פלייטיקה
צילום: אוהד רומנו

פלייטיקה מובילה סבב גיוס של 10 מיליון דולר באדג' גיימינג

אדג' פיתחה פלטפורמה לשיתוף קטעי של עד חצי דקה ממשחקים עם חברים - בהם ניתן לא רק לצפות בקטע, אלא לשחק בו בעצמו, וכך מועצמת החוויה המשותפת. השיתוף לא נעשה ברשתות החברתיות הגדולות, אלא ברשת חברתית של אדג' עצמה. בחברה אומרים שהמערתפשוטה מהחלופות הקיימות
איתי פת-יה | (2)

הסטארט אפ אדג' גיימינג (Edge Gaming) שהוקם לפני פחות משנה השלים סבב גיוס של 10 מיליון דולר בהובלת מפתחת המשחקים למובייל פלייטיקה שנסחרת בנאסד"ק לפי כ-7.5 מיליארד דולר. החברה פיתחה מערכת לשיתוף קטעים קצרים ממשחקים ע"י השחקן עם אחרים - שיוכלו בעצמם לשחק את אותו המקטע. קודם לסבב זה גייסה אדג' שני מיליון דולר בסבב פרה-סיד ביולי. מלבד פלייטיקה, השתתפו בסבב המשקיעים הקיימים, קרנות ההון סיכון Stardom  ו-AnD Ventures. 

הפיתוח של החברה נסמך על כך שחוויית השיתוף בגיימינג הולכת וגוברת - היום בכל קונסולה ניתן לצלם מסך מתוך משחק כדי לחלוק עם חברים, גם פריים בודד ממשחק ולעתים גם לכידת וידאו ממשחק כלשהו. בצד זאת פלטפורמת הטוויץ' ללייב סטרימינג של משחקים הולכת ומושכת יותחר משתמשים.

על המגמה הזו בונים באדג' ומעוניינים לפתח אותה - במקום ששחקן רק יחלוק עם חבריו רגע ממשחק כלשהו, למשל קטע בשלב קשה שהצליח לעבור, "בוס" שהביס, קלף ששיחק לידיו, מהלך מוצלח וכו' - הוא יוכל גם לתת להם להתנסות באותו מקטע בעצמם, וכך אולי להתחרות בו או להעצים את החוויה המשותפת.

לפי מחקר עדכני, שנעשה על ידי ענקית הייעוץ והמחקר Accenture, שוק הגיימינג בכללותו מגלגל מחזור שנתי של 300 מיליארד דולר. עוד נטען כי הפן החברתי במשחק גדל והופך לחוויית מפתח עבור גיימרים, הרבה מעבר לחוויות אחרות במשחק. 75% מהגיימרים השיבו כי יותר ויותר מהאינטראקציות החברתיות שלהם מתרחשות על גבי פלטפורמות המשחקים.

אז אצל אדג'י מדובר בקטעים ("Playables" - שניתן לשחק בהם) של 15-30 שניות בלבד. ואיפה ניתן לשתף את הקטעים? לא באינסטגרם, טיקטוק, פייסבוק וכו' - גם לא בטוויץ' או בקישור דרך וואטסאפ. הדבר עדיין מורכב יותר ונעשה ברשת החברתית של אדג' גיימינג עצמה.

"הדבר שונה מהדרך הקיימת ליצירת מקטעי משחק (קרוי בעגה המקצועית Mod creation) שאורכת בין שעות עד שבועות, ונעשית בעיקר על ידי ענקיות המשחקים בעצמן" הסבירו בחברה. "המטרה היא להגדיל את זמן חיות המשחק (Long Term Value) עבור יצרניות המשחקים - פרמטר קריטי עבורן. כך, ניצור דרך הפלטפורמה החדשנית פוטנציאל לשיתוף פעולה עתידי בינה לבין ענקיות משחקים. כך, גיימר יכול להיות in game creator (יוצר תוכן משחקי) ונוצר אקו-סיסטם חדש שבו כל גיימר הופך ליוצר תוכן".

כרגע הפלטפורמה של החברה פועלת בגרסת בטא סגורה, ובכוונת אדג' להתחיל להפיץ אותה מסחרית במהלך השנה הבאה, בתור התחלה בעיקר במשחקים מאוד פופולריים בדרגת AAA דוגמת CSGO ועוד. המודל העסקי ההתחלתי של החברה הוא שימוש בפלטפורמה שלה תמורת דמי מנוי שהגיימר רוכש, ובשלב מאוחר יותר - יצירת שיתופי פעולה עם יוצרי תוכן פופולריים בתעשייה.

קיראו עוד ב"BizTech"

אדג' גיימינג הוקמה על ידי האחים עמרי (33, משנה למנכ"ל) ואסף גזית (29, מנכ"ל). החברה מעסיקה 17 עובדים ובכוונתה להגדיל את מספרם ל-25 עד סוף השנה הנוכחית ול-40 עד סוף המחצית הראשונה של 2022.

"יש מוצרים נהדרים, הזדמנויות שוק נהדרות ותזמון נהדר, אבל לעיתים נדירות קמה חברה שמסמנת 'וי' על כל שלושת אלו באופן שבו Edge Gaming עושה את זה", אומרת לי מוזר, שותפה-מנהלת בקרן ההון סיכון AnD. "הדרך שבה בידור נצרך כיום - קטעי תוכן מותאמים אישית, קצרים ובתדירות גבוהה שנוצרים על ידי יוצרי תוכן וחברי הקהילות שלהם - סוף-סוף הגיעה לתעשיית המשחקים. Edge Gaming מפתחת את העתיד של תעשיית המשחקים בכך שהיא מאפשרת לשחקנים לקבל הרבה יותר ערך מהמשחקים שהם אוהבים ומיוצרי המשחקים שאחריהם הם עוקבים".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    יומיים כבר רוברט בכותרת שעמם (ל"ת)
    יותם 20/12/2021 16:19
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    קובי 19/12/2021 10:36
    הגב לתגובה זו
    יש כבר פתרונות טכנולוגיים למשחק מרחוק, שגם הם לא הצליחו, כאשר לאדז' ספציפית עומדת להיות בעיה חמורה של זכויות יוצרים כי המשתמש הנוסף לא שילם על המשחק ולמשתמש הראשי אין יכולת להעביר את הזכות שלו כולה או חלקה הלאה. שילמו 10 מיליון דולר על קשקוש. העיקר שהכסף עובר בין ישראלים זה הכי חשוב.
בינה מלאכותית ארצות הבריתבינה מלאכותית ארצות הברית

קוקטיילים על יאכטות וחרדה בחדרים הסגורים: מה באמת חושבים המומחים שבונים את ה-AI?

כנס ה-AI הגדול של 2025 נערך השנה בסן דייגו בגרסה נוצצת ויוקרתית, אבל השמפניה שנשפכה כמו מים לא טשטשה את החרדות וחוסר הוודאות - החשש מריגול בתוך המעבדות הפך לממשי, והשאלה האם הבועה הכלכלית עומדת להתפוצץ מטרידה את כולם
ענת גלעד |
נושאים בכתבה מהפכת ה-AI
בעוד חברות הענק שופכות מיליארדים וחוקרים חוגגים על נושאות מטוסים בסן דייגו, בשיחות הסגורות נחשפת תמונה זוהרת פחות: המרוץ לבינה שתעקוף את האדם מפחיד גם את יוצריה, החשש מריגול בתוך המעבדות הפך לממשי, והשאלה האם אנחנו בדרך למהפכה היסטורית או בתוך בועה כלכלית שעומדת להתפוצץ - נותרת פתוחה מתמיד.
מה שהיה פעם כנס אקדמי צנוע לחוקרים בלבד, הפך בדצמבר 2025 למפגן כוח ראוותני של עושר והשפעה. עם יותר מ-24 אלף משתתפים, כנס ה-Ai בסן דייגו הפך למוקד שבו נחרץ גורל הטכנולוגיה. אך בזמן שהחוקרים הצעירים נהנו מקוקטיילים יוקרתיים על גגות בתי מלון, הנושאים שעלו בשיחות הפרטיות היו רחוקים מלהיות אופטימיים. הם דיברו על שעות עבודה בלתי אפשריות, על המאבק על כל חוקר מוכשר ועל התחושה שהענף כולו נמצא בנקודת רתיחה מסוכנת.

המרוץ לסופר-בינה

בלב הדיונים עומד המרדף אחר "סופר-אינטליגנציה" - מערכת בינה מלאכותית שתעלה ביכולותיה על המוח האנושי. המומחים כבר לא דנים בשאלה אם זה יקרה, אלא מי יגיע לשם קודם. המשמעות היא מערכת שמסוגלת ללמד את עצמה, לתקן את הקוד של עצמה ולפתור בעיות מורכבות ללא התערבות אנושית. לצד ההתלהבות, קיימת דאגה עמוקה בקרב החוקרים: האם המודלים הנוכחיים באמת "חושבים" או שאנחנו מתקרבים לתקרת זכוכית טכנולוגית שתנפץ את הציפיות הגבוהות?
למרות ההשקעות העצומות, רבים מהמומחים מוטרדים בנוגע ליציבות של התעשייה. ענקיות הטכנולוגיה השקיעו בשנה החולפת מעל 100 מיליארד דולר בתשתיות, אך רוב הסטארט-אפים בתחום עדיין לא מראים רווחיות. המומחים מצביעים על "כלכלה מעגלית" בעייתית: חברות הענק משקיעות בסטארט-אפים, שבתורם משתמשים בכסף הזה כדי לקנות מאותן חברות שבבים ושירותי ענן. החשש הוא שברגע שהמשקיעים ידרשו לראות רווחים ממשיים בשטח, השוק כולו עלול לספוג טלטלה קשה.

"קוד אדום" וחשש מריגול זר

השיח בכנס השנה השתנה מתיאוריות מדעיות לשאלות של ביטחון לאומי. מומחים בכירים הודו בשיחות סגורות כי הסבירות שמרגלים זרים חדרו למעבדות ה-AI המובילות היא "גבוהה מאוד". הטכנולוגיה הזו נתפסת כיום כנכס אסטרטגי קריטי, מה שהופך את החוקרים למטרות עבור גורמי מודיעין מהעולם. במקביל, חברות שהובילו את השוק עד לא מזמן הכריזו על "קוד אדום" פנימי, בעקבות היכולת של מתחרים חדשים לצמצם פערים במהירות מפתיעה.

השפעת הכסף הגדול ניכרת גם בשינוי פני כוח האדם. חוקרים באוניברסיטאות מתלוננים שהעולם העסקי "בלע" את האקדמיה. חברות מסחר בוול סטריט הפכו לנותנות חסות מרכזיות בכנסים, במטרה לצוד מוחות שיעניקו להן יתרון בשוק ההון. חוקרים צעירים ומבריקים עומדים בפני פיתויים של חבילות שכר דמיוניות, מה שמעלה את השאלה: האם בעתיד יישאר מחקר מדעי שאינו מונע רק משיקולי רווח מהירים?

אופטימיות בצל סימני שאלה

סוף שנת 2025 מוצא את עולם ה-AI בשיא כוחו, אך גם ברגע של פיכחון. המומחים שבונים את העתיד מבינים שהם כבר לא רק מדענים, אלא שחקנים במגרש של כסף גדול, פוליטיקה עולמית ושאלות אתיות כבדות משקל. האם המפגש הנוצץ בסן דייגו היה חגיגת ניצחון או רגע לפני שהבועה מתפוצצת? התשובה תלויה ביכולת של האנושות להישאר צעד אחד לפני המכונה שהיא עצמה יצרה.

קרין מאיר רובינשטין, מנכ"לית ונשיאת האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות ללא קרדיטקרין מאיר רובינשטין, מנכ"לית ונשיאת האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות ללא קרדיט

דוח: 53% מהחברות הרב לאומיות מדווחות על עלייה בבקשות רילוקיישן מצד עובדים ישראלים

האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATIׂ) הציג את הדוח השנתי על מצב החברות הרבלאומיות הפועלות בישראל מצביע על מגמה של העברת השקעות ופעילות עסקית למדינות אחרות כאשר 22% מהחברות מדווחות על פגיעה בפעילות העסקית בזמן המלחמה


הדס ברטל |

במהלך המפגש השנתי של פורום מנכ"לי החברות הרב-לאומיות של IATI בישראל, הוצג דוח שנתי החושף נתונים על מצב החברות הרב לאומיות המראה תמונה מורכבת. בעוד החברות הרב לאומיות הראו יציבות עסקית וחוסן, עולה גם מגמה של העתקת פעילות למדינות אחרות שהחלה בעת המלחמה, יחד עם עלייה בבקשות לרילוקיישן מצד עובדים ישראליים.

המפגש השנתי התקיים ביוזמת האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI)  בנושא היום שאחרי המלחמה והאתגרים של החברות הרב לאומיות הפועלות בישראל. במפגש השתתפו מנהל רשות המיסים שי אהרונוביץ', הכלכלן הראשי במשרד האוצר ד"ר שמואל אברמזון ומנהל רשות החדשנות דרור בין. כמו כן השתתפו גם מנכ"לי החברות אינבדיה, אפל, מטא, מיקרוסופט, גוגל, אמזון, טיקטוק, פיליפס, טבע, סאפ, מדטרוניק, צ'ק פוינט, סנופי, פייזר, סוני, סיילספורס, איביי,HP אינדיגו מרצדס. המפגש התקיים בהובלת מנכ"לית ונשיאת האיגוד, עו"ד קרין מאיר רובינשטין, וכלל סקירה של הדו"ח השנתי של .IATI 

מן הדו"ח עולה כי תעשיית ההייטק, ובפרט החברות הרב־לאומיות (MNCs) הפגינו חוסן, יציבות וכושר עמידה גם בתקופת המלחמה. החברות הרב־לאומיות ממשיכות לשמש עוגן מרכזי באקוסיסטם המקומי, כאשר הן היו אחראיות לכ־80% מהיקף עסקאות המיזוגים והרכישות בישראל בחמש השנים האחרונות. בנוסף הדוח מספר כי 57% מהחברות שמרו על פעילות עסקית יציבה לאורך תקופת הלחימה, ו־21% אף הרחיבו את פעילותן בישראל, נתון המעיד על אמון מתמשך בפעילות המקומית ובאקו־סיסטם הישראלי גם בתנאי אי־ודאות.

צורך ביציבות גיאופוליטית ורגולטורית

עם זאת נרשמו גם כמה נתונים פחות אופטימיים. 53%  מהחברות מדווחות על עלייה בבקשות הרילוקיישן מצד עובדים ישראלים, כאשר גם עובדים בכירים ומשפחות מגישים יותר מועמדות לרילוקיישן. בנוסף, 22%  מהחברות מדווחות על פגיעה בפעילות העסקית בתקופת המלחמה, וחברות מדווחות גם על היחלשות הקשר עם מטות החברה (HQ) ועל שחיקה בהשפעת המרכזים המקומיים בישראל. מעבר לכך נרשמת מגמה של בחינת העברת השקעות ופעילויות למדינות אחרות, בין היתר בעקבות מציאת חלופות תפעוליות מחוץ לישראל במהלך המלחמה. הדוח מעלה כי חברות שהתמודדו עם פגיעה בשרשרת האספקה מצאו במהלך המלחמה אלטרנטיבות מחוץ לישראל שהוכיחו את עצמן כיעילות ולכן קיים סיכון שהפעילות לא תשוב במלואה לישראל. כמו כן, הדוח העלה חשש כי היעדר יציבות רגולטורית וגיאופוליטית מתמשכת, עלול להוביל לשחיקה הדרגתית ביציבות האקו־סיסטם הישראלי.

הדו"ח מדגיש כי החברות הרב־לאומיות מסתכלות על האקו־סיסטם הישראלי בראייה ארוכת טווח, ולא רק דרך התווך המיידי. גם בתקופת המלחמה נרשמה פעילות עסקית משמעותית, לרבות הרחבת פעילות ומיזוגים ורכישות. עם זאת, הדו"ח קובע באופן חד משמעי כי ללא צעדים אקטיביים מצד המדינה לייצור יציבות רגולטורית וגיאופוליטית, קיים חשש לשחיקה הדרגתית ביציבות האקו־סיסטם המקומי.