אבי מוסלר, מנכ"ל אמות
צילום: יח"צ

דיסקונט ברוקראז' מעניקים לאמות אפסייד של 15%

לאחר פרסום תוצאות הרבעון, מעלים בדיסקונט את המלצתם על המניה לתשואת יתר עם מחיר יעד של 29 שקל, נוכח ירידת התשואות וצפי לשיפור בתוצאות הכספיות
איתן גרסטנפלד | (2)

לאחר פרסום תוצאות הרבעון של חברת הנדל"ן המניב אמות, מעדכנים בדיסקונט ברוקראז' את מחיר היעד ל-29 שקל - אפסייד של כ-15% ביחס למחיר השוק הנוכחי, ומעלים המלצה לתשואת יתר. זאת לאור, המשך ירידת התשואות וצפי לעלייה בתוצאות בשל עסקאות חדשות. 

לדברי ישי ששון רו"ח אנליסט, דיסקונט ברוקראז' "מאז חודש אוגוסט אנו עדים להמשך ירידת התשואות כשבצד זאת לא קיים צפי ממשי לעליית התשואות בטווח הקרוב. במקביל, חתמה החברה על שתי עסקאות, הצפויות להגדיל את ה-FFO בכ-42 מיליון שקל, כך שה-FFO ב-2020 צפוי לשקף להערכתנו עלייה משמעותית של כ-15% בהשוואה ל-2019".

"התוצאות ברבעון האחרון לא מייצגות"  

בדיסקונט מעריכים כי תוצאות הרבעון האחרון שהיו מעט מאכזבות על רקע ירידה ב-FFO אינן מייצגות. מכיוון שלהערכתם "ב-2020 ה-FFO צפוי לעלות בכ-15% ולעמוד על כ-593 מיליון שקל (טרם CAPEX)". 

"ה-FFO שהושג ברבעון האחרון אינו מייצג שכן הוא הושפע בעיקר מפער של כ-2.2% במדדים בין הרבעון הקודם והנוכחי. מדובר בתנודתיות שאינה מייצגת - והיא זו שגרמה לירידה המשמעותית ב-FFO ברבעון השלישי לעומת הרבעון הקודם".

להערכת ששון ה-FFO יעלה באופן משמעותי, "מתחשיב שערכנו והמביא בחשבון את שתי העסקאות שהחברה חתמה עליהן לאחרונה אנו צופים כי ה-FFO יעמוד על כ-593 מיליון שקל בשנת 2020 (טרם CAPEX של כ-70 מיליון שקל). מדובר בעלייה משמעותית של כ-15% ביחס ל- FFO הצפוי ב-2019".

הירידה ב-FFO למניה מקורה לדברי ששון "בגיוסי הון שבוצעו נוכח גישת החברה הדוגלת בהפחתת המינוף בטווח הארוך הירידה ב-FFO למניה היינה נוכח מדיניות החברה לשמור על רמת מינוף נמוכה בעקבותיה הנפיקה החברה מניות במהלך השנה האחרונה ובשל קיומן של אופציות (סדרה 9), שהומרו במהלך התקופה נוכח היותן 'בכסף'. מדיניות זו של גיוסי הון גוררת תשלום 'מחיר' בטווח הקצר, אולם בראייה ארוכת טווח מדובר להערכתנו בהתנהלות פיננסית נכונה ואחראית". לכן, "אנו צופים כי עד תום השנה נמשיך לראות את מימושן של אופציות אלו, כך שהדבר עלול להעיב על המשך הגידול ב-FFO למניה, אך אין בו להערכתנו אפקט שלילי על השווי".

"החברה ביצעה שתי עסקאות משמעותיות - יתמוך בעלייה ב-FFO"

במהלך חודש ספטמבר התקשרה החברה בעסקה לרכישת 50% מהזכויות בקניון קריית אונו, תמורת כ-545 מיליון שקל. בעקבות זאת, צופה החברה גידול של כ-34 מיליון שקל ב-NOI (תשואה של כ- 6.2%). עסקה זו צפויה להיסגר בזמן הקרוב. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

בנוסף, במהלך חודש אוקטובר התקשרה החברה בעסקה לרכישת מרכז לוגיסטי בשוהם המושכר לחברת בת של טבע. חוזה השכירות הינו לתקופה של כ-10 שנים ובדמי שכירות שנתיים של כ-22 מיליו שקל. במקום יש זכויות שטרם נוצלו בסך של כ-41 אלף מ"ר. להערכת דיסקונט ברוקראז' שתי העסקאות "צפויות להגדיל את ה-FFO בכ-42 מיליון שקל".

לצורך ביצוע העסקאות בסוף חודש יוני ובמהלך חודש ספטמבר גייסה החברה כמיליארד שקל, בעלות כוללת של כ-1%. לדברי ששון, "סכומים אלו ישמשו את החברה לרכישת שני הנכסים שלעיל, ולא ישמשו לצורך מחזור חובות. נוכח זאת אנו סבורים כי במהלך השנה הקרובה תידרש החברה לשוב ולגייס כ-630 מ' שקל לצורך מחזור חובות".

שורה תחתונה

בדיסקונט ברוקראז' מעדכנים את המלצתם לתשואת יתר ואת מחיר היעד ל-29 שקל למניה - אפסייד של כ-15% על מחיר השוק הנוכחי. זאת, בעקבות ירידת התשואות והתוספת התזרימית הצפויה משתי העסקאות. עם זאת הם מדגישים כי "תוצאות הרבעון השלישי אינן משקפות את הטווח הארוך נוכח העלייה המשמעותית בעלויות המסים השוטפים שנזקפה לשינוי של כ-2.2% במדד המחירים לצרכן בהשוואה לרבעון הקודם".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    עמי 11/11/2019 09:18
    הגב לתגובה זו
    נדלן מניב - מהיותר מוצלחות בבורסה.
  • 1.
    גדעון 11/11/2019 02:50
    הגב לתגובה זו
    ביצועים מצוינים לאורך הזמן בכל פעילויות החברה שיתבטאו במחיר המניה
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIזהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AI

תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס

מחקרים מראים שבכל תקופה שבה מניות ואג"ח נשחקו ריאלית הסחורות סיפקו תשואה חיובית; אם ככה איזה משקל מומלץ להקדיש בתיק לסחורת כדי לצמצם את התנודתיות אבל לא להכביד על התשואה?
ליאור דנקנר |

מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.

אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.

כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.

למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים

סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.

כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.