CTV בגשר הסנטר בתל אביב
צילום: יח"צ
בחירות 2020

בוננזה 2020: המרוויחים הגדולים של יום הבחירות

כחול לבן והליכוד משקיעות 5.5 מיליון שקל בפרסום בפייסבוק, בעיתונים נספרים פי שניים עמודים ואין ספור מודעות, ובקניונים - בום של מכירות. הרבה אנשים יגמרו את היום הזה עם דמעות בעיניים, אבל יש כאלה שכבר דפקו קופה 
מערכת אייס |

פייסבוק, העיתונים והקניונים: ברגע האמת, שהוא כמובן יום הבחירות, שתי המפלגות הגדולות בישראל ישקיעו יותר ממה שהשקיעו בכל הקמפיין. המפרסמים בעיתונים מחזירים את הפרינט לימי הזהר - ומה בין יום הבחירות לקניונים? מי הכי מרוויח מיום הבחירות.

מסע בזמן: הפרינט עושה קאמבק לימים אחרים

אחד המרוויחים הגדולים מיום בחירות הוא שוק העיתונות הכתובה. אולי אומרים שהפרינט מת, אבל בימים כאלה הוא חי, מפרסם ובועט, עם עיתונים גדולים שמזכירים ימים אחרים. לא פחות מ-80 עמודים (!), כמעט פי שניים מהממוצע, נספרו היום ב"ישראל היום", ולא סתם. צריך לשים משהו בין 43 עמודי המודעה שממלאים את העיתון.

גם ב"ידיעות אחרונות" נרשמה אינפלציה מרשימה בכמות העמודים. החלק הראשי כולל 56 עמודים (גם כן עלייה של עשרות אחוזים ביחס לממוצע) עם 23 עמודי מודעה. פרסומות נוספות נמצאות גם ב-24 שעות ומוסף מסלול, שמצורפים לעיתון.

ב"הארץ" העלייה עדינה יותר אך עדיין ניכרת: במקום 10 או 12 עמודים יש היום 14 כאלה, ולמרות שהמודעות ממוקמות כמעט באותו אופן שבו הן היו אתמול, הן גדולות יותר ולעתים תופסות מעל 50% מנפח העמוד. "מעריב השבוע", מצדו, הוציא הבוקר מוסף עם 32 עמודים, וביניהם 9 עמודי מודעה.

בחזרה לעתיד: השדה האינטרנטי

המפלגות משקיעות עשרות מיליוני שקלים בכל מערכת בחירות. לפי שכלול של תחשיבי מקורות מימון - במערכת הבחירות הראשונה (אפריל 2019) הוציא הליכוד כ-80 מיליון שקל, כחול לבן לפחות 50 מיליון שקל, והעבודה - 20 מיליון שקל. כמה מזה הושקע בפייסבוק? עכשיו כבר יש לנו מושג: מאוגוסט 2018 חושפת פייסבק כמה כסף היא מקבלת ממפלגות ומגופים נוספים בעלי זיקה פוליטית.

מתברר שמאוגוסט 2019 ועד היום, הוציאו המפלגות 30 מיליון שקל על פרסום בפייסבוק. איך הסכום מתפלג? כחול לבן היא השיאנית, עם הוצאה שמפוצלת בין ארבעת חברי הקוקפיט. בני גנץ שילם לפייסבוק 832 אלף שקל בחודש האחרון, לפיד 600 אלף, אשכנזי 360 אלף, ויעלון 331 אלף. ההוצאה הכוללת של הארבעה עמדה על 2.12 מיליון שקל.

הליכוד, בניגוד לכחול לבן, הסתפק בהשקעה צנועה בהרבה. הדף של בנימין נתניהו שילם 1.15 מיליון שקל, והדף של הליכוד הוסיף 200 אלף שקל.

העבודה, בעיקר דרך הדף של עמיר פרץ, הוציאה 440 אלף שקל בחודש האחרון. ליברמן רק 150 אלף, ימינה 122, והמשותפת רק 100 אלף.

ממש ברגעים אלו, ביום הבחירות עצמו, העניינים רותחים ומגיעים לשיא: כחול לבן משקיעה כ-3.5 מיליון שקל, בליכוד מוציאים עכשיו כ-2 מיליון שקל, וחשוב להדגיש שמודעות של הקמפיינים השונים מופיעות גם באתרי חדשות. על מה הולך הכסף? בעיקר על באנרים - פרסומות שמופיעות בפיד של המצביעים. השאלה הגדולה היא איך לפנות לקהל רלוונטי, והתשובה היא טירגוט.

קיראו עוד ב"תקשורת ומדיה"

הכאן והעכשיו: עליה ברורה במדדי השופינג

ומה בין יום הבחירות לקניונים? גם כאן נרשם ריקוד טנגו סוער. לפי נתוני חברת מקס (לשעבר לאומי קארד), המחזיקה בנתח של כ-30% מכלל כרטיסי האשראי, בבחירות בספטמבר מחזור הקניות של עלה ב-13% לעומת מחזור הקניות של הצרכנים בבחירות באפריל 2019.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ארץ נהדרת
צילום: מסך קשת 12
רייטינג

הפריים טיים בשליטת קשת, והפעם עם "ארץ נהדרת"

גם אם נסתכל אחורה עשרות שנים, לא נמצא הרבה תכניות שמשודרות מעל 20 שנה, ובטח לא כאלה שהם להיט, אבל "ארץ נהדרת" היא אחת מהן וכך גם היה אתמול כשהיתה בראש לוח השידורים כולו; במהדורות המרכזיות נרשמה יציבות, כשרשת משפרת קצת את הנתונים

רן קידר |
נושאים בכתבה רייטינג

המהדורה המרכזית של ערוץ 12, היתה אתמול על 14.7% רייטינג ו-352 אלף צופים, ואילו חדשות 14 היו אחריה עם 7.9% רייטינג ו-234 אלף צופים. אחריה היתה חדשות 13, שבימים האחרונים, עם או בלי קשר לגל הפיטורין הצפוי, מצליחה שוב לחצות את רף מאה אלף הצופים, עם 5.9% רייטינג ו-146 אלף צופים, ובסוף הרשימה היתה המהדורה של כאן11, ששוב חזרה להיות בפער עצום מהמתחרים, עם 75 אלף צופים ו-3.5% רייטינג.

פריים טיים 

גם אם נסתכל אחורה עשרות שנים, לא נמצא הרבה תכניות שמשודרות מעל 20 שנה, ובטח לא כאלה שהם להיט, אבל "ארץ נהדרת" היא אחת מהן וכך גם היה אתמול כשהיתה בראש לוח השידורים כולו, עם רייטינג של 17.5% רייטינג ו-415 אלף צופים והיה התכנית הנצפית ביותר בלוח השידורים. אחריו היתה "משחקי השף" של ערוץ 13, עם 9.3% רייטינג ו-225 אלף צופים, ואילו ההיעדרות של ינון מגל ככל הנראה הובילה לירידה של הפטריוטים למקום השלישי מבחינת רייטינג עם 8.2%, אך עם יותר מספר צופים מאשר המקום השני, עם 233 אלף צופים. למרות שהעונה נפתחה בסערה, "בואו לאכול איתי" של כאן11 סגרה את הרשימה עם 6.6% רייטינג ו-39 אלף צופים.

תכניות הבוקר והצהריים

מבחינת שאר הרצועות, רצועת הבוקר הולכת ותופסת תאוצה, כש-"חדשות הבוקר" של קשת הובילה את הרצועה, עם 3.4% ו-73 אלף צופים, במקום השני היה ערוץ 14, כשמהדורת "ישראל הבוקר", עם עודד מנשה, היתה במקום השני מבחינת רייטינג, עם 1.9% רייטינג ו-40 אלף צופים. "העולם הבוקר" של רשת סגרה את הרשימה, עם 1.4% רייטינג ו-35 אלף צופים. 

ברצועה שלאחריה, המספרים ירדו מעט, ומשדר הבוקר של קשת, עם נסלי ברדה היה בראש ועמד על רייטינג של 2.5% ו-45 אלף צופים, ואילו אחריו היהי שוויון עם "על הבוקר" של ערוץ 14 עם 1.5% רייטינג, ו-32 אלף צופים. את הרשימה סגר "על הבוקר" ברשת, עם 1.5% רייטינג ו-31 אלף צופים. 

בצהריים, 14 בצהריים של חדשות 12 היה בראש, עם 3.7% ו-95 אלף צופים, בעוד האולפן הפתוח של עם בועז גולן היה במקום השני, עם 2.4% רייטינג ו-49 אלף צופים. את הרשימה סגרה רשת עם "הדוח היומי" שהיה עם 1.5% רייטינג ו-32 אלף צופים בלבד. 

גל"צ (אריאל חרמוני משרד הביטחון)גל"צ (אריאל חרמוני משרד הביטחון)

תיסגר או לא תיסגר: מה יקרה לגלי צה"ל וכמה היא מפסידה בשנה?

האם יש צבאות שיש להם תחנות רדיו שממומנות על ידי הציבור? כמעט ולא; שר הביטחון ישראל כ"ץ הצהיר כי יסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה"ל עד מרץ 2026. מדובר במהלך דרמטי שמסעיר את מערכת הביטחון, את עולם התקשורת ואת הזירה הציבורית כולה. ההכרעה עשויה ליפול בבית המשפט, לאחר שצפויות להיות מוגשות עתירות שיטענו כי הסגירה מחייבת חקיקה בכנסת

רן קידר |
נושאים בכתבה גלי צה"ל ישראל כץ

שר הביטחון ישראל כ"ץ  רוצה לסגור את גלי צה"ל. הכוונה להשלים זאת עד למרץ 2026. התחנה הצבאית הוותיקה היתה מאוימת בעבר אבל לא עד כדי כך כשחייבים להודות שי גם נימוקים הגיוניים לסגירה. למה שלצבא תהיה תחנת רדיו? למה שלצבא תהיה תחנת רדיו שהציבור הוא זה שמממן אותה? בעולם זה לא מקובל.

מדובר במהלך דרמטי שמסעיר את מערכת הביטחון, את עולם התקשורת ואת הזירה הציבורית כולה. ההכרעה עשויה ליפול בבית המשפט, לאחר שצפויות להיות מוגשות עתירות שיטענו כי הסגירה מחייבת חקיקה בכנסת. לפי עמדת שר הביטחון, הפעלת תחנת רדיו אזרחית בידי הצבא היא חריגה שאין לה אח ורע במדינות דמוקרטיות. "המשך הפעלת התחנה מערב את צה"ל בשיח הפוליטי ופוגע במעמדו הממלכתי", צוין בהודעת משרד הביטחון.

על פי ההודעה, התחנה תיסגר אך גלגלצ תישאר על כנה. יוקם צוות מקצועי במשרד הביטחון שיפעל ליישום הסגירה. במקביל, ארגון עובדי צה"ל הכריז על סכסוך עבודה בתחנה, שיחול על כ־100 אזרחים עובדי צה"ל.

תגובת התחנה: מאבק משפטי

בתוך גלי צה"ל שוררת אווירת קרב. מפקד התחנה, טל לב־רם, טוען כי תהליך העבודה של הוועדה המייעצת שהובילה למסקנות היה פגום: ניגודי עניינים, מניפולציות, בחירה מגמתית של חברים והצגת מידע סלקטיבית. הוא טען כי מדובר בפגיעה בצבא העם ובחופש העיתונות.

לצידו עומדים אנשי תקשורת ואקדמיה שטוענים כי הסגירה היא מהלך פוליטי במסווה אידיאולוגי.

על פי ייעוץ משפטי שניתן לשר הביטחון בתקופת היועמ"ש לשעבר אביחי מנדלבליט, ניתן לסגור את גלי צה"ל בהחלטת ממשלה בלבד. לפי עמדה זו, מאחר שהתחנה אינה מוסדרת בחוק מפורש, אין צורך בחקיקה ראשית. לעומת זאת, יש משפטנים בכירים סבורים אחרת, אם כי החלטת יועץ משפטי לממשלה גוברת וחזקה יותר מעמדות של משפטנים.