המלצות

פסגות מזהה פוטנציאל גדול בחברות הביטוח - למי יש דיסקאונט של 71%?

מניות הביטוח זכו לכתף קרה מצד המשקיעים מתחילת השנה למרות התוצאות הטובות שהציגו. טרנס קליגמן מנתח את השוק
אבי שאולי | (2)

חברות הביטוח השיגו תשואה דו-ספרתית ברבעון השלישי, אך המניות שלהן סובלות ממומנטום שלילי מתחילת השנה. טרנס קלינגמן, מנהל מחלקת המחקר של פסגות ברוקראז', סקר את הדוחות הכספיים של חברות הביטוח ועדכן את מחירי היעד והורדת ההמלצה לכלל ביטוח מ'קניה' ל'תשואת יתר'.

ראשית מבהיר טרנס קלינגמן הדיסקאונט בין השווי הכלכלי לבין מחירי המניות לא ייסגר בקרוב. הוא מעריך שהדוחות הכספים לסיכום הרבעון השלישי היו טובים ומעלה את תחזית הרווח לסיכום שנת 2014 לחברות מגדל ביטוח ו-פניקס.

במקום הראשון - המניה שנמצאת להערכת טרנס קלינגמן בדיסקאונט הגדול ביותר היא של חברת כלל עסקי ביטוח - 71%, במקום השני חברת הראל השקעות עם דיסקאונט של 55%, מנורה מבטחים - 51%, פניקס - 32% ומגדל ביטוח - 25%.

טרנס קלינגמן: "שנת 2015 מסתמנת כשנה מאתגרת. לא ניתן לצפות להמשך רווחי השקעה בתחום האג"ח כך שההישענות על רווח חיתומי או תפעולי יהפוך לקריטי עבור החברות. בנוסף, הרגולציה תמשיך להטיל אי וודאות לגבי רמת הרווחיות בחלק מהמוצרים ורמת ההון הנדרשת. המשקיעים ישמרו על מרווח ביטחון רחב יחסית כלפי מניות חברות הביטוח אשר יבוא לידי ביטוי בדיסקאונט יחסית עמוק מול השווי הכלכלי עד להתבהרות המגמות בשוק החוב ובתחום הרגולציה".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    שושנה 03/12/2014 18:21
    הגב לתגובה זו
    לית מאן דפליג שפסגות צודקת בניתוחה. ההשקעות יניבו היטב ואין מה לדאוג לחברות הביטוח. הרווחים האדירים שלהם באים בעיקר מהעמלות ההזויות שהם נוטלים מהחוסכים לפנסיה בין אם הם מרוויחים או מפסידים, ומהתנהלותם הנוכלית כלפי החוסכים לפנסיה וכלפי המבוטחים ובעיקר החלשים שבהם כגון המבוטחים הסיעודיים אך גם אחרים שהם לא משלמים להם את המגיע מאירועי ביטוח ודוחים תשלומי ביטוח. חבל רק שרגולטורים מאגף שוק ההון עזרו ועוזרים לחברות הביטוח לעשוק את הציבור בציפיה לקבלה ובקבלה ממשית של משרות ניהול במשכורות עתק לאחר פרישתם כשוחד (ע"פ הגדרתן בחוק העונשין) עבור העזרה הממשית לחברות אלה לנכס לעצמם ככל יכולתם מהציבור וגם לא להכניס גורמים אחרים, ישרים לחילופין לענף "משגשג" זה מחד וכה נוכלי מאידך.
  • 1.
    מור 03/12/2014 08:10
    הגב לתגובה זו
    לחשוב שהסינים היו מוכנים לשלם 1.4 מיליארד דולר בעד מניות שליטה לפני כמה חודשים
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

המדדים ירדו 2% במחזור של 4.2 מיליארד שקל - ת"א סימנה את השיא?

הבנקים מחקו 3.1%, חברות הביטוח 4.3%; נתניהו חשב שהוא יכול לתקן את הנזק אבל זה הולך להיות קשה. הבידוד מול אירופה מפחיד את המשקיעים

מערכת ביזפורטל |

הבורסה סגרה בירידות. ירידות של עד 2.3% בהובלת ת"א 90. תחילת היום היתה חיובית אחרי "המלצת הקנייה" של נתניהו לבורסה, אבל ככל שהמשקיעים קראו בין השורות את ההמלצה, הם הפנימו שהסיכונים גדולים. אל על ירדה ב-5.5%  מדד הביטוח נפל 4.3%, הבנקים ירדו ב-3.1%. בנוסף, הביטחוניות עצמן שהיו בעין סערת נאום ספרטה, ירדו בחדות ובראשן אלביט שהשילה 5.3% או 4.5 מיליארד שקל, ואחריה אימקו נקסט ויז'ן וסולרום, כולן צפויות להיכלל במדד הביטחוניות שיושק בנובמבר

גם הנדל"ן ירד, כשהמדד עצמו ירד 2.2% והסקטור כולו ירד, בהובלת עזריאלי שירדה 3%. מצד שני: נייס עלו ב4.8% וארית בכ-2%.


ראש הממשלה בנימין נתניהו דיבר על בידוד גלובלי. זה הפחיד את הציבור ואת המשקיעים. השוק התחיל לרדת. נתניהו עשה סיבוב פרסה, אבל למה שמשקיעים עכשיו ייכנסו לשוק כאשר הם מבינים שיש סיכון מאוד גדול לבידוד עולמי. אנחנו חוזרים 40-50 שנה אחורה, אולי היצוא והיבוא עם אירופה ייפגעו. ראש ממשלה לא יכול להגיד משהו ולחזור בו. דמיינו שמנכ"ל של חברה יגיד - אנחנו מנמיכים ציפיות ובגלל שהמניה ירדה הוא חוזר לשוק ואומר - לא הבנתם אותי, התכוונתי שרק מול הודו המכירות יירדו, אנחנו בצמיחה, המניה מצוינת. 

הינו "שוחטים" את המנכ"ל. אז המנכ"ל הפעם הוא נתניהו והוא לא מצליח להרגיע. ההיפך - הוא משדר חוסר אמון. 


במקביל גם בשוק האג"ח הממשלתי נרשמות ירידות בשערי האגרות כשהתשואות מטפסות בהתאמה - אג"ח ממשלתית שקלית בריבית קבועה ל-11.1 שנים שעלתה בתחילת היום עד 0.3% עברה לירידות של כ-0.4% ונסחרת בריבית ברוטו של 4.46%


דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?