תנועות קיצוניות: 10 המניות שזזו חזק בבורסה בת"א - צפו ברשימה

המדדים המובילים באחד העם לא מצאו כיוון והספקולנטים פועלים במניות ספציפיות. איזו מניה באחד העם טסה ב-10.2%?
חן דרסינובר | (2)

הבורסה בת"א סגרה את יום המסחר השני לשבוע במגמה מעורבת, כאשר המשקיעים לקחו אוויר מהראלי המרשים שנרשם בחודשיים האחרונים. זאת, למרות שבורסות וול סטריט נסחרות בשעה זו בעליות שערים קלות בהמתנה דרוכה לפירסום נתוני התעסוקה ושיעור האבטלה לחודש ספטמבר. נתוני המאקרו צפויים להתפרסם ביום שלישי הקרוב, כאשר העיכוב נובע מהשבתת הממשל הפדראלי.

למרות שהמדדים המובילים בבורסה בת"א לא מצאו כיוון, ניכר כי ישנן מניות באחד העם אשר נסחרות בתנודות בולטות, למעלה או למטה. לרוב מדובר בהודעות חיוביות או שליליות שהשפיעו על המסחר במניה אולם ניכר כי חלק מהתנועות הקיצוניות מקורן במסחר ספקולטיבי בלבד. להלן נמנה את רשימת המניות שרשמותנועות חריגות במסחר בת"א.

נתחיל עם מניית סיליקום, שלקראת סגירת המסחר סגרה בעליות שערים חדות של 15.7%. מניית חברת הטכנולוגיה פירסמה היום דוחות כספיים מצוינים לרבעון השלישי של 2013, במסגרתם רשמה רווח נקי למניה של 58 סנט, לעות תחזיות אנליסטים לרווח נקי למניה של 46 סנט בלבד. במקביל, סיליקום רשמה הכנסות רבעוניות של 17.2 מיליון דולר לעומת צפי אנליסטים להכנסות של 16.4 מיליון דולר ב-Q3. נציין כי מניית סיליקום נסחרת ברמות שיא כל הזמנים ומזנקת בוול סטריט ב-20% למחיר המשקף שווי שוק של 310 מיליון דולר.

עוד בלטה בצד החיובי מניית אפקון החזקות שטסה ב-9.1%. נציין כי מנכ"ל בית ההשקעות תמיר פישמן אלדד תמיר סימן את מניית חברת ההחזקות כמנייה שנמצאת מתחת לראדר המשקיעים.

גם מניית אלקטרה נדלן בלטה במסחר בת"א עם עלייה של 6.8%. המשקיעים הגיבו להודעת חברת הנדל"ן המניב כי הדירקטוריון שלה אישר הקצאת מניות בסך של כ-100 מיליון שקל על מנת לחזק את בסיס ההון שלה. מחיר המניה יקבע במכרז שיערך למשקיעים מסווגים ומי של ישתתף בהנפקה ידולל בהתאם.

בצד השלילי בלטה מניית בבילון שהמשיכה להיסחר תחת לחץ ואיבדה 8.8% במחזור מסחר גבוה של 55.5 מיליון שקל. נציין כי משקיעי חברת האינטרנט בשליטת נועם לניר חוששים כי ענקית החיפוש יאהו תפסיק את שיתוף הפעולה עם בבילון, כאשר היא חייבת לתקן את הליקויים שנתגלו עוד היום. יאהו אחראית ל-32% מהכנסותיה של בבילון נכון לרבעון השני של 2013, ולכן ההשפעה הנגזרת גדולה ביותר.

עוד בלטה לשלילה מניית שפע ימים, שסגרה בירידות שערים חדות של 4.4% וביצעה פניית פרסה לאחר שכבר נסחרה בעליות שערים של 7%. נזכיר כי המנייה זינקה אתמול ב-28% במחזור מסחר גבוה לאחר שחברת חיפושי היהלומים והאבנים היקרות, שפועלת בעיקר בנחל הקישון ואיזור הכרמל, הודיעהכי חברת הבת קיבלה מהמפקח על המכרות במינהל אוצרות הטבע שבמשרד האנרגיה והמים היתר חדש לטובת איתור מרבצי יהלומים, זהב ואבני חן באתר "נחל קישון 2007". מדובר בהיתר חדש שמחליף היתר קודם באיזור, ותוקפו הינו עד לחודש אוקטובר 2014.

בנוסף, בלטו באדום מניית אופקו הלת' שהמשיכה להיסחר בתנודתיות ערה וטלטלה את מדד המעו"ף. עוד נציין את מניית רקח שצללה ב-7.3% ללא כל הודעה.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    עופרה 21/10/2013 16:23
    הגב לתגובה זו
    לא קונים בנר אדום. מי אמר לך שאתה חתיך, תצרף תמונה ונחליט.
  • 1.
    סוחר חתיך 21/10/2013 11:45
    הגב לתגובה זו
    נקנתה במינוס 5% ותסיים ירוק כמובן חח
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: 


השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.