אבי מוסלר, מנכ"ל אמות
צילום: יח"צ

דיסקונט ברוקראז' מעניקים לאמות אפסייד של 15%

לאחר פרסום תוצאות הרבעון, מעלים בדיסקונט את המלצתם על המניה לתשואת יתר עם מחיר יעד של 29 שקל, נוכח ירידת התשואות וצפי לשיפור בתוצאות הכספיות
איתן גרסטנפלד | (2)

לאחר פרסום תוצאות הרבעון של חברת הנדל"ן המניב אמות, מעדכנים בדיסקונט ברוקראז' את מחיר היעד ל-29 שקל - אפסייד של כ-15% ביחס למחיר השוק הנוכחי, ומעלים המלצה לתשואת יתר. זאת לאור, המשך ירידת התשואות וצפי לעלייה בתוצאות בשל עסקאות חדשות. 

לדברי ישי ששון רו"ח אנליסט, דיסקונט ברוקראז' "מאז חודש אוגוסט אנו עדים להמשך ירידת התשואות כשבצד זאת לא קיים צפי ממשי לעליית התשואות בטווח הקרוב. במקביל, חתמה החברה על שתי עסקאות, הצפויות להגדיל את ה-FFO בכ-42 מיליון שקל, כך שה-FFO ב-2020 צפוי לשקף להערכתנו עלייה משמעותית של כ-15% בהשוואה ל-2019".

"התוצאות ברבעון האחרון לא מייצגות"  

בדיסקונט מעריכים כי תוצאות הרבעון האחרון שהיו מעט מאכזבות על רקע ירידה ב-FFO אינן מייצגות. מכיוון שלהערכתם "ב-2020 ה-FFO צפוי לעלות בכ-15% ולעמוד על כ-593 מיליון שקל (טרם CAPEX)". 

"ה-FFO שהושג ברבעון האחרון אינו מייצג שכן הוא הושפע בעיקר מפער של כ-2.2% במדדים בין הרבעון הקודם והנוכחי. מדובר בתנודתיות שאינה מייצגת - והיא זו שגרמה לירידה המשמעותית ב-FFO ברבעון השלישי לעומת הרבעון הקודם".

להערכת ששון ה-FFO יעלה באופן משמעותי, "מתחשיב שערכנו והמביא בחשבון את שתי העסקאות שהחברה חתמה עליהן לאחרונה אנו צופים כי ה-FFO יעמוד על כ-593 מיליון שקל בשנת 2020 (טרם CAPEX של כ-70 מיליון שקל). מדובר בעלייה משמעותית של כ-15% ביחס ל- FFO הצפוי ב-2019".

הירידה ב-FFO למניה מקורה לדברי ששון "בגיוסי הון שבוצעו נוכח גישת החברה הדוגלת בהפחתת המינוף בטווח הארוך הירידה ב-FFO למניה היינה נוכח מדיניות החברה לשמור על רמת מינוף נמוכה בעקבותיה הנפיקה החברה מניות במהלך השנה האחרונה ובשל קיומן של אופציות (סדרה 9), שהומרו במהלך התקופה נוכח היותן 'בכסף'. מדיניות זו של גיוסי הון גוררת תשלום 'מחיר' בטווח הקצר, אולם בראייה ארוכת טווח מדובר להערכתנו בהתנהלות פיננסית נכונה ואחראית". לכן, "אנו צופים כי עד תום השנה נמשיך לראות את מימושן של אופציות אלו, כך שהדבר עלול להעיב על המשך הגידול ב-FFO למניה, אך אין בו להערכתנו אפקט שלילי על השווי".

"החברה ביצעה שתי עסקאות משמעותיות - יתמוך בעלייה ב-FFO"

במהלך חודש ספטמבר התקשרה החברה בעסקה לרכישת 50% מהזכויות בקניון קריית אונו, תמורת כ-545 מיליון שקל. בעקבות זאת, צופה החברה גידול של כ-34 מיליון שקל ב-NOI (תשואה של כ- 6.2%). עסקה זו צפויה להיסגר בזמן הקרוב. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

בנוסף, במהלך חודש אוקטובר התקשרה החברה בעסקה לרכישת מרכז לוגיסטי בשוהם המושכר לחברת בת של טבע. חוזה השכירות הינו לתקופה של כ-10 שנים ובדמי שכירות שנתיים של כ-22 מיליו שקל. במקום יש זכויות שטרם נוצלו בסך של כ-41 אלף מ"ר. להערכת דיסקונט ברוקראז' שתי העסקאות "צפויות להגדיל את ה-FFO בכ-42 מיליון שקל".

לצורך ביצוע העסקאות בסוף חודש יוני ובמהלך חודש ספטמבר גייסה החברה כמיליארד שקל, בעלות כוללת של כ-1%. לדברי ששון, "סכומים אלו ישמשו את החברה לרכישת שני הנכסים שלעיל, ולא ישמשו לצורך מחזור חובות. נוכח זאת אנו סבורים כי במהלך השנה הקרובה תידרש החברה לשוב ולגייס כ-630 מ' שקל לצורך מחזור חובות".

שורה תחתונה

בדיסקונט ברוקראז' מעדכנים את המלצתם לתשואת יתר ואת מחיר היעד ל-29 שקל למניה - אפסייד של כ-15% על מחיר השוק הנוכחי. זאת, בעקבות ירידת התשואות והתוספת התזרימית הצפויה משתי העסקאות. עם זאת הם מדגישים כי "תוצאות הרבעון השלישי אינן משקפות את הטווח הארוך נוכח העלייה המשמעותית בעלויות המסים השוטפים שנזקפה לשינוי של כ-2.2% במדד המחירים לצרכן בהשוואה לרבעון הקודם".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    עמי 11/11/2019 09:18
    הגב לתגובה זו
    נדלן מניב - מהיותר מוצלחות בבורסה.
  • 1.
    גדעון 11/11/2019 02:50
    הגב לתגובה זו
    ביצועים מצוינים לאורך הזמן בכל פעילויות החברה שיתבטאו במחיר המניה
וול סטריט נגזרים (X)וול סטריט נגזרים (X)

התמ״ג עלה 4.3% בניגוד לציפיות

החוזים העתידיים מהססים מול נתוני מאקרו, בזמן שהמסחר הקמעונאי תופס נתח גדל והולך ומחדד תנודתיות סביב טכנולוגיה ותעודות סל


ליאור דנקנר |

וול סטריט מגיעה לעוד יום מסחר במצב רוח זהיר. החוזים העתידיים נעים קלות סביב האפס, כשהשוק מעכל את נתוני המאקרו שמחדדים מחדש את התמחור סביב הריבית בחודשים הקרובים. במרכז עומד נתון התמ״ג לרבעון השלישי שמראה קצב צמיחה שנתי של 4.3%, לצד פרסום מדד אמון הצרכנים לחודש דצמבר.


תמ״ג חזק לא בהכרח מרגיע, ושאלת הריבית רק מתחדדת

התמ״ג הוא המדד הרחב ביותר לפעילות הכלכלית בארה״ב. הוא סופר את הערך הכולל של סחורות ושירותים שנוצרו במשק, ולכן הוא נותן לשוק תמונה אם הכלכלה באמת מתרחבת או פשוט מחזיקה מעמד. כשהמספר יוצא גבוה מהצפוי, זה לא תמיד חדשות מרגיעות לשוק המניות, כי זה מחזק את השאלה כמה מהר הפד׳ יכול להרשות לעצמו להוריד ריבית בלי להצית מחדש לחץ אינפלציוני.

הנתון של 4.3% מגיע מעל ציפיות שהיו סביב 3.3%, והוא גם מאיץ מול קצב של 3.8% ברבעון השני. מאחורי המספר עומדת צריכה פרטית שנשארת יציבה והוצאות עסקיות שמחזיקות קצב, שילוב שמאותת שהמנועים המרכזיים של הכלכלה עדיין עובדים גם כשהריבית גבוהה.

בתוך הפירוט של הרבעון בולטת קפיצה בצריכה הפרטית בקצב שנתי של 3.5% אחרי 2.5% ברבעון השני. חלק משמעותי מהעלייה מגיע מרכישות מוקדמות של רכבים חשמליים לפני תום הטבות מס בסוף ספטמבר, מה שמסביר גם למה נתוני מכירות הרכב באוקטובר ונובמבר נחלשים, בזמן שהצריכה בתחומים אחרים מציגה תמונה מעורבת.

ברקע מתחדדת התמונה של כלכלת קיי. משקי בית עם הכנסה גבוהה ממשיכים להחזיק קצב, בעוד המעמד הבינוני והנמוך מרגיש לחץ ביומיום, כמו שסיקרנו בביזפורטל - כלכלת ה-K בארה״ב מתחדדת: הגדולות ממשיכות קדימה והקטנים נלחצים. הפער הזה מתרגם לשוק הון שנראה חזק במדדים, אבל נשען יותר ויותר על קבוצת מניות מצומצמת ועל ציפיות לריבית נוחה יותר בהמשך.


השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.