אבי מוסלר, מנכ"ל אמות
צילום: יח"צ

דיסקונט ברוקראז' מעניקים לאמות אפסייד של 15%

לאחר פרסום תוצאות הרבעון, מעלים בדיסקונט את המלצתם על המניה לתשואת יתר עם מחיר יעד של 29 שקל, נוכח ירידת התשואות וצפי לשיפור בתוצאות הכספיות
איתן גרסטנפלד | (2)

לאחר פרסום תוצאות הרבעון של חברת הנדל"ן המניב אמות, מעדכנים בדיסקונט ברוקראז' את מחיר היעד ל-29 שקל - אפסייד של כ-15% ביחס למחיר השוק הנוכחי, ומעלים המלצה לתשואת יתר. זאת לאור, המשך ירידת התשואות וצפי לעלייה בתוצאות בשל עסקאות חדשות. 

לדברי ישי ששון רו"ח אנליסט, דיסקונט ברוקראז' "מאז חודש אוגוסט אנו עדים להמשך ירידת התשואות כשבצד זאת לא קיים צפי ממשי לעליית התשואות בטווח הקרוב. במקביל, חתמה החברה על שתי עסקאות, הצפויות להגדיל את ה-FFO בכ-42 מיליון שקל, כך שה-FFO ב-2020 צפוי לשקף להערכתנו עלייה משמעותית של כ-15% בהשוואה ל-2019".

"התוצאות ברבעון האחרון לא מייצגות"  

בדיסקונט מעריכים כי תוצאות הרבעון האחרון שהיו מעט מאכזבות על רקע ירידה ב-FFO אינן מייצגות. מכיוון שלהערכתם "ב-2020 ה-FFO צפוי לעלות בכ-15% ולעמוד על כ-593 מיליון שקל (טרם CAPEX)". 

"ה-FFO שהושג ברבעון האחרון אינו מייצג שכן הוא הושפע בעיקר מפער של כ-2.2% במדדים בין הרבעון הקודם והנוכחי. מדובר בתנודתיות שאינה מייצגת - והיא זו שגרמה לירידה המשמעותית ב-FFO ברבעון השלישי לעומת הרבעון הקודם".

להערכת ששון ה-FFO יעלה באופן משמעותי, "מתחשיב שערכנו והמביא בחשבון את שתי העסקאות שהחברה חתמה עליהן לאחרונה אנו צופים כי ה-FFO יעמוד על כ-593 מיליון שקל בשנת 2020 (טרם CAPEX של כ-70 מיליון שקל). מדובר בעלייה משמעותית של כ-15% ביחס ל- FFO הצפוי ב-2019".

הירידה ב-FFO למניה מקורה לדברי ששון "בגיוסי הון שבוצעו נוכח גישת החברה הדוגלת בהפחתת המינוף בטווח הארוך הירידה ב-FFO למניה היינה נוכח מדיניות החברה לשמור על רמת מינוף נמוכה בעקבותיה הנפיקה החברה מניות במהלך השנה האחרונה ובשל קיומן של אופציות (סדרה 9), שהומרו במהלך התקופה נוכח היותן 'בכסף'. מדיניות זו של גיוסי הון גוררת תשלום 'מחיר' בטווח הקצר, אולם בראייה ארוכת טווח מדובר להערכתנו בהתנהלות פיננסית נכונה ואחראית". לכן, "אנו צופים כי עד תום השנה נמשיך לראות את מימושן של אופציות אלו, כך שהדבר עלול להעיב על המשך הגידול ב-FFO למניה, אך אין בו להערכתנו אפקט שלילי על השווי".

"החברה ביצעה שתי עסקאות משמעותיות - יתמוך בעלייה ב-FFO"

במהלך חודש ספטמבר התקשרה החברה בעסקה לרכישת 50% מהזכויות בקניון קריית אונו, תמורת כ-545 מיליון שקל. בעקבות זאת, צופה החברה גידול של כ-34 מיליון שקל ב-NOI (תשואה של כ- 6.2%). עסקה זו צפויה להיסגר בזמן הקרוב. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

בנוסף, במהלך חודש אוקטובר התקשרה החברה בעסקה לרכישת מרכז לוגיסטי בשוהם המושכר לחברת בת של טבע. חוזה השכירות הינו לתקופה של כ-10 שנים ובדמי שכירות שנתיים של כ-22 מיליו שקל. במקום יש זכויות שטרם נוצלו בסך של כ-41 אלף מ"ר. להערכת דיסקונט ברוקראז' שתי העסקאות "צפויות להגדיל את ה-FFO בכ-42 מיליון שקל".

לצורך ביצוע העסקאות בסוף חודש יוני ובמהלך חודש ספטמבר גייסה החברה כמיליארד שקל, בעלות כוללת של כ-1%. לדברי ששון, "סכומים אלו ישמשו את החברה לרכישת שני הנכסים שלעיל, ולא ישמשו לצורך מחזור חובות. נוכח זאת אנו סבורים כי במהלך השנה הקרובה תידרש החברה לשוב ולגייס כ-630 מ' שקל לצורך מחזור חובות".

שורה תחתונה

בדיסקונט ברוקראז' מעדכנים את המלצתם לתשואת יתר ואת מחיר היעד ל-29 שקל למניה - אפסייד של כ-15% על מחיר השוק הנוכחי. זאת, בעקבות ירידת התשואות והתוספת התזרימית הצפויה משתי העסקאות. עם זאת הם מדגישים כי "תוצאות הרבעון השלישי אינן משקפות את הטווח הארוך נוכח העלייה המשמעותית בעלויות המסים השוטפים שנזקפה לשינוי של כ-2.2% במדד המחירים לצרכן בהשוואה לרבעון הקודם".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    עמי 11/11/2019 09:18
    הגב לתגובה זו
    נדלן מניב - מהיותר מוצלחות בבורסה.
  • 1.
    גדעון 11/11/2019 02:50
    הגב לתגובה זו
    ביצועים מצוינים לאורך הזמן בכל פעילויות החברה שיתבטאו במחיר המניה
שווקים מסחר (AI)שווקים מסחר (AI)

תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?

המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה  

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה תחזית

אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות"  ולא ילכו על מניות קטנות. 

אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב, מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט,  מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה. 

ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר: 


 התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026




הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

נעילה חיובית בבורסה: הבנקים ירדו 0.9% חברות הביטוח 1%; ת"א נפט וגז התחזק ב-1.9%

יום ראשון-אחרון של מסחר התסיים לו כשמדדי הדגל שנסחרו בתנודתיות הצליחו לנעול בטריטוריה חיובית עולים 0.4% בת"א 35 ו-1% בת"א 90; הביטוח שהספיק להתממש עד 2.4% התאושש ונעל בירידה של 1%; מחזור המסחר הסתכם ב-2.1 מיליארד שקל

מערכת ביזפורטל |


עוד 4 ימים לסיום השנה וכבר אפשר לסכם שהייתה זו שנה היסטורית בשוק ההון. מדדי הדגל זינקו מעל 50% וכעת מתברר ש'אפקט העושר' רחב ביותר, כך לפי נתוני בנק ישראל המתפרסמים היום מהם עולה כי תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור המשיך להתרחב ברביע השלישי של 2025. יתרת התיק עלתה בכ-265.1 מיליארד שקל, עלייה של כ-4%, והגיעה לרמה של כ-6.9 טריליון שקל. העלייה נרשמת על רקע גידול רוחבי בכלל רכיבי התיק, ובעיקר במניות בארץ, באג"ח קונצרניות ובהשקעות בחו"ל. משקל תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור ביחס לתוצר עלה במהלך הרביע בכ-8.8 נקודות אחוז, והגיע בסוף התקופה לכ-332.7%. העלייה משקפת קצב גידול מהיר יותר של הנכסים הפיננסיים לעומת התוצר במשק - אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל


סנטה קלאוס התעכב השנה ועדיין לא הגיע לוול סטריט, שסיימה את השבוע שטוחה. אבל אולי דווקא לתל אביב הוא נזכר להגיע, באיחור קל. אחרי הירידות החזקות של יום חמישי, היום השווקים נעלו בהתאוששות מסוימת. אם לזקוף את זה לסנטה או להתרגשות מהעובדה שזהו היום הראשון-האחרון שבו נערך מסחר השבוע, קשה לדעת, אבל נראה שהשחקנים רוצים שנישאר עם 'טעם טוב' מהיום הזה. מדדי הדגל טיפסו. ת"א 35 הוסיף 0.43%, ת"א 90 נעל בעליה של 1.06%. ועדיין, לא כולם היו שותפים למגמה החיובית. סקטור הביטוח המשיך במומנטום השלילי אמנם זו לא הצניחה של 6.8% שראינו בחמישי, אבל בשעות השיא הוא ראה ירידה של 2.4% אך לבסוף התאושש מעט ונעל בירידה של 1% למטה.


חלל תקשורת חלל תקשורת -6.36%   ירדה. החברה הודיעה על דחייה משמעותית בתשלום המקדמה (כ-1.6 מיליון דולר) מצד לקוח אסטרטגי בפרויקט ה-LEO (לוויינים נמוכי מסלול) של OneWeb. עבור חברה שנמצאת בשנים האחרונות במאבק הישרדותי ומתמודדת עם הסדרי חוב מורכבים מול מחזיקי האג"ח, כל עיכוב בתזרים המזומנים ובמימוש מנועי צמיחה חדשים מתפרש בשוק כסיכון מהותי. המשקיעים, שקיוו כי הפעילות החדשה תסייע לחברה לייצר יציבות לאחר אובדן לוויינים בעבר ושחיקה בערך נכסיה, מגיבים בחשש לכך שהסכמים מהותיים נותרים "על הנייר" בלבד, מה שמכביד עוד יותר על יכולת השירות של חובות העבר של החברה.


מניית אפקון החזקות 1.85%  זינקה בלמעלה מ-90% השנה, ואחרי שזינקה גם בשנה שעברה בכ-85% בשנתיים האחרונות היא הניבה למשקיעים כמעט 240% והיא נסחרת בשווי שוק של 1.86 מיליארד שקל, מה שעומד מאחורי הזינוק הזה הוא הפקת לקחים, גמישות והרבה מאוד יצירתיות. במשך עשורים, אפקון הייתה מזוהה עם קבלנות תשתיות מסורתית. תחת המטריה של קבוצת שלמה (שמלצר), החברה פעלה במגוון רחב של תחומים, מחשמל ובקרה ועד לבנייה קבלנית מסיבית. אבל, המודל העסקי של שנות ה-2000, שהתבסס על צמיחה דרך פרויקטי "בטון ושלד" היה בעייתי. המרווחים בתחום צרים מאוד בין 2-4%. טעות בתכנון, עיכוב קטן בלוחות זמנים וכל עליה בתשומות היו הורסים את כל הערך הכלכלי של הפרויקט. שינויים כאלה גררו בפועל את הקבוצה להפסדים תפעוליים במגזר ההנדסה האזרחית, שקיזזו את הרווחים מפעילויות הליבה האחרות. דודי הראלי מנכ"ל הקבוצה מסביר בראיון מיוחד למה זו רק תחילת הדרך: "אנחנו בונים את הקפיצה הבאה"


אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהם לא הכו את השוק. השוק היכה אותם. בעיה שלישית, קטנה יותר שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות" ולא ילכו על מניות קטנות. המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - אז מי באמת צודק ולמי אפשר להאמין (אם בכלל)? הנה התשובה: תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?