קאנומד: היו"ר יאיר פודים התפטר על רקע חקירת רשות ני"ע
חברת הקנאביס הרפואי קאנומד דיווחה היום (ד') כי היו"ר יאיר פודים הודיע לחברה כי "עקב חקירת רשות ניירות ערך ועל אף שלטענתו, לא נפל כל דופי בהתנהלותו והוא טוען לחפותו המלאה, למען הזהירות ומתוך תחושת האחריות ומחויבותו כלפי החברה, הוא מבקש לסיים את תפקידו כיו''ר דירקטוריון החברה".
פודים כיהן כיו''ר דירקטוריון החברה החל משנת 2015 ובמהלך שנת 2018 הוביל את הכנסת פעילות הקנאביס הרפואי לחברה כנגד הקצאת מניות אשר הושלמה בחודש דצמבר 2018.
פודים ימשיך ללוות את החברה כיועץ חיצוני
לפי החלטת דירקטוריון החברה, פודים ימשיך ללוות את החברה כיועץ חיצוני בהתאם לתנאים שיוסכמו בינו לבין החברה ובכפוף לקבלת כל האישורים הנדרשים.
עוד מדווחת החברה, כי הדירקטוריון אישר את מינויו של גיא רוזן לתפקיד יו''ר הדירקטוריון החל מה-9 באפריל 2019. רוזן, עו"ד בהכשרתו, בעל תואר שני במנהל עסקים ובוגר תוכנית AMP בהרווארד, מכהן בחברה כחבר דירקטוריון מזה כשלוש שנים.
רוזן שימש בעברו כמשנה למנכ"ל חברת כלל תעשיות וכיו"ר חברות ציבוריות ופרטיות ובכללן מנועי בית שמש וישראייר. בנוסף, רוזן משמש כיום כנציג הקיבוצים בחברת תנובה וכסגן יושב ראש החברה. כמו כן משמש מר רוזן בשנים האחרונות כיועץ בתחום המיזוגים והרכישות.
- החזקות קרנות גידור במניות בבורסה יוכרו כהחזקות ציבור
- קרנות נאמנות ת"א 125 - מכות את המדד בטווח הארוך והבינוני
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החשד: הטעיית משקיעים, מרמה והפרת אמונים
לפני כחודש, דיווחה רשות ני"ע כי במסגרת חקירה שהרשות מנהלת, שוחררו בתנאים מגבילים מנכ"ל חברת פרוטאולוג'יקס, דוד שחם, אשר שימש דירקטור חיצוני בפרוטאולוג'יקס, ופודים, אשר שימש יו"ר דירקטוריון בפרוטאולוג'יקס, חברת אחזקות ציבורית אשר בחודש פברואר 2018 שונה שמה ל"קאנומד תעשיות קנאביס רפואי".
- 1.קאנומד היא מציאה 10/04/2019 18:01הגב לתגובה זובהצלחה לחברה

אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה, אני לא עובד בטוריה"
אקירב על ההשקעה בכלל, על עסקת מקס - "עסקת מקס היא עסקה מצוינת. בזמנו חשבתי אחרת", על אלרוב נדל"ן, על מלונאות ועל היתר השליטה בכלל - "מי שבעסקים לא מוותר"
שנתיים אחרי שהתנגד נמרצות לרכישת מקס על ידי כלל ביטוח, אלפרד אקירוב, המחזיק ב-14.34% ממניות כלל באמצעות חברת אלרוב נדל"ן שבשליטתו, מודה שזו הייתה עסקה מצוינת לכלל. זאת למרות שבזמנו יצא נגדה בכל הכוח וניהל מאבק מול המנכ"ל שהוביל את העסקה, יורם נווה. אקירוב אף איים לתבוע את הדירקטורים של כלל שתמכו בעסקה.
דוחות אלרוב נדל"ן שפורסמו השבוע הראו כי האחזקות בכלל וכן האחזקות בבנק לאומי (4.7%) הניבו לאלרוב רווח של 1.05 מיליארד שקל בתיק ניירות הערך שלה. החברה סיכמה את תשעת החודשים הראשונים של 2025 ברווח נקי של 925 מיליון שקל, פי 30.8 בהשוואה לרווח נקי של 30 מיליון שקל בינואר-ספטמבר 2024.
אפשר לומר שאתה מצטער שהתנגדת בזמנו לעסקת מקס?
"אין לי מה להצטער. נכון להיום, זו עסקה מצוינת. כל דבר בעיתו. אז חשבתי אחרת, היום אני חושב אחרת."
התייחסת לכך שכלל היא חברת הביטוח היחידה שיש לה חברת אשראי, מה שמעניק לה יתרון על פני האחרות.
- אלרוב מסכמת רבעון טוב, אבל עד כמה הוא בר־קיימא?
- אקירוב חושב שכלל מעניינת למרות שזינקה יותר מפי שניים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אלא אם גם הן יקנו, אבל אין מה לקנות יותר כי הכול מכור. אני חושב שזו עסקה מצוינת ולכלל יש יתרון שיש לה חברת כרטיסי אשראי."
סוגת (צילום: תמר מצפי)למה סוגת מנפיקה במחיר גבוה? כי אפשר
סוגת מונפקת בשווי גבוה - מכפיל רווח מייצג של 23-25, כאשר יש שורה של חברות מזון שנסחרות משמעותית מתחת לתמחור הזה;. הציבור בסוף ישלם את מחיר הגאות; בהנפקות יש לרוב רק צד אחד שמרוויח - הצד המנפיק
הנפקות הן מקום מצוין להפסיד כסף. בכל גל הנפקות המשקיעים המוסדיים והפרטיים הפסידו כסף. לכו 40 שנה לאחור, לשנות ה-80, גל ההנפקות בשנות ה-90', הנפקות הדוט קום ב-99-2000 ועוד. תמיד בסוף זה נגמר בירידות. הגל האחרון ב-2021 היה כואב במיוחד - 100 הנפקות, מתוכם 5-6 טובות, עוד כמה בינוניות וכ-90 זבל. הנפיקו חברות אנרגיה מתחדשות במיליארדים והם היום שלדים של מיליונים בודדים. כעת יש גל של הנפקות עם דגש על חברות מזון ונדל"ן. אלו לא חברות טכנולוגיה שימחקו, אלב בנדל"ן הסיכון גדול מאוד והן מגיעות לבורסה כדי לשתף את הציבור בסיכון ובמזון פשוט מנפיקים בשווי מנופח מאוד. אלו חברות שיכולות להיות טובות - סוגת היא חברה טובה, אבל המחיר בהנפקה הוא לא מלא, הוא מנופח. אין סיבה לרכוש חברה בהנפקה במכפיל רווח של 23 בשעה ששטראוס ושורה של חברות מזון שנסחרות בבורסה במכפילים נמוכים משמעותית.
חברת המזון סוגת, המוכרת בישראל במוצרי בסיס כמו סוכר, אורז, קטניות, שמנים ומלח, מתקדמת לקראת הנפקה בבורסה בתל אביב, שצפויה להתרחש בחודש הקרוב. החברה תנסה לגייס 250-300 מיליון שקל לפי שווי של 800-900 מיליון שקל לפני הכסף. היו דיווחים על שווי של 1.2-1.3 מיליארד שקל - אבל זה טריק ידוע של חתמים: לזרוק שווים גבוהים ואז "להתפשר" על המחיר.
סוגת הוקמה בשנות ה-60 כחברה לייבוא וייצור סוכר, דגנים וקטניות, בעוד שמלח הארץ פועלת משנת 1922 בייצור וייבוא מלח. ב-2019 רכשה קרן פורטיסימו, בהנהלת יובל כהן, את מלח הארץ מידי שרי אריסון תמורת 160 מיליון שקל, ולאחר מכן את סוגת מחברת מאן תמורת 60 מיליון דולר, מה שיצר את הקבוצה המאוחדת. ב-2021 מכרה פורטיסימו 20% מסוגת לפועלים אקוויטי, זרוע ההשקעות של בנק הפועלים, בשווי של 750 מיליון שקל. מאז ביצעה סוגת רכישות בהיקף של מעל 300 מיליון שקל: פעילות הקמעונאות של שמן תעשיות (163 מיליון שקל, 2020), אגס ירוק (טחינה וחלווה, 88 מיליון שקל, 2021), 50% מפרג (תבלינים, 40 מיליון שקל, 2023), 50% מקפה אל-נח'לה (קפה ופיצוחים, 2024), ופופסטאר (פופקורן, 17 מיליון שקל, 2025). הרכישות הרחיבו את סל המוצרים לכ-300 פריטים, כולל מותגים כמו "עץ הזית", "אל-ארז", "פרג" ו"מלח הארץ". החברה מפעילה מפעלים בקריית גת, עתלית, אילת ומגדל העמק, עם רשת לוגיסטית ארצית.
ההנפקה: שווי, גיוס ומבנה בעלויות
ההנפקה כוללת גיוס של 250-300 מיליון שקל, כאשר 80–120 מיליון שקל יופנו לפירעון הלוואות, והיתר למימון התרחבות ורכישות נוספות. השווי של 800-900 מיליון שקל לפני הכסף. לאחר ההנפקה, פורטיסימו תחזיק ב-57%, פועלים אקוויטי ב-14%, והציבור ב-26%. ההנהלה תחזיק חלקים קטנים: המנכ"ל גיא פרופר 1.5% וסמנכ"לים בקבוצה יחזיקו ביחד בכ-1.5% נוספים.
- סוגת בדרך לבורסה לפי שווי של 1.2-1.3 מיליארד שקל
- בעקבות התנגדות הממונה על התחרות - סוגת לא תרכוש את סטורנקסט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתשעת החודשים הראשונים של 2025 דיווחה סוגת על הכנסות של 716 מיליון שקל, ירידה של 1% בהשוואה לתקופה המקבילה. הרווח הנקי זינק ב-81% ל-24 מיליון שקל, הודות לשיפור בשולי רווח גולמי ותפעולי, כולל הפסקת מכירת מוצרים בעלי רווחיות נמוכה. תחזית 2025: הכנסות של 944 מיליון שקל, דומה ל-2024 ונמוך ב-2% מ-2023. ל-2026 צופים בחברה מחזור של 977 מיליון שקל. נתחי שוק: מלח מיוחד 91%, מלח באריזות נייר 76%, סוכר 56%, אורז 53%, קטניות 37%, שמן 25%. הדומיננטיות מעניקה כוח תמחור.
