Accenture ו-Droga5: העסקה שתשנה את עולם הפרסום

ישראל עוד רחוקה, אבל אל התובנה שאליה הגיעה Droga5 יגיעו גם לקוחות וסוכנויות מישראל. אמיר גיא: "זה מה שקורה כשחברות ייעוץ נאלצות להתמודד עם הצרכן הסופי"
משה בנימין |

ידיעת החדשות שהסעירה את עולם הפרסום בסוף השבוע האחרון הייתה רכישת משרד הפרסום (העצמאי) Droga5 על ידי חברת הייעוץ הבינלאומית Accenture או ליתר דיוק על ידי Accenture Interactive שפועלת תחתיה. הרכישה של המשרד שהוקם על ידי אחד מאנשי הקריאייטיב הידועים בעולם, דייויד דרוגה, היא עליית מדרגה במגמת כניסתן של חברות הייעוץ לתחום הפרסום. 

בהתייחסות רשמית של Accenture למהלך, חברת הייעוץ מציינת כי "הרכישה תעניק ל-Accenture Interactive עמדה ייחודית בשוק, כשהיא מאפשרת לה להרחיב את יכולתה להוביל מותגים לעתיד. החדשות הללו מייצגות אבולוציה בדרכה של Accenture Interactive לבנות מודל חדש של סוכנות - עם הכוח ליישם את הטרנספורמציה של חווית המותג ולשלב זאת עם הכח הרגשי ומלא ההשראה של חשיבה מותגית וקריאייטיב". 

מעבר למילים הגדולות מסתתרת תובנה פשוטה: משרדי הפרסום לא יכולים להישאר חזקים בשרשרת הערך של הלקוח העתידי ללא מענה לצרכים של אלו בגזרת הטכנולוגיה, ה-CRM, האוטמציה השיווקית (Marketing automation), ייעוץ עסקי-כלכלי שנוגע בביזנס עצמו ודאטה, המון דאטה. מנגד, "חברות המחקר", כפי שמסביר אמיר גיא, מבעלי אדלר חומסקי ויו"ר איגוד הפרסום "נוגעות בצרכן הסופי, או לפחות הלקוחות שלהם רוצים שהעבודה של אלו תגיע לצרכן הסופי, מה שאומר שצריך קריאייטיב".

לדברי גיא, "המפץ הגדול האמיתי הוא באינטגרציה בין משרדי הפרסום לחברות הייעוץ. מצד אחד אלו עושים קרייאיטיב טוב אבל לא מצטיינים בחלק שנוגע לביזנס ומנגד, חברות הייעוץ זקוקות לאנשי קריייאטיב כדי להציג את היעילות של מערכות הניהול שלהן".

Droga5 נוסדה ב-2006 על ידי איש הפרסום האוסטרלי דייויד דרוגה. החברה מעסיקה 500 עובדים ב-2 סניפים שפועלים בניו יורק ולונדון. החברה חרטה על דגלה את ערך הקריאייטיביות והפכה עם השנים לאחת המעוטרות בפרסים על עבודתה. בין לקוחותיה נמנים כמה מהחברות הגדולות בשוק העולמי כגון אמאזון, גוגל, אנדר ארמור, Hennessy ועוד, כגון HBO ובאדוויזר שנעזרו בה עבור אחת הפרסומות הזכורות ביותר מהסופרבול האחרון. על פי הערכות בעולם, היקף העסקה נאמד בכ-300 מיליון דולר. 

"מיומנו הראשון, עבדנו קשה כדי לדחוף את התעשייה שלנו קדימה ובתקווה, להשפיע לטובה עבור כולנו" אמר דייויד דרוגה על הסכם המכירה ל-Accenture Interactive. לדבריו, "עולם הפרסום משתנה ואנחנו נרגשים על ההזדמנות המדהימה שנפלה בחלקנו, עם חברה שתוסיף מימד נוסף לרעיונות המצוינים שלנו ותדחוף אותנו אל מעבר לשאיפות שלנו כרגע. ההצעה שאיתה אנחנו יכולים לגשת לשוק תשנה את התעשייה". 

קיראו עוד ב"תקשורת ומדיה"

כשדרוגה מדבר על הצעה שתשנה את השוק, הוא יודע על מה הוא מדבר. הסכם המכירה שלו ל-Accenture הוא העסקה בעלת הפרופיל הגבוה ביותר אך לא הראשונה. בשנת 2016 רכשה חברת IBM בבליץ שופינג 3 חברות פרסום תוך שבוע: Ecx.io, Resource Ammirati ו-Aperto, מה שהפך את חברת הבת שלה IBM IX לשחקן מרכזי בשוק הדיגיטל בן לילה, בדגש על החיבור בין יכולות IBM בשוק ה-IT (טכנולוגיות מידע, מחשוב ותקשורת) עם קריאייטיב. נוסף לאלו, חברות ייעוץ נוספות כגון דלויט, PwC ו-Cognizant

הקימו מחלקות קריאייטיב פנימיות על בסיס רכישות בעולם הפרסום. 

עם זאת, הרכישה של Droga5 מסמנת כניסה לטריטוריה חדשה - לא עוד חברות דיגיטל שמעבות את היכולות הטכנולוגיות וניהול מערכות השיווק של הלקוחות עם חבירה לחברת ייעוץ בינלאומית אלא גוף שכל כולו מוקדש לעשייה קריאייטיבית. מהלך שמצד אחד הופך את האיום של חברות הייעוץ על רשתות הפרסום העולמיות לממשי ומנגד משיב את אנשי הקריאייטיב הקלאסיים למרכז הבמה עם תמיכה משמעותית מאחור. דרוגה בעצמו אמר, בשיחה עם Ad Age: "אני לא עושה אקזיט ולא דוהר לשקיעה על קנגורו. אני רוצה לעלות רמה ולהיות אחד מהאנשים שמקימים מחדש את התעשייה על הרגליים". 

"ייעוץ עסקי מוביל לייעוץ קריאייטיב - זו השרשרת"

חברות פרסום גדולות מחפשות להתפתח מעבר לפרסום הקונבנציונלי הרגיל שהן מכירות, למשל בדאטה", אומר לאייס גבי אטל, בעליה של סוכנות הפרסום Why Worry. "הערך של חברות מדיה היום לעומת חברות ייעוץ ענקיות שמחזיקות במלאי עצום של דאטה הוא קטן מאוד. התפקיד של משרדי פרסום/מדיה מתחיל לזלוג למקומות אחרים שהיום מתאפשרים בגלל הנגישות לדאטה. בסוף הדיגיטל והדאטה ממוטטים את כל חומות העבר והכל משתלב בהכל".

מי שעשה בעצמו את הדרך מחברת ייעוץ עסקי - BBDO IM - לתוך ליבת פעילות הפרסום הוא עדו הר-טוב, כיום שותף בקבוצת גיתם, שעומד בראש משרד הפרסום גיתם BBDO. "יש כאן טשטוש בין העולמות ואתה גם רואה את זה במחלקות הדיגיטל של חברות הייעוץ הגדולות כגון EY ודלויט" אומר הר-טוב. "למעשה העולם מתערבב בין ייעוץ עסקי לשיווקי ומשם גם לייעוץ ברמת הקריאייטיב וזה תהליך מאוד טבעי שקורה היום בחברות הייעוץ הגדולות בעולם. זה כמו BBDO IM למשל, שמייעצת תקשורתית, שיווקית וגם עסקית".

"גם היום" הוא מוסיף, "חברות ניהול משברים מעסיקות כלכלנים ואנשי מספרים שפעם לא היית רואה שם. זה תהליך טבעי שקורה בעיקר ברמה העולמית ופה בארץ - המגמה עדיין מאחור. השוק שלנו כל כך קטן, ללא לקוחות בינלאומיים וההפרדה כל כך ברורה שאני לא רואה כאלו קונסולידציות גדולות אבל האם יהיה מקום לשיתופי פעולה? כן. כי זה הגיוני מאוד וכי ייעוץ עסקי מוביל לייעוץ שיווקי ומשם לקריאייטיב - זו השרשרת".

הר-טוב, אטל וגיא לא רואים את שוק הפרסום הישראלי מבצע עסקאות מן הסוג של Accenture ו-Droga אבל, כפי שגיא מסביר, "שיתופי הפעולה יהיו בלתי נמנעים". לדבריו, "משרדי פרסום שלא יחזיקו ביכולות איסוף וניתוח דאטה יירכשו בסוף על ידי גופים כגון אינטל ודומיהם או שיעבדו איתם בשיתוף פעולה. היום, בטח בעולמות הריטייל אתה לא יכול להיות משרד דיגיטל בלי כל המערכות שעליהן אתה עושה את הקמפיין".

כרגע, בתמונת המצב כיום, הפוזיציה של משרדי הפרסום שרוצים לפתוח פער על מתחריהם, היא כגוף שעוזר ללקוחות להפעיל, ליישם ולהטמיע את המערכות הטכנולוגיות  שבעזרתן הם אוספים מידע ובסופו של דבר משווקים ומוכרים חכם יותר. כך או כך, בשלב מסוים גם הלקוחות והמשרדים הישראליים יבינו את המבוי הסתום שאליו הגיע משרד כמו Droga5, על פי תיאורו של דייויד דרוגה שאומר: "אני יכול ליצור את העבודה שמייצרת מודעות גבוהה ללקוחות, אבל אם מערכות האי-קומרס שלהם אינן מסונכרנות איתה, אז מה זה שווה?".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

כמה ירוויח אלמוג בוקר בחדשות 12 ומי הם העיתונאים עם השכר הגבוה ביותר?

הכתב הדהים כאשר הודיע על עזיבה לערוץ המתחרה, שם מרוויחים הטאלנטים בין 1.5-2 מיליון שקל בשנה. ההערכה היא ששכרו של אלמוג, שיחליף את תמיר סטיינמן, יהיה נמוך יותר; וגם - כמה מרוויח עמית סגל בשנה?
איציק יצחקי |
העיתונאי אלמוג בוקר הפך לאחד הפרצופים המוכרים בחדשות 13 גם בזכות הסיקור הצמוד ביום שפרצה המלחמה. הפופולריות שלו גברה בהדרגה בתשעת החודשים מא המלחמה והוא ממנף את זה לשדרוג בשכר. אלמוג יעבור למתחרה - חדשות 12, שהיא סוג של מונופול בשוק - מונופול שמפחדים לגעת בו מכיוון שזו תקשורת וחדשות עם פרשנים ועיתונאים חזקים והחיצים יופנו כלפי הרגולטור שיעיז להגיד שמדובר במונופול או שינסה ליצור תחרות הוגנת. חדשות 12 שייכת לקשת שהיא עצמה גם סוג של מונופול, שמחזיקה גם באתר מאקו ואתר N12. קשת נהנית מהקריסה של רשת ובמיוחד חדשות 13, כשבשוק אומרים כבר מעל לשנה שקשת היא זו שמחזיקה את רשת. היא לא מקבלת חלק מהמפרסמים כדי שיעברו לרשת, כדי ליצור מצב שיש תחרות.

קשת היא מונופול

בפועל, ההכנסות של קשת שנשלטת על ידי דודי ורטהיים, הבעלים של קוקה קולה בישראל ובנק מזרחי טפחות, גדולות פי 4-5 לפחות מרשת וגדולות מכל ההכנסות של ערוצי הטלוויזיה גם יחד. העוצמה והכוח נובעים גם מערוץ חדשות חזק וגם מרצועות הבידור הטובות של קשת לעומת המתחרים.
ערוץ 13 (רשת) סובל פעמיים - גם מהתחזקות ערוץ 14 שנתפס כאתר הימני היחיד וגם מזה שהוא נחשב "אותו הדבר" וסוג של ניסיון העתקה לא מוצלח של קשת. במקביל למינוי של יוליה שמאלוב-ברקוביץ' למנכ"לית חברת חדשות 13 העיתונאים חששו משינוי הקו המערכתי של החדשות שנתפס בדומה לחדשות 12 כאנטי ביבי עם אג'נדה של שמאל-מרכז. במקביל הועזב רביב דרוקר והחלו עזיבות. ספי עובדיה עזב, וכעת אלמוג בוקר. ספי עובדיה עזב לתוכנית "עובדה" של אילנה דיין, גם היא מבית קשת. ההערכות בשוק מדברות על עלות שכר של בין 700 ל-800 אלף שקל לשנה לעובדיה. המעבר של עובדיה הוא עוד נקודה של כוח עבור ערוץ 12. הוא מתחיל להעביר לשורותיו טאלנטים ונראה כי הוא לא מפספס הזדמנויות. כעת, מעניין יהיה לראות האם ערוץ 13 יגיב - וכיצד ומה תהיה ההשפעה של שוק ההעברות החדש בתקשורת על ערוץ 14 (לאחרונה, אחרי שהכריז על מעבר לערוץ 13, ערוץ 14 סיכם על הישארותו של שרון גל).

בוקר, כתב הדרום של הערוץ, שנחשב לעיתונאי מוערך, אמור להחליף את תמיר סטיינמן שעזב לאחרונה את תפקידו. ההערכות הן ששכרו ינוע בין 800 אלף שקל למיליון שקל בשנה.

עמית סגל  מעל 3 מיליון שקל בשנה; יונית לוי כ-2 מיליון שקל

הטאלנטים בחדשות 12 מרוויחים נהדר. על פי ההערכות שכרם מבטא עלות מעביד של בין 1.5 ל-2 מיליון שקל בשנה. כך מרוויחה גם יונית לוי, וכמוה דני קושמרו, אמנון אברמוביץ', עמית סגל ועוד. סגל נחשב לעיתונאי המרוויח בישראל, כשההערכות מדברות על הכנסות של  מעל 3 מיליון שקל בשנה, כשבתוכן גם הכנסות מהספר המצליח וסדרת ההרצאות שהוא מעביר וכן כתיבת טור בידיעות אחרונות.  
 אלמוג בוקר - שכר של כמיליון שקל 
פטריק דרהי
צילום: ויקיפדיה

דרהי מתכוון להיכנס לתקשורת הדתית; שת"פ עם "כיכר השבת" ו"סרוגים"

דרהי ביקש את רשות התחרות לבדוק שת"פ שיכול להגיע עד כדי רכישה - רשות התחרות אישרה את המהלך; וכמה שווים האתרים?

רן קידר |

איש העסקים פטריק דרהי קיבל לאחרונה את אישור רשות התחרות לשיתוף פעולה עם שניים מאתרי החדשות הבולטים במגזרים הדתי והחרדי "כיכר השבת" ו"סרוגים". לפי ההערכות, מדובר במהלך אסטרטגי שעשוי להתפתח לרכישה מלאה בעתיד, כאשר שווי האתרים מוערך בכ-45 עד 50 מיליון שקל. העסקה בוצעה באמצעות חברת נקסט ויז'ון מדיה, שנמצאת בבעלות עקיפה של דרהי.

אתרי "כיכר השבת" ו"סרוגים" פונים לקהלים מובהקים: הראשון נחשב לפופולרי במיוחד במגזר החרדי, והשני לציבור הציוני־דתי. שני האתרים הוקמו לפני למעלה מעשור ונחשבים לבעלי נוכחות דיגיטלית בולטת.

דרהי, שמחזיק כיום גם בערוץ החדשות i24NEWS, לצד החזקה בהוט, השיק בשנה שעברה מהדורה בעברית לערוץ i24NEWS תוך שהוא מגייס אליה שדרים ומגישים מערוצים אחרים. במקביל, דרהי מנסה מזה חודשים למכור את HOT,  חברת התקשורת שבאמצעותה נכנס לישראל לפני שנים. לצורך כך נשכרו בנקי השקעות בינלאומיים, בהם רוטשילד ו-UBS. לפי הערכות, התמורה הנדרשת עומדת על בין 6 ל-8 מיליארד שקל.


בנוסף לפעילותו בתחום התקשורת, דרהי השלים לאחרונה את רכישת פרויקט הנדל"ן מנדרין אוריינטל בתל אביב, מגדלי הדולפינריום לשעבר, תמורת סכום מוערך של כ-900 מיליון שקל. מדובר ברכישה שבוצעה באמצעות חברת הרב קוק נווה צדק שבשליטתו, אשר קיבלה לידיה כ-94% ממניות חברת סיגייט המחזיקה בפרויקט.