בתקופה של זעזועים בשוק המניות, כפי שאנחנו חווים בשבועות האחרונים, נראה לפעמים שהכל שחור (או אדום) ועדיף להתרחק מהשקעה במניות ולהפנות את החסכונות לאפיקים סולידיים יותר עם פחות סיכון. ייתכן שזו החלטה נכונה נקודתית למצב שוק כזה או אחר, אבל בטווח הארוך זה מתברר פעם אחר פעם כהחלטה שגויה. בהשקעות ארוכות טווח אין מתחרים למניות, גם סדרת הטורים האחרונה על קרנות נאמנות מעלה את אותה מסקנה.

בשבועות האחרונים בדקנו את התשואה ב-15 השנים האחרונות - מתחילת שנת 2010 עד סוף שנת 2024. מדובר בטווח ארוך מהרגיל. בדרך כלל אנחנו מתמקדים ב-3 עד 5 שנים כטווח ארוך, ורבעון או שנה כטווח קצר. המטרה הייתה לראות לאיזה ממוצע שנתי ההשקעות ארוכות הטווח מתכנסות, למרות אינסוף משברים, מהפכים, שווקים דוביים ושוריים שחלו פה ב-15 השנים האחרונות. 

לטורים קודמים:

>>> קרנות מנייתיות: מהי התשואה השנתית הממוצעת ב-15 השנים האחרונות?

>>> קרנות מעורבות: מהי התשואה השנתית ממוצעת ב-15 השנים האחרונות?

• רבעון שלישי כספיות: הטובות והגרועות ביותר
• קרנות אג"ח רבעון שלישי: איך אפשר להפסיד כשכל אפיקי האג"ח עולים?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

נזכיר שוב את שיטת הבדיקה: בדקנו את התשואה השנתית הממוצעת של קרנות נאמנות שפועלות ברציפות משנת 2010 ללא שינוי מדיניות לפי סקטורים: קרנות מנייתיות (וגמישות), קרנות מעורבות (אג"ח ומניות ביחסים שונים), ובטור הנוכחי, קרנות אג"ח. תנאי נוסף היה נכסים מנוהלים של לפחות 50 מיליון שקל בשלב הנוכחי. הצבענו גם על הבעייתיות שבצורה הבדיקה הזו - לא נלקחו בחשבון קרנות שנסגרו במהלך התקופה, וכן קרנות עם ביצועים גרועים שאיבדו נכסים ולא הגיעו לרף ה-50 מיליון שקל. ההטיות האלו אמורות באופן כללי לעוות את הממוצע כלפי מעלה. כלומר, מה שקיבלו המשקיעים בפועל בממוצע בהשקעות בקרנות נאמנות בשנים האחרונות כנראה נמוך יותר ממה שמוצג בטבלאות. בנוסף, לא נלקחו בחשבון התנודות בכמות הנכסים המנוהלים שמשפיעות אף הן על הביצועים. חשוב להעיר גם שעל אף שהמדיניות הרשמית של הקרנות שנבדקו לא השתנתה ב-15 השנים האחרונות, לא מעט מהנפשות הפועלות בוודאי התחלפו, והאנשים שמנהלים את הקרנות עכשיו, מן הסתם, אינם אותם אנשים שעשו זאת לפני 15 שנה. למרות כל ההטיות האלה, נראה שהבדיקה בכל זאת חשובה כיון שהיא נותנת אינדיקציה כללית לתשואות פוטנציאליות ממוצעות בטווח הארוך מאד. 

נתחיל מהשורה התחתונה. כאמור בפתיחה - אין מה להשוות השקעה במניות לאפיקים אחרים. הנה טווח התשואות השנתיות הממוצעות לפי סקטורים:

קרנות גמישות: בין 9.25% ל-7.58%.

קרנות מנייתיות: בין 11.19% ל-4.9% (למעשה הקרן הגרועה ביותר היא יוצאת דופן, הקרן השניה הכי גרועה עם 7.07%, כך שניתן לומר שהממוצע הוא בין 7% ל-11% בקרנות המנייתיות).

קרנות מעורבות: בין 7.52% ל-0.91%.

השבוע בדקנו את קרנות האג"ח, וכפי שנראה בהמשך הממוצע הוא: 

קרנות אג"ח: בין 4.67% ל-1.86%. 

לפני שניכנס לפרטים של קרנות האג"ח רואים שקרן האג"ח הטובה ביותר רחוקה מאד מקרן המניות (השניה) הכי גרועה. גם הקרנות המעורבות רחוקות על פי רוב מהביצועים של הקרנות המנייתיות. כלומר בטווח הארוך המניות הן ההשקעה הטובה ביותר למרות ירידות משמעותיות בדרך. 

• האם עדיף להיות משקיע פאסיבי או אקטיבי? הנתונים מפתיעים
• סיכום תשפ"ה בקרנות הנאמנות: היקף נכסים שובר שיא
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• האם עדיף להיות משקיע פאסיבי או אקטיבי? הנתונים מפתיעים

קרנות אג"ח

סך הכל 18 קרנות אג"ח מכל הסוגים עונות על הקריטריונים. קרנות האג"ח מתחלקות לאג"ח מדינה, אג"ח קונצרני, ואג"ח כללי (שכולל את שני הקודמים). בנוסף, לקרנות שמשקיעות באג"ח קונצרני בעל סיכון גבוה יותר מוסיפים סימן קריאה בשם. לשם הנוחות חילקנו את 18 הקרנות לשתי טבלאות.

מבט כללי על טור דמי הניהול מעלה שעל פי רוב הקרנות הוותיקות נמצאות בטווח הגבוה של דמי הניהול בקרנות האג"חיות. כך יוצא שדמי הניהול אוכלים כחמישית עד רבע מהתשואה השנתית הממוצעת. 

כפי שניתן לראות, התשואות נמוכות למדי ורק 4 קרנות עוברות את רף ה-4% לשנה. גם אלו נדרשות ל"שלם" בסיכון מסוים שהן לוקחות, שכן כולן עם סימן קריאה בשמן. בנוסף, רוב הקרנות המובילות הן קרנות אג"ח חברות והמרה, שוב, קרנות בעלות פרופיל סיכון מעט גבוה יותר. הקרן הראשונה ללא סימן קריאה, של אלטשולר שחם, נמצאת רק במקום ה-6 וגם היא בתחום האג"ח חברות והמרה. היא הקרן היחידה בין 9 המובילות שאין לה סימן קריאה בשם. 

כל הקרנות בחצי הנמוך של הטבלה הן ללא סימן קריאה למעט אחת. הקרן הגרועה ביותר היא זו של אג"ח מדינה. מסקנה נוספת שעולה מהטבלה היא שכשאין סימן קריאה קרנות האג"ח חברות לא טובות יותר מאג"ח הכללי. מעניין לראות שלאלטשולר שחם לא מעט קרנות. מדובר באחד מבתי ההשקעות הוותיקים בארץ, שהוקם עוד בשנות התשעים של המאה הקודמת. למרות שמבחינת ביצועים ישנם לא מעט עליות וירידות לבית ההשקעות הוותיק, לפחות הקרנות שלו שומרות על יציבות מבחינת מדיניות ההשקעה.

אם נסכם אם שתי הטבלאות ניתן לומר שבמקרה של קרנות עם סימן קריאה ניתן לצפות לתשואה שנתית ממוצעת של בין 3.5% ל-4.5%, ובקרנות ללא סימן קריאה לתשואה שנתית ממוצעת של בין 2.5% ל-3.5%. המשקיע צריך לשאול את עצמו האם תשואה כזו בטווח הארוך מספקת אותו, או שמא עליו להעלות את רמת הסיכון ולהפנות חלק גדול יותר מחסכונותיו לאפיק המנייתי.