גיל שוויד, מייסד צ'ק פוינט
צילום: AFP

במקום העלאת שכר - קבלו מניות חסומות; מה זה אומר? המקרה של צ'ק פוינט

צ'ק פוינט לא תעלה שכר לעובדים, אך תמשיך לתת להם בונוסים ומניות חסומות; במקום העלאת שכר היא תיתן מניות חסומות בערך של 5% מהשכר - זה יכול להיות משתלם
נתנאל אריאל | (3)

לא יהיו העלאות שכר בצ'ק פוינט השנה, אבל תהיה הענקה לכל העובדים של מניות חסומות בגובה 5% משכר הבסיס השנתי שלהם. המניות החסומות יבשילו אחרי 12 חודשים, זמן קצר מהמקובל. האמת, רעיון מצוין להתמודד עם המצב - רצון להשאיר את העובדים מרוצים, אבל גם לא להשתולל בשכר בתקופה של אי וודאות.   צ'ק פוינט מסרה זאת לכל העובדים במכתב שבו מסבירה הנהלת החברה שעליה להיערך לכל התרחישים האפשריים במציאות של האטה בשווקים.  מעבר להעלאות שכר, העובדים ימשיכו לקבל את הבונוס השנתי וכן את הקצאות המניות החסומות הרגילות. כך או אחרת, מאוד יכול להיות שהמניות החסומות האלו בערך של 5% הן עסקה משתלמת לעובדים, זה שקול להעלאת שכר של 5%, ואם המניה תעלה זה יכול להיות משמעותי יותר וצריך לזכור שצ'ק פוינט נסחרת במכפיל 16 ובנטרול המזומנים מכפיל של כ-12 בלבד.    צ'ק פוינט צ'ק פוינט  של גיל שויד עקפה ברבעון האחרון של 2022 את צפי האנליסטים ודיווחה על רווח מתואם על בסיס Non-GAAP של 2.45 דולר למניה, על הכנסות של 638 מיליון דולר, מעל צפי האנליסטים לרווח של 2.19 דולר למניה על הכנסות של 593.9 דולר. גם התוצאה השנתית היא מעל הצפי - רווח של 7.4 דולר למניה על הכנסות של 2.33 מיליארד דולר, לעומת צפי האנליסטים לרווח של 6.83 דולר למניה על הכנסות של 2.17 מיליארד דולר. גם תחזיות החברה סבירות: צ'ק פוינט צופה ברבעון הראשון רווח מתואם של 1.73 דולר למניה, על הכנסות של 565 מיליון דולר (אמצע טווח), כאשר האנליסטים צופים ברבעון הקרוב רווח של 1.64 דולר למניה, על הכנסות של 534.9 מיליון דולר. כלומר, בשוק מבינים שההכנסות של החברה צפויות להיפגע ברבעון הקרוב, אבל זה לא יימשך עד סוף השנה - התחזית השנתית של האנליסטים בכל זאת צופה לצ'ק פוינט עליה גם בשורת ההכנסות וגם ברווח למניה בשנת 2023 כולה. הצפי לשנת 2023 לחברה הוא שהיא תרוויח 7.57 דולר למניה על הכנסות של 2.28 מיליארד דולר. צ'ק פוינט עצמה צופה בשנה כולה רווח של 8 דולר למניה על הכנסות של 2.425 מיליארד דולר (אמצע טווח). עם זאת, בחברה הדגישו ש"רמת אי הוודאות היום בשוק גדולה מהממוצע ולכן יכולים להיות פקטורים שיקשו עליה להגיע ליעד, אבל מנגד יש אפשרות גם לתוצאות טובות משמעותית מהצפי". לדברי גיל שויד "למרות הירידה הצפויה ברבעון הקרוב, אין פה חולשה גדולה, התחזית טובה וצריך גם לזכור שהרבעון הראשון בשנה שעברה היה יוצא דופן בחוזקתו. אנחנו לא צופים שזה יחזור. אנחנו כן חוזים רבעון בריא, לא רוצים להתפרע יותר מדי אבל כאמור אני בהחלט רואה את האתגרים שבכלכלה".  

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    לא חושב 24/03/2023 00:06
    הגב לתגובה זו
    מס של 55 על הסכום שמצריך תיאום מס. עזוב שנייה את הפסד ההפרשות למוצרים פנסיונים בעליית שכר. כל עובד יעשה מה שטוב לו. צ'ק פוינט מספקת יציבות תעסוקתית ולפעמים המחיר זה שאין עלילת שכר. עדיף על פיטורים, לא?
  • 2.
    עובד צ'ק פוינט 23/03/2023 17:54
    הגב לתגובה זו
    נתנאל אריאל - נראה שאתה לא מבין גדול בכלכלה ופסיכולוגיית עובדים. איך בדיוק מניות חסומות שקולות להעלאת שכר?! אם כבר, מניות שקולות לבונוס, לא להעלאת שכר. בעוד שנה כשהמניות החסומות יפשירו, אנחנו העובדים נגיע לאותה נקודה שממנה התחלנו - בניגוד להעלאת שכר. והחלק המרגיז ביותר בכל הסיפור זה שאין תגמול לעובדים הטובים. אני - שקרעתי את התחת שלי כל השנה - מקבל אותו דבר כמו עובד בטלן שלא עשה כלום. וזה למה העובדים ממורמרים הפעם יותר מתמיד. אילו גיל שויד נתן לכל עובד בממוצע העלאה של 1000 ש"ח, זה היה יוצא 6 מיליון ש"ח בחודש, 72 מיליון בשנה. ומה זה כבר לעומת כל המיליארדים הנזילים שיש לחברה? חברה שמרנית וקמצנית שממאיסה את עצמה כבר שנים על העובדים שלה. שלא יתפלאו למה העובדים עוזבים אותה כל הזמן, ולמה יש גל של ותיקים ובכירים שנוטשים את הספינה. הזלזול בעובדים עבר כל גבול – וזה הולך להתנקם בכם, וחזק.
  • 1.
    אלון789 23/03/2023 16:25
    הגב לתגובה זו
    בלי חלומות, בלי טריקים ובלי שטיקים. צריך לזכור צ'קפוינט מבצעת רכישה עצמית של מניות כך שמתן מניות לעובדים זה עבורה עיסקה סיבובית.
AI שעון חול (גרוק)AI שעון חול (גרוק)
מות האינטרנט

הקץ של האינטרנט כפי שהכרנו: איך הבינה המלאכותית עלולה לחסל את הרשת העולמית

האם האינטרנט שפרץ בשנות התשעים וחיבר מיליארדי אנשים לרשת גלובלית של מידע, תקשורת ומסחר נמצא בסכנת הכחדה? פרופסור משה ורדי, מדען מחשב בכיר מאוניברסיטת רייס מביע דאגה לגורלה של התשתית הדיגיטלית: "כל המערכת האקולוגית של האינטרנט בנויה על כך שאנשים מבקרים באתרים"

ענת גלעד |

הכול התחיל ב-1989 במעבדות CERN בשוויץ. טים ברנרס-לי, פיזיקאי בריטי צנוע, המציא משהו שישנה את העולם לנצח - את הרשת העולמית, ה-World Wide Web. אבל הפריצה האמיתית התחילה רק באמצע שנות התשעים, כשהדפדפן Mosaic שוחרר ב-1993 והאינטרנט הפך לזמין מסחרית ב-1995. תוך שנים ספורות, מיליארדי בני אדם חיברו את עצמם לרשת גלובלית של מידע, תקשורת ומסחר. זו הייתה מהפכת התקשורת הגדולה ביותר מאז המצאת הדפוס.


ביום שני זה קורה: הוועידה הכלכלית של ביזפורטל. מוזמנים לשמוע את המנהלים הבכירים במשק, לקבל תובנות על השקעות, להבין את השפעות ה-AI על חברות והאם זה הזמן לצמצם פוזיציה במניות? וגם - לראות ולקבל את הדירוג של ביזפורטל למניות פיננסיות (הדירוג לחברות התשתיות שיצרנו לקראת הועידה הקודמת שהתמקדה בתשתיות ייצר תשואה עודפת) - להרשמה


שלושים שנה חלפו, ובנובמבר 2022 החלה מהפכה נוספת - OpenAI שחררה את ChatGPT לעולם, ופתאום, מה שאלן טיורינג הגדיר ב-1950 כסימן ההיכר האולטימטיבי של אינטליגנציה - היכולת ליצור טקסט איכותי בשפה טבעית - הפך לזמין לכל אחד עם חיבור לאינטרנט. אבל כאן מתחיל הסיפור המטריד שמעלה פרופסור משה י. ורדי, מדען מחשב בכיר מאוניברסיטת רייס, במאמר מרתק שפורסם בכתב העת היוקרתי Communications of the ACM.

"אני תוהה," כותב ורדי בנימה שמסתירה חרדה, "אם מהפכת ה-AI הגנרטיבי תבלע בסופו של דבר את מהפכת הרשת". זו לא סתם תהייה פילוסופית. ורדי מציג טיעון מפורט ומנומק לכך שהטכנולוגיה החדשה ביותר שלנו עלולה להרוס את התשתית הדיגיטלית שעליה נשען העולם המודרני.

המידע רוצה להיות חופשי


כדי להבין את העומק של הבעיה, ורדי מביא דוגמה פשוט. הוא מציין כי בעבר מקליד בגוגל 'איך לאזן גלגלים ברכב?' וגוגל הייתה שולחת אותו לעמוד אינטרנט על איזון גלגלים. היום הוא שואל צ'אטבוט את אותה השאלה בדיוק ומקבל תשובה מפורטת, בלי לבקר בשום עמוד אינטרנט. לכאורה, זה נשמע מושלם - יעילות, נוחות, חיסכון בזמן. אבל ורדי מזכיר לנו משהו שקל לשכוח: כל המערכת האקולוגית של האינטרנט בנויה על כך שאנשים מבקרים באתרים. כבר ב-2018 הוא הצביע על הבעייתיות - "Information wants to be free", המידע רוצה להיות חופשי. הסלוגן הזה, שנולד הוביל למודל העסקי שמניע את גוגל ואת רוב האינטרנט - פרסום.

AI שעון חול (גרוק)AI שעון חול (גרוק)
מות האינטרנט

הקץ של האינטרנט כפי שהכרנו: איך הבינה המלאכותית עלולה לחסל את הרשת העולמית

האם האינטרנט שפרץ בשנות התשעים וחיבר מיליארדי אנשים לרשת גלובלית של מידע, תקשורת ומסחר נמצא בסכנת הכחדה? פרופסור משה ורדי, מדען מחשב בכיר מאוניברסיטת רייס מביע דאגה לגורלה של התשתית הדיגיטלית: "כל המערכת האקולוגית של האינטרנט בנויה על כך שאנשים מבקרים באתרים"

ענת גלעד |

הכול התחיל ב-1989 במעבדות CERN בשוויץ. טים ברנרס-לי, פיזיקאי בריטי צנוע, המציא משהו שישנה את העולם לנצח - את הרשת העולמית, ה-World Wide Web. אבל הפריצה האמיתית התחילה רק באמצע שנות התשעים, כשהדפדפן Mosaic שוחרר ב-1993 והאינטרנט הפך לזמין מסחרית ב-1995. תוך שנים ספורות, מיליארדי בני אדם חיברו את עצמם לרשת גלובלית של מידע, תקשורת ומסחר. זו הייתה מהפכת התקשורת הגדולה ביותר מאז המצאת הדפוס.


ביום שני זה קורה: הוועידה הכלכלית של ביזפורטל. מוזמנים לשמוע את המנהלים הבכירים במשק, לקבל תובנות על השקעות, להבין את השפעות ה-AI על חברות והאם זה הזמן לצמצם פוזיציה במניות? וגם - לראות ולקבל את הדירוג של ביזפורטל למניות פיננסיות (הדירוג לחברות התשתיות שיצרנו לקראת הועידה הקודמת שהתמקדה בתשתיות ייצר תשואה עודפת) - להרשמה


שלושים שנה חלפו, ובנובמבר 2022 החלה מהפכה נוספת - OpenAI שחררה את ChatGPT לעולם, ופתאום, מה שאלן טיורינג הגדיר ב-1950 כסימן ההיכר האולטימטיבי של אינטליגנציה - היכולת ליצור טקסט איכותי בשפה טבעית - הפך לזמין לכל אחד עם חיבור לאינטרנט. אבל כאן מתחיל הסיפור המטריד שמעלה פרופסור משה י. ורדי, מדען מחשב בכיר מאוניברסיטת רייס, במאמר מרתק שפורסם בכתב העת היוקרתי Communications of the ACM.

"אני תוהה," כותב ורדי בנימה שמסתירה חרדה, "אם מהפכת ה-AI הגנרטיבי תבלע בסופו של דבר את מהפכת הרשת". זו לא סתם תהייה פילוסופית. ורדי מציג טיעון מפורט ומנומק לכך שהטכנולוגיה החדשה ביותר שלנו עלולה להרוס את התשתית הדיגיטלית שעליה נשען העולם המודרני.

המידע רוצה להיות חופשי


כדי להבין את העומק של הבעיה, ורדי מביא דוגמה פשוט. הוא מציין כי בעבר מקליד בגוגל 'איך לאזן גלגלים ברכב?' וגוגל הייתה שולחת אותו לעמוד אינטרנט על איזון גלגלים. היום הוא שואל צ'אטבוט את אותה השאלה בדיוק ומקבל תשובה מפורטת, בלי לבקר בשום עמוד אינטרנט. לכאורה, זה נשמע מושלם - יעילות, נוחות, חיסכון בזמן. אבל ורדי מזכיר לנו משהו שקל לשכוח: כל המערכת האקולוגית של האינטרנט בנויה על כך שאנשים מבקרים באתרים. כבר ב-2018 הוא הצביע על הבעייתיות - "Information wants to be free", המידע רוצה להיות חופשי. הסלוגן הזה, שנולד הוביל למודל העסקי שמניע את גוגל ואת רוב האינטרנט - פרסום.