S&P500 - התחנה הסופית עודנה רחוקה והקטר שועט קדימה

אייל גורביץ, המנתח הטכני של Bizportal, סוקר את הממד המוביל בבורסת וול סטריט לקראת שבוע המסחר בעולם
אייל גורביץ | (6)

אתרי האינטרנט והעיתונות הכלכלית מתמלאים בעת האחרונה בהערכות כי השוק האמריקני "גמר את הסוס". הערכות אלו מלוות את השוק מזה חודשים ארוכים ודומה שהמדד המוביל מסרב לקרוא אותן. יוון, חדלות הפירעון ומשברונים אחרים נזנחו לאנחות. הקטר האמריקני שועט מעלה והרמות עולות מדי שבוע. לכן הנחת העבודה המלווה את ניתוחי בחודשים האחרונים נותרת על כנה.

הנחת העבודה ארוכת הטווח

1. הנחת העבודה שהמגמה ארוכת הטווח היא מגמת עלייה נותרת בעינה. בגרף החודשי המצורף אפשר לראות את סידורן העולה של נקודות השיא והשפל - כל ירידה תהיה לצורך עלייה.

2. הסיבה לכך מעוגנת במספר עובדות, בראשיתן עומדת ההנחה שמגמות עלייה אינן נוטות להסתיים עם שיא בודד בצמרת, אלא נדרשת בחינה חוזרת של אותה רמת שיא.

3. בנוסף, הרצף העולה לא נשבר. שער הסגירה של החודש האחרון גבוה משער הנמוך של קודמו.

4. שער הסגירה של אוקטובר גבוה מהשער הגבוה של ספטמבר (1,730). סבירות לעליות גם בנובמבר.

5. עוד אפשר לראות כי המדד מחזיק כתמיכה את רמת השיא של כל הזמנים, אותה פרץ מעלה לפני שבועות מספר - נקודת זכות נוספת.

6. לכן הנחת העבודה ארוכת הטווח גורסת שכיוונו של מדד ה-S&P500 מעלה, ולרמות גבוהות יותר מאלו בהן הוא מצוי כיום.

הגרף השבועי

1. גם בגרף השבועי מדובר במגמת עלייה. נקודות השיא והשפל מסודרות במבנה עולה.

2. פריצתה מעלה של רמת 1,710 הנקודות רק מחזקת את קיומה של המגמה החיובית.

3. הממוצעים הנעים שתפקידם להצביע על המומנטום הקיים בשוק מיישרים קו לאחר שבועות של חולשה - סימן חיובי.

4. על רקע הנתונים הקיימים, גם המגמה בטווח הבינוני מצביעה מעלה. כל ירידה, כאמור, תהיה לצורך עלייה נוספת.

*הגרפים בסקירה זו הופקו באמצעות תוכנת ואתר בורסהגרף לניתוח טכני www.bursagraph.co.il מבית קו מנחה ואייל גורביץ

**כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    soffer 25/11/2013 02:53
    הגב לתגובה זו
    denger
  • 4.
    אריאל 20/11/2013 19:53
    הגב לתגובה זו
    המדד דשדש בין הרמות 800 -1600 בקירוב. שבירה של 1600 למעלה אמורה לשאת את המדד לכיוון 2400 נקודות !!! זה יקרה בטווח של מספר שנים למי שיש סבלנות.
  • 3.
    אתה תותח! שלשום אמרת רציו תעלה כיל תרד ועדיין נותנים לך (ל"ת)
    rugh 18/11/2013 21:57
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    סתם אחד לא פרופסור 18/11/2013 14:21
    הגב לתגובה זו
    בוא נתערב שאתה לא פרופסור? חתיכת מתחזה.
  • and what about you.. (ל"ת)
    taurus 18/11/2013 16:52
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    פרופסור אבירם 18/11/2013 10:03
    הגב לתגובה זו
    ...רד במיידית מהרכבת השועטת במהירות שיא לכיוון קיר בטון ענק ממדים! כל קוראיך שעלולים להיות מושפעים מדבריך עלולים לאבד את הכל! זהירות רבה בדברים ובמעשים מתבקשת!
חוות שרתים, קרדיט: גרוקחוות שרתים, קרדיט: גרוק

האם ישראל ערוכה להקמת חוות השרתים ברמה של אנבידיה?

אם ישראל רוצה להיות סטארטאפ ניישן שנמצאת גם בחזית ה-AI היא צריכה עוד הקמה של חוות שרתים, כמו זו שאנבידיה מתכננת להקים פה, אבל האם המדינה ערוכה לכך? 

הדס ברטל |

את ההכרזה האחרונה על בניית חוות שרתים חדשה של אנבידיה בישראל חגגו בתקשורת הכלכלית. אך עם התרומה המשמעותית לכלכלת המדינה עולות שאלות רבות הנוגעות ליכולת של חוות שרתים רבות בסדר גודל שכזה להתקיים בישראל הקטנה. לטענת מומחים, אין ספק שישראל צריכה חוות שרתים בשטחה, גם אם הן אינן יכולות להיות באותו הגודל כמו חוות השרתים שקמות בארה"ב או בסין, אך אם ישראל אינה רוצה לראות את עצמה סובלת מחרמות שיובילו לנפילת מערכות חיוניות בישראל, היא חייבת לפעול עוד להקמתם.

לאילו מאיתנו שלא ממש בקיאים, חוות שרתים הן קודם כל חומרה, כל חוות שרתים היא מתקן ייעודי שבו מרוכזים שרתים רבים המספקים שירותי מחשוב, אחסון ועיבוד נתונים לאינטרנט. משמע כל המידע על השימוש שלנו באינטרנט מאוחסן בהן, כאשר הן מתוכננות לפעול ברציפות ובאמינות גבוהה, ואם יש תקלה באחד מהן, אתרים קורסים באופן שיכול להשפיע משמעותית על הפעילות הכלכלית ומערכות קריטיות יכולות ליפול כשהמצב עלול להשפיע על חיי אדם. חוות שרתים דורשות שטח רב ונדרש לבנות אותן במהירות הבזק לפני שעדכונים טכנולוגיים הופכים אותן ללא רלוונטיות. בשביל תפקוד תקין הן דורשות מערכות קירור, חשמל וגיבוי מתקדמות. מדובר "בבניינים פיזיים, חשמל, קרקע ומערכות קירור שדואגות לקרר את המחשבים. צריך הרבה שכלול ליעילות טכנולוגית ולהשתמש במים ובאנרגיה, וגם כוח אדם, ויש מחסור בכוח אדם כשיר שמבין איך להפעיל את המערכות האלה" אומרת עו"ד עדינה שפירא, שותפה במשרד מיתר, במחלקת תאגידים וניירות ערך המתמחה בתחום חוות השרתים.

היא מוסיפה כי חוות שרתים הפכו למשהו מהותי בתחום התשתית הדיגיטלית. "כשהתחיל השימוש בשירותי הענן, השוק דיבר במונחים של צורך בקרקע משמעותית וצריכת חשמל שאז נשמעו מאוד גדולים - 12 או 16 מגה וואט. אבל עם ההאצה של תחום ה-AI כוח המיחשוב הוא ענקי בעשרות מונים ממה שצריך לשירותי ענן והיום מדברים במונחים הרבה יותר גדולים, אם לפני כמה שנים דיברו על סקייל של עיר עצומה, היום זה מדינה קטנה."

 

אתגר תכנוני והיעדר אסדרה

חשוב למדינה שחוות שרתים יהיו בשטחה, "קודם כל בגלל צורכי ביטחון אבל גם מסיבות של חרמות, זה קריטי להימנע מחרם כלשהו שעלול לפגוע בגישה לדאטה סנטרס," אומר עו"ד אלעד שהרבני, שותף במשרד מיתר במחלקת האנרגיה והתשתיות. אך לשם הגשמת המטרה הזו נדרשים משאבים גדולים מאוד מבחינת הקצאת שטח, מבחינת משאבי מים וחשמל. כמו כן הקצאת הקרקע לא יכולה להיות כל פיסת אדמה שהיא בשטח המדינה, אלא נדרשים תנאים מסויימים שיאפשרו לחוות שרתים לפעול.


עו