איציק בן אליעזר גילת טלקום
צילום: יחצ
ראיון

"הגענו למחזורים כפולים בעקבות המלחמה - וחלק מזה ילך איתנו קדימה"

איציק בן אליעזר, מנכ"ל גילת טלקום, ועמי שניידר, מנהל החטיבה הביטחונית, על תרומת התחום הביטחוני לחברה, הצמיחה בהכנסות בעקבות המלחמה, האתגרים בשטח ושאיפת החברה להרחיב את פעילותה בארץ ובעולם

אביחי טדסה | (5)
גילת טלקום גילת טלקום 0.83%   היא אחת החברות שנהנו כתוצאה מהעלייה בביקושים בעקבות מלחמת חרבות ברזל והתחממות הביטחונית בעולם בכלל, הצמיחה בסקטור הובילה לעלייה בהכנסות של החברה כאשר התחום הביטחוני מהווה כ-50% מההכנסות של גילת. לדברי איציק בן אליעזר מנכ"ל גילת טלקום "עלינו למחזורים גבוהים בעקבות המלחמה, בערך פי 2 מהמחזור הרגיל, חלק מזה ימשיך איתנו קדימה".


שווי השוק של גילת כ-60 מיליון שקל, כאשר הצבר שלה מסתכם בכ-70 מיליון דולר, וההון העצמי כ-57 מיליון שקל. הרווח הנקי של החברה ברבעון השלישי הסתכם בכמיליון דולר על הכנסות של כ-19 מיליון דולר, מייצג מכפיל רווח של בערך 7. לאחרונה דיווחה החברה על קבלת רישיון המאשר לה לספק שירותי גישה לאינטרנט ללקוחות קצה באמצעות לוויינים במסלול נמוך (LEO) של חברת Eutelsat OneWeb, שהיא חברת בת של קבוצת Eutelsat, מפעילת לוויינים בינלאומית בתחום שירותי האינטרנט בפס רחב. המהלך הזה צפוי להניב לחברה מקור הכנסות נוסף בסך של מיליוני דולרים בשנים הקרובות, עם פוטנציאל לצמיחה. גילת ירדה מתחילת השנה ב-12%, אך ב-12 החודשים האחרונים זינקה ב-53%, ובשנתיים האחרונות זינקה ב-158%.


החברה פועלת ב-3 תחומי פעילות עיקריים -  חטיבה ממשלתית וביטחונית: המתמחה בפתרונות תקשורת מורכבים למגזר הבטחוני בארץ ובחו"ל, חטיבה עסקית גלובאלית - המתמחה בפתרונות תקשורת לווייניים בהיעדר תשתית פיזית, פועלת בעיקר באפריקה עבור חברות תקשורת מקומיות גדולות, וחטיבת תקשורת ואינטרנט בישראל - פועלת בשני סגמנטים עיקריים: לקוחות עסקיים ולקוחות פרטיים. החטיבה משרתת עשרות אלפי לקוחות אינטרנט פרטיים ואלפי לקוחות עסקיים, באמצעות רשת תקשורת מגובה, הכוללת מרכזי תקשורת בארץ ובעולם.


הסקטור הביטחוני הפך לאחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של גילת טלקום בשנים האחרונות, ובמיוחד מאז פרוץ המלחמה, שהובילה לזינוק משמעותי בביקוש לפתרונות תקשורת לווייניים מתקדמים, בשיחה עם עם איציק בן אליעזר, מנכ"ל גילת טלקום, ועמי שניידר, מנהל החטיבה הביטחונית, דיברנו על פעילות החברה בשוק הביטחוני בארץ ובעולם, האתגרים בשטח, שיתופי הפעולה עם חברות מובילות כמו רפאל ואלביט, והחזון להרחבת סל השירותים והטכנולוגיות עבור לקוחות אסטרטגיים במערכות הביטחון ובשוק האזרחי.


מה היקף הפעילות הביטחונית של גילת, ואיך השפיעה המלחמה האחרונה? 

"בעקבות המלחמה הגענו למחזורים גבוהים, בערך פי שניים לעומת התקופה הרגילה. נכון לעכשיו, התחום הביטחוני מהווה כ-50% מהמחזור בתקופת הלחימה, כאשר בשגרה מדובר בכ-30%. חלק מהעלייה הזו צפוי ללוות אותנו גם בהמשך". מציין בן אליעזר. עמי שניידר מוסיף "אנחנו מספקים פתרונות תקשורת לוויינית עבור לקוחות שזקוקים לחיבור יציב גם כשאין זמינות קרקעית. זה כולל כלי טיס, כלי שיט, אתרים מרוחקים וארגונים שנדרשים לרציפות תפעולית. בישראל, במהלך המלחמה, סיפקנו פתרונות לגופים עסקיים, מוסדיים וגם לסטארט-אפים שחששו מניתוק וחוסר זמינות".


לאחרונה קיבלתם רישיון לאספקת אינטרנט לווייני במסלול נמוך. עד כמה זה משמעותי עבורכם?

"החידוש הוא שזה בעצם קונסטלציית לווין בגובה מסוים עם תכונות שחשובות לעולם התקשורת כמו למשל, קצבים, דילאיי וכו' עם אנטנות קטנות יותר באופן יחסי, כלומר אינטרנט לוויני בטכנולוגיה שונה, מתקדמת יותר. אנחנו מעריכים שנראה שימוש נרחב בטכנולוגיה הזאת, בגופים מוסדיים, אזרחיים, גם לצרכים שוטפים וגם לצורכי גיבוי. כמו בתקופת המלחמה, ברגע שנעמיד פתרונות כאלה שהם יותר נגישים, נראה אימוץ בהיקף מסוים לחברות שהן לאו דווקא מהסקטור הביטחוני ,ורוצות אפשרויות גיבוי, בגופים המוסדיים עליהם ההשפעה תהיה יותר מינורית מכיוון שלוקח להם יותר זמן לאמץ את הטכנולוגיה, זה תהליך אבל זה יקרה".


האם יש לכם כוונה להרחיב את סל השירותים בתחום הביטחוני?

"אנחנו יודעים לחבר בין קומפוננטות ולהתאים את המוצרים בצורה מדויקת לצרכים של הלקוח" מציין בן אליעזר. "התחום הזה כל הזמן מתפתח, מדובר בתעשייה גלובלית רחבה מאוד, שבה בכל שנה צצות מערכות חדשות ופתרונות אחרים. התפקיד שלנו בתוך האקוסיסטם הזה הוא ללמוד את הטכנולוגיות הכי מתקדמות ולדעת להתאים אותן בצורה הנכונה ביותר ללקוחות שלנו". שניידר מוסיף: "אנחנו יודעים להציע ללקוחות פתרון הנדסי מלא שמבוסס על שילוב טכנולוגיות מתקדמות, במטרה להרחיב עבורם את סל השירותים. יש לנו מחלקת הנדסה משמעותית ומנוסה, שמאפשרת לנו לבנות פתרונות שהלקוח יכול לעבוד איתם לאורך זמן, והדבר הזה בא לידי ביטוי בכך שהפתרונות שאנחנו מספקים כל הזמן מתפתחים ומתרחבים".

קיראו עוד ב"שוק ההון"


מה הרווחיות בביטחוני?

"בסקטור הביטחוני וגם באפריקה הרווחיות היא 25-30%, מלבד היותנו חברה עסקית, אנחנו רואים עצמנו כחברה שתורמת למדינה, לצד זה אנחנו לא מחפשים להגדיל את הרווח הגולמי אלא לייצר יותר הזמנות, אנחנו כל הזמן מחפשים פתרונות וטכנולוגיות חדשות. החוכמה היא להמשיך להביא עסקאות ברמת רווחיות הזו, זה תלוי בין היתר בצרכים של הלקוחות".


האם אתם שמים לב למגמה של העלייה בתחום הביטחוני, אם זה בהתנהלות בחוזים מול הלקוחות או התעניינות גוברת של לקוחות פוטנציאלים נוספים?

"אחלק לשניים - לגבי ישראל, הצרכים משתנים כל הזמן, למדינה יש אתגרים בכל הזוויות ותמיד יצטרכו פה דברים חדשים, מה שאותנו מעניין זה מה קורה בעולם, ואיך דברים מתחברים, אנחנו עושים מכירות עצמאיות, אבל בעיקר עובדים עם שותפים שלנו כמו רפאל, אלביט ודומים להם, שנותנים פתרון מסוים לגוף מסוים, וכחלק מזה משלבים את הפתרון הלוויני שלנו בשיתוף איתם, והקו הזה בעיניי הכי מעניין. שיתוף הפעולה בין המהנדסים שלנו יוצרים פתרונות. יש משוואות עם הרבה נעלמים וכשאנחנו פותרים אותם הלקוח מקבל מענה שלם".


באילו מדינות החברה פועלת בתחום הביטחוני, והאם אתם שואפים להתרחב למדינות נוספות?

"החברה פועלת בדרום מזרח אסיה. בחו"ל אנחנו מחפשים פתרון שיש לנו יתרון יחסי, יש לנו כרגע פתרון אחד או שניים כאלה, והווקטור השני זה הטריטוריה שבה נוכל לפעול ביעילות כאשר אין מתחרה מקומי שיכול להיות עדיף עלינו" מציין בן אליעזר. "כדי להתמצב בשוק הביטחוני העולמי לוקח המון זמן, ועולה המון כסף, יש קשיים רגולטורים גם אם זה מישראל וגם באותה מדינה, אנחנו לא רפאל או אלביט עם ניסיון עתיר ויכולת מוכחת בשוק, אז אנחנו מוצאים את הנישות שלנו. זה לא קל אבל אני חושב שככל שהזמן עובר החטיבה הזו צומחת, כבר 3 שנים והיא רק מתחילה להכיר את עצמה, אני מאמין שנראה עוד ועוד מכירות בחו"ל. הפתרונות שמשלבים ציוד קצה עם מאפיינים מיוחדים שיש לנו נגישות אליו בשונה מגופים אחרים, ושמתחבר לתשתיות לווייניות שיש לנו יכולות סחר איתה. אנחנו מכירים היטב את השוק הזה. כדי להביא פתרון לוויני צריך להיות עם מערכת קשרים חזקה ויש לנו את זה כחברה. החוכמה שלנו זה לבוא עם פתרון שחברת אינטגרציית לווין אחרת לא תוכל להביא, זה בדרך כלל מתאים ליצרן, לא לאינטגרטור, כלומר אם אתה יודע להביא דברים שרק אתה יודע להגיע אליהם, אז אתה יודע להביא פתרון לעולם שאי אפשר לחקות אותך, ובזה אנחנו עובדים". שניידר מוסיף לדבריו של בן אליעזר- מדובר בפתרונות טקטיים לווייניים ,ואנחנו חזקים בזה. מובילים ומביאים ערך מוסף לחברה ולגידול בהכנסות".


יש אתגרים משמעותיים שהחברה צופה או חווה כעת בתחום הביטחוני?

"בהחלט. אחד האתגרים המרכזיים הוא עמידה בלוחות זמנים שלפעמים נקבעים מהיום למחר. קצב העבודה בחטיבה הביטחונית הוא אינטנסיבי ולא דומה לשום תחום אחר, והאתגר הכי משמעותי הוא לעמוד בדרישות של הלקוח ולהצליח לספק את מה שהוא צריך, כשמדובר לא פעם במשימות מורכבות. מתן שירות לווייני ללקוח ביטחוני זה אתגר בפני עצמו - מדובר בלקוחות מאוד תובעניים, שרוצים שהכול יתבצע בדיוק, במהירות ובמחיר תחרותי. זו גם הסיבה שהפעילות הביטחונית אצלנו מתנהלת כחטיבה, מה שלא היה פעם, יש מעטפת שלמה בחברה שמוכוונת לתת שירות, בנוסף יש לנו ציוד מלאי ציוד במחסנים כדי לספק זמינות גבוהה ללקוחות בעת הצורך, הדוגמה הפשוטה היא טלפון לוויני מסוג מסוים שעולה בערך 1500 דולר, ואם אני מעוניין להחזיק ב-100 כאלה במלאי מדובר ב-150 אלף דולר, במלחמה היה לנו כ-400-500 שהחזקנו בשעת חירום".


מי החברות המתחרות? ומה מבדל אתכם מהשאר?

"בעיקרון, כל חברות הלוויין פועלות במגרש שלנו ומתחרות בנו במידה כזו או אחרת. בארץ, למשל, חלל תקשורת - יש תחומים שבהם לה יש יתרון ויש תחומים שבהם אנחנו מביאים ערך מוסף שאין לה. בתחום האינטגרציה והקמת אנטנות יש גם גופים כמו גילת מערכות לוויין, שמציעים פתרונות משלהם. התחרות בהחלט קיימת והיא מאתגרת, אבל יש לנו יתרון משמעותי - אין לנו מוצר אחד שאנחנו חייבים לקדם ואנחנו מציעים מגוון פתרונות בהתאם לדרישת הלקוח. עם זאת, היתרון שלנו הוא גם החיסרון הכי גדול שלנו, שאנחנו לא חברה עם מוצר ייחודי. אנחנו חופשיים להתאים לכל לקוח את הפתרון הכי נכון עבורו מתוך מגוון רחב של טכנולוגיות ומערכות שונות מכל העולם, בלי להיות מוגבלים לפתרון מסוים. בסוף, סל הפתרונות שאנחנו מציעים מגוון ורחב יותר, וזה בדיוק מה שמאפשר לנו להיות גמישים ולהתאים לכל גוף את המענה המדויק לפי הצרכים שלו".


מה הצפי עבור החברה בתחום הביטחוני בשנים הקרובות?

"עולם לוויני התקשורת מתפתח טכנולוגית במהירות להמון וקטורים, החזון שלנו הוא להגיע למצב שאין טכנולוגיה שלא למדנו אותה, ושלא ידענו להנגיש אותה. בסוף ההישג הגדול שלנו שאנחנו נייצג ונטמיע מקסימום פתרונות. ככל שאנחנו נצליח להביא לשולחן יותר טכנולוגיות, ככל שסל המוצרים יהיה גדול יותר ויהיה יותר רחב, כך נגדל". שניידר הוסיף - "שעתה של תחום לוויני התקשורת הכי יפה שהייתה אי פעם. כמות החברות, ההשקעות שהתעשייה הזו נמצאת לא הייתה ככה מעולם".

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    4 מיליון $ רווח לשנה על כמעט 80 מיליון $ זה לא חברה בצמיחה (ל"ת)
    דן 09/03/2025 13:24
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אנונימי 05/03/2025 10:00
    הגב לתגובה זו
    מדהים לראות חברה שקרטעה שנים הופכת לחברה שמייצרת שירותים חדשים אפיקי רווח והתחדשות. עוקב אחריה בשלוש השנים האחרונות ונהנה לראות את הצמיחה
  • 1 מיליון $ רווח על 19 מיליון $ זה מלכר (ל"ת)
    דן 09/03/2025 13:25
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    יש יועצים למנכל (ל"ת)
    אנונימי 05/03/2025 09:14
    הגב לתגובה זו
  • מוסדי ותיק 05/03/2025 14:10
    הגב לתגובה זו
    שמעתי שלמנכל יש יועץ תותח מרים את החברה למעלה
בורסת תל אביב
צילום: תמר מצפי

בורסת תל אביב משיקה שלושה מדדים חדשים ומעדכנת את מדדי הדגל

הבורסה ביצעה עדכון רחב בהרכב מדדיה, הכולל כניסת שש חברות חדשות לת"א 90, ארבע לת"א 125 והשקת מדדי ביטחוניות, תשתיות ונדל"ן 35

אדיר בן עמי |

בורסת תל אביב מעדכנת את הרכבי המדדים ומשיקה שלושה מדדים סקטוריאליים חדשים לצד שינויים נרחבים במדדים הקיימים. העדכון כולל כניסת מגדל ביטוח ונקסט ויז'ן למדד הדגל ת"א 35, יציאת ארבע חברות מת"א 125 לצד כניסת ארבע חברות חדשות, והשקת מדדי ביטחוניות, תשתיות ונדל"ן שמכילים עשרות חברות. השינויים משקפים התמחות גוברת של הכלכלה הישראלית בטכנולוגיה מתקדמת, ביטחון ותשתיות לצד חזרתו של המגזר הפיננסי לעניינים.


במדד ת"א 35, המוביל את השוק המקומי, מצטרפות שתי מניות חדשות: מגדל ביטוח ונקסט ויז'ן. מגדל חוזרת למדד לאחר היעדרות של כמעט עשור, עם שווי שוק שהציב אותה שוב בצמרת החברות הציבוריות. נקסט ויז'ן, שפועלת בתחום המצלמות המיוצבות לתעשיות הביטחוניות, מציינת את עליית קרנו של תחום הביטחון והטכנולוגיה גם בקרב החברות הגדולות. מן העבר השני, שתי החברות הקטנות במדד: אנרג'יאן וחברה לישראל, יורדות לת"א 90, לאחר תקופה שבה מניות האנרגיה והכימיקלים לא הצליחו לשמור על מעמדן בגודל שוק.


חברת דמרי, שניצלה ברגע האחרון מהדחה מת"א 35, נותרת במדד בזכות עליות חדות במנייתה במהלך "הימים הקובעים". החברה נהנתה ממומנטום חיובי בענף הנדל"ן, שבא בעקבות השיפור בתנאי השוק והסכמי השקעה חדשים. גיוסי הון ומימוש אופציות חיזקו את שווייה, ואפשרו לה להישאר ברשימת החברות הגדולות.


במדד ת״א־90 נרשמות כניסות בולטות של שש חברות: חברה לישראל, אנרג׳יאן, גילת, מור השקעות, רימון ו־אמפא. חברה לישראל ואנרג׳יאן יורדות ממדד ת״א־35 לאחר שאיבדו מעט מערכן היחסי, אך נותרו שחקניות מרכזיות בשוק האנרגיה וההשקעות. גילת מוסיפה נדבך מתחום התקשורת והלוויינים, מור השקעות מחזקת את תחום ניהול ההון, רימון מייצגת את מגזר התשתיות, ואמפא – שהונפקה לאחרונה – משלימה את התמונה מהצד של הנדל״ן והמימון החוץ־בנקאי. בצד היוצאות מהמדד נמנות מימון ישיר, תדיראן גרופ, טלסיס ו־פלסאון תעשיות, שרשמו ירידות שווי בשנה האחרונה.


במדד ת״א־125, שמאגד את כלל המניות במדדי ת״א־35 ות״א־90, נרשמות כניסות ויציאות משמעותיות המשפיעות על מבנה השוק כולו. ארבע חברות חדשות מצטרפות למדד: גילת, מור השקעות, רימון ו־אמפא. גילת מייצגת את התחזקות תחום התקשורת והלוויינים, מור השקעות מחזקת את תחום ניהול ההון המקומי, רימון מוסיפה נדבך מתחום התשתיות, ואמפא, שהצטרפה לבורסה רק לאחרונה, משקפת את התרחבות תחום המימון החוץ־בנקאי והנדל״ן.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

המניה שתזנק ב-4%, ומה יקרה לאלביט?

על החברה שהיתה על סף קריסה והגיעה לשווי של 10 מיליארד דולר

מערכת ביזפורטל |

המניות הדואליות חוזרות לתל אביב עם מסר מאוד ברור - השבבים בעלייה. הפעם היתה זו אינטל שהרימה את התחום ומי שתהנה מכך בעיקר תהיה - נובה 0.97%  . נובה חוזרת עם פער אריביטראז' חיובי של 4%. השווי שלה  חצה לראשונה את ה-10 מיליארד דולר וזו הזדמנות לספר לכם על הדרך של החברה - מסטארט אפ להנפקה, לנפילה וכמעט מחיקה וכמעט מאפס להגיע ל-10 מיליארד. החזון של פרופ' דישון, המקום הנכון להיות בו, והביצוע של הנהלה מוצלחת. 

הסיפור של נובה הוא בלתי נתפס. צמיחה רציפה מרבעון לרבעון במשך יותר מעשור בזכות התמחות בפיתוח וייצור של מכשירי מדידה לתעשיית המוליכים למחצה, מביאים אותה למספרים שאף אחד לא יכול היה לחלום עליהם. אם הייתם אומרים למייסד, ד"ר גיורא דישון שהחברה תגיע למיליארד דולר, הוא היה אולי אומר יש מצב. אחרי הנפילה הוא עסק בלשרוד. עברו 15 שנים, דישון כבר מזמן פרש, והחברה שלו היא שחקנית חשובה וגדולה בתחום מערכות הבדיקה לתעשיית השבבים.    

אחרי משבר הדוט.קום, מניית נובה נסחרה בעשרות סנטים, בשווי של כ-20 מיליון דולר ועמוק מתחת למזומנים בקופה. הסיכון היה גדול כי החברה שרפה מזומנים. המזומנים בקופה הגיעו דרך הנפקה בשנת 2000 שהוביל אז המייסד והמנכ"ל פרופ' דישון. אלמלא ההנפקה, לא היתה היום נובה. המסר למנהלים הוא פשוט - מנפיקים כשאפשר לא כשצריך. המסר למשקיעם הוא - זהירות. ובכלל חשוב תמיד להזכיר, הנפקות נעשות במצב של חוסר איזון באינפורמציה בין המוכרים-מנפיקים לבין הקונים. נובה נפלה אחרי ההנפקה בכ-93% לפני שהתאוששה. 

דישון שיצא מאורבוטק דיבר אז על יכולת להצמיח את נובה לחברה גדולה, אבל סדרי הגודל שהוא דיבר עליהם היו צנועים - מכירות של עשרות, אולי מאות בודדות של מיליונים. המספרים היום הם פי כמה וכמה, השווי הוא חלומי. 

סיפור הצלחה ישראלי מרשים ולא יחיד, אבל מה העתיד של נובה? חברות ישראליות גדולות בתעשייה הזו ובתעשייה של מערכות בדיקה לבסוף נמכרות. האם זה מה שיקרה כאן? והאם שווי של 10 מיליארד לא מוגזם? היא במכפיל רווח עתידי של 35. נראה שמה שיכול להעלות את המניה בעתיד זו מכירה-אקזיט. החדשות הטובות של העסק מגולמות באופן כנראה מלא במכפיל. המניה עברה כבר מזמן את מחירי היעד שניתנו לה. כל פעם מחדש האנליסטים מספקים מחיר יעד ותוך כמה חודשים המניה חוצה אותו.