קאנומד: היו"ר יאיר פודים התפטר על רקע חקירת רשות ני"ע
חברת הקנאביס הרפואי קאנומד דיווחה היום (ד') כי היו"ר יאיר פודים הודיע לחברה כי "עקב חקירת רשות ניירות ערך ועל אף שלטענתו, לא נפל כל דופי בהתנהלותו והוא טוען לחפותו המלאה, למען הזהירות ומתוך תחושת האחריות ומחויבותו כלפי החברה, הוא מבקש לסיים את תפקידו כיו''ר דירקטוריון החברה".
פודים כיהן כיו''ר דירקטוריון החברה החל משנת 2015 ובמהלך שנת 2018 הוביל את הכנסת פעילות הקנאביס הרפואי לחברה כנגד הקצאת מניות אשר הושלמה בחודש דצמבר 2018.
פודים ימשיך ללוות את החברה כיועץ חיצוני
לפי החלטת דירקטוריון החברה, פודים ימשיך ללוות את החברה כיועץ חיצוני בהתאם לתנאים שיוסכמו בינו לבין החברה ובכפוף לקבלת כל האישורים הנדרשים.
עוד מדווחת החברה, כי הדירקטוריון אישר את מינויו של גיא רוזן לתפקיד יו''ר הדירקטוריון החל מה-9 באפריל 2019. רוזן, עו"ד בהכשרתו, בעל תואר שני במנהל עסקים ובוגר תוכנית AMP בהרווארד, מכהן בחברה כחבר דירקטוריון מזה כשלוש שנים.
רוזן שימש בעברו כמשנה למנכ"ל חברת כלל תעשיות וכיו"ר חברות ציבוריות ופרטיות ובכללן מנועי בית שמש וישראייר. בנוסף, רוזן משמש כיום כנציג הקיבוצים בחברת תנובה וכסגן יושב ראש החברה. כמו כן משמש מר רוזן בשנים האחרונות כיועץ בתחום המיזוגים והרכישות.
- החזקות קרנות גידור במניות בבורסה יוכרו כהחזקות ציבור
- קרנות נאמנות ת"א 125 - מכות את המדד בטווח הארוך והבינוני
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החשד: הטעיית משקיעים, מרמה והפרת אמונים
לפני כחודש, דיווחה רשות ני"ע כי במסגרת חקירה שהרשות מנהלת, שוחררו בתנאים מגבילים מנכ"ל חברת פרוטאולוג'יקס, דוד שחם, אשר שימש דירקטור חיצוני בפרוטאולוג'יקס, ופודים, אשר שימש יו"ר דירקטוריון בפרוטאולוג'יקס, חברת אחזקות ציבורית אשר בחודש פברואר 2018 שונה שמה ל"קאנומד תעשיות קנאביס רפואי".
- 1.קאנומד היא מציאה 10/04/2019 18:01הגב לתגובה זובהצלחה לחברה
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
