המסחר בתל אביב ננעל בירידות שערים - ת"א 35 ירד ב-0.4%, ת"א 90 ירד ב-0.9%. ברקע, הפתיחה הצורמת של שבוע המסחר בוול סטריט, שנפתח בירידות של עד 2.2% בהובלת מדד הנאסד"ק. ברקע, מה שמשפיע יותר מכל על השווקים, הוא "יום השחרור". ב-2 באפריל ארה"ב "משתחררת" וקובעת מכסים על יבוא ממדינות אחרות, קובעת לפי ממשל טראמפ - כפי שצריך, בלי מגבלות, בלי "לא נעים", משתחררת מהמוסכמות וחושבת רק על אמריקה - להחזיר את אמריקה לגדולתה.

הדולר קפץ ב-1.1% לרמה של -3.72 שקל על רקע הירידות בוול סטריט - זו תופעה כמעט אוטומטית שחוזרת על עצמה כשהשווקים בארה"ב יורדים, שווי האחזקה של המוסדיים בדולרים יורד והם קונים דולרים כדי לאזן.

קריאה חשובה: גם בתקופה של זעזועים חשוב לזכור - בטווח הארוך המניות מנצחות

מניית אל על אל על 0.92%  נופלת מבלי שדיווחה דבר. הסבר אפשרי לירידה הוא הדיווחים לפיהם במערכת הביטחון מעריכים שהתקיפות הישראליות והאמריקאיות בתימן הביאו לכך שבידי החות'ים נותרו עשרות בודדות של טילים בליסטיים. הורדת האיום החות'י עשויה לזרז את חזרתן של החברות הזרות שטרם שבו לישראל, ומורידה את הסיכון שחברות אחרות יבטלו את טיסותיהן לארץ. בתוך כך, מחר צפויה חברת התעופה האמריקאית דלתא איירליינס להשיק מחדש את הקו לישראל. 

• העולות - היורדות - הסחירות; המניות הבולטות בת"א
• אוקטובר הירוק: ת"א רושמת שיא גיוסים היסטורי למדדי המניות
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מי שבולטת לרעה היא מניית אלקטריאון אלקטריאון 2.34%   שפרסמה כצפוי דוחות חלשים. החברה אמנם ציינה בעבר שהיא לא תעמוד ביעד ההכנסות שלה, אך המשקיעם הופתעו מכה ההכנסות של החברה היו רחוקות מהיעד - 31.6 מיליון שקל. מה שעוד הפתיע לרעה את המשקיעים הוא עד כמה הרבעון האחרון היה חלש - אלקטריאון הציגה בכל אחד מ-3 הרבעונים הראשונים הכנסות של בין 9-11 מיליון שקל, קצב הכנסות שנתי של 40.3 מיליון שקל, אבל ברבעון הרביעי - נפילה. ההכנסות ברבעון הזה הסתכמו ב-1.4 מיליון שקל והביאו את ההכנסות השנתיות להסתכם ב-31.6 מיליון שקל. בסך הכל ההכנסות ב-2023-2024 עמדו על 54.6 מיליון שקל, תוסיפו לזה עוד תקבולים שהחברה קיבלה ומגיעים ל-63 מיליון שקל. רחוק מאוד מהיעד.

מנגד, מניית מהדרין מהדרין 1.12%   קופצת לאחר שאתמול פרסמה קבוצת דלק דלק קבוצה 0.03%  הצעת רכש עבור 10% מהמניות של החברה תמורת 237.5 מיליון שקל. בכך, היא מבקשת להגדיל את השליטה בחברה, בה היא מחזיקה בכ-53.5% מהמניות, לאחר שלפני קצת פחות משנתיים היא רכשה את השליטה בה מידי דיסקונט השקעות (דסק"ש) תמורת 250 מיליון שקל. במידה ובעלי המניות יענו להצעה, דלק תרכוש את המניות במחיר של 237.5 שקל למניה, המשקף אפסייד של 18% על שער הבסיס של המניה הבוקר. בכך, צופיה דלק להגדיל את אחזקותיה בחברה לשיעור של 63.1%.

מי שעוד מטפסת היא מניית קבוצת גאון גאון קבוצה 1.81%  שסיימה את הרבעון הרביעי עם הכנסות של כ-190 מיליון שקל, עליה של כ-41% לעומת כ-134.4 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנת 2023. בשורה התחתונה, רשמה החברה מעבר לרווח נקי של כ-12.3 מיליון שקל (כ-10.8 מיליון שקל מיוחס לבעלי המניות), בהשוואה להפסד של כ-2.2 מיליון ברבעון המקביל בשנת 2023 (כ-2.3 מיליון שקל מיוחס לבעלי המניות). 

• צחי אבו: "אנחנו לא חברת נדל״ן מניב קלאסית, כל נכס אצלנו עובר השבחה"
• נאייקס: ההכנסות והרווח מתחת לציפיות - אבל התחזית מעודדת
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• נייס התרסקה 18%, אורבניקה 12% וקסטרו 10% - נעילה אדומה...

בינתיים, החדשות הגדולות ביותר של היום מגיעות מכיוונה של לשכת ראש הממשלה, לאחר שהמשטרה עדכנה הבוקר, כי עצר ה לחקירה שני חשודים בפרשת קאטר-גייט. בהמשך דווח כי החשודים הם יועצו של ראש הממשלה יונתן אוריך, ואלי פלדשטיין, ששימש כדובר בשלכתו. על פי החשדות שהותרו לפרסום עד כה, מיוחסים לשניים עבירות של מגע עם סוכן זר, שוחד והפרת אמונים. היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, אישרה לזמן לעדות את ראש הממשלה בנימין נתניהו, אותה הוא ימסור עוד היום.

 למרות שעל פניו, לאירוע לא צפויה להיות השפעה ישירה על הבורסה הוא הפך מאז פרסומו לתחום עימות נוסף בעימות הפנימי שמלווה אותנו בשלוש השנים האחרונות. על כן, יתכן ולהתפתחויות בעניינו עשויות להיות בעתיד השפעות על הבורסה המקומית. מצד אחד, נתניהו כינה את הפרשה "פייק ניוז", וטען כי "הדיפ-סטייט בשירות השמאל משתמש באופן מעוות במערכת המשפט כדי לסכל את רצון העם". מצד שני, יש הטוענים כי החשדות החמורים הם עדות נוספת לאופן שבו מנוהלת לשכת ראש הממשלה. לכך, ניתן גם לצרף את הטענה של ראש השב"כ, רונן בר, כי החקירה בה לקח חלק הארגון שבראשו הוא עומד, היא אחת הסיבות שבגינה הוחלט לפטרו, וטען שההחלטה "טבולה בניגוד עניינים".

השווקים מתכוננים ל"יום השחרור"

יש כאלו שעדיין לא מבינים את האירוע, כנראה שאף אחד לא מבין עד הסוף כי אף אחד חוץ מטראמפ וצוותו לא יודעים מה צפוי "ביום השחרור". אבל זאת יכולה להיות תחילתה של מלחמת סחר סוערת במיוחד. הבעיה במלחמה כזו שהיא לא רק מעלה מחירים היא גם משנה כמויות. ברגע שהמחירים לצרכנים משתנים, הביקוש משתנה, הכמויות הנמכרות משתנות. ההתחלה של מלחמת סחר היא תוהו ובוהו - איך מפעל יידע כמה לייצר? כמה יקנו? הכמויות יכולות לרדת דרמטית; יכולות, אם זה מפעל בארה"ב דווקא לעלות מאוד, הכל לא ידוע ולא צפוי.

ככל שהעסק גדול יותר, גלובלי יותר ומגוון יותר, כך התנודות בו צפויות להיות מקזזות וקטנות יותר, אבל יש כאן הרבה סימני שאלה. משקיעים מבינים דבר אחד - אי הוודאות עלתה. הם לא יודעים מה יקרה, הם יודעים שלהשקיע במניות כעת זה יותר מסוכן, וכשזה נכנס למשוואה, המניות יורדות, וזה אפילו לפני שיודעים מה השפעה.

יכול להיות שיהיה הפוך על הפוך - שהמכסים יהיו מדורגים וניתנים לעיכול ואז אולי אפילו השווקים יתקנו. סיפרנו לכם כאן על "טראמפ פוט" - חמש סיבות להמשך ירידה בשווקים וסיבה אחת לחזרה לעליות. נחכה ליום רביעי, ובינתיים השוק שלנו צפוי היום בעיקר להסתכל מסביב ולהגיב, כשבמקביל יהיו הדוחות של הדקה ה-90.

בינתיים, על רקע ירידות השערים בסוף השבוע בוול סטריט, הדולר מתחזק ב-0.9%. ברקע, העובדה שכאשר השוק האמריקאי יורד, המוסדיים רוכשים דולרים (דרך חוזים ואופציות) כדי לקזז את הירידה בחשיפה הדולרית, מה שמביא כמובן לעליה במחירו.

דולר שקל רציף 0.35%                                         

מחזור המסחר מסתכם כעת ב-1.8 מיליארד שקל

אורביט אורביט 0%  דיווחה היום על קבלת הזמנות מאינטגרטור בטחוני גדול לאספקה של מערכות עקיבה מדויקת וחלקי חילוף בשווי כולל של כ-2.1 מיליון דולר. אספקת המערכות וחלקי החילוף צפויה ב-2026-2025.

חברת אדגר אדגר -2.46%  פרסמה היום את תוצאותיה הכספיות ל-2024, המשקפות יציבות פיננסית על רקע האתגרים הקיימים בכלכלה העולמית. הכנסות החברה מהשכרת נכסים עמדו על כ-338 מיליון שקל, לעומת 320.8 מיליון שקל ב-2023. עם זאת, החברה דיווחה על מעבר להפסד של 84.8 מיליון שקל ב-2024, לעומת רווח של 121.3 מיליון שקל בשנה שקדמה לה.

נופר אנרגיה נופר אנרג'י -1.2%   פרסמה גם היא את תוצאותיה לשנת 2024, בהן הציגה זינוק חד בתוצאות הפיננסיות וצמיחה דרמטית בהיקפי הפעילות: הכנסות החברה מייצור חשמל גדלו לכ-623 מיליון שקל, זינוק של כ-66% ביחס לאשתקד. במקביל ה-EBITDA ממכירת חשמל גדלה ל-445 מיליון שקל, גידול של 60% ביחס ל-2023. עליית ההכנסות וה-EBITDA מיוחסת לפרויקטים חדשים שחוברו. יצוין כי, כ-73% מסך ההספק המחובר של החברה מחזיק בתעריף מובטח לטווח ארוך של כ-16 שנים בממוצע.

חברת הבנייה והתשתיות דניה סיבוס דניה סיבוס -0.55%    זכתה במכרז לתכנון והקמה של קריית הממשלה ובית המשפט בעפולה, בפרויקט שעלותו צפויה לעמוד על כ-500 מיליון שקל. הפרויקט כולו צפוי להתפרש על שטח של כ-22,000 מ"ר, כולל חניון תת קרקעי ל-200 רכבים, ודניה תממן אותו חלקית. העבודות צפויות להימשך כ-3 שנים ובסופן יימסרו המתחמים למדינת ישראל.

איך משקיעים בתקופה כזו? השקעות דפנסיביות

משקיעים בתקופה כזו יכולים לא לעשות כלום וזה נכון במיוחד אם מדובר על השקעה לטווח ארוך, יכולים להוריד פוזיציה אם הם רוצים לישון טוב בלילה, יכולים להגדיל פוזיציה בירידות - אם הם אמיצים, אבל אף אחד לא מבטיח להם שזה נכון להיות אמיץ כעת, ויכולים לבחור את המניות הדפנסיביות - מניות שלכאורה יש להם רצפה, שהן יורדות פחות מאחרות.

כולם מדברים על מניות דפנסיביות שהן מניות בתחומים יציבים - מניות בריאות ותרופות ומניות ביטחוניות. זה נכון לרוב התקופות, אבל מניות ביטחוניות בחודשים האחרונים דווקא מוכיחות הפוך - תראו מה קורה ללוקהיד מרטין שאילון מאסק נושף בעורפה ומדגיש כי מדובר בחברה ששייכת לעולם הקודם. "במקרה" היא איבדה חוזה גדול, "במקרה" היא צנחה ב-30% מהשיא, "במקרה" פתאום כולם מבינים שהמלחמה הבאה היא לא מלחמה של מטוסי קרב. 

גם תחום התרופות שנחשב דפנסיבי סופג - קבוצה של "מהפכנים" עם דעות קיצוניות על עולם הבריאות והתרופות השתלטה על משרד הבריאות. זה לצד קיצוצים גדולים של מאסק וצוות DOGE מהווים איום גדול על התחום. 

אז שני תחומים שנחשבו מאוד דפנסיביים כבר פחות רלבנטיים. יש עוד תחום - קמעונאות מזון, רשתות מזון. אלא שגם כאן יש בעיה. הצרכן האמריקאי נפגע כלכלית, הוא רוכש פחות ולא רק ברכישות של מותרות. אז מה נשאר מהדפנסיבי? 

אין כבר דפנסיבי שהוא מגזר-סקטור. בעצם, אולי יש - אבל זה לא ברור ומוצק. יש דפנסיביות שקשורה למניות ספציפיות. תחפשו את המניות שיש להם כרית מזומנים גדולה והן מרוויחות, יש כבר לא מעט חברות שנסחרות קרוב למזומנים שלהם.

מזומנים זה לא בהכרח הבטחה לכך שמניות לא ירדו, יש גם מניות שנסחרות מתחת למזומנים שלהן, אבל זה סוג של "מחסום" כי חברה אמורה להיות שווה מעל המזומנים שלה אם יש לה פעילות רווחית וזה התנאי הבא - מניה שנסחרת מתחת למזומנים אבל מפסידה ושורפת כסף יכולה להגיע מהר מאוד למצב שהיא תיסחר מעל המזומנים כי המזומנים נשרפים. השאלה מה קורה בעסק. אם אתם מוצאים חברה רווחית שמייצרת מזומנים ומנגד יש לה כרית מזומנים גדולה, זה יכול להיות מעניין לתקופה הזו - סוג של מניה דפנסיבית.

מניית פריון המוכה שקרסה במעל 80% בשנתיים, יכולה להיחשב כזאת - היא נסחרת מעט מעל המזומנים והיא מרוויחה בנונגאפ. הבעיה שלה היא השוק - שוק הפרסום בדיגיטל המתעתע. אם אתם מאמינים שאחרי שנתיים קשות היא הגיעה להתייצבות עסקית אז היא יכולה להיות מעניינת, אם לא - אז יכולה להיות עוד דרך למטה.