רכב שנתפס
צילום: דוברות רשות המסים ודוברות המשטרה

המלחמה בהון השחור: רשות המסים גבתה 141 מיליון שקל ועיקלה 123 רכבים

במבצע מע"מ ארצי של רשות המסים  בקרב 1,900 עסקים עוקלו רכבים ונגבו סכומי מע"מ שאותם עסקים סירבו עד כה לשלם. המבצע כלל פעילות גבייה כנגד חייבים, לצד פעילות ביקורת ממוקדת לאיתור מעלימי מס בכל ענפי המסחר
נחמן שפירא | (8)

רשות המסים גבתה בתקופה האחרונה מחייבי מס מעל 141 מיליון שקל ועיקלה 123 רכבים. במסגרת המבצע שנערך טופלו כ-1,904 עסקים עם חובות למע"מ. כחלק מהגברת הפעילות והגדלת ההרתעה במאבק בהון השחור ובסרבני המס ערכה הרשות, על ידי כל משרדי המע"מ הפזורים ברחבי הארץ בשיתוף היחידה הארצית לאכיפת הגבייה, יחידות ניהול הספרים ומשטרת ישראל מבצע ממוקד.

 

לצד פעולות הגבייה נערכו גם ביקורות בקרב 163 עוסקים בכל ענפי המסחר. כשהגיעו אנשי רשות המסים לפיצוציה באזור עכו ומצאו את העסק ריק הם ניסו לאתר את בעל העסק, הוא נמצא לבסוף ישן בתוך הפיצוצייה. מבדיקת המבקרים, עלה כי העוסק מפעיל את הפיצוצייה על אף שתיקו במע"מ סגור. בנוסף נמצא כי הוא מוציא חשבוניות עבור עבודות קבלניות. בעקבות ממצאי הביקורת הובא העוסק לחקירה במשרדי מע"מ לצורך בירור הוצאת החשבוניות עבור העבודות וכן לגבי פעילותו העסקית.

בביקורת אחרת, בעסק לנגרות בשפרעם, שמו לב המבקרים לערמה של פתקים אשר פזורים על השולחן. כאשר נשאל על כך העוסק, ענה כי אלו הזמנות לעבודה. בבדיקה מעמיקה יותר התברר כי העוסק לא מנהל ספר הזמנות כנדרש ואף זורק את הפתקים המדוברים ללא תיעוד. כמו כן, עלה כי העוסק מציג ערך מוסף נמוך משמעותית ביחס לענף. בעקבות הממצאים הועבר העוסק להמשך ביקורת במשרדי מע"מ.

 

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    אדריכל 27/07/2023 19:42
    הגב לתגובה זו
    תמשיכו גם בעל המגזרים.כולל החרדי.להפתעתכם גיליתי כאלה שמציעים לעבוד פרי לנס כשנשאלים איזה סוג רישום יש מורשה או זעיר בלי בושה עונים לא אני לא רשומה ..ככה בלי שניה של בושה ..אבל להן מותר....בוודאי
  • 7.
    יוסי הקטן 27/07/2023 13:47
    הגב לתגובה זו
    ויקבלו יותר לדעתי
  • 6.
    א.י. 27/07/2023 09:57
    הגב לתגובה זו
    זה אפילו לא 1%
  • 5.
    ליאור 27/07/2023 09:44
    הגב לתגובה זו
    יש לכם עבודה לכל החיים
  • 4.
    יוני 26/07/2023 16:27
    הגב לתגובה זו
    אז מה אם בעל פיצוצייה עני עבד קצת בקבלנות והוציא חשבונית?הוא לא העלים כלום. מי אמר שחייבים לעבוד בפיצוציה כשמחזור חלש.. עושים מה שאפשר כדי לשרוד ולהביא אוכל הביתה. הוא אפילו לא העלים כלום. מדינה חרא
  • 3.
    כותבים להם פתק( חשבונית ) והם נותנים כסף -חחחחחחחחחחחחח (ל"ת)
    ילדי המהפכה 26/07/2023 12:43
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    משלם מיסים כחוק 26/07/2023 12:42
    הגב לתגובה זו
    כך שלא יביא לכך שאשלם פחות מסים ולא אקבל הטבות אחרות...שיהיה
  • 1.
    הרולקסים והמרצדסים של תומכי הרפורמה (ל"ת)
    אוהד 26/07/2023 12:24
    הגב לתגובה זו
תאונת דרכים
צילום: depositphotos

יקבל פיצוי של 1.5 מיליון שקל גם בלי פגיעה מוכחת בהכנסה

בית משפט השלום בהרצליה פסק פיצוי חריג בהיקפו לצעיר שנפגע בתאונת דרכים, אף שחזר מיד לעבודה והצטיין בלימודי התואר השני שלו. השופטת קבעה כי למרות ההצלחה המקצועית והאקדמית, מצבור הנכויות והפגיעה הרפואית עלולים להשפיע בעתיד על כושר ההשתכרות שלו, ויש לפצות כבר היום

עוזי גרסטמן |

בערב קיץ של אוגוסט 2022, תאונת דרכים אחת קטעה באחת מסלול חיים שנראה אז ברור למדי. צעיר בן 24, סטודנט למשפטים שעבד במקביל במשרד עורכי דין, מצא את עצמו מתמודד עם כאבים, סחרחורות, צפצופים באוזניים וקשיים נפשיים שילוו אותו גם שנים אחרי. כלפי חוץ, דבר כמעט לא השתנה. הוא חזר מיד לעבודה, המשיך בלימודים, סיים תואר ראשון, החל תואר שני ואף הצטיין בו. אבל מתחת לפני השטח, כך קבע בית המשפט, נוצרה פגיעה מורכבת, מצטברת, כזו שעלולה לכרסם בכושר עבודתו בעתיד, גם אם בהווה היא כמעט ואינה ניכרת.

בפסק דין מפורט שניתן בדצמבר 2025 בבית משפט השלום בהרצליה, פסקה השופטת הבכירה לימור רייך פיצוי כולל של כ-1.43 מיליון שקל לטובת התובע, בתביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים נגד כלל חברה לביטוח. הסכום הגבוה נפסק אף שהנתבעת לא חלקה על כך שהתובע לא הפסיד שכר בעבר, ואף המשיך להתקדם במסלולו המקצועי והאקדמי. לב המחלוקת, כפי שהגדירה השופטת, היה סביב שאלת הנזק, ובעיקר שאלת הפער בין הנכות הרפואית לבין הנכות התפקודית.

על פי פסק הדין, האחריות לתאונה לא היתה שנויה במחלוקת. המחלוקת נסובה כולה סביב היקף הפיצוי. לצורך כך מונו ארבעה מומחים רפואיים מטעם בית המשפט: בתחום האורתופדיה, הראומטולוגיה, הפסיכיאטריה ואף בתחום אף אוזן גרון. חוות הדעת לא נסתרו, והמומחים אף לא נחקרו עליהן. בסופו של דבר נקבע כי לתובע נותרה נכות רפואית צמיתה משוקללת בשיעור של 33.45%.

הנכות הזו לא היתה נקודתית או ממוקדת בפגיעה אחת בלבד. בתחום האורתופדי נקבעה לתובע נכות קלה בגין הגבלות בתנועות עמוד השדרה הצווארי והמותני. בתחום הראומטולוגי אובחנה תסמונת פיברומיאלגיה, עם נכות לצמיתות בשיעור של 5%, תוך ציון כי קיים סיכוי לשיפור מסוים בעתיד אך לא להחלמה מלאה. בתחום הפסיכיאטרי נקבע כי התובע פיתח הפרעת הסתגלות עם תסמינים חרדתיים, דיכאוניים ואלמנטים פוסט־טראומטיים, אם כי הנכות הזו הופחתה בשל חפיפה עם מצבו הקודם והפיברומיאלגיה. בתחום אף־אוזן־גרון נקבעה נכות משמעותית יחסית בגלל טנטון קבוע וסחרחורות.

הנתבעת ביקשה להמעיט במשמעות הכלכלית

אלא שהנתבעת ביקשה להמעיט במשמעות הכלכלית של כל אלה. לטענתה, גם אם קיימת נכות רפואית לא מבוטלת, בפועל אין לה כמעט השפעה תפקודית. התובע, כך נטען, עובד במשרה מלאה, השלים התמחות, לומד לתואר שני ואף עושה זאת בהצטיינות. מכאן, לטענת חברת הביטוח, הנכות התפקודית נמוכה בהרבה, ולכל היותר עומדת על 10%. השופטת רייך דחתה את הטענה הזו, אך גם לא אימצה באופן מלא את עמדת התובע. בפסק הדין הודגש כי אין עדות לכך שהנכות הרפואית זהה לנכות התפקודית. “הנכות התפקודית נקבעת בידי בית המשפט על יסוד מכלול הראיות והנסיבות שלפניו”, נכתב בפסק הדין שפורסם, תוך הפניה לפסיקה הקיימת. עם זאת, נקבע כי אין להתעלם מהשפעתן המצטברת של הנכויות, גם אם בשלב זה אין להן ביטוי ישיר בשכר או בהיקף העבודה.

תאונת דרכים
צילום: depositphotos

יקבל פיצוי של 1.5 מיליון שקל גם בלי פגיעה מוכחת בהכנסה

בית משפט השלום בהרצליה פסק פיצוי חריג בהיקפו לצעיר שנפגע בתאונת דרכים, אף שחזר מיד לעבודה והצטיין בלימודי התואר השני שלו. השופטת קבעה כי למרות ההצלחה המקצועית והאקדמית, מצבור הנכויות והפגיעה הרפואית עלולים להשפיע בעתיד על כושר ההשתכרות שלו, ויש לפצות כבר היום

עוזי גרסטמן |

בערב קיץ של אוגוסט 2022, תאונת דרכים אחת קטעה באחת מסלול חיים שנראה אז ברור למדי. צעיר בן 24, סטודנט למשפטים שעבד במקביל במשרד עורכי דין, מצא את עצמו מתמודד עם כאבים, סחרחורות, צפצופים באוזניים וקשיים נפשיים שילוו אותו גם שנים אחרי. כלפי חוץ, דבר כמעט לא השתנה. הוא חזר מיד לעבודה, המשיך בלימודים, סיים תואר ראשון, החל תואר שני ואף הצטיין בו. אבל מתחת לפני השטח, כך קבע בית המשפט, נוצרה פגיעה מורכבת, מצטברת, כזו שעלולה לכרסם בכושר עבודתו בעתיד, גם אם בהווה היא כמעט ואינה ניכרת.

בפסק דין מפורט שניתן בדצמבר 2025 בבית משפט השלום בהרצליה, פסקה השופטת הבכירה לימור רייך פיצוי כולל של כ-1.43 מיליון שקל לטובת התובע, בתביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים נגד כלל חברה לביטוח. הסכום הגבוה נפסק אף שהנתבעת לא חלקה על כך שהתובע לא הפסיד שכר בעבר, ואף המשיך להתקדם במסלולו המקצועי והאקדמי. לב המחלוקת, כפי שהגדירה השופטת, היה סביב שאלת הנזק, ובעיקר שאלת הפער בין הנכות הרפואית לבין הנכות התפקודית.

על פי פסק הדין, האחריות לתאונה לא היתה שנויה במחלוקת. המחלוקת נסובה כולה סביב היקף הפיצוי. לצורך כך מונו ארבעה מומחים רפואיים מטעם בית המשפט: בתחום האורתופדיה, הראומטולוגיה, הפסיכיאטריה ואף בתחום אף אוזן גרון. חוות הדעת לא נסתרו, והמומחים אף לא נחקרו עליהן. בסופו של דבר נקבע כי לתובע נותרה נכות רפואית צמיתה משוקללת בשיעור של 33.45%.

הנכות הזו לא היתה נקודתית או ממוקדת בפגיעה אחת בלבד. בתחום האורתופדי נקבעה לתובע נכות קלה בגין הגבלות בתנועות עמוד השדרה הצווארי והמותני. בתחום הראומטולוגי אובחנה תסמונת פיברומיאלגיה, עם נכות לצמיתות בשיעור של 5%, תוך ציון כי קיים סיכוי לשיפור מסוים בעתיד אך לא להחלמה מלאה. בתחום הפסיכיאטרי נקבע כי התובע פיתח הפרעת הסתגלות עם תסמינים חרדתיים, דיכאוניים ואלמנטים פוסט־טראומטיים, אם כי הנכות הזו הופחתה בשל חפיפה עם מצבו הקודם והפיברומיאלגיה. בתחום אף־אוזן־גרון נקבעה נכות משמעותית יחסית בגלל טנטון קבוע וסחרחורות.

הנתבעת ביקשה להמעיט במשמעות הכלכלית

אלא שהנתבעת ביקשה להמעיט במשמעות הכלכלית של כל אלה. לטענתה, גם אם קיימת נכות רפואית לא מבוטלת, בפועל אין לה כמעט השפעה תפקודית. התובע, כך נטען, עובד במשרה מלאה, השלים התמחות, לומד לתואר שני ואף עושה זאת בהצטיינות. מכאן, לטענת חברת הביטוח, הנכות התפקודית נמוכה בהרבה, ולכל היותר עומדת על 10%. השופטת רייך דחתה את הטענה הזו, אך גם לא אימצה באופן מלא את עמדת התובע. בפסק הדין הודגש כי אין עדות לכך שהנכות הרפואית זהה לנכות התפקודית. “הנכות התפקודית נקבעת בידי בית המשפט על יסוד מכלול הראיות והנסיבות שלפניו”, נכתב בפסק הדין שפורסם, תוך הפניה לפסיקה הקיימת. עם זאת, נקבע כי אין להתעלם מהשפעתן המצטברת של הנכויות, גם אם בשלב זה אין להן ביטוי ישיר בשכר או בהיקף העבודה.