יום סוער: תראו מה קורה באפיק ה"סולידי" - המשך ישיר לינואר
עיני מרבית המשקיעים באופן כללי מופנות לשוק המניות, אבל בחודשים הארוכים האחרונים שוק האג"ח הממשלתי רותח. חודש ינואר היה פשוט מטורף מהבחינה הזו (ולא רק בארץ) וחודש פברואר בבורסה בת"א נפתח בסערה.
ממשלתי שקלי 0324 שהינו האג"ח ל-10 שנים בישראל פתח את יום המסחר בזינוק של 0.8% לתשואת שפל של 1.54% בלבד (!!) אבל עם חלוף השעות התמתנו העליות עד לסגירה בעלייה מינורית של 0.1% בלבד. נזכיר כי בחודש ינואר אג"ח זה רשם זינוק של 5.3%.
האג"ח הארוך יותר ממשלתי שקלי 0142 סגרה בעלייה של 0.9% וזה אחרי ראלי מסחרר של 11.6% בחודש ינואר. נציין כי בשבת 2014 רשם אג"ח זה עלייה של כמעט 30%.
עליות נרשמו גם באפיק הקונצרני, בעיקר במדדים המרכזיים. מדד תל בונד 60 סגר בעלייה של 0.27% אבל צריך לציין כי קיים פער הולך וגדל בין תשואת הממשלתי לבין האפיק הקונצרני. מתחילת השנה רשם האפיק הקונצרני כללי עלייה של 0.42% בלבד בזמן שאפיק ממשלתי כללי רשם עלייה של 2.58%.
סיבה אפשרית לכך שהקונצרני לא ממש משתף פעולה עם העליות החדות בשוק האג"ח היא המשך הפדיונות הקרנות הקונצרניות, כלומר הציבור מוכר (ובעיקר עובר לאג"חים בחו"ל). ב-3 השבועות הראשונים של 2015 נרשמו בקרנות הנאמנות הקונצרניות שמשקיעות בת"א פדיונות של 580 מיליון שקלים.
- בזכות המניות: שווי תיק ההשקעות של הישראליים קפץ ברבעון השני
- הגאות בשוק האג"ח נמשכת וחברות עם הערת עסק חי באות לגייס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כאמור, המהלך באג"ח בת"א הוא המשך ישיר למה שקורה מעבר לים, תשואת האג"ח ל-10 שנים בארה"ב ירדה ביום ו' ל-1.64% בלבד (שפל של כמעט שנתיים), זאת בשל ספקולציות לפיהן נתון הצמיחה המאכזב שפורסם מוקדם יותר היום עשוי לדחוק בפד' להמתין עם העלאות הריבית. הכלכלה האמריקנית צמחה ברבעון הרביעי בקצב שנתי של 2.6% בלבד, נפילה דרמטית לעומת קצב של 5% ברבעון הקודם וגם פספוס משמעותי של ממוצע התחזיות שעמד על צמיחה של 3% ברבעון הרביעי.
ומה קורה באותו הזמן בשוק המניות? מדד ה-S&P500 סגר ביום ו' בירידה של 1.3% והשלים נפילה חודשית של 3.1%, הירידה החודשית החדה מאז ינואר הקודם (שאחרי הייתה דווקא שנה לא רעה בכלל). מנגד, מדד ה-Stoxx 600 האירופי דווקא זינק 7.2% החודש ורשם בכך את פתיחת השנה הטובה ביותר מאז 1989 (ברקע להשקת תוכנית ה-QE). בת"א, מדד המעו"ף ירד 1.17% בינואר.
מחלקת המחקר של בנק אגוד: "באגרות החוב הממשלתיות, המלצתנו היא להתמקד כרגע במח"מ קצר-בינוני סביב 4 שנים. עדיפות אנו נותנים במח"מ זה לאפיק השקלי, כיוון שהאינפלציה הנראית לעין עדיין נמוכה, אבל אנו גם מעוניינים להגן על עצמנו, על ידי יצירת יותר סינטטי, בעיקר בעקום השקלי ובמיוחד למי שמאריך עוד קצת את המח"מ לכיוון ה 5 שנים. בשורה התחתונה, אנו מעלים סינטטי ל 60% על פני אחזקה ישירה במח"מ". בבנק אגוד מסבירים כי "בשבוע החולף היו מספר דברים ברקע שהשפיעו בצורה כזו או אחרת גם על המסחר באג"ח בארץ: הבחירות ביוון והשפעתן על השווקים, החלטת דראגי להזרים כסף לשוק בעזרת תוכנית הרחבה רשמית, ירידה בתשואות האג"ח האמריקאיות והחלטת בנק ישראל להותיר את הריבית על כנה. מצבור האירועים הללו העלה את התנודתיות בשווקים, הוריד את התשואות בעולם ומשך גם את תשואות האג"ח השקליות כלפי מטה. בנוסף, ספציפית בארץ חלה ירידה נוספת בציפיות האינפלציה הגלומות בשוק, מה שפגע קצת בצמודים".
- השקעה סולידית לטווח ארוך - 4.4% בשנה, מתאים?
- סיטי: השבתה ממושכת בממשל האמריקאי עשויה להרים את שערי אגרות החוב הממשלתיות
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- השקעה סולידית לטווח ארוך - 4.4% בשנה, מתאים?
דוד רזניק מלאומי שוקי הון: "ירידת התשואות מתרחשת על רקע המשך ירידת התשואות בעולם כאשר ביום שישי ירדו התשואות הבארה"ב על רקע נתוני הצמיחה לרבעון הרביעי שהיו נמוכים מהתחזיות המוקדמות, ובעיקר בשל פרסום מדד המחירים לצרכן המבוסס על הצריכה הפרטית (PCE), אינדיקטור מועדף על ידי הפד לאומדן האינפלציה בארה"ב - שירד ברבעון הרביעי בקצב שנתי של 0.5%, לאחר עלייה של 1.2% ברבעון השלישי. העובדה כי קצב הצמיחה בעולם יורד בשילוב העובדה שהאינפלציה נמצאת בירידה כמעט בכל העולם (באירופה מדובר בדפלציה של ממש) ולאור ההרחבות המוניטאריות הנמשכות בעולם, תשואות האג"ח הממשלתיות בעולם רושמות רמות שפל ובכלל זה ישראל."
"בראייה לעתיד ייתכן בהחלט כי המילה האחרונה טרם נאמרה ולא נתפלא לראות את תשואות האג"ח הממשלתיות בישראל ברמות נמוכות יותר, רמות שנחשבו עד לא מכבר כדמיוניות, בעיקר על רקע רמת ריבית בנק ישראל הנמצאת בשפל ואינה צפויה עלות בטווח הקרוב, סביבת אינפלציה נמוכה מאוד, מתחת לגבול התחתון של יעד בנק ישראל וצרכי גיוס נמוכים בשלב זה של הממשלה, לפחות עד הקמת הממשלה החדשה. כן נציין כי קרנות הנאמנות המשקיעות באג"ח ממשלתי חזרו לגייס כסף מהציבור לאחר פדיונות בחודש דצמבר ומהוות גורם ביקוש נוסף. אציין כי ירידת התשואות החדה בישראל בחודש האחרון צפויה להוריד גם את ריביות המשכנתאות ארוכות הטווח ובכך לתרום אף היא להמשך הביקושים החזקים יחסית בשוק הנדל"ן למגורים."
- 7.לקוח מיטב (לשעבר) 01/02/2015 20:56הגב לתגובה זוכבר שנתיים סטפק כותב על בועה באגח הממשלתי ושצריך להיות בכספיות. בינתיים פיספס את כל הראלי באגח.
- 6.האנליסט מת"א 01/02/2015 19:56הגב לתגובה זותשואה של 15%(לשנה) זה מטורף, ועוד למח"מ של פחות משנתיים באף אחת מהן לא נראה הסדר חוב, זה אומר שיש אפ-סייד של 35%!!!
- 5.אורי 01/02/2015 13:38הגב לתגובה זוהמסחר באגחים התחיל בבום גדול ולאט לאט נרגע כאשר אגח מדינה כבר קרוב מאד לקו האפס.. אל תתלהבו. זה לא כמו בירידות. כשיש ירידות הן הולכות וגוברות במשך היום. כשיש עליות הן הןלכות ומצטמצמות במהלך היום. זה חוק. תופס גם באגחים וגם במניות.
- 4.גאון 01/02/2015 11:11הגב לתגובה זויגדל - כי הליכוד הולך וגודל בניגוד למחנה המושחת שרק מרכל. תבדקו באמת מה הולך במוסדות מפלגת העבודה.
- 3.אנונימי 01/02/2015 10:12הגב לתגובה זויוא איזה ביקושים לאגח השיקליות
- מינימום 5% (ל"ת)אדר 01/02/2015 10:55הגב לתגובה זו
- אנונימי 01/02/2015 11:13עם מתוני צמיחה כמעט חצי מהרבעון הקודם בארה"ב,ארה"ב רחוקה מהתאוששות
- 2.מה שעולה סופו לרדת. אור אדום!!!! (ל"ת)דב 01/02/2015 10:03הגב לתגובה זו
- 1.הדולר עומד לרדת חזק לדעתי (ל"ת)אנונימי 01/02/2015 09:53הגב לתגובה זו
- בכמה ירד מחיר הדלק ? (ל"ת)oil 01/02/2015 10:27הגב לתגובה זו

השקעה סולידית לטווח ארוך - 4.4% בשנה, מתאים?
באג"ח הארוכות הממשלתיות נרשמת כיום תשואה של כ-4.4% באפיק השקלי לעומת כ-1.9% באפיק הצמוד. מדובר על פער המשקף אינפלציה צפויה של כ-2.45% לשנה ל-17 השנים הקרובות. מי שמאמין שהמדד בפועל יהיה נמוך מכך, יכול לבנות אסטרטגיית לונג-שורט בין האפיקים וליהנות מההפרש לאורך התקופה
אגרות חוב זה הלב הפועם של הבורסה. מניות זה יותר מלהיב כי הן עשויות לזנק וגם לרדת בחדות. השקעתם במניה טובה, אתם גם תרוויחו 50%, ואפילו 100% בשנה. אם נפלתם עם מניה, אתם יכולים להפסיד 50% וגם 80%. הסיכון במניות גדול. מנגד, שוק האג"ח נתפס יותר סולידי. רוב הזמן זה נכון, אבל יש מצבים ששוק האג"ח מסוכן אפילו ממניות.
תתפלאו - באגרות חוב אפשר להפסיד והרבה. כשהריבית עלתה לפני כשלוש שנים, אגרות החוב נפלו. אגרות החוב נסחרות לפי תשואה אפקטיבית מסוימת שיש לה זיקה לרייבת בנק ישראל. כאשר הרייבת במשק עולה, אז גם התשואה האפקטיבית עולה. כלומר מחזיקי האג"ח מבקשים-דורשים תשואה טובה יותר. כדי שהאג"ח שנסחרה בתשואה נמוכה, תעבור לתשואה אפקטיבית גבוה יותר היא צריכה להיסחר נמוך יותר - כלומר שער האג"ח יורד. זה לפעמים עשוי לבלב, הנה דוגמה מאוד פשוטה.
נניח שיש אג"ח שקלי לשנה אחת בדיוק שנסחר בשער של 100 אגורות בתשואה אפקטיבית של 3%. עוד שנה האג"ח יספק קופון של 3 אגורות וקרן של 100 אגורות. מחזיק האג"ח (יחידה אחת = ערך נקוב אחד) יקבל 1.03 שקלים. נניח שהריבית במשק עולה בהפתעה ב-2%, וכל שוק האג"ח מתיישר לריבית החדשה. כלומר החזקה של אג"ח בתשואה של 3% לא כלכלית, כי יש השקעות מקבילות-זהות בתשואה של 5%, מחזיק האג"ח אולי ינסה למכור, כשהאג"ח תרד ברגע לשער שיבטא תשואה אפקטיבית של 5%. בפועל היא תרד לאזור 98 אגורות, כלומר כ-2%. זה השער שמבטא תשואה לפדיון של 5%.
כלומר, כשהריבית עולה, שערי האג"ח יורדים. עכשיו דמיינו שאגרת החוב האמורה היא לא לשנה אחת אלא ל-10 שנים, בכמה היא תרד? יש תחשיב מדויק, אבל אם הערכתם שכ-20%, אתם קרובים, קצת פחות מ-20%.
- זה לא רק עזה – זו בעיקר אמריקה: למה תשואות האג"ח מזנקות?
- שוק האג"ח יקר: "התשואות הארוכות בישראל נמוכות מדי"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה תקבלו באג"ח ל-24 שנים?
מסקנה - אומרים לכם שאגרות חוב בטוחות ממניות, אבל גם אגרות חוב של המדינה עצמה שאין לה סיכון של חדלות פירעון עלול להסב הפסדים כבדים. נזכיר כי אגרות החוב הקונצרניות בהגדרה עם סיכון שתלוי בגוף עצמו, פעילות עסקית, יכולת החסר חוב ועוד, ולכן גם הקונצרניות (אג"ח חברות) נסחרות בתשואה אפקטיבית שעולה על התשואה של האג"ח הממשלתיות - ככל שהסיכון גדול יותר התשואה גבוהה יותר וככל שהמח"מ (משך חיים ממוצע) ארוך יותר כך התשואה גבוהה יותר.

השקעה סולידית לטווח ארוך - 4.4% בשנה, מתאים?
באג"ח הארוכות הממשלתיות נרשמת כיום תשואה של כ-4.4% באפיק השקלי לעומת כ-1.9% באפיק הצמוד. מדובר על פער המשקף אינפלציה צפויה של כ-2.45% לשנה ל-17 השנים הקרובות. מי שמאמין שהמדד בפועל יהיה נמוך מכך, יכול לבנות אסטרטגיית לונג-שורט בין האפיקים וליהנות מההפרש לאורך התקופה
אגרות חוב זה הלב הפועם של הבורסה. מניות זה יותר מלהיב כי הן עשויות לזנק וגם לרדת בחדות. השקעתם במניה טובה, אתם גם תרוויחו 50%, ואפילו 100% בשנה. אם נפלתם עם מניה, אתם יכולים להפסיד 50% וגם 80%. הסיכון במניות גדול. מנגד, שוק האג"ח נתפס יותר סולידי. רוב הזמן זה נכון, אבל יש מצבים ששוק האג"ח מסוכן אפילו ממניות.
תתפלאו - באגרות חוב אפשר להפסיד והרבה. כשהריבית עלתה לפני כשלוש שנים, אגרות החוב נפלו. אגרות החוב נסחרות לפי תשואה אפקטיבית מסוימת שיש לה זיקה לרייבת בנק ישראל. כאשר הרייבת במשק עולה, אז גם התשואה האפקטיבית עולה. כלומר מחזיקי האג"ח מבקשים-דורשים תשואה טובה יותר. כדי שהאג"ח שנסחרה בתשואה נמוכה, תעבור לתשואה אפקטיבית גבוה יותר היא צריכה להיסחר נמוך יותר - כלומר שער האג"ח יורד. זה לפעמים עשוי לבלב, הנה דוגמה מאוד פשוטה.
נניח שיש אג"ח שקלי לשנה אחת בדיוק שנסחר בשער של 100 אגורות בתשואה אפקטיבית של 3%. עוד שנה האג"ח יספק קופון של 3 אגורות וקרן של 100 אגורות. מחזיק האג"ח (יחידה אחת = ערך נקוב אחד) יקבל 1.03 שקלים. נניח שהריבית במשק עולה בהפתעה ב-2%, וכל שוק האג"ח מתיישר לריבית החדשה. כלומר החזקה של אג"ח בתשואה של 3% לא כלכלית, כי יש השקעות מקבילות-זהות בתשואה של 5%, מחזיק האג"ח אולי ינסה למכור, כשהאג"ח תרד ברגע לשער שיבטא תשואה אפקטיבית של 5%. בפועל היא תרד לאזור 98 אגורות, כלומר כ-2%. זה השער שמבטא תשואה לפדיון של 5%.
כלומר, כשהריבית עולה, שערי האג"ח יורדים. עכשיו דמיינו שאגרת החוב האמורה היא לא לשנה אחת אלא ל-10 שנים, בכמה היא תרד? יש תחשיב מדויק, אבל אם הערכתם שכ-20%, אתם קרובים, קצת פחות מ-20%.
- זה לא רק עזה – זו בעיקר אמריקה: למה תשואות האג"ח מזנקות?
- שוק האג"ח יקר: "התשואות הארוכות בישראל נמוכות מדי"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה תקבלו באג"ח ל-24 שנים?
מסקנה - אומרים לכם שאגרות חוב בטוחות ממניות, אבל גם אגרות חוב של המדינה עצמה שאין לה סיכון של חדלות פירעון עלול להסב הפסדים כבדים. נזכיר כי אגרות החוב הקונצרניות בהגדרה עם סיכון שתלוי בגוף עצמו, פעילות עסקית, יכולת החסר חוב ועוד, ולכן גם הקונצרניות (אג"ח חברות) נסחרות בתשואה אפקטיבית שעולה על התשואה של האג"ח הממשלתיות - ככל שהסיכון גדול יותר התשואה גבוהה יותר וככל שהמח"מ (משך חיים ממוצע) ארוך יותר כך התשואה גבוהה יותר.
