שוק הסלולר חייב מיזוגים ומהר, אחרת בזק תזכה בכל הקופה
למה הפך שוק הטלקומוניקציה המקומי למערב פרוע, איך תשפיע עסקת סרצ'לייט על השוק, מה צופן העתיד לבזק וחברות הסלולר, והאם מיזוג בין סלקום לפרטנר הוא תרחיש אפשרי?
כמו כל תהליך של העברת בעלות בחברות גדולות, עסקת העברת השליטה בחברת בזק -0.37% שאושרה מוקדם יותר השבוע, הייתה מסובכת. אפילו מסובכת מאוד. העסקה עצמה שינתה את פניה תוך כדי תנועה, עם שינויים מרחיקי לכת במחיר ששילמה סרצ'לייט, עם עליות ומורדות מול נושי אינטרנט זהב שהם היו למעשה בעלי הבית בבזק (דרך ההחזקה בביקום) וגם מול הרגולטורים.
הרגולטור - לרוב מעכב עסקאות, הפעם, לא
בסוף, לפני הכול, הרגולטור תמיד חשדן וישנן הרבה בדיקות שגם אילו הרוכש היה ישראלי היה חייב לעבור. אבל למי שלא יודע, תשתיות של טלקומוניקציה הן מהתשתיות הרגישות והחשובות ביותר שיש לכל מדינה.
לדוגמה, בסוף העשור הקודם נחשף במקורות זרים, שישראל הפעילה מערך ריגול נגד כל תשתיות התקשורת של לבנון, במטרה לנטר את שיחותיהם של אויבי המדינה ולהבין מה מתרחש אצל שכנתנו מצפון.
תחשבו מה יקרה אם לגורם זר תהיה גישה לתשתיות הכל כך רגישות של ישראל. אז קודם כל, מי שחושב שהרגולציה בתחום מסתכמת במשרד התקשורת – טועה. עסקה שכזו חייבת לעבור גם דרך משרד הביטחון ובמקרים רגישים במיוחד גם דרך משרד ראש הממשלה. פשוט אין ברירה אחרת.
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למזלו של שוק התקשורת, סרצ'לייט עברה את כל המבחנים בהצלחה, והאמת שבאופן יחסי, די מהר.
מדינת הייטק עם תשתיות לואוטק
העניין הוא, שמעבר לחשדנות והדרך הפתלתלה לאישור העסקה – שאף הוחזקה לתקופה קצרה ככופר פוליטי בידי שר התקשורת, דוד אמסלם – יש דברים נוספים על הפרק. הראשון שבהם הוא החזרת התחרותיות של ישראל, כמדינה, בשוק הטלקומוניקציה העולמי. עד לפני 15 שנה, ישראל נחשבה כמובילה בתחום, אבל מאז מעמדה התדרדר.
איך? אחד הגורמים המשמעותיים ביותר הייתה הרפורמה שביצע בזמנו שר התקשורת משה כחלון, שפתח את השוק לתחרות, הכניס את כל הסקטור לסחרור – והפך את חברות הסלולר מחברות רווחיות מאוד, לכאלה שבקושי מצליחות לסגור את הרבעון הבא.
אבל לא רק. בזק בשליטתו של שאול אלוביץ' היתה חברה שתפקדה בהילוך שני. החברה לא הצליחה להתיישר עם התקדמות הטכנולוגיה, כך שפרישת תשתיות של 4G לדוגמה, הגיעה באיחור של שנים אחרי יתר העולם. זה הותיר את ישראל לאורך שנים עם תשתיות מיושנות. או בקיצור, מדינת הייטק עם תשתיות לואוטק.
- ברן: צמיחה בהכנסות וברווח הנקי, אבל יש כוכבית
- התעשייה האווירית: הצבר צמח ל-26.5 מיליארד דולר
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- נייס התרסקה 18%, אורבניקה 12% וקסטרו 10% - נעילה אדומה...
המשמעות האמיתית של עסקת סרצ'לייט
עכשיו החשש בשוק התקשורת זה שללא שר תקשורת מתפקד, ישראל תישאר מאחור גם בתחום ה-5G – הטכנולוגיה הבאה בתחום האינטרנט, שצפויה בקרוב לכבוש את שוק הטלקומוניקציה העולמי וכבר משפיעה לחיוב על שוק הסמיקונדוקטורים, שנכנס בשנה האחרונה לסטגנציה בעקבות מלחמת הסחר.
וכאן המשמעות האמיתית של עסקת סרצ'לייט באה לידי ביטוי. השוק הישראלי הרוויח שחקנית שמבינה בתחום התקשורת והתשתיות ובעלת ידע נרחב בכל הקשור לטכנולוגיה, שיכולה להחזיר את ישראל לקדמת הבמה העולמית בשוק שמשתנה במהירות ודורש מומחיות ומקצועיות - כזו שללא ספק קיימת אצל סרצ'לייט.
העסקה יכולה להוות נקודת מפנה של הסקטור
אבל יש עוד משמעות אחת חשובה – שוק הסלולר. דיברנו על הרפורמה של כחלון, שפירק את הטריופול של פלאפון, סלקום ופרטנר. פתיחת השוק יצרה מערב פרוע, שכל חברה חדשה קיבלה את הגנת המדינה לעשות כרצונה.
אז בהתחלה באה גולן טלקום וטרפה את הקלפים. אבל מי שחשב שההתפרעות תיפסק התבדה. אחרי גולן הגיעו סאני תקשורת ועוד כמה ספקים קטנים, ובאמצעות הגנת הינוקא שהן מקבלות, הורידו את המחירים כל כך, שמבחינת הוצאות משק בית על שירותי הסלולר, ישראל היא בין המדינות הזולות בעולם בתחום.
בעצם נוצר מצב שהוא כמעט חסר תקדים בעולם העסקי. אחרי שנים שהציבור נעשק על ידי חברות הסלולר, היוצרות התהפכו. עכשיו הציבור הוא זה ש"עושק" את החברות, שברובן מפסידות או נמצאות בסף הרווחים הנמוך ביותר.
יש כאלה שיגידו שחברות התקשורת הרוויחו את זה ביושר – הבעיה היא שהן לא יוכלו להמשיך לתפקד כך לאורך זמן.
אמנם ישנם הבדלים מהותיים, אבל באופן כללי ניתן להשוות בין מצב הבנקים בישראל למצב חברות הסלולר. בשני הסקטורים המשמעותיים הללו, עם החלת חוק הריכוזיות ופירוק הפירמידות, החלו בתהליכי צמצום משמעותיים לאחר שנלקחו מהם הפרות החולבות שלהם.
שוק הסלולר חייב מיזוגים
גורמים שליוו את העסקה של בזק-סרצ'לייט מקרוב ומעורים מאוד בשוק התקשורת המקומי, אומרים שהעסקה תקדם את הסקטור כולו ויכולה אף להוות נקודת מפנה בשוק התקשורת.
בפועל, אין דבר אחד ויחיד שסרצ'לייט צריכה לעשות, יש סדרה של צעדים מאוד משמעותיים שצריך להתחיל בהן באופן מיידי – כמו פרישת תשתיות, כי מי שעומד במקום בעצם צועד לאחור. זה כמו טלפון חכם, קניתם לפני שנתיים והיום הוא כבר לא רלוונטי.
כרגע השוק משובש ולא מאוזן. צריך להחזיר אותו לאיזון. הדרך הנכונה היא לאפשר מיזוגים בשוק, בדיוק כמו שאפשרו את מיזוג מזרחי טפחות ואגוד.
מה צופן העתיד?
ואיך כל זה ישפיע על שוק התקשורת - בזק צפויה להתחזק, משמע פלאפון מקבלת גב רציני. החברות הסלולריות הגדולות - סלקום ופרטנר חלשות פיננסית ועסקית, וייתכן שהבעלים והמנהלים של בזק יחשבו שנכון להם להקריב את פלאפון מול התחרות הסלולארית והעיקר שהתחרות לא תגלוש מהר מדי לתחומים הנוספים.
מה הכוונה? סלקום ופרטנר לא באמת יכולות להתמודד עם פריסת סיבים, עם החדרה של טכנולוגיה מתקדמת - יש להן מוצר, אין להן כסף.
לבזק יש את התשתית הטובה ביותר, אם כי, היא רק בתחילת הפריסה של הסיבים האופטיים. לבזק יש גב וכסף. ואם כך, בזק דרך פלאפון יכולה להחליש את החברות הסלולאריות במגרש הביתי והחשוב שלהן - שוק הסלולר, וכך הן ימשיכו לדמם ולא יהיו ערוכות ומוכנות להיכנס לשווקים הנוספים; ובעצם לפגוע עוד יותר בתחרות.
מור גמל ופנסיה: צמיחה בהכנסות אבל הרווח כמעט לא עלה
למרות עלייה של כ-22% בהכנסות ברבעון השלישי, הרווח הנקי של מור גמל ופנסיה עלה בכ-4% בלבד; ההוצאות הכוללות קפצו ב-23%, בין היתר בשל גידול בעמלות סוכנים, עלייה בהוצאות שכר והוצאה מבוססת מניות של כ-6.3 מיליון שקל, מה ששחק כמעט את כל הגידול בשורה העליונה
מור גמל ופנסיה מור גמל פנסיה -1.25% פרסמה את דוחות הרבעון השלישי לשנת 2025 המצביעים על המשך צמיחה בהכנסות, אך השורה התחתונה נותרה כמעט ללא שינוי.
הכנסות החברה, בניהולו של אלדד צינמן, מנכ"ל מור גמל ופנסיה, עמדו ברבעון השלישי של 2025 עמדו על כ-171.2 מיליון שקל, עליה של כ-22% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. הצמיחה בהכנסות מקורה בעלייה בהיקף הנכסים המנוהלים, לאור פעילותה של חטיבת הלקוחות וערוצי הפצה שמנוהלת על ידי אורי קיסוס, משנה בכיר למנכ"ל מור השקעות, אשר מאפשרת לכלל חברות הקבוצה ליהנות מסינרגיה בפעילותן.
נכון ל-13 בנובמבר 2025 היקף הנכסים המנוהלים על ידי מור גמל ופנסיה עמד על כ-117 מיליארד שקל, צמיחה של כ-34% מתחילת שנת 2025. מתוך סך היקף הנכסים, כ-15.5 מיליארד שקל מנוהלים בקרנות הפנסיה שהחלו את פעילותן בחודש מאי 2022. החברה עדכנה בדוחות כי פעילות הפנסיה צפויה להגיע לאיזון במהלך שנת 2027.
עם זאת, ההוצאות עלו משמעותית. עמלות הוצאות שיווק ורכישה עלו לכ-64.5 מיליון שקל לעומת 66.5 מיליון שקל, והוצאות הנהלה וכלליות עלו לכ-52.8 מיליון שקל לעומת 45.9 מיליון שקל אשתקד. העלייה נובעת בין היתר מהוצאות גבוהות לעמלות סוכנים, גידול בהוצאות שכר והוצאה גדולה מבוססת מניות בגובה של כ-6.3 מיליון שקל. כולל הוצאות מימון (שרשמו ירידה קלה לעומת הרבעון המקביל), סך ההוצאות עמד על 141.2 מיליון שקל לעומת 114.4 מיליון שקל בתקופה המקבילה, עלייה של 23% ששחקה את מרבית הגידול בהכנסות.
הרווח הנקי ברבעון השלישי של שנת 2025 עמד על 18.9 מיליון שקל, צמיחה של כ-4% בלבד ביחס לרבעון המקביל אשתקד.
דירקטוריון החברה אישר חלוקת דיבידנד בהיקף של כ-18 מיליון שקל, אשר מצטרפים ל-39 מיליון שקל שחולקו השנה.
נתונים נוספים
מעבר לעלייה בהכנסות, הדוח של מור גמל ופנסיה מציג תמונה חיובית של המשך התרחבות בקצב מהיר: מספר העמיתים הכולל חצה את רף המיליון והגיע ליותר מ-1.01 מיליון חשבונות, גידול חד של כמעט 180 אלף עמיתים בתוך שנה. הצמיחה הזו נובעת מהרחבת הפעילות בכל הערוצים, ומורגשת היטב גם בהיקף הנכסים, שעמד בסוף הרבעון על כ-112.9 מיליארד שקלים, ובתאריך העדכני אף טיפס ל-117 מיליארד. מדובר בזינוק של כ-34% מתחילת השנה, שהגיע משילוב של צבירות נטו גבוהות ותשואות חיוביות בשוק.
מור גמל ופנסיה: צמיחה בהכנסות אבל הרווח כמעט לא עלה
למרות עלייה של כ-22% בהכנסות ברבעון השלישי, הרווח הנקי של מור גמל ופנסיה עלה בכ-4% בלבד; ההוצאות הכוללות קפצו ב-23%, בין היתר בשל גידול בעמלות סוכנים, עלייה בהוצאות שכר והוצאה מבוססת מניות של כ-6.3 מיליון שקל, מה ששחק כמעט את כל הגידול בשורה העליונה
מור גמל ופנסיה מור גמל פנסיה -1.25% פרסמה את דוחות הרבעון השלישי לשנת 2025 המצביעים על המשך צמיחה בהכנסות, אך השורה התחתונה נותרה כמעט ללא שינוי.
הכנסות החברה, בניהולו של אלדד צינמן, מנכ"ל מור גמל ופנסיה, עמדו ברבעון השלישי של 2025 עמדו על כ-171.2 מיליון שקל, עליה של כ-22% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. הצמיחה בהכנסות מקורה בעלייה בהיקף הנכסים המנוהלים, לאור פעילותה של חטיבת הלקוחות וערוצי הפצה שמנוהלת על ידי אורי קיסוס, משנה בכיר למנכ"ל מור השקעות, אשר מאפשרת לכלל חברות הקבוצה ליהנות מסינרגיה בפעילותן.
נכון ל-13 בנובמבר 2025 היקף הנכסים המנוהלים על ידי מור גמל ופנסיה עמד על כ-117 מיליארד שקל, צמיחה של כ-34% מתחילת שנת 2025. מתוך סך היקף הנכסים, כ-15.5 מיליארד שקל מנוהלים בקרנות הפנסיה שהחלו את פעילותן בחודש מאי 2022. החברה עדכנה בדוחות כי פעילות הפנסיה צפויה להגיע לאיזון במהלך שנת 2027.
עם זאת, ההוצאות עלו משמעותית. עמלות הוצאות שיווק ורכישה עלו לכ-64.5 מיליון שקל לעומת 66.5 מיליון שקל, והוצאות הנהלה וכלליות עלו לכ-52.8 מיליון שקל לעומת 45.9 מיליון שקל אשתקד. העלייה נובעת בין היתר מהוצאות גבוהות לעמלות סוכנים, גידול בהוצאות שכר והוצאה גדולה מבוססת מניות בגובה של כ-6.3 מיליון שקל. כולל הוצאות מימון (שרשמו ירידה קלה לעומת הרבעון המקביל), סך ההוצאות עמד על 141.2 מיליון שקל לעומת 114.4 מיליון שקל בתקופה המקבילה, עלייה של 23% ששחקה את מרבית הגידול בהכנסות.
הרווח הנקי ברבעון השלישי של שנת 2025 עמד על 18.9 מיליון שקל, צמיחה של כ-4% בלבד ביחס לרבעון המקביל אשתקד.
דירקטוריון החברה אישר חלוקת דיבידנד בהיקף של כ-18 מיליון שקל, אשר מצטרפים ל-39 מיליון שקל שחולקו השנה.
נתונים נוספים
מעבר לעלייה בהכנסות, הדוח של מור גמל ופנסיה מציג תמונה חיובית של המשך התרחבות בקצב מהיר: מספר העמיתים הכולל חצה את רף המיליון והגיע ליותר מ-1.01 מיליון חשבונות, גידול חד של כמעט 180 אלף עמיתים בתוך שנה. הצמיחה הזו נובעת מהרחבת הפעילות בכל הערוצים, ומורגשת היטב גם בהיקף הנכסים, שעמד בסוף הרבעון על כ-112.9 מיליארד שקלים, ובתאריך העדכני אף טיפס ל-117 מיליארד. מדובר בזינוק של כ-34% מתחילת השנה, שהגיע משילוב של צבירות נטו גבוהות ותשואות חיוביות בשוק.
