גירושים פרידה מריבה הסכם ממון
צילום: Istock

החלטת להתגרש והמשכת לגור עם גרושתך? יכול להיות שהפסדת מיליוני שקלים

בני זוג החליטו להתגרש אך המשיכו לגור יחד ולנהל משק בית משותף עוד 16 שנים נוספות. האם פסק הדין לאיזון משאבים ביניהם לאחר החלטתם על הגירושין עדיין תקף? הנה פסיקת בית המשפט
נחמן שפירא | (5)

סכסוכי גירושין גוזלים זמן מדיוני בתי המשפט, אבל סוגיה חשובה שנדונה לאחרונה בבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון יכולה ללמד פרק נוסף בסוגיה. בית המשפט דן בתביעה לאיזון משאבים וחלוקת זכויות, כאשר השאלה המשפטית שעלתה במשפט הייתה מתי בעצם חל המועד בו נוצר הקרע בין בני זוג? האם זה כאשר האישה הגישה את התביעה לפירוק השיתוף הכלכלי ביניהם, או שמא מתי שבעלה עזב את מגוריהם המשותפים בבית. 

תחילתו של הסיפור לפני ארבעה עשורים. בני הזוג נישאו לפני כ-38 שנים ונולדו להם שתי בנות. לפני כמעט 20 שנים בשנת 2004 הגישה האישה תביעה למזונות ותביעה לשמירת זכויות, כאשר מנגד בעלה הגיש תביעה לפירוק שיתוף הנכסים ביניהם. בשנת 2006 קבעה השופטת, כי המועד הקובע בו נוצר הקרע בין האישה לבעלה הוא היום בו היא הגישה את התביעה למזונות. השופטת קבעה כי האישה זכאית למחצית הזכויות הכספיות של בני הזוג, החל מיום הנישואים שלהם ועד ליום היווצרות הקרע עם הגשת התביעה. 

למרות פסק הדין בני הזוג המשיכו להתגורר יחדיו בבית. בתביעה לאישון משאבים שהגישה האישה היא טענה כי למרות פסק הדין היא ובעלה המשיכו להתגורר יחדיו בביתם המשותף עד שנת 2020 אז עזב הבעל את הבית באופן סופי. 

התובעת טענה כי לאור המשך מגוריהם המשותפים עד שנת 2020 יש לבצע איזון משאבים חדש עד למועד החדש בו עזב בעלה את הבית, כי זה המועד הקבוע לקרע בין הצדדים, ולא לפי המועד בו הגישה לראשונה את התביעה בשנת 2004.

לא שילם מזונות

התובעת טענה כי בכל השנים בהן המשיכה להתגורר עם בעלה בבית המשותף, הוא לא שילם לה כלל וכלל מזונות, בנוסף הוא לא העביר לה את הכספים שנפסקו בפסק הדין משנת 2006, וכמו כן היא ובעלה נותרו נשואים לפי דת משה וישראל, שכן הם לא פתחו תיק בבית הדין הרבני בכדי להסדיר את הגירושין.

בנוסף טענה התובעת כי היא ובעל המשיכו לישון באותו חדר, ניהלו קשר אינטימי יצאו לחופשות וניהלו משק בית משותף.

בעלה טען כי מאז שנת 2006 לאחר מתן פסק הדין על פירוק השיתוף ביניהם לא חל כל שינוי בנסיבות והם היו פרודים, לטענתו במהלך כל השנים הללו הוא הגיע לבית המשותף רק מספר פעמים קטן וזאת רק בכדי להיות עם נכדיו ובנותיו.

בנוסף הגיע בכדי לתת את צ'ק המזונות. לטענתו הוא היה ישן בחדר נפרד כשהגיע והוא ניהל כבר מספר מערכות יחסים מאז פסק הדין, וכי הוא בזוגיות אחרת כבר מזה שש שנים, כאשר לפני כן ניהל מערכת זוגית של 8 שנים.

חשבונות נפרדים

כמו כן טען הבעל, כי הוא ואשתו בנפרד מתנהלים בחשבונות בנק נפרדים, וההסבר לעובדה כי מעולם לא הסדירו את הליך הגירושין היא משום ענייני מיסוי.

לטענתו הוא הסדיר מול אשתו את כל סוגיית הרכוש ביניהם, כאשר רק לגבי הבית המשותף לא הגיעו להבנה.

השופט נחשון פישר דחה את כל טענות הבעל הנתבע וקיבל את טענות התובעת, אשתו לגבי המועד הקובע של היווצרות הקרע בין הצדדים.

השופט קבע כי "הצדדים חיו תחת קורת גג אחת והתנהלו כלפי פנים וכלפי חוץ כבני זוג". השופט ציין כי למרות שהמערכת הזוגית בין הבעל לאשתו התנהלה בהיעדר תקשורת, אך לא היה בכך כל חריג, שכן זו הייתה מערכת היחסים ביניהם מאז ראשית הזוגיות".

משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

באשר לסוגיה הכלכלית, קבע השופט פישר, כי על אף שבני הזוג התנהלו בחשבונות בנק נפרדים, הגבר המשיך לערוך קניות עבור המשפחה ולהעביר כספים לאישה. "מצאתי כי סידור זה היה נוח לשניהם", קבע השופט פישר, "האיש בחר לנהל במקביל מערכות יחסים עם נשים אחרות, כאשר האישה לא ידעה על כך".

השופט פישר קבע, כי עדות האישה מהימנה עליו. בעוד עדותו של האיש הייתה רצופה סתירות. את טענת הגבר, כי נהג להגיע לבית המשותף, רק כדי לשהות במחיצת בנותיו, דחה השופט פישר וציין, כי הוכח שהגבר המשיך להתגורר בבית המשותף, גם לאחר ששתי הבנות בגרו ועזבו את הקן.

קיראו עוד ב"משפט"

השופט פישר קבע, כי המועד שעל פיו יש לקבוע את איזון המשאבים הוא היום שבו הגבר עזב את הבית בסוף שנת 2020.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    שופטים תמיד נגד הגברים (ל"ת)
    נאור 04/06/2023 23:30
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    למה בכלל עושים איזון משאבים? חוק מזעזע! (ל"ת)
    שדגכ 04/06/2023 17:27
    הגב לתגובה זו
  • תלוי 04/06/2023 18:50
    הגב לתגובה זו
    כנראה חוק מזעזע, וכשיש צד נפגע, אז זה בהחלט איזון משאבים
  • 1.
    משה 04/06/2023 16:38
    הגב לתגובה זו
    שוד הגברים הגדול. מלכודת דבש רק בלי הדבש. אם היה הפוך- פסק הדין היה אחרת
  • והנה 04/06/2023 18:52
    הגב לתגובה זו
    וכנראה לא היחידה, כנראה ניסתה לסבול אותו למען הילדים והנכדים, עד שהתגלה בפרצופו האמיתי ועם כול שקריו.
לוד
צילום: תמר מצפי

מפקח על רישום מקרקעין אישר תמ״א 38 חרף התנגדות בעלי דירה

פסק הדין דן במקרה שבו שמונה מתוך תשעת בעלי הדירות בבניין בהרצליה חתמו על הסכם להריסה ובנייה מחדש, בעוד שדיירים באחת הדירות סירבו בטענה שהתמורה מקפחת ואינה משקפת את ערך דירתם. אף שגם לדבריהם דירתם תושבח בכ-400 אלף שקל, הם התעקשו כי מגיעה להם תמורה גבוהה בהרבה. המפקח דחה את התנגדותם וקבע כי האינטרס הציבורי בחיזוק מבנים גובר על הרצון למקסום רווח אישי

עוזי גרסטמן |

בשכונה שקטה בהרצליה, ברחוב אחד העם, ניצב בניין ותיק שבו תשע דירות. כמו בניינים רבים אחרים שנבנו בשנות החמישים והשישים, גם הוא תוכנן ללא תקן עמידות לרעידות אדמה וללא מיגון בסיסי מפני איומים ביטחוניים. כששמונה מבעלי הדירות בבניין התאגדו וחתמו על הסכם עם אלמוג להריסה ולבנייה מחדש של המבנה במסגרת תמ״א 38/2, הם סברו כי הצליחו להבטיח לעצמם חיזוק ראוי והזדמנות לחדש את סביבת מגוריהם. אלא שנותר גורם אחד שסירב לשתף פעולה - בעלי דירה יחידה בקומה השלישית, שלהם מוצמד גם גג רחב ידיים.

אותם בעלי דירה, יאיר אבן זוהר וורד גורן, טענו כי דירת התמורה שהוצעה להם מקפחת ואינה משקפת את הזכויות המיוחדות שברשותם. לדבריהם, שטח הדירה שנלקח בחשבון בחישוב התמורות היה על פי היתר בנייה ישן, 99.4 מ"ר, בעוד שבפועל דירתם משתרעת על יותר מ-106 מ"ר. לכך נוספו טענות לגבי שוויו של הגג הצמוד בשטח כמעט 98 מ"ר וזכויות בנייה נוספות שלא נוצלו, לטענתם בהיקף של 23 מ"ר. "מדובר בפגיעה קשה ומהותית בקנייננו ובהפרת עקרון השוויון", הם טענו, ואף העריכו את הנזק הכלכלי שנגרם להם בכ-1.2 מיליון שקל.

מנגד, יתר בעלי הדירות טענו כי מדובר בפרויקט הכרחי, שמטרתו חיזוק הבית המשותף ולא העשרת מי מבעליו. הם הזכירו כי שמונה מתוך תשעת הדיירים חתמו על ההסכם, וכי גם הדירה הדומה לזו של הנתבעים - דירת גג אחרת בבניין - קיבלה את אותן תמורות בדיוק ובעליה הסכימו להן. "עצם העובדה שדירת הנתבעים צפויה להיות מושבחת בלפחות 400 אלף שקל, לפי חוות דעת שמאית מטעמם, מוכיחה שהתנגדותם אינה נובעת מפגיעה אמיתית בקניינם אלא מציפייה להגדלת הרווח", טענו השכנים.

מבחן של שוויון מהותי-כמותי

המפקח על רישום המקרקעין, ארז שטיינברג, בחן את מכלול הטענות. הוא ציין כי לפי ההסכם יקבלו הנתבעים דירה חדשה בקומה השישית בשטח של 120.43 מ"ר, הכוללת ממ"ד, מרפסת שמש, חניה ומעלית - תוספות משמעותיות ביחס לדירתם הישנה. "אין חולק כי ערכה של דירת הנתבעים יעלה כתוצאה מהפרויקט", הוא כתב בהחלטתו, ואף הדגיש כי שמאי מטעם הנתבעים עצמו העריך את דירת התמורה ב-4.215 מיליון שקל, לעומת 3.82 מיליון שקל - השווי של הדירה המקורית. שטיינברג התעכב על עקרון השוויון בתמורות - סוגיה שמלווה פרויקטים רבים של תמ״א. הוא הזכיר כי בפסיקה נקבע שהמבחן הוא "שוויון מהותי־כמותי", כלומר האם כל בעלי הדירות מקבלים תוספת שטח דומה מבחינת היקפה, ולא בהכרח שווי כלכלי זהה. לדבריו, "דירת התמורה לנתבעים צולחת את המבחן המהותי־כמותי, שהותווה בפסיקה", שכן היא קיבלה את אותן תוספות כמו הדירה הדומה לה בבניין.

בנוגע לטענת חוסר הכדאיות הכלכלית בשל "רווח יזמי מופרז", קבע המפקח כי אין לקבלה. בעוד שהמומחה מטעם הנתבעים טען לרווחיות של 62%, המומחה שמונה מטעם התובעים קבע כי מדובר בכ-16% בלבד - שיעור גבולי לפרויקט מהסוג הזה. שטיינברג קיבל את עמדת התובעים והבהיר כי, "בעלי הדירות זכאים לתמורה סבירה והוגנת, אך לאו דווקא לחלוקה שווה של רווחי הפרויקט בינם לבין יזמיו". הוא הדגיש כי הנתבעים לא הציגו חלופה קונקרטית אחרת ולא הראו יזם מוכן לבצע את הפרויקט בתנאים טובים יותר.

ארקיע
צילום: ארקיע

פיצוי של יותר מ-40 אלף ש' למשפחה שטיסתה בוטלה

משפחה שומרת מצוות שהייתה אמורה לשוב מפריז לישראל ביום שישי בבוקר בטיסת ארקיע, נאלצה להישאר בצרפת עד יום ראשון, לאחר שהטיסה נדחתה ביותר מ-20 שעות. חברת התעופה טענה כי התקלה נגרמה כתוצאה מצירוף נסיבות חריג ובלתי צפוי - גלגל שנקרע במטוס אחר באיסלנד, אך בית המשפט דחה את טענותיה וקבע כי מדובר במחדל צפוי מראש, ותוצאה של התנהלות רשלנית ושאננה

עוזי גרסטמן |

ביום שישי לפנות בוקר, ב-26 באוגוסט 2022, ארזה משפחת זמיר את מזוודותיה ונערכה לשוב מפריז לישראל. ההורים וארבעת ילדיהם, כולם שומרי מצוות, הזמינו טיסת ארקיע שנקבעה לשעה 00:25. אלא שכשהגיעו לשדה התעופה, הם גילו שהמטוס כלל לא מוכן להמראה. בשעות הלילה נאמר להם כי צפוי עיכוב, אך רק לקראת 3:00 לפנות בוקר התברר שהטיסה בוטלה לגמרי. מה שהחל באיחור קל, נהפך עד מהרה לסוף שבוע מתסכל בן 60 שעות של חוסר ודאות, עוגמת נפש והוצאות כבדות. בני המשפחה, שלא היו מוכנים לחלל שבת, מצאו עצמם לכודים בפריז ללא נציג של החברה וללא כל מענה. הטיסה החלופית שהוצעה להם - למחרת ב-21:30 בלילה - יצאה בעיצומה של השבת, ולכן הם נאלצו להישאר בצרפת עד ליום ראשון. רק אז הם שבו לישראל, באיחור של כמעט שלושה ימים מהמועד המתוכנן.

ארקיע טענה כי העיכוב בטיסה נבע מצירוף נסיבות חריג ובלתי צפוי - תקלה בגלגל מטוס אחר שלה, שהתגלתה יומיים קודם לכן בטיסה לאיסלנד. לטענת החברה, לאחר שהוחלף הגלגל התקול, הוא הוטס חזרה לישראל, אך עקב מחסור בכוח אדם בשדה התעופה בן גוריון, לא ניתן היה לפרוק אותו מבטן המטוס בזמן. כך נוצר עיכוב בלוח הטיסות, שגרר ביטול של הטיסה מצרפת.

אלא שהשופט אביים ברקאי מבית משפט השלום בתל אביב לא קיבל את ההסבר. בפסק הדין שלו נכתב כי, "העיכוב יוצא הדופן בהמראה שעלה על עשרים שעות הוא זה שהפך את טיסת התובעים ל'טיסה שבוטלה'". השופט ציין כי התקלה לא נבעה מאירוע בלתי צפוי, אלא מהתנהלות צפויה וידועה מראש. "הנתבעת יודעת שאירוע סיום חיי הגלגל הוא אירוע צפוי וקיומו וודאי", כתב השופט בהכרעתו, "ואולם הנתבעת אינה עושה דבר כדי למנוע את התקלות שינבעו ממנו, אלא פועלת רק כאשר אותו גלגל אכן הגיע לסוף חייו".

החברה מחליפה גלגלים רק כשמתגלים סימני שחיקה

נציג התחזוקה של ארקיע, מר חיים פרץ, העיד כי הגלגל שבו התגלתה התקלה עבר כבר 275 נחיתות, כשאורך חייו הממוצע של גלגל מטוס הוא 300 נחיתות. הוא הודה כי החברה אינה מחליפה גלגלים מראש, אלא רק כשמתגלים סימני שחיקה. השופט ברקאי ציטט מתוך עדותו: "העד: גלגל מוחלף בהתאם, עם הבדיקה הוויזואלית שלו... אין פג תוקף לצמיגים... יכול להיות 350, יכול להיות 400, יכול להיות 250". בהמשך אף העיר השופט כי, "אם 'יכול להיות' שחיי הגלגל יהיו רק 250 נחיתות - הרי בוודאי שהיה על הנתבעת להיערך לאירוע הצפוי לאחר שזה כבר עבר 275 נחיתות".

בית המשפט קבע כי ארקיע לא הוכיחה את טענתה בדבר "נסיבות מיוחדות" שאינן בשליטתה - תנאי הכרחי להשתחררות מחובת הפיצוי לפי סעיף 6(ה) לחוק שירותי תעופה. לא זו בלבד שהתקלה היתה צפויה, אלא שגם הטענה בדבר מחסור בכוח אדם בנתב"ג הועלתה "בעלמא וללא כל הוכחה", כדבריו. השופט הדגיש כי החברה לא הציגה מסמכים, תכתובות או עדויות שיתמכו בטענותיה לגבי עיכוב בפריקת הגלגל או העומס בשדה התעופה.