קאנומד: היו"ר יאיר פודים התפטר על רקע חקירת רשות ני"ע
חברת הקנאביס הרפואי קאנומד דיווחה היום (ד') כי היו"ר יאיר פודים הודיע לחברה כי "עקב חקירת רשות ניירות ערך ועל אף שלטענתו, לא נפל כל דופי בהתנהלותו והוא טוען לחפותו המלאה, למען הזהירות ומתוך תחושת האחריות ומחויבותו כלפי החברה, הוא מבקש לסיים את תפקידו כיו''ר דירקטוריון החברה".
פודים כיהן כיו''ר דירקטוריון החברה החל משנת 2015 ובמהלך שנת 2018 הוביל את הכנסת פעילות הקנאביס הרפואי לחברה כנגד הקצאת מניות אשר הושלמה בחודש דצמבר 2018.
פודים ימשיך ללוות את החברה כיועץ חיצוני
לפי החלטת דירקטוריון החברה, פודים ימשיך ללוות את החברה כיועץ חיצוני בהתאם לתנאים שיוסכמו בינו לבין החברה ובכפוף לקבלת כל האישורים הנדרשים.
עוד מדווחת החברה, כי הדירקטוריון אישר את מינויו של גיא רוזן לתפקיד יו''ר הדירקטוריון החל מה-9 באפריל 2019. רוזן, עו"ד בהכשרתו, בעל תואר שני במנהל עסקים ובוגר תוכנית AMP בהרווארד, מכהן בחברה כחבר דירקטוריון מזה כשלוש שנים.
רוזן שימש בעברו כמשנה למנכ"ל חברת כלל תעשיות וכיו"ר חברות ציבוריות ופרטיות ובכללן מנועי בית שמש וישראייר. בנוסף, רוזן משמש כיום כנציג הקיבוצים בחברת תנובה וכסגן יושב ראש החברה. כמו כן משמש מר רוזן בשנים האחרונות כיועץ בתחום המיזוגים והרכישות.
- החזקות קרנות גידור במניות בבורסה יוכרו כהחזקות ציבור
- קרנות נאמנות ת"א 125 - מכות את המדד בטווח הארוך והבינוני
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החשד: הטעיית משקיעים, מרמה והפרת אמונים
לפני כחודש, דיווחה רשות ני"ע כי במסגרת חקירה שהרשות מנהלת, שוחררו בתנאים מגבילים מנכ"ל חברת פרוטאולוג'יקס, דוד שחם, אשר שימש דירקטור חיצוני בפרוטאולוג'יקס, ופודים, אשר שימש יו"ר דירקטוריון בפרוטאולוג'יקס, חברת אחזקות ציבורית אשר בחודש פברואר 2018 שונה שמה ל"קאנומד תעשיות קנאביס רפואי".
- 1.קאנומד היא מציאה 10/04/2019 18:01הגב לתגובה זובהצלחה לחברה
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל
אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה
קבוצת אלקטרה אלקטרה 4.29% , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.
לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.
220 שערים בשלוש טבעות
הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.
מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.
- בשורה ירוקה: יוזמה להקמת מתקן ראשון בישראל לייצור אנרגיה מפסולת
- רמ"י משיקה מכרז בלהבים: 254 מגרשים לחיילי מילואים ולנכי צה"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה זו אגרת גודש ולמה בכלל הולכים לשם
אגרת גודש היא מס תחבורתי שנגבה מנהגים שנכנסים עם רכב פרטי לאזורים עמוסים, בדרך כלל בשעות השיא. הרעיון פשוט: מי שנכנס למרכז המטרופולין בתקופות העומס משלם יותר, ומי שנוסע בשעות אחרות או בוחר בתחבורה ציבורית משלם פחות או לא משלם כלל.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגזינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%
בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות? אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%
מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח
הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה:
דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים
- ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
