50 שנה למועצת העיתונות: על תקשורת במשבר, ואתיקה עיתונאית מתרופפת
על רקע המשבר בשוק הפרסום שפגע במערכות, המאבקים המרים שמנהלים גופי תקשורת זה בזה, פיטורים המוניים והתנהלויות לא אתיות, תארח השבוע מועצת העיתונות בישראל כנס בינ"ל במלון הילטון בתל אביב בסימן "מי ישמור על כלב השמירה". מטרת הכנס, שנארח לציון יובל למועצה וייחל הערב (יום ב'), היא להעלות על סדר היום הציבורי את חשיבות העיתונות בדמוקרטיה הישראלית לצד האתגרים שמציבה התקשורת החדשה בפני מנגנוני הפיקוח הקיימים עליה.
בכנס משתתפים נציגי מועצות העיתונות מכ-30 מדינות, בהם יו"ר מועצת העיתונות הבריטית, הלורד האנט, נציגי ארגונים בינ"ל ובהם הארגון לביטחון ושיתוף פעולה באירופה, אונסקו ומועצת אירופה. ב-2 ימי הכנס יתקיימו 7 מושבים בהשתתפות עיתונאים מהארץ ומהעולם, גופים ציבוריים מקומיים ובינ"ל, נציגי משפט ואקדמיה. את הערב יפתח נשיא המדינה שמעון פרס.
"הדיון הוא על האתיקה העיתונאית הקיימת, על הבעיות שהתקשורת הישראלית נתקלת בהן, על המשבר בעיתונות הדפוס", אומרת נשיאת מועצת העיתונות, שופטת בית המשפט העליון בדימוס דליה דורנר. "מצבם של העיתונים וגם של העיתונאים משפיע לרעה על חופש העיתונות וחופש הביטוי, ופוגע בדמוקרטיה".
מועצת העיתונות איבדה בשנים האחרונות מזוהרה, ומספר גופים פרשו ממנה, למשל ידיעות אחרונות. לפני שנה וחצי, בעיצומו של המאבק בין 'ידיעות אחרונות' לקשת,
- "אתם רוצים לקבל כסף מהנאצים?" – על כספי השילומים מגרמניה וההשפעה שלהם על הכלכלה
- החזון של בן גוריון הופך למציאות – הנגב מתחיל לפרוח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דורנר טוענת כי המועצה דווקא מבצרת את כוחה המוסרי לאחרונה. "יש יותר ויותר פניות אלינו, בית המשפט העליון הכיר בתקנון המועצה כתקנון מקצועי. יש
בן גוריון: "איני סבור שמועצת העיתונות היא תשמש מעין צנזורה"
מועצת העיתונות בישראל הוקמה בשנת 1963 כגוף וולונטרי, על ידי נציגי עיתונות - מו"לים, עורכים ועיתונאים, ונציגי ציבור, בהם אנשי אקדמיה ומשפט. המועצה מופקדת על שמירת הערכים של עיתונות חופשית ובמסגרת זו היא קובעת את כללי האתיקה החלים על כלי התקשורת ואוכפת כלים אלו.
ראש הממשלה דוד בן גוריון ז"ל, על רקע המכתב שכתב למועצת העיתונות
פעילותה המרכזית של המועצה היא לדון בתלונות על הפרת כללי האתיקה העיתונאית, באמצעות הפעלת בתי דין לאתיקה, שבסמכותם לגזור על עיתונאי או כלי תקשורת סנקציות שונות החל מאזהרה ופרסום התנצלות וכלה בפרסום ההחלטה נגדו בעיתונות.
- הפריים טיים בשליטת קשת, והפעם עם "ארץ נהדרת"
- תיסגר או לא תיסגר: מה יקרה לגלי צה"ל וכמה היא מפסידה בשנה?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הכוכב הבא בראש הפריים טיים
במכתב ששלח ראש הממשלה דוד בן גוריון לחברי מועצת העיתונות בראשית מאי 1963, הוא כתב: "לא לעורכים אני צריך לספר על חשיבות העיתונות והשפעתה על דעת הקהל בכל מדינה. נדמה שעיתונותנו אינה נופלת ברמתה התרבותית והמוסרית מהעיתונות בארצות האחרות, אם כי לדעתי היה רצוי שהיא תשמש דוגמא לעיתונות אחרת... הרבה לכבוד העורכים שהסכינו להקים מועצה אשר תעמוד על משמר ההגינות בעיתונות. איני סבור שהיא תשמש מעין צנזורה".
לדברי ראש הממשלה לשעבר, "טוב הדבר שהעיתונות עצמה רואה צורך במוסד שימנע עד כמה שאפשר סטיות מדרך האחריות והאמת, ואני מקווה שהמועצה תמלא תפקידה זה באמונה".
- 2.אמת דיברתי 11/09/2013 17:33הגב לתגובה זוזהו גוף שמאל פוליטי
- 1.קורא 10/09/2013 09:50הגב לתגובה זוצ"ל שנערך. אין עדות קשה יותר למצב העיתונות בישראל.
גל"צ (אריאל חרמוני משרד הביטחון)תיסגר או לא תיסגר: מה יקרה לגלי צה"ל וכמה היא מפסידה בשנה?
האם יש צבאות שיש להם תחנות רדיו שממומנות על ידי הציבור? כמעט ולא; שר הביטחון ישראל כ"ץ הצהיר כי יסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה"ל עד מרץ 2026. מדובר במהלך דרמטי שמסעיר את מערכת הביטחון, את עולם התקשורת ואת הזירה
הציבורית כולה. ההכרעה עשויה ליפול בבית המשפט, לאחר שצפויות להיות מוגשות עתירות שיטענו כי הסגירה מחייבת חקיקה בכנסת
שר הביטחון ישראל כ"ץ רוצה לסגור את גלי צה"ל. הכוונה להשלים זאת עד למרץ 2026. התחנה הצבאית הוותיקה היתה מאוימת בעבר אבל לא עד כדי כך כשחייבים להודות שי גם נימוקים הגיוניים לסגירה. למה שלצבא תהיה תחנת רדיו? למה שלצבא תהיה תחנת רדיו שהציבור הוא זה שמממן אותה? בעולם זה לא מקובל.
מדובר במהלך דרמטי שמסעיר את מערכת הביטחון, את עולם התקשורת ואת הזירה הציבורית כולה. ההכרעה עשויה ליפול בבית המשפט, לאחר שצפויות להיות מוגשות עתירות שיטענו כי הסגירה מחייבת חקיקה בכנסת. לפי עמדת שר הביטחון, הפעלת תחנת רדיו אזרחית בידי הצבא היא חריגה שאין לה אח ורע במדינות דמוקרטיות. "המשך הפעלת התחנה מערב את צה"ל בשיח הפוליטי ופוגע במעמדו הממלכתי", צוין בהודעת משרד הביטחון.
על פי ההודעה, התחנה תיסגר אך גלגלצ תישאר על כנה. יוקם צוות מקצועי במשרד הביטחון שיפעל ליישום הסגירה. במקביל, ארגון עובדי צה"ל הכריז על סכסוך עבודה בתחנה, שיחול על כ־100 אזרחים עובדי צה"ל.
תגובת התחנה: מאבק משפטי
בתוך גלי צה"ל שוררת אווירת קרב. מפקד התחנה, טל לב־רם, טוען כי תהליך העבודה של הוועדה המייעצת שהובילה למסקנות היה פגום: ניגודי עניינים, מניפולציות, בחירה מגמתית של חברים והצגת מידע סלקטיבית. הוא טען כי מדובר בפגיעה בצבא העם ובחופש העיתונות.
לצידו עומדים אנשי תקשורת ואקדמיה שטוענים כי הסגירה היא מהלך פוליטי במסווה אידיאולוגי.
על פי ייעוץ משפטי שניתן לשר הביטחון בתקופת היועמ"ש לשעבר אביחי מנדלבליט, ניתן לסגור את גלי צה"ל בהחלטת ממשלה בלבד. לפי עמדה זו, מאחר שהתחנה אינה מוסדרת בחוק מפורש, אין צורך בחקיקה ראשית. לעומת זאת, יש משפטנים בכירים סבורים אחרת, אם כי החלטת יועץ משפטי לממשלה גוברת וחזקה יותר מעמדות של משפטנים.
גל"צ (אריאל חרמוני משרד הביטחון)תיסגר או לא תיסגר: מה יקרה לגלי צה"ל וכמה היא מפסידה בשנה?
האם יש צבאות שיש להם תחנות רדיו שממומנות על ידי הציבור? כמעט ולא; שר הביטחון ישראל כ"ץ הצהיר כי יסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה"ל עד מרץ 2026. מדובר במהלך דרמטי שמסעיר את מערכת הביטחון, את עולם התקשורת ואת הזירה
הציבורית כולה. ההכרעה עשויה ליפול בבית המשפט, לאחר שצפויות להיות מוגשות עתירות שיטענו כי הסגירה מחייבת חקיקה בכנסת
שר הביטחון ישראל כ"ץ רוצה לסגור את גלי צה"ל. הכוונה להשלים זאת עד למרץ 2026. התחנה הצבאית הוותיקה היתה מאוימת בעבר אבל לא עד כדי כך כשחייבים להודות שי גם נימוקים הגיוניים לסגירה. למה שלצבא תהיה תחנת רדיו? למה שלצבא תהיה תחנת רדיו שהציבור הוא זה שמממן אותה? בעולם זה לא מקובל.
מדובר במהלך דרמטי שמסעיר את מערכת הביטחון, את עולם התקשורת ואת הזירה הציבורית כולה. ההכרעה עשויה ליפול בבית המשפט, לאחר שצפויות להיות מוגשות עתירות שיטענו כי הסגירה מחייבת חקיקה בכנסת. לפי עמדת שר הביטחון, הפעלת תחנת רדיו אזרחית בידי הצבא היא חריגה שאין לה אח ורע במדינות דמוקרטיות. "המשך הפעלת התחנה מערב את צה"ל בשיח הפוליטי ופוגע במעמדו הממלכתי", צוין בהודעת משרד הביטחון.
על פי ההודעה, התחנה תיסגר אך גלגלצ תישאר על כנה. יוקם צוות מקצועי במשרד הביטחון שיפעל ליישום הסגירה. במקביל, ארגון עובדי צה"ל הכריז על סכסוך עבודה בתחנה, שיחול על כ־100 אזרחים עובדי צה"ל.
תגובת התחנה: מאבק משפטי
בתוך גלי צה"ל שוררת אווירת קרב. מפקד התחנה, טל לב־רם, טוען כי תהליך העבודה של הוועדה המייעצת שהובילה למסקנות היה פגום: ניגודי עניינים, מניפולציות, בחירה מגמתית של חברים והצגת מידע סלקטיבית. הוא טען כי מדובר בפגיעה בצבא העם ובחופש העיתונות.
לצידו עומדים אנשי תקשורת ואקדמיה שטוענים כי הסגירה היא מהלך פוליטי במסווה אידיאולוגי.
על פי ייעוץ משפטי שניתן לשר הביטחון בתקופת היועמ"ש לשעבר אביחי מנדלבליט, ניתן לסגור את גלי צה"ל בהחלטת ממשלה בלבד. לפי עמדה זו, מאחר שהתחנה אינה מוסדרת בחוק מפורש, אין צורך בחקיקה ראשית. לעומת זאת, יש משפטנים בכירים סבורים אחרת, אם כי החלטת יועץ משפטי לממשלה גוברת וחזקה יותר מעמדות של משפטנים.
