, בזק דרך פלאפון יכולה להחליש את החברות הסלולאריות במגרש הביתי והחשוב שלהן - שוק הסלולר, וכך הן ימשיכו לדמם ולא יהיו ערוכות ומוכנות להיכנס לשווקים הנוספים; ובעצם לפגוע עוד יותר בתחרות.

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג

סקירה

מחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?

למה מניות הביטוח נפלו בחמישי, על מניות הארביטראז' והאם להאמין לארביטראז' חיובי של מעל 13% בפורמולה?

מערכת ביזפורטל | 25/12/2025 17:29

נושאים בכתבה שער הדולר מדד הבנקים מדד ת"א 35

מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.

זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.

זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת.

ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה".

במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים. כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות.

להמשך הכתבה לחץ כאן