דוד בן גוריון היה ראש הממשלה הראשון של ישראל ושר הביטחון הראשון שלה, והכריז על הקמת המדינה. מעבר לתפקידו המדיני הוא עיצב את התשתית הכלכלית של המדינה הצעירה, ובכלל זה מדיניות של קליטת עלייה המונית, פיתוח התיישבות בנגב ובגליל, הקמת תשתיות מים וחשמל, ופיתוח
תעשייה ביטחונית ומחקר גרעיני. בתקופתו הופעל משטר של צנע ופיקוח על מחירים, נחתמו הסכמי השילומים עם גרמניה שהזרימו הון לפיתוח התעשייה ביטחונית ולתשתיות, והוקמו חברות ממשלתיות שהיוו את עמוד השדרה של המשק.
שמו נושא מוסדות ותשתיות רבים בישראל, ובהם נמל התעופה הראשי, אוניברסיטה בנגב ומיזמי פיתוח אזוריים. המדיניות הכלכלית שהתווה, ובכללה השקעה בתשתיות מים וחשמל ופיתוח הנגב, עיצבה את מבנה המשק לעשרות שנים
ואת מעמדן של החברות הממשלתיות בשוק ההון המקומי.
מאבק פוליטי, קרב מוסרי וזעזוע רגשי עמוק. הסכם השילומים עם גרמניה לא היה רק עסקה פיננסית – אלא אחת ההחלטות הכי טעונות בתולדות ישראל; "אם לא היו כספי השילומים, ישראל היתה ממשיכה להיות מדינה נחשלת".