פלייטיקה מובילה סבב גיוס של 10 מיליון דולר באדג' גיימינג
הסטארט אפ אדג' גיימינג (Edge Gaming) שהוקם לפני פחות משנה השלים סבב גיוס של 10 מיליון דולר בהובלת מפתחת המשחקים למובייל פלייטיקה שנסחרת בנאסד"ק לפי כ-7.5 מיליארד דולר. החברה פיתחה מערכת לשיתוף קטעים קצרים ממשחקים ע"י השחקן עם אחרים - שיוכלו בעצמם לשחק את אותו המקטע. קודם לסבב זה גייסה אדג' שני מיליון דולר בסבב פרה-סיד ביולי. מלבד פלייטיקה, השתתפו בסבב המשקיעים הקיימים, קרנות ההון סיכון Stardom ו-AnD Ventures.
הפיתוח של החברה נסמך על כך שחוויית השיתוף בגיימינג הולכת וגוברת - היום בכל קונסולה ניתן לצלם מסך מתוך משחק כדי לחלוק עם חברים, גם פריים בודד ממשחק ולעתים גם לכידת וידאו ממשחק כלשהו. בצד זאת פלטפורמת הטוויץ' ללייב סטרימינג של משחקים הולכת ומושכת יותחר משתמשים.
על המגמה הזו בונים באדג' ומעוניינים לפתח אותה - במקום ששחקן רק יחלוק עם חבריו רגע ממשחק כלשהו, למשל קטע בשלב קשה שהצליח לעבור, "בוס" שהביס, קלף ששיחק לידיו, מהלך מוצלח וכו' - הוא יוכל גם לתת להם להתנסות באותו מקטע בעצמם, וכך אולי להתחרות בו או להעצים את החוויה המשותפת.
לפי מחקר עדכני, שנעשה על ידי ענקית הייעוץ והמחקר Accenture, שוק הגיימינג בכללותו מגלגל מחזור שנתי של 300 מיליארד דולר. עוד נטען כי הפן החברתי במשחק גדל והופך לחוויית מפתח עבור גיימרים, הרבה מעבר לחוויות אחרות במשחק. 75% מהגיימרים השיבו כי יותר ויותר מהאינטראקציות החברתיות שלהם מתרחשות על גבי פלטפורמות המשחקים.
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אז אצל אדג'י מדובר בקטעים ("Playables" - שניתן לשחק בהם) של 15-30 שניות בלבד. ואיפה ניתן לשתף את הקטעים? לא באינסטגרם, טיקטוק, פייסבוק וכו' - גם לא בטוויץ' או בקישור דרך וואטסאפ. הדבר עדיין מורכב יותר ונעשה ברשת החברתית של אדג' גיימינג עצמה.
"הדבר שונה מהדרך הקיימת ליצירת מקטעי משחק (קרוי בעגה המקצועית Mod creation) שאורכת בין שעות עד שבועות, ונעשית בעיקר על ידי ענקיות המשחקים בעצמן" הסבירו בחברה. "המטרה היא להגדיל את זמן חיות המשחק (Long Term Value) עבור יצרניות המשחקים - פרמטר קריטי עבורן. כך, ניצור דרך הפלטפורמה החדשנית פוטנציאל לשיתוף פעולה עתידי בינה לבין ענקיות משחקים. כך, גיימר יכול להיות in game creator (יוצר תוכן משחקי) ונוצר אקו-סיסטם חדש שבו כל גיימר הופך ליוצר תוכן".
כרגע הפלטפורמה של החברה פועלת בגרסת בטא סגורה, ובכוונת אדג' להתחיל להפיץ אותה מסחרית במהלך השנה הבאה, בתור התחלה בעיקר במשחקים מאוד פופולריים בדרגת AAA דוגמת CSGO ועוד. המודל העסקי ההתחלתי של החברה הוא שימוש בפלטפורמה שלה תמורת דמי מנוי שהגיימר רוכש, ובשלב מאוחר יותר - יצירת שיתופי פעולה עם יוצרי תוכן פופולריים בתעשייה.
- אישור משפטי ליוזמת טראמפ: תשלום של 100 אלף דולר לבקשת אשרת H-1B
- המכירה של ארמיס מביאה את היקף האקזיטים בסייבר לכ-80 מיליארד דולר
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה
אדג' גיימינג הוקמה על ידי האחים עמרי (33, משנה למנכ"ל) ואסף גזית (29, מנכ"ל). החברה מעסיקה 17 עובדים ובכוונתה להגדיל את מספרם ל-25 עד סוף השנה הנוכחית ול-40 עד סוף המחצית הראשונה של 2022.
"יש מוצרים נהדרים, הזדמנויות שוק נהדרות ותזמון נהדר, אבל לעיתים נדירות קמה חברה שמסמנת 'וי' על כל שלושת אלו באופן שבו Edge Gaming עושה את זה", אומרת לי מוזר, שותפה-מנהלת בקרן ההון סיכון AnD. "הדרך שבה בידור נצרך כיום - קטעי תוכן מותאמים אישית, קצרים ובתדירות גבוהה שנוצרים על ידי יוצרי תוכן וחברי הקהילות שלהם - סוף-סוף הגיעה לתעשיית המשחקים. Edge Gaming מפתחת את העתיד של תעשיית המשחקים בכך שהיא מאפשרת לשחקנים לקבל הרבה יותר ערך מהמשחקים שהם אוהבים ומיוצרי המשחקים שאחריהם הם עוקבים".
- 2.יומיים כבר רוברט בכותרת שעמם (ל"ת)יותם 20/12/2021 16:19הגב לתגובה זו
- 1.קובי 19/12/2021 10:36הגב לתגובה זויש כבר פתרונות טכנולוגיים למשחק מרחוק, שגם הם לא הצליחו, כאשר לאדז' ספציפית עומדת להיות בעיה חמורה של זכויות יוצרים כי המשתמש הנוסף לא שילם על המשחק ולמשתמש הראשי אין יכולת להעביר את הזכות שלו כולה או חלקה הלאה. שילמו 10 מיליון דולר על קשקוש. העיקר שהכסף עובר בין ישראלים זה הכי חשוב.

מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה
ההייטק הישראלי צומח בלי לגייס עובדים - ה-AI החליף את הג'וניורים ומה השלב הבא?, על התחומים הצומחים ועל התחומים שנמצאים בסיכון
ההייטק לא קורס - הוא פשוט כבר לא צריך אתכם
בחודשים האחרונים מתרבים הדיווחים על התקררות בשוק העבודה בהייטק המקומי. מדברים על קיפאון, מדברים אפילו על ירידה בכמות העובדים. אין ירידה בכמות העובדים. התמונה אומנם מורכבת, אבל אין דרמה אמיתית. ההייטק הישראלי לא נמצא בנסיגה, אלא בעיצומו של שינוי מבני עמוק, שמתרחש במקביל בכל מוקדי הטכנולוגיה בעולם.
נכון לסוף 2025, מספר המועסקים בהייטק בישראל נע סביב 410 אלף עובדים - רמה דומה מאוד לשנה הקודמת, ואף עלייה צנועה. זו אינה ירידה, אלא האטה בקצב הצמיחה. האטה שמגיעה לאחר יותר מעשור של גידול מהיר שנתפס כמובן מאליו. במובן הזה, הנתון החריג אינו ירידה במספר העובדים, אלא העובדה שההייטק כבר לא מגדיל מצבת כוח אדם בקצב משמעותי מאוד כפי שהורגלנו בעבר.
הגורם המרכזי לשינוי אינו משבר כלכלי, אלא חדירה מואצת של כלי בינה מלאכותית לתהליכי עבודה. על פי הערכות גורמים בתעשייה, בין 7,000 ל-10,000 משרות - בעיקר משרות ג'וניור ותפקידי ביניים, הוחלפו או צומצמו באמצעות אוטומציה ו-AI. משימות שבעבר דרשו צוותים של מפתחים צעירים מבוצעות כיום באמצעות קוד גנרטיבי, מערכות אוטומטיות וכלי פיתוח חכמים.
חברות ענק כמו מיקרוסופט, גוגל, אמזון, סיילספורס ואחרות פיטרו עובדים לא בשל ירידה בפעילות, אלא כחלק מהתייעלות מבנית ומעבר למודלים המסתמכים על AI. גם בישראל, ההייטק לא צריך פחות עבודה - אלא פחות עובדים בתפקידים מסוימים. עם זאת, בהחלט יש "חשיבה מחדש" ושינוי מודל עסקי אמיתי בחברות תוכנה שמאוימות על ידי ה-AI. קל היום לפתח תוכנה ופתרון אפליקטיביים וזה מעמיד את החברות האלו בסיכון גדול ובאיום גדול. חברות כמו נייס, מאנדיי וויקס נפגעו בבורסה ואכזבו את המשקיעים בדוחות האחרונים, והשאלה מה יהיה קדימה. ההנהלות של החברות האלו מדברות על התעצמות והתחזקות, אבל וול סטריט סקפטית.
- שווי של כ-8 מיליארד דולר: יצרנית השבבים סריבראס מצטרפת למתחרות אנבידיה בשוק ה-AI
- אלפאבית רוכשת חברת תשתיות ב־4.75 מיליארד דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ממספרים לערך
ההייטק עובר ממודל עתיר כוח אדם למודל עתיר תפוקה, שבו השאלה המרכזית אינה כמה עובדים יש לחברה, אלא כמה ערך מייצר כל עובד. מערכות אוטומציה ופלטפורמות פיתוח חכמות מאפשרים לצוותים קטנים לייצר תפוקות שבעבר דרשו מחלקות שלמות. משימות תכנות, בדיקות, תיעוד, אנליזה ואפילו ניהול תהליכים מבוצעות היום במהירות גבוהה פי כמה ובפחות ידיים. התוצאה: חברות ממשיכות לגדול בהכנסות, במוצר ובחדירה לשווקים, בלי להגדיל את מצבת כוח האדם בהתאם.
.jpg)