ירידות עליות בשווקים
צילום: דאלי

חמש סיבות להמשך ירידה בשווקים וסיבה אחת לחזרה לעליות

מי באמת משפיע על השווקים, האם ה-S&P 500 יקר, ואיזה תחומים צפויים להיפגע בשל הירידה בצריכה?

אביחי טדסה | (16)

השווקים הפיננסיים בוול סטריט ממשיכים ליפול והשאלה אם זה יימשך. לאף אחד אין תשובה, אבל אנחנו מרכזים כאן את הסיבות האפשריות להמשך שוק דובי  וסיבות גם להיפוך מגמה, ביניהן סיבה אחת שבוול סטריט סבורים שהיא יכולה להיות בעלת ההשפעה הגדולה ביותר על השווקים. יש סיבות לכאן ולכאן, אבל מה שבטוח הוא שהשוק הופך למסוכן וטריקי יותר. נתחיל בחמש סיבות לירידה בשווקים ונעבור לסיבות לה 

1. ירידה בביטחון הצרכנים: הסמן המוקדם של האטה

מדד ביטחון הצרכנים, צנח במרץ לרמה של 92.9 – הנמוכה ביותר מאז 2021. ירידה זו משקפת תחושת חוסר ודאות בקרב האמריקאים לגבי מצב הכלכלה, מה שמתורגם ישירות לתחזית חלשה יותר להוצאות הצרכנים. כאשר הצרכנים חשים חוסר ביטחון, הם נוטים לצמצם את ההוצאות, במיוחד על מוצרים ושירותים לא-חיוניים. מגזר הצריכה הלא-חיונית ב-S&P 500 כבר חווה ירידה של 13% מתחילת השנה, מעל הירידה במדד המרכזי  שאיבד מתחילת השנה כ-5%.  החשש הוא שהכלכלה האמריקאית המונעת על ידי צריכה פרטית (כ-70% מהתמ"ג האמריקאי) עלולה להיקלע לקיפאון אם הצרכנים ימשיכו להדק את החגורה וזה יתבטא כמובן ברווחי החברות ובמחירי המניות. 

השפעת הירידה בביטחון הצרכנים חורגת מעבר למגזר הלא-חיוני ומשפיעה על השוק כולו. כאשר הצריכה הפרטית נחלשת, חברות בסקטורים נוספים נאלצות להתמודד עם ירידה בהכנסות, מה שמוביל לקיצוץ בתחזיות הרווחים וללחץ על מחירי המניות.

2. לחץ על מגזר הצריכה הלא-חיונית: טסלה כסמל, אך לא הסיפור היחיד

מגזר הצריכה הלא-חיונית נמצא תחת לחץ משמעותי וזה בולט כאור גם בשוק המניות. כמות השורטים על מניות המגזר בעלייה משמעותית וכך גם הפוזיציות שמנבאות ירידה באופציות על המגזר. כלכלנים מסבירים שזה לצד התוצאות בפועל ונתוני המאקרו מבטאים סימנים ברורים לסנטימנט דובי בקרב המשקיעים.

טסלה, בעלת משקל של 15% במדד הזה והנפילה שלה במעל 40% תורמת כחצי מהתשואה השלילית של המגזר מתחילת השנה, אך הירידה אינה מוגבלת לה. כשני שליש ממניות המגזר רשמו ירידות.


3. סביבה מאקרו-כלכלית מאיימת: מכסים וציפיות לירידה ברווחים

הסביבה המאקרו-כלכלית מוסיפה להיות מאתגרת - הכרזות על מכסים צפויות לפגוע במגזרים התלויים בהכנסות מחו"ל. לעומת זאת, מגזרים מקומיים ואנטי-מחזוריים (Counter-Cyclical) כמו ביטוח ושירותי בריאות נהנים מיציבות הצפויה ברווחים. 

החשש הגדול הוא מהמכסים שלמעשה מבטאים אי וודאות גדולה לצד שינויים צפויים בהיקפי הייבוא והיצוא. לא ניתן עדיין להעריך את ההיקפים, אבל ברגע שמוטלים מכסים ויש מכסי תגובה כל המשחק משתנה - המחירים כבר לא בשליטה של היצרן או היבואן ולכן הביקוש והרכישות בפועל הם נעלם גדול. למשל - כמהה טויוטות ימכרו בארה"ב עם המכסים יעלו ב-25%? זו יכולה להיות ירידה של 20%, אבל זו יכולה גם להיות ירידה של 50%. בירידה כזו מי מיצרניות הרכב יצטייד במלאי? מי יתכנן עלייה בהיקף היייצור? החברות האלו יחכו להחלטות וידיעה ברורה, ובינתיים הם יעצרו וידחו הזמנות מספקים. זו תעשייה גדולה - הספקים שלהם הם חברות ענק שהם בעצמם יעצרו הזמנות מספקים וכך בעצם תהיה תגובת שרשרת שתפעל בכל התחום של רכבים וזו רק דוגמה. זה קורה בכל תחום שבו צפויה מלחמת סחר. 

קיראו עוד ב"גלובל"


4. מכפילי רווח גבוהים: תמחור יקר ביחס להיסטוריה

מכפיל הרווח (P/E) של ה-S&P 500 נותר גבוה באופן יחסי לעבר, מה שמעיד על תמחור יקר שעשוי להוות סיכון למשקיעים. מכפיל הרווח  על בסיס הרווחים של 12 החודשים האחרונים (TTM) עומד על 27.80, על פי נתוני , לעומת ממוצע היסטורי של כ-19.4 מאז 1971. גם מכפיל ה-Shiller CAPE, המבוסס על רווחים ממוצעים מתואמי אינפלציה של 10 שנים, עומד על 34.75 – רמה שנראתה בעבר רק בזמנים של בועות, כמו לפני קריסת הדוט-קום ב-2000. תמחור זה מרמז על אופטימיות מוגזמת של השוק לגבי צמיחה עתידית, שאולי אינה מוצדקת לאור הנתונים הכלכליים הנוכחיים. גם המכפיל רווח העתידי העומד על כ-22-23 גבוה ביחס לעבר. 

המשמעות של מכפילים גבוהים היא כפולה: ראשית, הם מגבילים את הפוטנציאל לעליות נוספות במחירי המניות ללא צמיחת רווחים משמעותית; שנית, הם מגדילים את הסיכון לתיקון חד אם הציפיות לא יתממשו.

5. ירידה בצמיחה: נתוני הפד מראים האטה מתמשכת

נתוני התמ"ג האחרונים מהפדרל ריזרב, מצביעים על האטה בצמיחה הכלכלית, עם תחזיות שהצמיחה ברבעון הראשון של 2025 תהיה כמעט שטוחה. הצמיחה השנתית על פי הפד תהיה 1.7% לעומת תחזית קודמת ל-2.5%. צמיחה זה מרכיב גדול בתמחור המניות, משקיעים מוכנים לשלם על צמיחה פרמיה גדולה כי הרווחים העתידיים יגדלו. ככל שקצב הצמיחה יורד, ההשפעה על מחירי המניות תהיה דרמטית יותר. הצמיחה של הפד' של הכלכלה בכלל היא אולי נראית מאוד רחוקה מהצמיחה של חברות ספציפיות, אבל בסוף שסוכמים את כל שוק המניות הרי שצמיחת החברות בו אמורה להיות בקורלציה עם הצמיחה במאקרו.

לכן, התחזית של ירידה בצמיחה מדאיגה, והיא כבר מתבטאת בהפחתת תחזיות צמיחה לחברות ספציפיות ולסקטורים מסוימים. ככל שהירידה תימשך יהיה לה אפקט שלילי משמעותי על המניות. 

  


סיבה אחת לחזרה לעליות: "טראמפ פוט" והשפעתו על השווקים

מול חמש הסיבות להמשך ירידה, יש כמה סיבות לחזרה לעליות - למשל, העובדה שלמרות החריקות, אנחנו בעיצומה של מהפכה טכנולוגית ענקית שצפויה להגדיל את רווחי החברות. אבל נראה שהגורם שהכי משפיע על השווקים לטוב ולרע הוא טראמפ. 

המשקיעים זוכרים מהקדנציה הקודמת של טראמפ את מה שמכונה "טראמפ פוט" – טראמפ רואה בשווקים מדד מרכזי להצלחתו וכאשר השוק יורד, נופל הוא יכול בקלות יחסית לשלוף שפן מהכובע ולייצב את השווקים - הזיגזגים של טראמפ ידועים והם סוג של אסטרטגיה. זורקים פצצה, המטרה להגיע למו"מ עם כוח וצד שני שיודע שייצטרך להתגמש, בהדרגה מספקים גם אמירות חיוביות  כדי להרגיע את השווקים. 

לא בטוח שזה תופס תמיד, אבל יכול מאוד להיות שאם השוק יקבל את המכסים בצורה שלילית, טראמפ יחליט לשנות כיוון, לסייג את המכסים, להפחית ופעולות נוספות. ככה סבורים חלק מהכלכלנים והמשקיעים, אם כי, צריך לזכור שהפעם זה אחרת מהקדנציה הקודמת. הפעם טראמפ מגיע חזק יותר, בשל יותר, לא חושש וחדור במטרות שעליו להספיק בקדנציה הזו. 

הוא יודע שאם הוא ייכנע עכשיו במכסים הוא ייכנע בעוד נושאים בהמשך, והוא באמת סבור שזה מאוד חשוב לכלכלה האמריקאית. הגישה שלו היא - אולי נסבול בטווח הקצר ממלחמת הסחר, בהמשך זה טוב לאמריקה. 

מבחינה כלכלית הוא צודק, ויש לו את הזמן להראות את השיפור. גם אם תהיה תקופה חלשה, הוא יספיק לראות את השיפור בתעשייה בזכות העלאת המסכים והגדלת היצור המקומי - עוד עבודה, יותר מוצרים זולים בייצור מקומי, יותר מסים ועוד. ולכן, יכול להיות שהתפיסה עכשיו היא משהו בסגנון - זו השנה הראשונה, גם אם השוק יירד, יש זמן לתקן. יכול להיות שטראמפ יהיה פחות רגיש לשווקים בשנה הראשונה, ואז כל הבסיס של "טראמפ פוט" קורס. אבל גם אם זה לא יהיה בשנה הראשונה ברור שלשווקים יש השפעה אקוטית על ההחלטות של טראמפ.

    

תגובות לכתבה(16):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    הארביטראז היה 1 אחוז לא 2 (ל"ת)
    בורסה 30/03/2025 10:35
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    אחרי פקיעה אפשר לכסח (ל"ת)
    אנונימי 30/03/2025 10:35
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    אנונימי 30/03/2025 09:27
    הגב לתגובה זו
    ציטוט הזיגזגים של טראמפ ידועים והם סוג של אסטרטגיה. ברצינות לאיש אין יכול להביט על המרחב הכלל עולמי. נדמה כי החלטות לא מתקבלות על סמך מצג נתונים והערכות של אנשי מקצוע הנלווים אליו. אלא רק הוא.
  • 8.
    נראה שקנית פוטים. (ל"ת)
    אנונימי 30/03/2025 09:23
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    הכיוון המתבקשבארץ פוטים ובארהב SQQQ (ל"ת)
    אנונימי 30/03/2025 09:09
    הגב לתגובה זו
  • זיגי 30/03/2025 12:36
    הגב לתגובה זו
    השחקנים הגדולים מנווטים את השוק לפי איך שבא להם.
  • 6.
    אנונימי 30/03/2025 08:43
    הגב לתגובה זו
    וכמובן כמו בביטקויין הציבור יקנה בטירוף רק שהזהב יגיע ל 10000 $ .....והוא בדרך לשם !!!
  • הכסף התחיל להתרומם.. (ל"ת)
    אנונימי 30/03/2025 12:40
    הגב לתגובה זו
  • 3500. אולי... (ל"ת)
    אנונימי 30/03/2025 12:37
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    החיים 30/03/2025 08:40
    הגב לתגובה זו
    אני אחכה בסבלנות שהשוק ירד משמעותיתגם לי יש זמןוהריבית על הכסף עובדת בינתיים עם סיכון נמוך
  • 4.
    הייתי מוסיף גם סין טיואן (ל"ת)
    אנונימי 30/03/2025 08:27
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    חוב ענק לסין פלישת סין לטייוואן. 30/03/2025 08:25
    הגב לתגובה זו
    החוב הענק לסין יחד עם הפלישה הסינים לטייוואן בימים הקרובים מפילה את הבורסה בארהב וג את הבורסה בישראל.ישראל עדיין במלחמה המיתון בפתח עם אבטלה גבוה.
  • בחייאת נו. כולה תיקון של 10 אחוז. (ל"ת)
    זיגי 30/03/2025 12:34
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אנונימי 30/03/2025 08:18
    הגב לתגובה זו
    לא ניראה שהשנה הזו תהיה חיובית למשקיעים וצריך להמתין בצד לנוח לטייל ולהנות ובאמת מגיע אחרי חמש שנות אקשן חיוביות
  • 1.
    אנונימי 30/03/2025 08:15
    הגב לתגובה זו
    שהמספרים נפגשים עם התחזיות האופטימיות חוזרת
  • לאנבידאה לא עזרו דוחות וכנראה כבר לא יעזור כלום (ל"ת)
    זיגי 30/03/2025 12:38
    הגב לתגובה זו
B2 (X)B2 (X)

10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?

מדינות העולם מגדילות את ההוצאות הביטחוניות לאור ריבוי המלחמות והמתחים, אז מיהם הצבאות העשירים בעולם - יש הפתעות 

הדס ברטל |

הוצאות הביטחון הן חלק משמעותי מתקציבים של מדינות וזה יילך ויגדל. מדינות נאט"ו יכפילו את תקציבי הביטחון שלהם ב-3-4 שנים, כשבמקביל קיימים חששות מהתלקחויות ועימותים גדלים. אנחנו אחרי סיום מלחמה ממושכת עם הישגים משמעותיים בכל הזירות. צה"ל הוכיח את עצמו במלחמה כשהוא גם הצבא הראשון שהתמודד בהצלחה עם איומי טילים, כטב"מים ורחפנים בהיקף גדול וממספר זירות. אין ספק שהכוח, מעמד והחוזקה של צה"ל מבין צבאות העולם עלה משמעותית, אבל כשבוחנים את החוזק לפי היקף ההשקעה הכספית, ישראל לא בטופ.   

הוצאות הביטחון בישראל מוערכות בכ-45 מיליארד דולר. ישנם דירוגים הממקמים את צה"ל במקום ה-12 ויש אפילו הממקמים אותו במקום 17. כנראה שמבחינת יכולות אנחנו בעשירייה המובילה

המחקרים והבדיקות על היקפי תקציבי הביטחון בעולם מציגים עלייה של 9% בהוצאות הביטחון בשנה שעברה לכ-2.72 טריליון דולר, כשהשנה זה צפוי להגיע ל-3 טריליון דולר. העלייה בתקציבי הביטחון היא התלולה ביותר מאז סוף המלחמה הקרה, ומיוחסת למתח הגובר באירופה, במזרח אסיה, במזרח התיכון ובמקומות נוספים בעולם. הנה עשרת הצבאות העשירים ביותר. 

1 #  ארצות הברית

תקציב ביטחון: 997 מיליארד דולר (2024)
אחוז מהתמ"ג: 3.4%
כוח אדם משוער: כ-2.1 מיליון כולל מילואים (1.33 מיליון פעילים)

ארצות הברית ממשיכה להוביל את העולם וחלק מזה הוא בזכות הצבא החזק שלה. היא משקיעה יותר מכל מדינה אחרת, היא מפתחת יותר מכל מדינה אחרת והיא מתכננת עכשיו "כיפת זהב" - סוג של "כיפת ברזל". שלנו, רק הרבה יותר גדולה-רחבה ועם הרבה יותר כלים. 

אסיסי נשיא מצרים
צילום: מצרים

בדרך למלחמה? המתיחות בין מצרים לאתיופיה בשיא חדש

מצרים רואה בסכר שבונה אתיופיה איום קיומי, כאשר הנילוס מספק לה 90% מתצרוכת המים שלה ומהווה עורק חיים לחקלאות ולכלכלה המצרית
אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אתיופיה מצרים
המתיחות בין מצרים לאתיופיה מגיעה לשיא חדש, כאשר מצרים שולחת כוחות צבא לסומליה במה שנראה כמהלך להרתעת אתיופיה. המאבק ארוך השנים בין שתי המדינות על השליטה בנהר הנילוס מתעצם, כאשר בניית סכר הרנסנס האתיופי מאיימת על מקור המים החיוני של מצרים. במוקד הסכסוך עומד כאמור סכר הרנסנס, פרויקט ענק שאתיופיה החלה לבנות ב-2011 על הנילוס. הסכר, שעלותו מוערכת ב-4.2 מיליארד דולר, נועד לייצר חשמל ולתמוך בפיתוח הכלכלי של אתיופיה. אולם, מצרים רואה בו איום קיומי, שכן הנילוס מספק לה 90% מתצרוכת המים שלה ומהווה עורק חיים לחקלאות ולכלכלה המצרית. בנוסף לכך, הנילוס מהווה סמל תרבותי ולאומי עמוק במורשת המצרית והאתגר מתעצם נוכח הגידול הדמוגרפי המהיר של מצרים, עם תוספת של כשני מיליון תושבים מדי שנה, מה שמגביר את הלחץ על משאבי המים המוגבלים של המדינה. המתיחות החריפה לאחרונה עם הסכם שחתמה אתיופיה עם סומלילנד לפיו היא החכירה לאדיס אבבה רצועת חוף באורך 20 ק"מ באזור מפרץ עדן - למשך 50 שנה, מה שמעניק לה גישה אסטרטגית למפרץ עדן. מצרים, בתגובה, שלחה כוחות מיוחדים וציוד צבאי לסומליה, במסגרת הסכם שיתוף פעולה חדש. מהלך זה נתפס כניסיון להרתיע את אתיופיה ולחזק את עמדתה של מצרים באזור. למרות האיומים מצד מצרים בעבר, כולל רמיזות על אפשרות להפציץ את הסכר, נראה כי פתרון צבאי ישיר אינו סביר. המרחק הגיאוגרפי והמגבלות הצבאיות מקשים על מצרים לפעול ישירות נגד הסכר. במקום זאת, מצרים מנסה לגייס תמיכה בינלאומית ולהפעיל לחץ דיפלומטי על אתיופיה. ניסיונות קודמים להגיע להסכם שיאפשר לשתי המדינות ליהנות ממי הנילוס לא צלחו. עם זאת, ההשלכות האפשריות של עימות צבאי והחשיבות האזורית של שתי המדינות מגבירות את הלחץ הבינלאומי למציאת פשרה. בינתיים, המתיחות ממשיכה לעלות, כאשר שתי המדינות מנסות לחזק את עמדותיהן האסטרטגיות באזור.

המשמעויות עבור ישראל

עד כה, ישראל בחרה לנקוט עמדה ניטרלית במשבר בין מצרים לאתיופיה, תוך הבעת תמיכה בפתרון שיטיב עם שני הצדדים. גישה זו נובעת ממספר שיקולים: הרגישות הגבוהה של הסכסוך, היעדר יתרון יחסי בתיווך לעומת גורמים בינלאומיים אחרים, והמגבלות המעשיות ביכולתה של ישראל להציע פתרונות למשבר המים. יתרה מזאת, העמדה הזו תואמת את גישתה של ישראל בסכסוכים אחרים באזור, כמו המחלוקת בין הכנסיות המצרית והאתיופית בירושלים. למרות זאת, ישראל עלולה להיגרר למעורבות בסכסוך בעל כורחה. בעבר, היו דיווחים על בקשות מצריות לישראל להפעיל את השפעתה באתיופיה, וכן שמועות על מעורבות ישראלית בהגנה על הסכר - טענות שהוכחשו רשמית. מעורבות כזו עלולה לפגוע בתדמיתה של ישראל במצרים, שם כבר קיימות תיאוריות קונספירציה על מעורבות ישראלית נגד האינטרסים המצריים. עם זאת, בטווח הארוך, אם וכאשר יושג הסדר בין מצרים לאתיופיה, ישראל עשויה למלא תפקיד חיובי בשיתוף פעולה אזורי. הידע והטכנולוגיה הישראליים בתחומי המים והחקלאות יכולים לתרום משמעותית לפיתוח האזור. הקשרים האסטרטגיים של ישראל עם מצרים בתחום האנרגיה, כמו גם ההתקרבות לסודאן, מספקים בסיס פוטנציאלי לשיתופי פעולה עתידיים.