קנאביס
צילום: Istock

קאנומד: היו"ר יאיר פודים התפטר על רקע חקירת רשות ני"ע

פודים טוען לחפותו המלאה וסיים את תפקידו "מתוך תחושת האחריות ומחויבותו כלפי החברה", אך ימשיך לשמש כיועץ חיצוני. גיא רוזן מונה כיו"ר במקומו
ערן סוקול | (1)

חברת הקנאביס הרפואי קאנומד דיווחה היום (ד')  כי היו"ר יאיר פודים הודיע לחברה כי "עקב חקירת רשות ניירות ערך ועל אף שלטענתו, לא נפל כל דופי בהתנהלותו והוא טוען לחפותו המלאה, למען הזהירות ומתוך תחושת האחריות ומחויבותו כלפי החברה, הוא מבקש לסיים את תפקידו כיו''ר דירקטוריון החברה".

פודים כיהן כיו''ר דירקטוריון החברה החל משנת 2015 ובמהלך שנת 2018 הוביל את הכנסת פעילות הקנאביס הרפואי לחברה כנגד הקצאת מניות אשר הושלמה בחודש דצמבר 2018.

פודים ימשיך ללוות את החברה כיועץ חיצוני

לפי החלטת דירקטוריון החברה, פודים ימשיך ללוות את החברה כיועץ חיצוני בהתאם לתנאים שיוסכמו בינו לבין החברה ובכפוף לקבלת כל האישורים הנדרשים.

עוד מדווחת החברה, כי הדירקטוריון אישר את מינויו של גיא רוזן לתפקיד יו''ר הדירקטוריון החל מה-9 באפריל 2019. רוזן, עו"ד בהכשרתו, בעל תואר שני במנהל עסקים ובוגר תוכנית AMP בהרווארד, מכהן בחברה כחבר דירקטוריון מזה כשלוש שנים.

רוזן שימש בעברו כמשנה למנכ"ל חברת כלל תעשיות וכיו"ר חברות ציבוריות ופרטיות ובכללן מנועי בית שמש וישראייר. בנוסף, רוזן משמש כיום כנציג הקיבוצים בחברת תנובה וכסגן יושב ראש החברה. כמו כן משמש מר רוזן בשנים האחרונות כיועץ בתחום המיזוגים והרכישות. 

החשד: הטעיית משקיעים, מרמה והפרת אמונים

לפני כחודש, דיווחה רשות ני"ע כי במסגרת חקירה שהרשות מנהלת, שוחררו בתנאים מגבילים מנכ"ל חברת פרוטאולוג'יקס, דוד שחם, אשר שימש דירקטור חיצוני בפרוטאולוג'יקס, ופודים, אשר שימש יו"ר דירקטוריון בפרוטאולוג'יקס, חברת אחזקות ציבורית אשר בחודש פברואר 2018 שונה שמה ל"קאנומד תעשיות קנאביס רפואי".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    קאנומד היא מציאה 10/04/2019 18:01
    הגב לתגובה זו
    בהצלחה לחברה
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIזהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AI

תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס

מחקרים מראים שבכל תקופה שבה מניות ואג"ח נשחקו ריאלית הסחורות סיפקו תשואה חיובית; אם ככה איזה משקל מומלץ להקדיש בתיק לסחורת כדי לצמצם את התנודתיות אבל לא להכביד על התשואה?
ליאור דנקנר |

מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.

אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.

כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.

למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים

סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.

כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

זינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%

בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?  אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%

מערכת ביזפורטל |

  


מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח  

הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה: 

דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים