במקום העלאת שכר - קבלו מניות חסומות; מה זה אומר? המקרה של צ'ק פוינט
לא יהיו העלאות שכר בצ'ק פוינט השנה, אבל תהיה הענקה לכל העובדים של מניות חסומות בגובה 5% משכר הבסיס השנתי שלהם. המניות החסומות יבשילו אחרי 12 חודשים, זמן קצר מהמקובל. האמת, רעיון מצוין להתמודד עם המצב - רצון להשאיר את העובדים מרוצים, אבל גם לא להשתולל בשכר בתקופה של אי וודאות. צ'ק פוינט מסרה זאת לכל העובדים במכתב שבו מסבירה הנהלת החברה שעליה להיערך לכל התרחישים האפשריים במציאות של האטה בשווקים. מעבר להעלאות שכר, העובדים ימשיכו לקבל את הבונוס השנתי וכן את הקצאות המניות החסומות הרגילות. כך או אחרת, מאוד יכול להיות שהמניות החסומות האלו בערך של 5% הן עסקה משתלמת לעובדים, זה שקול להעלאת שכר של 5%, ואם המניה תעלה זה יכול להיות משמעותי יותר וצריך לזכור שצ'ק פוינט נסחרת במכפיל 16 ובנטרול המזומנים מכפיל של כ-12 בלבד. צ'ק פוינט צ'ק פוינט של גיל שויד עקפה ברבעון האחרון של 2022 את צפי האנליסטים ודיווחה על רווח מתואם על בסיס Non-GAAP של 2.45 דולר למניה, על הכנסות של 638 מיליון דולר, מעל צפי האנליסטים לרווח של 2.19 דולר למניה על הכנסות של 593.9 דולר. גם התוצאה השנתית היא מעל הצפי - רווח של 7.4 דולר למניה על הכנסות של 2.33 מיליארד דולר, לעומת צפי האנליסטים לרווח של 6.83 דולר למניה על הכנסות של 2.17 מיליארד דולר. גם תחזיות החברה סבירות: צ'ק פוינט צופה ברבעון הראשון רווח מתואם של 1.73 דולר למניה, על הכנסות של 565 מיליון דולר (אמצע טווח), כאשר האנליסטים צופים ברבעון הקרוב רווח של 1.64 דולר למניה, על הכנסות של 534.9 מיליון דולר. כלומר, בשוק מבינים שההכנסות של החברה צפויות להיפגע ברבעון הקרוב, אבל זה לא יימשך עד סוף השנה - התחזית השנתית של האנליסטים בכל זאת צופה לצ'ק פוינט עליה גם בשורת ההכנסות וגם ברווח למניה בשנת 2023 כולה. הצפי לשנת 2023 לחברה הוא שהיא תרוויח 7.57 דולר למניה על הכנסות של 2.28 מיליארד דולר. צ'ק פוינט עצמה צופה בשנה כולה רווח של 8 דולר למניה על הכנסות של 2.425 מיליארד דולר (אמצע טווח). עם זאת, בחברה הדגישו ש"רמת אי הוודאות היום בשוק גדולה מהממוצע ולכן יכולים להיות פקטורים שיקשו עליה להגיע ליעד, אבל מנגד יש אפשרות גם לתוצאות טובות משמעותית מהצפי". לדברי גיל שויד "למרות הירידה הצפויה ברבעון הקרוב, אין פה חולשה גדולה, התחזית טובה וצריך גם לזכור שהרבעון הראשון בשנה שעברה היה יוצא דופן בחוזקתו. אנחנו לא צופים שזה יחזור. אנחנו כן חוזים רבעון בריא, לא רוצים להתפרע יותר מדי אבל כאמור אני בהחלט רואה את האתגרים שבכלכלה".
- 3.לא חושב 24/03/2023 00:06הגב לתגובה זומס של 55 על הסכום שמצריך תיאום מס. עזוב שנייה את הפסד ההפרשות למוצרים פנסיונים בעליית שכר. כל עובד יעשה מה שטוב לו. צ'ק פוינט מספקת יציבות תעסוקתית ולפעמים המחיר זה שאין עלילת שכר. עדיף על פיטורים, לא?
- 2.עובד צ'ק פוינט 23/03/2023 17:54הגב לתגובה זונתנאל אריאל - נראה שאתה לא מבין גדול בכלכלה ופסיכולוגיית עובדים. איך בדיוק מניות חסומות שקולות להעלאת שכר?! אם כבר, מניות שקולות לבונוס, לא להעלאת שכר. בעוד שנה כשהמניות החסומות יפשירו, אנחנו העובדים נגיע לאותה נקודה שממנה התחלנו - בניגוד להעלאת שכר. והחלק המרגיז ביותר בכל הסיפור זה שאין תגמול לעובדים הטובים. אני - שקרעתי את התחת שלי כל השנה - מקבל אותו דבר כמו עובד בטלן שלא עשה כלום. וזה למה העובדים ממורמרים הפעם יותר מתמיד. אילו גיל שויד נתן לכל עובד בממוצע העלאה של 1000 ש"ח, זה היה יוצא 6 מיליון ש"ח בחודש, 72 מיליון בשנה. ומה זה כבר לעומת כל המיליארדים הנזילים שיש לחברה? חברה שמרנית וקמצנית שממאיסה את עצמה כבר שנים על העובדים שלה. שלא יתפלאו למה העובדים עוזבים אותה כל הזמן, ולמה יש גל של ותיקים ובכירים שנוטשים את הספינה. הזלזול בעובדים עבר כל גבול – וזה הולך להתנקם בכם, וחזק.
- 1.אלון789 23/03/2023 16:25הגב לתגובה זובלי חלומות, בלי טריקים ובלי שטיקים. צריך לזכור צ'קפוינט מבצעת רכישה עצמית של מניות כך שמתן מניות לעובדים זה עבורה עיסקה סיבובית.
ערן ברק, מנכ"ל ומייסד Mind, קרדיט: אוהד קאב"כבר קיבלנו הצעות לרכישה שהורדנו מהפרק כי אנחנו רואים פוטנציאל אדיר"
שיחה עם ערן ברק, מייסד ומנכ"ל חברת הסייבר MIND
ספר בקצרה על עצמך:
במקור מיבנה, שירתי 6 שנים ב-8200, את התואר הראשון עשיתי בטכניון ולאחריו חזרתי לעולם המודיעין והסייבר. בשנת 2014 הקמתי יחד עם שותפיי את Hexadite, סטארט אפ שפיתח טכנולוגיה לאוטומציה של תגובה לאירועי סייבר. החברה גייסה כ-10.5 מיליון דולר, העבירה את פעילותה לבוסטון, וב-2017 נרכשה על ידי מיקרוסופט תמורת כ-100 מיליון דולר. לאחר הרכישה המשכתי לסיאטל, בה אני נמצא גם היום, כאשר בעבודה במיקרוסופט הייתי בתפקיד ניהולי בעולמות הסקיוריטי. במסגרת התפקיד הייתי מעורב בהקמת Microsoft Intelligent Security Association - MISA שהוא גוף שפועל עד היום ומחבר בין מיקרוסופט לחברות סייבר. כשמגפת הקורונה החלה, החלטתי שאני עוזב את מיקרוסופט, לצאת לדרך חדשה ואז הקמתי את Mind. השותפים בחברה הם הוד בן נון ואיתי שווארץ שלשניהם עבר במודיעין וגם בכמה חברות הייטק.
ספר על החברה ומניין הרעיון?
כשעבדתי במיקרוסופט, כבר לאחר המכירה של Hexadite שהתעסקה בתחום האוטומציה והיום הרבה מה ש-Hexadite עושה, כבר מתבצע על על ידי AI. במהלך התקופה של מיקרוסופט עבדתי עם הרבה מוצרים שאחד מהם היה מיקורסופט אינפורמיישן פרוטקשן. ושם נחשפתי יותר לעולם ההגנה על מידע רגיש, וראיתי שהבעיה המרכזית בעולם הזה עוד לפני עידן ה-AI, זה שהפתרונות שהיו קיימים בשוק היו מאוד מותאמים לסביבות ספציפיות בתוך הארגון. כך למשל הייתה מערכת הגנה ל-Saas, מערכת אחרת למחשבי קצה, מערכת לשרתי on prem, אבל לא הייתה תקשורת ביניהן. כל זאת כשהמידע הוא אותו מידע. מה שנכתב ונשמר בגוגל דרייב, נמצא גם במייל ולפני עשר שנים גם בשרת כלשהו מקומי במחשב. לכל אחד מהמקומות האלו הייתה מערכת הגנה נפרדת וזה לא עשה שכל. הקמנו את Mind כדי לעשות מהפכה לכל הנוגע למידע רגיש, ועכשיו עם עידן ה-AI יצר המון חורים בנושא של הגנת מידע, במיוחד בשנה האחרונה. כיום יש אייג'נטים של AI נוגעים במידע רגיש ואין לנו שליטה עליהם, נוסיף על זה גם פרומפטים שאנחנו לא יודעים לאן הם הולכים ובעיני מי הם נחשפים, ופה Mind נכנסת לתמונה ומגינה גם על כל מה שנכתב בתוכנות AI. איך מגינים מפני עובד בארגון המעלה מסמך רגיש של הארגון ל-AI? או איך מונע עכשיו הפצה של סיסמאות או סודות לשרתים המכילים מידע רגיש, קוד שנעשה באמצעות סוכני AI. יש לנו פלטפורמה אחידה שמגינה על מידע רגיש בסביבות שונות, החל מהענן ולסביבות On prem ובמחשבי קצה ו-AI.
אחת הבעיות המרכזיות הוא בסיווג של מידע מובנה, כמו למשל טבלאות אקסל, בסיסי נתונים וכו׳, לעומת מידע בלתי מובנה כמו קבצי word, טקסט חופשי והודעות, היא השוני במנוע הסיווג עצמו שדורש יכולות לעבור על כל פיסה של מידע. ל-MIND יכולת לסווג מידע בלתי מובנה באופן אוטומטי ובזמן מינימלי בכל סביבות הארגון ועם מינימום טעויות. בין אם מדובר במידע רפואי או אישי, מידע מכרטיסי אשראי, קבצי טקסט או וידאו. הפלטפורמה פועלת על פני סביבות IT שונות ומאפשרת לארגונים לאתר ולמנוע דליפות מידע בזמן אמת ובמהירות גבוהה, בין אם מקורן בעובדים, במערכות אוטומטיות או בכלי בינה מלאכותית.

- open AI מעניקה אופציות בשווי 1.5 מיליון דולר לעובד
- הארגונים רוצים AI, אבל מתקשים להפיק ממנו ערך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מתי הוקמה וכמה עובדים:
הוקמה 2023 אנחנו כמעט 60 עובדים בחברה, כאשר הפיתוח יושב בתל אביב והמטה בסיאטל.
ערן ברק, מנכ"ל ומייסד Mind, קרדיט: אוהד קאב"כבר קיבלנו הצעות לרכישה שהורדנו מהפרק כי אנחנו רואים פוטנציאל אדיר"
שיחה עם ערן ברק, מייסד ומנכ"ל חברת הסייבר MIND
ספר בקצרה על עצמך:
במקור מיבנה, שירתי 6 שנים ב-8200, את התואר הראשון עשיתי בטכניון ולאחריו חזרתי לעולם המודיעין והסייבר. בשנת 2014 הקמתי יחד עם שותפיי את Hexadite, סטארט אפ שפיתח טכנולוגיה לאוטומציה של תגובה לאירועי סייבר. החברה גייסה כ-10.5 מיליון דולר, העבירה את פעילותה לבוסטון, וב-2017 נרכשה על ידי מיקרוסופט תמורת כ-100 מיליון דולר. לאחר הרכישה המשכתי לסיאטל, בה אני נמצא גם היום, כאשר בעבודה במיקרוסופט הייתי בתפקיד ניהולי בעולמות הסקיוריטי. במסגרת התפקיד הייתי מעורב בהקמת Microsoft Intelligent Security Association - MISA שהוא גוף שפועל עד היום ומחבר בין מיקרוסופט לחברות סייבר. כשמגפת הקורונה החלה, החלטתי שאני עוזב את מיקרוסופט, לצאת לדרך חדשה ואז הקמתי את Mind. השותפים בחברה הם הוד בן נון ואיתי שווארץ שלשניהם עבר במודיעין וגם בכמה חברות הייטק.
ספר על החברה ומניין הרעיון?
כשעבדתי במיקרוסופט, כבר לאחר המכירה של Hexadite שהתעסקה בתחום האוטומציה והיום הרבה מה ש-Hexadite עושה, כבר מתבצע על על ידי AI. במהלך התקופה של מיקרוסופט עבדתי עם הרבה מוצרים שאחד מהם היה מיקורסופט אינפורמיישן פרוטקשן. ושם נחשפתי יותר לעולם ההגנה על מידע רגיש, וראיתי שהבעיה המרכזית בעולם הזה עוד לפני עידן ה-AI, זה שהפתרונות שהיו קיימים בשוק היו מאוד מותאמים לסביבות ספציפיות בתוך הארגון. כך למשל הייתה מערכת הגנה ל-Saas, מערכת אחרת למחשבי קצה, מערכת לשרתי on prem, אבל לא הייתה תקשורת ביניהן. כל זאת כשהמידע הוא אותו מידע. מה שנכתב ונשמר בגוגל דרייב, נמצא גם במייל ולפני עשר שנים גם בשרת כלשהו מקומי במחשב. לכל אחד מהמקומות האלו הייתה מערכת הגנה נפרדת וזה לא עשה שכל. הקמנו את Mind כדי לעשות מהפכה לכל הנוגע למידע רגיש, ועכשיו עם עידן ה-AI יצר המון חורים בנושא של הגנת מידע, במיוחד בשנה האחרונה. כיום יש אייג'נטים של AI נוגעים במידע רגיש ואין לנו שליטה עליהם, נוסיף על זה גם פרומפטים שאנחנו לא יודעים לאן הם הולכים ובעיני מי הם נחשפים, ופה Mind נכנסת לתמונה ומגינה גם על כל מה שנכתב בתוכנות AI. איך מגינים מפני עובד בארגון המעלה מסמך רגיש של הארגון ל-AI? או איך מונע עכשיו הפצה של סיסמאות או סודות לשרתים המכילים מידע רגיש, קוד שנעשה באמצעות סוכני AI. יש לנו פלטפורמה אחידה שמגינה על מידע רגיש בסביבות שונות, החל מהענן ולסביבות On prem ובמחשבי קצה ו-AI.
אחת הבעיות המרכזיות הוא בסיווג של מידע מובנה, כמו למשל טבלאות אקסל, בסיסי נתונים וכו׳, לעומת מידע בלתי מובנה כמו קבצי word, טקסט חופשי והודעות, היא השוני במנוע הסיווג עצמו שדורש יכולות לעבור על כל פיסה של מידע. ל-MIND יכולת לסווג מידע בלתי מובנה באופן אוטומטי ובזמן מינימלי בכל סביבות הארגון ועם מינימום טעויות. בין אם מדובר במידע רפואי או אישי, מידע מכרטיסי אשראי, קבצי טקסט או וידאו. הפלטפורמה פועלת על פני סביבות IT שונות ומאפשרת לארגונים לאתר ולמנוע דליפות מידע בזמן אמת ובמהירות גבוהה, בין אם מקורן בעובדים, במערכות אוטומטיות או בכלי בינה מלאכותית.

- open AI מעניקה אופציות בשווי 1.5 מיליון דולר לעובד
- הארגונים רוצים AI, אבל מתקשים להפיק ממנו ערך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מתי הוקמה וכמה עובדים:
הוקמה 2023 אנחנו כמעט 60 עובדים בחברה, כאשר הפיתוח יושב בתל אביב והמטה בסיאטל.
.jpg)