ההכנסות עלו אך החברה עברה להפסד - סיכום 2024 של אדגר
על פי הדו"חות, הסכום הכולל של הכנסות החברה מהשכרת נכסים עלה ל-338 מיליון שקל בשנה שעברה, לעומת 320.8 מיליון שקל ב-2023. עם זאת, החברה דיווחה על הפסד של 84.8 מיליון שקל ב-2024, לעומת רווח של 121.3 מיליון שקל בשנה שקדמה לה. סך הנכסים של החברה ירד במעט
ל-5.49 מיליארד שקל, לעומת 5.65 מיליארד שקל ב-2023
אדגר השקעות ופיתוח אדגר -2.46% פרסמה היום את תוצאותיה הכספיות ל-2024, המשקפות יציבות פיננסית על רקע האתגרים הקיימים בכלכלה העולמית. החברה, המתמחה בנדל"ן מניב, הציגה עלייה מסוימת בהכנסות לצד הפסד חשבונאי, אך הציגה נתונים המצביעים על המשך פיתוח וצמיחה בפורטפוליו הנכסים שלה.
על פי הדו"ח, הסכום הכולל של הכנסות החברה מהשכרת נכסים עלה ל-338 מיליון שקל בשנה שעברה, לעומת 320.8 מיליון שקל ב-2023. עם זאת, החברה דיווחה על הפסד של 84.8 מיליון שקל ב-2024, לעומת רווח של 121.3 מיליון שקל בשנה שקדמה לה. החברה ציינה בדו"ח שלה כי ההפסד נובע בעיקר מהפרשי הצמדה למדד ושערי חליפין, וכן משינויים בהערכת שווי הנכסים. נתון ה-NOI (הרווח התפעולי נטו מנכסים) הגיע ל-300.1 מיליון שקל - עלייה מ-286 מיליון שקל ב-2023. החברה צופה NOI שנתי של 310-300 מיליון שקל השנה. גם ה-EBITDA (רווח לפני פחת, מסים והוצאות מימון) עלה מ-233.2 מיליון שקל ב-203 ל-248.4 מיליון בשנה שעברה.
סך הנכסים של החברה ירד במעט ל-5.49 מיליארד שקל ב-2024, לעומת 5.65 מיליארד שקל בשנה שקדמה לה. ההתחייבויות השוטפות של החברה הגיעו ל-838.9 מיליון שקל - ירידה מ-1.005 מיליארד שקל, ואילו ההתחייבויות לזמן ארוך עלו ל-3.25 מיליארד שקל. תיק הנכסים של אדגר מתפרש על פני ארבע מדינות מרכזיות: ישראל, קנדה, פולין ובלגיה. שיעור התפוסה של הנכסים נותר גבוה, כשבישראל הוא הגיע ל-95%, בפולין 83%, בקנדה 85% ובבלגיה 88%. שווי הנדל"ן להשקעה של החברה מסתכם בכ-4.385 מיליארד שקל.
החברה ממשיכה לפתח את פעילותה בתחום מרכזי הנתונים (Data Centers), כשהיא פועלת לקבלת היתר להשלמת חוות שרתים במתחם Adgar Data Center שבפתח תקווה, בעלת הספק מתוכנן של כ-14 מגה-ואט. בנוסף, החברה מקדמת כמה פרויקטים משמעותיים, בהם פרויקט Liberty Village בטורונטו שבקנדה, הכולל זכויות בנייה בהיקף של 64 אלף מ"ר; ופרויקט מגורים ומשרדים בוורשה, פולין, בשטח כולל של 42.7 אלף מ"ר. אדגר גם משקיעה בפיתוח מתחם חללי עבודה חדש שלה בראש העין, שמתוכנן לצמוח בעוד 1,600 מ"ר לאור הביקוש הגבוה. כמו כן, הושלמה בניית פרויקט חללי עבודה בבניין אדגר Brain Embassy בתל אביב, המשתרע על 5,000 מ"ר.
- אדגר: רווח נקי של 25.7 מ' שקל; FFO ירד ב-3.5% והסתכם בכ-30.3 מ' שקל
- מנכ"ל אדגר: "קיבלנו כפול מהשווי בספרים על קרקע בטורונטו - זו רק ההתחלה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
היחס בין החוב לשווי הנכסים (LTV) הגיע בשנה שעברה ל-33%, לעומת שווי החוב המובטח של החברה שהסתכם ב-21 מיליון יורו. התשואה המשוקללת בתפוסה מלאה הגיעה ל-7.4%. יתרת המזומנים של החברה ניצבת על 175 מיליון שקל, ויש לה 319 מיליון שקל בנכסים לא משועבדים. החברה גם מחזיקה במסגרות אשראי בלתי מנוצלות בסכום של 698 מיליון שקל. לאדגר יש חוב מובטח של 405 מיליון שקל - נתון שעשוי להצביע על יציבות פיננסית.

אופנהיימר: "אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים"; מעלה מחיר יעד
אופנהיימר מעלה מחיר יעד לאלביט ל-550 דולר, אפסייד של כ-10% ומציין כי: "היתרון במזרח אירופה הולך ומעמיק, אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים חזקים מאוד בשוק הישראלי"
אופנהיימר מפרסמת סקירה עדכנית על אלביט מערכות אלביט מערכות -5.23% לאחר פרסום הדוחות, ומחדדת את המסר שהביקושים לטכנולוגיה ביטחונית באירופה ובישראל אינם זמניים (זאת לאור העובדה כי ישראל מתכוננת למלחמה נוספת עם איראן ועם מדינות עוינות אחרות, כלשונם), אלא שינוי עומק בשוק שממשיך למצב את אלביט כשחקנית שמספקת פתרונות למדינות ללא תעשייה ביטחונית מקומית. על רקע המגמה הזו, בבית ההשקעות מעלים את מחיר היעד למניה ל-550 דולר ומשאירים את ההמלצה על "תשואת יתר".
האנליסטים מציינים כי הדוחות של אלביט הציגו רבעון חזק מבחינת רווחיות ושיפור תפעולי. הרווח המתואם היה גבוה מהתחזיות, ושיעור הרווח התפעולי המתואם עלה ל-9.7%, שיפור של כ-150 נקודות בסיס לעומת השנה שעברה. מנגד, ההכנסות היו מעט מתחת לצפי, אך עדיין צמחו לשיא של 1.92 מיליארד דולר. באופנהיימר מדגישים כי השיפור ברווח הנקי ושיעור המס הנמוך מצביעים על התייעלות תפעולית שמאפשרת למנף את הגידול בפעילות.
הפער הגדול נמצא בצבר ההזמנות, שממשיך להיות אחד החזקים בתעשייה: 25.2 מיליארד דולר, עוד לפני עסקת הענק שדווחה אתמול. על פי אופנהיימר, הצבר ימשיך לתמוך בצמיחה דו ספרתית בשנים 2026-2025, עם תרומה ברורה של מזרח אירופה, שם אלביט נהנית מיתרון מבני. “מדינות כמו אלבניה, דנמרק וסרביה, שאין להן תעשייה ביטחונית מקומית, הופכות את אלביט לספק טבעי”. בנוסף, המתיחות מול רוסיה והתחייבויות נאט"ו להגדלת ההוצאה הביטחונית הופכות את הביקוש למערכות קרקע, חימושים, תקשוב ואלקטרו אופטיקה ליציב ומתמשך.
הסקירה מתייחסת גם לעסקה הגדולה בהיקף 2.3 מיליארד דולר שעליה דיווחה אלביט אתמול. לפי הערכת אופנהיימר, ההסכם ככל הנראה משקף שיתוף פעולה אסטרטגי בין ישראל למדינה ממזרח אירופה (ההשערה עלתה גם כאן בביזפורטל - אלביט בעסקת ענק של 2.3 מיליארד דולר, אבל מה לא נחשף?) ככל הנראה אחת המדינות שבהן כבר קיימות רכישות משמעותיות של החברה. לדברי האנליסטים, העסקה כוללת מערכות יבשה, רחפנים ומערכות שליטה ובקרה, וצפויה לייצר תרומה ניכרת להכנסות בשנים הקרובות. "מדינות מזרח אירופה יישארו הרבה יותר פתוחות לרכש ישראלי לעומת מערב אירופה, וזה אחד ממנועי הצמיחה המשמעותיים של אלביט לשנים הקרובות", נכתב.
- מנכ"ל אלביט: "פרויקט הלייזר חשוב, אבל הוא לא היחידי, יש לנו מספר מנועי צמיחה קדימה"
- אלביט: הרווח מעל הצפי, ההכנסות מעט מתחת; הצבר ממשיך לגדול
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנקודת מבט תפעולית, אופנהיימר מציינים כי אלביט מציגה שיפור כמעט בכל החטיבות, עם צמיחה של 41% בחטיבת היבשה, עלייה דו ספרתית בחטיבות הסייבר וה-C4I, ויציבות בחטיבת ESA לאחר תקופה חלשה יותר. במצטבר, מדובר בתמהיל שמאפשר לחברה לשמור על חוסן גם בזמן תנודתיות אזורית בשווקים כמו אסיה-פסיפיק, שם נרשמה ירידה מסוימת ברבעון.
משה סבוסקי, סמנכ"ל הכספים של שפיר הנדסה, צילום: יח"צשפיר הנדסה: עלייה של 15% בהכנסות, הרווח הנקי קפץ ל-60 מיליון שקל
חברת התשתיות מציגה שיפור ברווחיות ברוב תחומי הפעילות ומקדמת מכירת חלק ממגזר הזכיינות למוסדיים
שפיר הנדסה, מחברות התשתיות והתעשייה הגדולות בישראל, מסכמת את הרבעון השלישי ומציגה גידול בפעילות כמעט בכל ענפי הליבה שלה. שפיר הנדסה -2.5% פועלת במגוון תחומים, בהם תעשייה כבדה, ביצוע פרויקטי תשתית, ייזום נדל"ן למגורים, זכיינות בתחבורה ופעילות לוגיסטית, ובמקביל ממשיכה להרחיב את פעילותה גם בשוק הדיור המוגן והתחדשות עירונית.
הכנסות החברה ברבעון עלו ל-1.57 מיליארד שקל, עלייה של 15% לעומת הרבעון המקביל ב-2024, אז עמדו על כ-1.36 מיליארד שקל. הרווח הנקי הגיע ל-60 מיליון שקל, כאשר הרווח המיוחס לבעלי המניות הסתכם ב-57 מיליון שקל, זינוק ביחס ל-16 מיליון שקל בלבד ברבעון המקביל. גם הרווח התפעולי הציג שיפור והגיע ל-154 מיליון שקל, לעומת 122 מיליון שקל בתקופה המקבילה.
במגזר התעשייה נרשמו הכנסות של 672 מיליון שקל, עלייה של 5% הנובעת בעיקר מגידול בכמויות שנמכרו. רווח המגזר עלה ל-115 מיליון שקל, עלייה של 11% לעומת השנה שעברה. מגזר התשתיות המשיך להיות אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים, עם הכנסות של 595 מיליון שקל - עלייה של 33% ברבעון, על רקע האצת ביצוע הפרויקטים, במיוחד בקו הסגול של הרכבת הקלה. הרווח במגזר זה עלה ל-46 מיליון שקל לעומת 27 מיליון שקל ברבעון המקביל.
מגזר הנדל"ן תרם הכנסות של 120 מיליון שקל, לעומת 81 מיליון שקל בתקופה המקבילה, עלייה שמגיעה בעיקר מתחילת שיווק של פרויקטים חדשים. רווח המגזר עלה ל-36 מיליון שקל, בהשוואה ל-26 מיליון שקל אשתקד. במגזר הזכיינות נרשמה ירידה קלה בהכנסות - 77 מיליון שקל לעומת 83 מיליון שקל בשנה שעברה - בעקבות הכנסות חד פעמיות שנרשמו אז. הרווח במגזר זה הסתכם ב-20 מיליון שקל. פעילות השילוח והלוגיסטיקה הציגה הכנסות של 107 מיליון שקל לעומת 118 מיליון שקל בשנה הקודמת, והרווח עמד על 9 מיליון שקל.
- בפרמיה על השווי בספרים: שפיר מכניסה מוסדיים להשקעה בפרויקטי זכיינות
- מכה למשפחת שפירא: בית המשפט דחה ערעור על חיוב מס של עשרות מיליונים - "ניסיון לצבוע את המניות נכשל"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לאחרונה חברת הדירוג מעלות שיפרה את אופק הדירוג של שפיר מ"שלילי" ל"יציב", בין היתר בשל הערכה לירידה עתידית במינוף. בנוסף חתמה שפיר על מזכר הבנות עם גופים מוסדיים למכירת 33.5%-38.5% מהזכויות במגזר הזכיינות לפי שווי של 9-10 מיליון שקל לכל 1%.
