יום סוער: תראו מה קורה באפיק ה"סולידי" - המשך ישיר לינואר

אחרי ירידת התשואות הדרמטית בימים האחרונים מעבר לים, גם הסוחרים בת"א מגיבים - והיום התגובה היא עוצמתית
יוסי פינק | (10)
נושאים בכתבה אגח

עיני מרבית המשקיעים באופן כללי מופנות לשוק המניות, אבל בחודשים הארוכים האחרונים שוק האג"ח הממשלתי רותח. חודש ינואר היה פשוט מטורף מהבחינה הזו (ולא רק בארץ) וחודש פברואר בבורסה בת"א נפתח בסערה.

ממשלתי שקלי 0324 שהינו האג"ח ל-10 שנים בישראל פתח את יום המסחר בזינוק של 0.8% לתשואת שפל של 1.54% בלבד (!!) אבל עם חלוף השעות התמתנו העליות עד לסגירה בעלייה מינורית של 0.1% בלבד. נזכיר כי בחודש ינואר אג"ח זה רשם זינוק של 5.3%.

האג"ח הארוך יותר ממשלתי שקלי 0142 סגרה בעלייה של 0.9% וזה אחרי ראלי מסחרר של 11.6% בחודש ינואר. נציין כי בשבת 2014 רשם אג"ח זה עלייה של כמעט 30%.

עליות נרשמו גם באפיק הקונצרני, בעיקר במדדים המרכזיים. מדד תל בונד 60 סגר בעלייה של 0.27% אבל צריך לציין כי קיים פער הולך וגדל בין תשואת הממשלתי לבין האפיק הקונצרני. מתחילת השנה רשם האפיק הקונצרני כללי עלייה של 0.42% בלבד בזמן שאפיק ממשלתי כללי רשם עלייה של 2.58%.

סיבה אפשרית לכך שהקונצרני לא ממש משתף פעולה עם העליות החדות בשוק האג"ח היא המשך הפדיונות הקרנות הקונצרניות, כלומר הציבור מוכר (ובעיקר עובר לאג"חים בחו"ל). ב-3 השבועות הראשונים של 2015 נרשמו בקרנות הנאמנות הקונצרניות שמשקיעות בת"א פדיונות של 580 מיליון שקלים. איפה יש גיוסי עתק? לכתבה המלאה

כאמור, המהלך באג"ח בת"א הוא המשך ישיר למה שקורה מעבר לים, תשואת האג"ח ל-10 שנים בארה"ב ירדה ביום ו' ל-1.64% בלבד (שפל של כמעט שנתיים), זאת בשל ספקולציות לפיהן נתון הצמיחה המאכזב שפורסם מוקדם יותר היום עשוי לדחוק בפד' להמתין עם העלאות הריבית. הכלכלה האמריקנית צמחה ברבעון הרביעי בקצב שנתי של 2.6% בלבד, נפילה דרמטית לעומת קצב של 5% ברבעון הקודם וגם פספוס משמעותי של ממוצע התחזיות שעמד על צמיחה של 3% ברבעון הרביעי.

ומה קורה באותו הזמן בשוק המניות? מדד ה-S&P500 סגר ביום ו' בירידה של 1.3% והשלים נפילה חודשית של 3.1%, הירידה החודשית החדה מאז ינואר הקודם (שאחרי הייתה דווקא שנה לא רעה בכלל). מנגד, מדד ה-Stoxx 600 האירופי דווקא זינק 7.2% החודש ורשם בכך את פתיחת השנה הטובה ביותר מאז 1989 (ברקע להשקת תוכנית ה-QE). בת"א, מדד המעו"ף ירד 1.17% בינואר.

מחלקת המחקר של בנק אגוד: "באגרות החוב הממשלתיות, המלצתנו היא להתמקד כרגע במח"מ קצר-בינוני סביב 4 שנים. עדיפות אנו נותנים במח"מ זה לאפיק השקלי, כיוון שהאינפלציה הנראית לעין עדיין נמוכה, אבל אנו גם מעוניינים להגן על עצמנו, על ידי יצירת יותר סינטטי, בעיקר בעקום השקלי ובמיוחד למי שמאריך עוד קצת את המח"מ לכיוון ה 5 שנים. בשורה התחתונה, אנו מעלים סינטטי ל 60% על פני אחזקה ישירה במח"מ". בבנק אגוד מסבירים כי "בשבוע החולף היו מספר דברים ברקע שהשפיעו בצורה כזו או אחרת גם על המסחר באג"ח בארץ: הבחירות ביוון והשפעתן על השווקים, החלטת דראגי להזרים כסף לשוק בעזרת תוכנית הרחבה רשמית, ירידה בתשואות האג"ח האמריקאיות והחלטת בנק ישראל להותיר את הריבית על כנה. מצבור האירועים הללו העלה את התנודתיות בשווקים, הוריד את התשואות בעולם ומשך גם את תשואות האג"ח השקליות כלפי מטה. בנוסף, ספציפית בארץ חלה ירידה נוספת בציפיות האינפלציה הגלומות בשוק, מה שפגע קצת בצמודים".

קיראו עוד ב"אג"ח"

דוד רזניק מלאומי שוקי הון: "ירידת התשואות מתרחשת על רקע המשך ירידת התשואות בעולם כאשר ביום שישי ירדו התשואות הבארה"ב על רקע נתוני הצמיחה לרבעון הרביעי שהיו נמוכים מהתחזיות המוקדמות, ובעיקר בשל פרסום מדד המחירים לצרכן המבוסס על הצריכה הפרטית (PCE), אינדיקטור מועדף על ידי הפד לאומדן האינפלציה בארה"ב - שירד ברבעון הרביעי בקצב שנתי של 0.5%, לאחר עלייה של 1.2% ברבעון השלישי. העובדה כי קצב הצמיחה בעולם יורד בשילוב העובדה שהאינפלציה נמצאת בירידה כמעט בכל העולם (באירופה מדובר בדפלציה של ממש) ולאור ההרחבות המוניטאריות הנמשכות בעולם, תשואות האג"ח הממשלתיות בעולם רושמות רמות שפל ובכלל זה ישראל."

"בראייה לעתיד ייתכן בהחלט כי המילה האחרונה טרם נאמרה ולא נתפלא לראות את תשואות האג"ח הממשלתיות בישראל ברמות נמוכות יותר, רמות שנחשבו עד לא מכבר כדמיוניות, בעיקר על רקע רמת ריבית בנק ישראל הנמצאת בשפל ואינה צפויה עלות בטווח הקרוב, סביבת אינפלציה נמוכה מאוד, מתחת לגבול התחתון של יעד בנק ישראל וצרכי גיוס נמוכים בשלב זה של הממשלה, לפחות עד הקמת הממשלה החדשה. כן נציין כי קרנות הנאמנות המשקיעות באג"ח ממשלתי חזרו לגייס כסף מהציבור לאחר פדיונות בחודש דצמבר ומהוות גורם ביקוש נוסף. אציין כי ירידת התשואות החדה בישראל בחודש האחרון צפויה להוריד גם את ריביות המשכנתאות ארוכות הטווח ובכך לתרום אף היא להמשך הביקושים החזקים יחסית בשוק הנדל"ן למגורים."

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    לקוח מיטב (לשעבר) 01/02/2015 20:56
    הגב לתגובה זו
    כבר שנתיים סטפק כותב על בועה באגח הממשלתי ושצריך להיות בכספיות. בינתיים פיספס את כל הראלי באגח.
  • 6.
    האנליסט מת"א 01/02/2015 19:56
    הגב לתגובה זו
    תשואה של 15%(לשנה) זה מטורף, ועוד למח"מ של פחות משנתיים באף אחת מהן לא נראה הסדר חוב, זה אומר שיש אפ-סייד של 35%!!!
  • 5.
    אורי 01/02/2015 13:38
    הגב לתגובה זו
    המסחר באגחים התחיל בבום גדול ולאט לאט נרגע כאשר אגח מדינה כבר קרוב מאד לקו האפס.. אל תתלהבו. זה לא כמו בירידות. כשיש ירידות הן הולכות וגוברות במשך היום. כשיש עליות הן הןלכות ומצטמצמות במהלך היום. זה חוק. תופס גם באגחים וגם במניות.
  • 4.
    גאון 01/02/2015 11:11
    הגב לתגובה זו
    יגדל - כי הליכוד הולך וגודל בניגוד למחנה המושחת שרק מרכל. תבדקו באמת מה הולך במוסדות מפלגת העבודה.
  • 3.
    אנונימי 01/02/2015 10:12
    הגב לתגובה זו
    יוא איזה ביקושים לאגח השיקליות
  • מינימום 5% (ל"ת)
    אדר 01/02/2015 10:55
    הגב לתגובה זו
  • אנונימי 01/02/2015 11:13
    עם מתוני צמיחה כמעט חצי מהרבעון הקודם בארה"ב,ארה"ב רחוקה מהתאוששות
  • 2.
    מה שעולה סופו לרדת. אור אדום!!!! (ל"ת)
    דב 01/02/2015 10:03
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    הדולר עומד לרדת חזק לדעתי (ל"ת)
    אנונימי 01/02/2015 09:53
    הגב לתגובה זו
  • בכמה ירד מחיר הדלק ? (ל"ת)
    oil 01/02/2015 10:27
    הגב לתגובה זו
אגח
צילום: ביזפורטל
קרנות נאמנות

איך להשקיע בקרנות אג"ח, למה לשים לב וממה להיזהר

משקיע צריך לבחור בין עשרות מסלולי אג"ח; הבחירה חשובה - מדד תל-גוב שקלי 5+ המייצג את האג"ח הממשלתיות השקליות לטווחים של 5 שנים ויותר ירד בכ-4.5% מתחילת השנה ומנגד תל-גוב שקלי 0-2 עלה בכ-0.8%
קובי ישעיהו |
תהליך עליית הריבית המהירה שהחל בארה"ב וגם בישראל במהלך 2022 על רקע העלייה החדה בקצב האינפלציה הביא לירידות חדות בשוק האג"ח ולתשואות שליליות גם בקרנות הנאמנות וקרנות הסל העוקבות אחרי מדדי האג"ח השונים. בשנה שעברה התמונה השתנתה בשוק האג"ח המקומי כשמדד All Bond כללי עלה ב-3.76%, הצמוד ב-3.91% והשקלי ב-3.42%. בהתאם היו גם לא מעט קרנות נאמנות שסיפקו תשואות סבירות למשקיעים. והשנה, אגרות החוב הממשלתיות, בארה"ב ובעולם, היו אמורות לרשום תשואות עוד יותר יפות. עם רוח גבית מהורדות ריבית על ידי הפד ובנקים מרכזיים אחרים, הן היו צפויות לעלות ב-10% ויותר. אבל, זה לא מה שקרה. בחודשים האחרונים נרשמו ירידות חדות למדי בשוקי האג"ח הממשלתיים בישראל ובארה"ב, בעיקר בסדרות הארוכות. ובהתאם - התשואות עלו. הסיבה העיקרית לעליית התשואות - נתוני אינפלציה גבוהים מהצפוי בארה"ב שלא מאפשרים בינתיים לפד להתחיל להוריד את שיעור הריבית. לקריאה נוספת: לאחר הירידות בחודשים האחרונים? האם האג"ח מעניינות להשקעה. רבעון ראשון אג"ח: הורדת הדירוג משקפת את ביצועי החסר של האג"ח הממשלתי. העלייה בארה"ב התרחשה כאמור בעיקר על רקע פרסום נתוני מאקרו חזקים (בעיקר אינפלציה ושוק העבודה) שהביאו לדחייה וצמצום בהערכות השוק לגבי תחילת תהליך הורדת הריבית שם. בארץ, כמובן, יש גורמים נוספים, בעיקר כאלה הקשורים למלחמה ולנגזרותיה. על רקע הטלטלות בשוקי האג"ח נרשמה שונות גבוהה מאוד בין מדדי האג"ח השונים בתל אביב מתחילת השנה. מדד All Bond כללי עלה בכ-0.1%, מדד האג"ח הצמודות הכללי עלה בכ-0.7% אבל מדד התל-גוב צמודות (הממשלתיות הצמודות למדד) רשם ירידה של 1.4%. התל-גוב השקלי ירד בכ-2% ואילו התל-בונד 40 (המייצג 40 סדרות אג"ח של חברות בעלות דירוגים גבוהים) ב-1.6%.  בסך הכל יש בבורסה עשרות מדדי אג"ח שונים ובהתאם השוק היום מאוד משוכלל ומשקיע צריך בראש ובראשונה להחליט כמובן מה רמת הסיכון שהוא רוצה לפעול בסביבתה ולפי זה לחלק את תיק ההשקעות למניות, אג"ח והשקעות אחרות (סחורות, מט"ח, אלטרנטיבי.). בתוך החלק האג"חי אפשר להשקיע בקרנות סל פסיביות (בדומה למניות הן פשוט משקיעות פחות או יותר לפי מדדי האג"ח השונים), ממשלתיות או קונצרניות, או בקרנות נאמנות אקטיביות, ששם דמי הניהול גבוהים יותר. אז איך בוחרים קרן נאמנות המתמחה בהשקעה באגרות חוב? כאמור, למשקיע הסולידי יש היום המון אפשרויות בחירה והן כוללות בין השאר קרנות המתמחות באג"ח ממשלתיות שקליות (כאלה שלא צמודות למדד), קרנות המשקיעות באג"ח ממשלתיות צמודות למדד, ויש גם קרנות המשקיעות באג"ח חברות (קונצרניות) שקליות, דולריות או צמודות למדד. יש גם קרנות המשקיעות באג"ח בחו"ל. 

הסדרות הקצרות פחות מסוכנות

יש מספר כללי אצבע חשובים - אג"ח ממשלתיות פחות מסוכנות מקונצרניות וככל שזמן הפידיון של האג"ח יותר קצר (מח"מ - משך חיים ממוצע) הסדרה פחות מסוכנת (מק"מ, האג"ח הממשלתי השקלי לתקופה של עד שנה, הוא הכי פחות מסוכן ומנגד האג"ח הארוכות לתקופות של 10-30 שנה הן הכי מסוכנות). בתוך האג"ח הקונצרניות יש את הדירוגים  - הסדרות הכי פחות מסוכנות הן אלה בעלות הדירוגים הגבוהים (סדרות המדורגות AAA או AA ) והכי מסוכנות הן אלה ללא דירוג כלל (המכונות גם אג"ח זבל).  כך למשל מדד תל-גוב שקלי 5+ המייצג את האג"ח הממשלתיות השקליות לטווחים של 5 שנים ויותר צנח בכ-4.5% מתחילת השנה ומנגד תל-גוב שקלי 0-2 עלה בכ-0.8%. אז מי שהימר על ירידת ריבית ובהתאם השקיע בסדרות הארוכות "חטף" ומי שנשאר בסדרו הקצרות יותר רשם רווח קטן עם סיכון נמוך. אי אפשר לברוח מזה - אם רוצים לנסות להרוויח יותר אז צריכים להעלות את רמת הסיכון - ובהתאם אפשר גם לספוג הפסדים כבדים יחסית במידה והנחות הבסיס לא מתממשות. גם דמי הניהול חשובים - בקרנות הסל הם הרבה יותר נמוכים בדרך כלל (סביב 0.2%-0.3% לשנה) ואילו בקרנות האקטיביות 0.3%-1.5% כשהרוב הגדול נע בין 0.5% ל-1%. כמעט כל מחקר שנעשה בעשרות השנים האחרונות מצביע על כך שהרוב המוחלט של מנהלי הקרנות האקטיביים, גם במניות וגם באג"ח, לא מצליח לספק תשואה עודפת על מדדי השוק (באותה רמת סיכון) כך שעדיף ככל הנראה למשקיע הממוצע להתמקד בקרנות הסל הפאסיביות. ואכן, בשנה שעברה הקרנות הפסיביות עקפו לראשונה את הקרנות האקטיביות המסורתיות בהיקף הנכסים המנוהל. המשקיעים פדו במהלך 2023 כ-14.5 מיליארד שקל מקרנות נאמנות אקטיביות המנוהלות תחת הקטגוריה "אג"ח כללי", אחרי שגם בשנת 2022 הייתה הקטגוריה הפודה ביותר עם פדיון של כ-16.3 מיליארד שקל. קטגוריית קרנות אג"ח מדינה רשמה אף היא יציאת כספים מאסיבית בסכום של כ-6 מיליארד שקל אשתקד, לאחר שבשנת 2022 פדתה כ- 4.9 מיליארד שקל. מנגד, המשקיעים הזרימו כ-900 מיליון שקל לקרנות סל המתמחות באג"ח בחו"ל, וגם כ-630 מיליון שקל לאג"ח חברות והמרה. נקודה חשובה נוספת - להרבה משקיעים יש נטייה לבדוק את התשואות של קרן כזו או אחרת בשנה האחרונה או ב-3 השנים האחרונות ולהשקיע בה. בדרך כלל זו טעות מכיוון שתשואות העבר לא מלמדות כמובן על הביצועים בעתיד ולא מעט פעמים הקרנות שהיו בתחתית טבלת התשואות בשנה האחרונה או אפילו במשך מספר שנים קפצו לצמרת בשנה שלאחריה. זה נכון גם לקרנות המנייתיות, גם לגמישות וגם כמובן לקרנות האג"ח השונות.  בנוסף, בתי ההשקעות הגדולים נוהגים להבליט בפרסומים את "הקרנות המנצחות" שלהם בכל קטגוריה במטרה למשוך כספים חדשים ולהסתיר את הקרנות שלא הצליחו. אז אם בית השקעות מסוים מנהל עשרות קרנות מספיק שעד 10% מהון יצליחו בכדי לקנות שטחי פרסום בכדי לבשר למשקיעים הפוטנציאליים על "ההצלחה הגדולה" של קרן כזו או אחרת שהיכתה את מדדי הייחוס.

סימן קריאה - הקרן משקיעה באג"ח בסיכון גבוה יותר

נסתכל על  5 תתי קטגוריה מרכזיים בקרנות האג"ח: אג"ח מדינה כללי ללא מניות, אג"ח כללי בארץ ללא מניות – עם ובלי סימן קריאה, ואג"ח חברות והמרה ללא מניות – עם ובלי סימן קריאה. מה משמעותו של סימן הקריאה? שהקרן משקיעה באג"ח בסיכון גבוה יותר. בכל אחת מהקטגוריות יש עשרות קרנות.  אג"ח מדינה כללי ללא מניות - מדובר בקטגוריה שאמורה להיות הסולידית ביותר. הקרנות בקטגוריה זו משקיעות בכל סוגי אג"ח המדינה – צמוד, שקלי וריבית משתנה, בכל טווחי הזמן לפי שיקול דעתו של מנהל הקרן. חלק מהקרנות מרחיבות את טווח ההשקעה גם לאג"ח חברות בדירוג גבוה מאד. זה נותן להם יתרון מסוים, שכן התשואות באג"ח זה מעט גבוהות יותר, וגם מעלה את הסיכון, אך עדיין מדובר בכלי שנחשב סולידי. נזכיר שוב שגם בכלי הסולידי הזה אגרות חוב ארוכות יכולות לגרום להפסדים כבדים. כמעט כל הקרנות בקטגוריה שייכות לבתי ההשקעות הגדולים, כשנראה שהקטנים לא מגלים בה עניין בגלל פוטנציאל הרווחים הנמוך יחסית.  מדד תל-גוב כללי רשם מתחילת השנה ירידה של 1.5% לאחר שב-2023 הוא רשם עלייה של כ-1%.  אג"ח כללי ללא מניות עם ובלי סימן קריאה - בקטגוריה זו הקרנות משקיעות בכל סוגי האג"ח בארץ – בין ממשלתי ובין קונצרני, בין צמוד ובין שקלי או משתנה, ובכל טווחי הזמן. כלומר החופש גדול יותר, ונקודת ההשוואה היא מדדי ה-All Bond שכוללים את כל סוגי אגרות החוב. סימן הקריאה בשם הקרן מציין כאמור סיכון גבוה יותר, שאמור להניב תשואה טובה יותר. יש עשרות קרנות נאמנות בקטגוריה הזאת. אג"ח חברות ללא מניות עם ובלי סימן קריאה - האג"ח הקונצרניות מסוכנות יותר מהאג"ח הממשלתיות ולפיכך בתקופות טובות בשוק הן אמורות גם לספק תשואות גבוהות יותר. תשואת מדד תל בונד מאגר לשנת 2023 היה 6.32% וכ-1.5% מתחילת השנה, תל בונד צמודות נתן 5.94% ו-1.8% מתחילת השנה ומדד תל בונד שקלי 5.34% אשתקד מתחילת השנה 0.4%.