ניידת משטרה מעצר
צילום: דוברות המשטרה

המשטרה עצרה 2 חשודים שניסו להבריח לארץ 11 קילו של סם האונס - קטמין בשווי 2.5 מיליון שקל

במהלך הבידוק איתרו בודקי המכס ויחידת הבילוש 747 של מרחב נתב"ג מזוודה ובתוכה סם מסוכן מסוג קטמין - 'סם האונס', במשקל של כ-11 ק"ג, שהוסלק בתוך דופן כפולה במטרה להחדירו לארץ, 2 החשודים, תושבי נתיבות יובאו מחר לבית משפט השלום בב"ש בבקשה להאריך את מעצרם
נחמן שפירא | (6)

משטרת ישראל בשיתוף עובדי אולם הנוסעים מכס נתב"ג, סיכלו ייבוא סמים מסוג קטמין בשווי של 2.5 מיליון שקל. הסם שנתפס במשקל של כ-11 ק"ג, הידוע גם בכינויו 'סם האונס', הוסלק בדופן כפולה במזוודה. 2 חשודים, תושבי העיר נתיבות, נעצרו לחקירה ביחידה המרכזית של מרחב הנגב במחוז הדרומי. הסם שנתפס מוערך כחומר גולמי בשווי של חצי מיליון שקל, לפי החשד באם החשודים היו מצליחים להכין אותו למכירה הם היו גורפים תמורתו כ-2.5 מיליון שקל.

החקירה במשטרה נפתחה לאחר שבסוף חודש דצמבר התקבל דיווח, על ניסיון להבריח ולהכניס אל תוך תחומי הארץ סם מסוכן מסוג קטמין, שאותר על ידי בודקי אולם הנוסעים במכס נתב״ג בתוך מזוודה, במהלך בידוק כבודה של תושב נתיבות ששב לארץ מדובאי.

המזוודה צילום דוברות רשות המסים והמשטרה

המזוודה  עם הסמים. צילום דוברות רשות המסים והמשטרה

 

פעילות משותפת של המשטרה והמכס

במהלך הבידוק איתרו בודקי המכס ויחידת הבילוש 747 של מרחב נתב"ג מזוודה ובתוכה סם מסוכן מסוג קטמין, במשקל של כ 11 ק"ג, שהוסלק בתוך דופן כפולה במטרה להחדירו לארץ, לסחור בו ולהפיצם בציבור. 

הנוסע נעצר לחקירה ביחידה המרכזית במרחב נגב של המחוז הדרומי, במסגרתה הצליחו החוקרים לאסוף ראיות ולהתחקות אחר חשוד נוסף, תושב נתיבות, שעל פי החשד היה שותפו של הנוסע והיה מעורב באופן ישיר בהברחת הסמים וניסיון להחדירם לתחומי הארץ.

משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

סם הקטמין הינו סם מסוכן הידוע בכינויו כ'סם האונס',  בעל השפעות חמורות על הגוף והנפש. סיכול ההברחה והחקירה הפלילית שנפתחה  מנעה את הפצתו בציבור ואת האפשרות של שימוש בו כלפי קורבנות תמימים וביצוע עבירות מין קשות.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    בא 09/01/2024 20:33
    הגב לתגובה זו
    נשים תמימות ,כאלה פסיכופתים הם לא אנשים ,הם מיפלצות..........אז
  • 3.
    יואל 09/01/2024 17:26
    הגב לתגובה זו
    בנלא
  • בא 09/01/2024 20:35
    הגב לתגובה זו
    יהיה לזה מחיר .....הוא נשמה אבודה....והמבין ...יבין.
  • 2.
    רפאל 09/01/2024 17:24
    הגב לתגובה זו
    זה לא סם שהמשתמש פוגע בעצמו אלה פוגע באחרים....תרתי משמע....
  • 1.
    רון גל 09/01/2024 17:13
    הגב לתגובה זו
    צפוי
  • בא 09/01/2024 20:36
    הגב לתגובה זו
    אתה באותה סירה עם הפסיכופתים האלה. נשמות אבודות...
chatgpt
צילום: טוויטר

ציטט את ChatGPT כהוכחה רפואית - מה פסק השופט?

מקרה יוצא דופן בבית הדין האזורי לעבודה בירושלים: תובע שביקש להפנות שאלות הבהרה למומחה-יועץ רפואי, נימק את בקשתו בין היתר בעזרת תשובה שקיבל מ-ChatGPT, שלפיה גם משיכת עגלה עלולה להזיק לגב. הביטוח הלאומי התנגד וטען שמדובר בספקולציה חסרת בסיס עובדתי. השופט קבע כי אמנם אין מניעה להשתמש בבינה מלאכותית במסגרת הליך משפטי, אך יש לעשות זאת בזהירות ומתוך הקשר עובדתי ורפואי ברור

עוזי גרסטמן |

באולם הקטן של בית הדין האזורי לעבודה בירושלים נשמעה באחרונה אחת הבקשות הכי בלתי שגרתיות שהגיעו לפתחה של מערכת המשפט. שלום דוד ביטון, עובד עירייה לשעבר, ביקש מבית הדין לאפשר לו להפנות שאלות הבהרה למומחה רפואי שמונה מטעמו של בית הדין - בקשה שגרתית לכאורה, אך הנימוק החריג שהציג משך את תשומת הלב: לדבריו, תשובה שקיבל מ-ChatGPT, מערכת הבינה המלאכותית, מחזקת את טענתו כי משיכת עגלה כבדה עשויה לגרום לנזק בגב.

פסק הדין, שניתן באחרונה על ידי השופט משה וילינגר, מציג מקרה יוצא דופן שבו הבינה המלאכותית נהפכת, ולו בעקיפין, לחלק מהשיח המשפטי. ביטון, שיוצג על ידי עו"ד נאוה אילון, הגיש את הבקשה בעקבות חוות דעת של ד"ר עידו ציון, מומחה בכירורגיה אורתופדית שמונה ליועץ רפואי מטעם בית הדין. ד"ר ציון קבע כי אין סבירות של יותר מ-50% לקשר סיבתי בין עבודתו של ביטון לבין הבעיה שהתגלתה בגבו. ביטון סבר כי קביעה זו דורשת הבהרה, והגיש בקשה מסודרת להעביר למומחה שאלות נוספות.

בין השאלות שהציג התובע נכללו סוגיות טכניות לגבי משיכת משאות כבדים, תפקוד שרירי הליבה, והאם פעולת המשיכה עלולה לגרום לעומס על הדיסקים בגב. כך למשל, הוא שאל האם נכון לומר כי, “בזמן משיכת מסע כבד שרירי הגב התחתון, הכתפיים והידיים מתאמצים מאוד גם אם הגב ישר”, וכן האם תנועת משיכה פתאומית - כמו במצב שבו העגלה נתקעת, “מגדילה את הסיכון למתיחה ואף לפריצת דיסק”. אלא שכאמור, הנקודה המסקרנת ביותר בבקשה היתה נימוקיו של ביטון. הוא כתב כי ביצע “בדיקה באמצעות ChatGPT”, ובמסגרתה עלה כי גם משיכת עגלה יכולה להזיק לגב. בהתאם לכך, הוא טען שמדובר בשאלות הבהרה רלוונטיות שמטרתן להבין לעומק את עמדת המומחה.

"ספקולציה לא רלוונטית"

המוסד לביטוח לאומי, שיוצג על ידי עו"ד יסמין דיגורקר, התנגד להעברת השאלות. לטענתו, מדובר ב“ספקולציה לא רלוונטית” שחורגת מהעובדות שנקבעו בהחלטת בית הדין. בין היתר, נטען כי בית הדין קבע שהתובע משך עגלה על גלגלים, ולא “מסע כבד”, כפי שנטען בבקשה. בנוסף, לא הוכח שהתובע לא הפעיל את שרירי הליבה או שביצע תנועות משיכה פתאומיות. גם השאלה בדבר העדיפות הארגונומית של דחיפה לעומת משיכה, כך נטען, אינה נוגעת כלל לחוות הדעת הרפואית.

השופט וילינגר קיבל חלק מטענות המוסד. בהחלטתו הוא כתב כי, “אין להעביר למומחה במסגרת שאלות הבהרה שאלות שבמסגרתן הועלו עובדות שאינן חלק מהתשתית העובדתית שנקבעה בהחלטת בית הדין”. לדבריו, שאלות על אי הפעלת שרירי ליבה או משיכות פתאומיות חורגות מהמסגרת העובדתית שנקבעה בהחלטה מ-7 ביולי.