מס הכנסה הטיל עיצום כספי של 850 אלף שקל על דודי עזרא
רשות המסים מפרסמת את החלטות הוועדה להטלת עיצום כספי לשנת 2022
רשות המסים מפרסמת את קובץ החלטות הוועדה להטלת עיצום כספי על מפרי דיווח, שלא דיווחו למכס על הכנסת כספים לישראל והוצאתם בשנת 2022. הפרסום מכיל 253 החלטות שסך העיצום הכספי בגינן עומד על יותר מ- 2 מיליון שקל. 26% מההפרות בוצעו בנמל התעופה בן גוריון, 45% במעבר נהר הירדן, ו- 23% במעבר בגין.
על-פי חוק איסור הלבנת הון, חלה חובת דיווח על הכנסת כספים למדינת ישראל או הוצאתם ממנה בסכום העולה על 50,000 שקל במעברי הגבול האוויריים והימיים ועל 12,000 שקל במעברי הגבול היבשתיים. העברת כספים דרך מעברי הגבול היא אחד מדפוסי הפעולה המוכרים והרגישים ביותר בתחום הלבנת הון, שכן מדובר בדרך נוחה להעברת מזומנים ללא תיעוד ושחזור.
ההחלטות הבולטות
עיצום כספי על סך 165,000 שקל הוטל על עז אלדין בדראן, לשעבר יועץ פרלמנטרי של מפלגת בל"ד, לאחר שנכנס לישראל דרך מעבר הגבול "נהר הירדן" עם כ-111,747 שקל. בתחילה, עוכב בדראן על ידי בודק המכס לאחר שנכנס יחד עם אשתו לישראל כשברשותו כ-32,843 שקל, וכשנשאלו אם יש להם על מה להצהיר ענו בשלילה. בזמן הבדיקה, נבדקו גם גיסו וגיסתו של המפר, שחזרו עימם לארץ וברשותם נתפסו כ-78,904 שקל, ועלה חשד כי מדובר בסכום כולל השייך לבדראן בשווי 111,747 שקל. בחקירתו מסר בדראן כי נסע לקטאר על מנת לבקר חברים, וביניהם עזמי בשארה, אך לא קיבל ממנו כספים וכל הכספים שנמצאו אצלו שייכים לו.
בהמשך החקירה בחר לשנות את גרסתו מספר פעמים עד שטען כי הכספים מקורם ממר עזמי בשארה, אשר נתן לו אותם במתנה על מנת לסייע לו במצב כלכלי קשה אליו נקלע. מהחומרים שהועלו בפני הוועדה עולה כי מדובר על נסיבות חמורות במיוחד. מהעדויות עולה כי בדראן ביקש מגיסו להגיע לירדן, ללילה אחד, במטרה להעביר לו חלק מהכספים על מנת שלא לעבור על סף הדיווח, אשר עמד לדעתו, כאמור על כ-80,000 שקל. עוד עולה בבירור כי המפר הכיר היטב את הוראות החוק, ועל מנת להתחמק מחובת הדיווח נערך מראש, ונעזר בקרובי משפחתו על מנת להכניס את הכספים לישראל ללא דיווח. בנוסף, גם המפר וגם וקרובי משפחתו שנחקרו בחרו תחילה שלא לשתף פעולה עם בודקי המכס, וטענו כי אין ברשותם כספים חבי דיווח, והאמת התבררה רק במעמד החקירה.
- כצפוי: הקורונה והסגרים פגעו בעזריאלי - צניחה של 45% ברבעון
- דו"חות עזריאלי: זינוק ברווח הנקי הרבעוני, ה-FFO השנתי צמח ב-9%; המניה עולה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העיצום הכספי הגבוה ביותר בסכום של 850,000 שקל הוטל על דוד עזרא, יו"ר קבוצת נטו נטו אחזקות 1% , שיצא מישראל דרך נמל התעופה "בן-גוריון" כשברשותו כספים בסך 1,722,451 שקל מבלי להצהיר עליהם. עזרא היה בדרכו לקורפו, יוון, כאשר במזוודה אותה הפקיד לצורך העלאתה לבטן המטוס נמצאו ערימות של שטרות בשווי כולל של 475,695 אירו. בחקירתו מסר כי רכש בית באי קורפו בסכום של כ-2.8 מיליון אירו וכי מטרת הכספים היא לשלם את התשלום האחרון לקבלנים ונותני השירותים ששיפצו את הנכס. עוד מסר כי לצורך רכישת הבית העביר את הכסף בהעברות בנקאיות, וכשנשאל מדוע לא העביר גם את יתרת התשלום בהעברה בנקאית לאותם אנשי מקצוע, השיב כי קיווה לקבל הנחה בגין התשלום במזומן.
הוועדה ראתה בחומרה את כוונתו לשלם במזומן כדי לקבל הנחה, כאשר על פניו נראה כי מדובר בתשלום שלא יוצהר, כולו או חלקו, לרשויות המס ביוון. מחקירתו עולה כי מדובר בכספים שנמשכו מחשבונות בנק פרטיים שלו, וכי מקורם, בין היתר, בכספים שחולקו כדיבידנד מהחברה בסכומים גבוהים. לטענתו של עזרא, הוא לא דיווח על הכספים בטעות ולא היה מודע לאופן הדיווח ביציאה מנתב"ג.
עיצום כספי משמעותי נוסף בסכום של 500,000 שקל הוטל על ג'רמי אלוש. במסגרת חקירה פלילית גלובלית שהתנהלה באוסטריה, צרפת וגרמניה, נחקר אלוש במשטרה בחשד לעבירות הונאה בנסיבות מחמירות, זיוף מסמכים, השמטת הכנסות, הלבנת הון ועוד. כחלק מהחקירה נערך חיפוש בביתו ונתפסו כספים בשווי של כ-1.7 מיליון שקל בכספת בביתו ובכספת בנקאית על שמו. אלוש, שעלה לארץ מצרפת ב-2015 ומאז ועד 2019 לא עבד בעבודה כלשהי בישראל, טען כי מקור הכספים הוא מהכנסות שונות שהיו לו בצרפת, בין היתר מכירת חברות ומספר כלי רכב בצרפת, דמי שכירות מנכס שהוא משכיר בצרפת, חובות שהוחזרו לו על ידי חייבים בצרפת.
- הפקח ניצח את העירייה: בית הדין הורה להשיבו לתפקידו
- ציטט את ChatGPT כהוכחה רפואית - מה פסק השופט?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק

ציטט את ChatGPT כהוכחה רפואית - מה פסק השופט?
מקרה יוצא דופן בבית הדין האזורי לעבודה בירושלים: תובע שביקש להפנות שאלות הבהרה למומחה-יועץ רפואי, נימק את בקשתו בין היתר בעזרת תשובה שקיבל מ-ChatGPT, שלפיה גם משיכת עגלה עלולה להזיק לגב. הביטוח הלאומי התנגד וטען שמדובר בספקולציה חסרת בסיס עובדתי. השופט
קבע כי אמנם אין מניעה להשתמש בבינה מלאכותית במסגרת הליך משפטי, אך יש לעשות זאת בזהירות ומתוך הקשר עובדתי ורפואי ברור
באולם הקטן של בית הדין האזורי לעבודה בירושלים נשמעה באחרונה אחת הבקשות הכי בלתי שגרתיות שהגיעו לפתחה של מערכת המשפט. שלום דוד ביטון, עובד עירייה לשעבר, ביקש מבית הדין לאפשר לו להפנות שאלות הבהרה למומחה רפואי שמונה מטעמו של בית הדין - בקשה שגרתית לכאורה, אך הנימוק החריג שהציג משך את תשומת הלב: לדבריו, תשובה שקיבל מ-ChatGPT, מערכת הבינה המלאכותית, מחזקת את טענתו כי משיכת עגלה כבדה עשויה לגרום לנזק בגב.
פסק הדין, שניתן באחרונה על ידי השופט משה וילינגר, מציג מקרה יוצא דופן שבו הבינה המלאכותית נהפכת, ולו בעקיפין, לחלק מהשיח המשפטי. ביטון, שיוצג על ידי עו"ד נאוה אילון, הגיש את הבקשה בעקבות חוות דעת של ד"ר עידו ציון, מומחה בכירורגיה אורתופדית שמונה ליועץ רפואי מטעם בית הדין. ד"ר ציון קבע כי אין סבירות של יותר מ-50% לקשר סיבתי בין עבודתו של ביטון לבין הבעיה שהתגלתה בגבו. ביטון סבר כי קביעה זו דורשת הבהרה, והגיש בקשה מסודרת להעביר למומחה שאלות נוספות.
בין השאלות שהציג התובע נכללו סוגיות טכניות לגבי משיכת משאות כבדים, תפקוד שרירי הליבה, והאם פעולת המשיכה עלולה לגרום לעומס על הדיסקים בגב. כך למשל, הוא שאל האם נכון לומר כי, “בזמן משיכת מסע כבד שרירי הגב התחתון, הכתפיים והידיים מתאמצים מאוד גם אם הגב ישר”, וכן האם תנועת משיכה פתאומית - כמו במצב שבו העגלה נתקעת, “מגדילה את הסיכון למתיחה ואף לפריצת דיסק”. אלא שכאמור, הנקודה המסקרנת ביותר בבקשה היתה נימוקיו של ביטון. הוא כתב כי ביצע “בדיקה באמצעות ChatGPT”, ובמסגרתה עלה כי גם משיכת עגלה יכולה להזיק לגב. בהתאם לכך, הוא טען שמדובר בשאלות הבהרה רלוונטיות שמטרתן להבין לעומק את עמדת המומחה.
"ספקולציה לא רלוונטית"
המוסד לביטוח לאומי, שיוצג על ידי עו"ד יסמין דיגורקר, התנגד להעברת השאלות. לטענתו, מדובר ב“ספקולציה לא רלוונטית” שחורגת מהעובדות שנקבעו בהחלטת בית הדין. בין היתר, נטען כי בית הדין קבע שהתובע משך עגלה על גלגלים, ולא “מסע כבד”, כפי שנטען בבקשה. בנוסף, לא הוכח שהתובע לא הפעיל את שרירי הליבה או שביצע תנועות משיכה פתאומיות. גם השאלה בדבר העדיפות הארגונומית של דחיפה לעומת משיכה, כך נטען, אינה נוגעת כלל לחוות הדעת הרפואית.
- בשירות ה-AI: חופי ארה״ב ייפתחו לקידוחי נפט וגז
- פלנטיר חתמה על עסקה של 200 מיליון דולר עם ענקית הטלקום לומן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השופט וילינגר קיבל חלק מטענות המוסד. בהחלטתו הוא כתב כי, “אין להעביר למומחה במסגרת שאלות הבהרה שאלות שבמסגרתן הועלו עובדות שאינן חלק מהתשתית העובדתית שנקבעה בהחלטת בית הדין”. לדבריו, שאלות על אי הפעלת שרירי ליבה או משיכות פתאומיות חורגות מהמסגרת העובדתית שנקבעה בהחלטה מ-7 ביולי.
