השווקים הפיננסיים בוול סטריט ממשיכים ליפול והשאלה אם זה יימשך. לאף אחד אין תשובה, אבל אנחנו מרכזים כאן את הסיבות האפשריות להמשך שוק דובי  וסיבות גם להיפוך מגמה, ביניהן סיבה אחת שבוול סטריט סבורים שהיא יכולה להיות בעלת ההשפעה הגדולה ביותר על השווקים. יש סיבות לכאן ולכאן, אבל מה שבטוח הוא שהשוק הופך למסוכן וטריקי יותר. נתחיל בחמש סיבות לירידה בשווקים ונעבור לסיבות לה 

1. ירידה בביטחון הצרכנים: הסמן המוקדם של האטה

מדד ביטחון הצרכנים, צנח במרץ לרמה של 92.9 – הנמוכה ביותר מאז 2021. ירידה זו משקפת תחושת חוסר ודאות בקרב האמריקאים לגבי מצב הכלכלה, מה שמתורגם ישירות לתחזית חלשה יותר להוצאות הצרכנים. כאשר הצרכנים חשים חוסר ביטחון, הם נוטים לצמצם את ההוצאות, במיוחד על מוצרים ושירותים לא-חיוניים. מגזר הצריכה הלא-חיונית ב-S&P 500 כבר חווה ירידה של 13% מתחילת השנה, מעל הירידה במדד המרכזי  שאיבד מתחילת השנה כ-5%.  החשש הוא שהכלכלה האמריקאית המונעת על ידי צריכה פרטית (כ-70% מהתמ"ג האמריקאי) עלולה להיקלע לקיפאון אם הצרכנים ימשיכו להדק את החגורה וזה יתבטא כמובן ברווחי החברות ובמחירי המניות. 

השפעת הירידה בביטחון הצרכנים חורגת מעבר למגזר הלא-חיוני ומשפיעה על השוק כולו. כאשר הצריכה הפרטית נחלשת, חברות בסקטורים נוספים נאלצות להתמודד עם ירידה בהכנסות, מה שמוביל לקיצוץ בתחזיות הרווחים וללחץ על מחירי המניות.

2. לחץ על מגזר הצריכה הלא-חיונית: טסלה כסמל, אך לא הסיפור היחיד

מגזר הצריכה הלא-חיונית נמצא תחת לחץ משמעותי וזה בולט כאור גם בשוק המניות. כמות השורטים על מניות המגזר בעלייה משמעותית וכך גם הפוזיציות שמנבאות ירידה באופציות על המגזר. כלכלנים מסבירים שזה לצד התוצאות בפועל ונתוני המאקרו מבטאים סימנים ברורים לסנטימנט דובי בקרב המשקיעים.

• סין וארה"ב פותחות סבב שיחות חדש - המאמץ להימנע מהסלמה לפני מפגש הפסגה
• המתיחות בין ארה"ב לסין משפיעה על שוק הסחורות והקדמה הטכנולוגית
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

טסלה, בעלת משקל של 15% במדד הזה והנפילה שלה במעל 40% תורמת כחצי מהתשואה השלילית של המגזר מתחילת השנה, אך הירידה אינה מוגבלת לה. כשני שליש ממניות המגזר רשמו ירידות.

3. סביבה מאקרו-כלכלית מאיימת: מכסים וציפיות לירידה ברווחים

הסביבה המאקרו-כלכלית מוסיפה להיות מאתגרת - הכרזות על מכסים צפויות לפגוע במגזרים התלויים בהכנסות מחו"ל. לעומת זאת, מגזרים מקומיים ואנטי-מחזוריים (Counter-Cyclical) כמו ביטוח ושירותי בריאות נהנים מיציבות הצפויה ברווחים. 

החשש הגדול הוא מהמכסים שלמעשה מבטאים אי וודאות גדולה לצד שינויים צפויים בהיקפי הייבוא והיצוא. לא ניתן עדיין להעריך את ההיקפים, אבל ברגע שמוטלים מכסים ויש מכסי תגובה כל המשחק משתנה - המחירים כבר לא בשליטה של היצרן או היבואן ולכן הביקוש והרכישות בפועל הם נעלם גדול. למשל - כמהה טויוטות ימכרו בארה"ב עם המכסים יעלו ב-25%? זו יכולה להיות ירידה של 20%, אבל זו יכולה גם להיות ירידה של 50%. בירידה כזו מי מיצרניות הרכב יצטייד במלאי? מי יתכנן עלייה בהיקף היייצור? החברות האלו יחכו להחלטות וידיעה ברורה, ובינתיים הם יעצרו וידחו הזמנות מספקים. זו תעשייה גדולה - הספקים שלהם הם חברות ענק שהם בעצמם יעצרו הזמנות מספקים וכך בעצם תהיה תגובת שרשרת שתפעל בכל התחום של רכבים וזו רק דוגמה. זה קורה בכל תחום שבו צפויה מלחמת סחר. 

• ממשל טראמפ דוחף לקצר את זמני חיבור מרכזי המידע לרשת החשמל
• טסלה אחרי הדוחות: האנליסטים חלוקים והמניה נחלשת
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• 10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?

4. מכפילי רווח גבוהים: תמחור יקר ביחס להיסטוריה

מכפיל הרווח (P/E) של ה-S&P 500 נותר גבוה באופן יחסי לעבר, מה שמעיד על תמחור יקר שעשוי להוות סיכון למשקיעים. מכפיל הרווח  על בסיס הרווחים של 12 החודשים האחרונים (TTM) עומד על 27.80, על פי נתוני , לעומת ממוצע היסטורי של כ-19.4 מאז 1971. גם מכפיל ה-Shiller CAPE, המבוסס על רווחים ממוצעים מתואמי אינפלציה של 10 שנים, עומד על 34.75 – רמה שנראתה בעבר רק בזמנים של בועות, כמו לפני קריסת הדוט-קום ב-2000. תמחור זה מרמז על אופטימיות מוגזמת של השוק לגבי צמיחה עתידית, שאולי אינה מוצדקת לאור הנתונים הכלכליים הנוכחיים. גם המכפיל רווח העתידי העומד על כ-22-23 גבוה ביחס לעבר. 

המשמעות של מכפילים גבוהים היא כפולה: ראשית, הם מגבילים את הפוטנציאל לעליות נוספות במחירי המניות ללא צמיחת רווחים משמעותית; שנית, הם מגדילים את הסיכון לתיקון חד אם הציפיות לא יתממשו.

5. ירידה בצמיחה: נתוני הפד מראים האטה מתמשכת

נתוני התמ"ג האחרונים מהפדרל ריזרב, מצביעים על האטה בצמיחה הכלכלית, עם תחזיות שהצמיחה ברבעון הראשון של 2025 תהיה כמעט שטוחה. הצמיחה השנתית על פי הפד תהיה 1.7% לעומת תחזית קודמת ל-2.5%. צמיחה זה מרכיב גדול בתמחור המניות, משקיעים מוכנים לשלם על צמיחה פרמיה גדולה כי הרווחים העתידיים יגדלו. ככל שקצב הצמיחה יורד, ההשפעה על מחירי המניות תהיה דרמטית יותר. הצמיחה של הפד' של הכלכלה בכלל היא אולי נראית מאוד רחוקה מהצמיחה של חברות ספציפיות, אבל בסוף שסוכמים את כל שוק המניות הרי שצמיחת החברות בו אמורה להיות בקורלציה עם הצמיחה במאקרו.

לכן, התחזית של ירידה בצמיחה מדאיגה, והיא כבר מתבטאת בהפחתת תחזיות צמיחה לחברות ספציפיות ולסקטורים מסוימים. ככל שהירידה תימשך יהיה לה אפקט שלילי משמעותי על המניות. 

סיבה אחת לחזרה לעליות: "טראמפ פוט" והשפעתו על השווקים

מול חמש הסיבות להמשך ירידה, יש כמה סיבות לחזרה לעליות - למשל, העובדה שלמרות החריקות, אנחנו בעיצומה של מהפכה טכנולוגית ענקית שצפויה להגדיל את רווחי החברות. אבל נראה שהגורם שהכי משפיע על השווקים לטוב ולרע הוא טראמפ. 

המשקיעים זוכרים מהקדנציה הקודמת של טראמפ את מה שמכונה "טראמפ פוט" – טראמפ רואה בשווקים מדד מרכזי להצלחתו וכאשר השוק יורד, נופל הוא יכול בקלות יחסית לשלוף שפן מהכובע ולייצב את השווקים - הזיגזגים של טראמפ ידועים והם סוג של אסטרטגיה. זורקים פצצה, המטרה להגיע למו"מ עם כוח וצד שני שיודע שייצטרך להתגמש, בהדרגה מספקים גם אמירות חיוביות  כדי להרגיע את השווקים. 

לא בטוח שזה תופס תמיד, אבל יכול מאוד להיות שאם השוק יקבל את המכסים בצורה שלילית, טראמפ יחליט לשנות כיוון, לסייג את המכסים, להפחית ופעולות נוספות. ככה סבורים חלק מהכלכלנים והמשקיעים, אם כי, צריך לזכור שהפעם זה אחרת מהקדנציה הקודמת. הפעם טראמפ מגיע חזק יותר, בשל יותר, לא חושש וחדור במטרות שעליו להספיק בקדנציה הזו. 

הוא יודע שאם הוא ייכנע עכשיו במכסים הוא ייכנע בעוד נושאים בהמשך, והוא באמת סבור שזה מאוד חשוב לכלכלה האמריקאית. הגישה שלו היא - אולי נסבול בטווח הקצר ממלחמת הסחר, בהמשך זה טוב לאמריקה. 

מבחינה כלכלית הוא צודק, ויש לו את הזמן להראות את השיפור. גם אם תהיה תקופה חלשה, הוא יספיק לראות את השיפור בתעשייה בזכות העלאת המסכים והגדלת היצור המקומי - עוד עבודה, יותר מוצרים זולים בייצור מקומי, יותר מסים ועוד. ולכן, יכול להיות שהתפיסה עכשיו היא משהו בסגנון - זו השנה הראשונה, גם אם השוק יירד, יש זמן לתקן. יכול להיות שטראמפ יהיה פחות רגיש לשווקים בשנה הראשונה, ואז כל הבסיס של "טראמפ פוט" קורס. אבל גם אם זה לא יהיה בשנה הראשונה ברור שלשווקים יש השפעה אקוטית על ההחלטות של טראמפ.