מועד הקרע הוא המועד שבו בית המשפט קובע שהקשר הכלכלי בין בני זוג הסתיים, והוא נקודת הייחוס לחלוקת הרכוש ביניהם. נכסים שנצברו עד אותו מועד נכנסים לאיזון המשאבים, ואילו הכנסות ורכישות שנעשו אחריו נשארות בדרך כלל אצל הצד שצבר אותן. הקביעה משפיעה על סכומי
כסף גדולים: קרנות פנסיה, קופות גמל, אופציות ממקום עבודה ועליית ערך של דירה יכולות להיכלל או להישאר בחוץ בהתאם למועד שנקבע. בית המשפט לענייני משפחה בוחן ראיות כמו עזיבת הבית, הפרדת חשבונות בנק והגשת
תביעת גירושין. בני זוג שנפרדו וחזרו מתמודדים עם קושי מיוחד בהוכחת המועד המדויק, וההכרעה עשויה לשנות מיליוני שקלים.
האישה טענה כי השיתוף הרכושי בין בני הזוג פסק רק בספטמבר 2024, עם פתיחת תיק הגירושים, ואילו הבעל דרש להקדים את מועד הקרע ל-1986, אך הוא לא הצליח להוכיח כי מאז התקיימה הפרדה כלכלית. השופטת גלית מרגלית ביטון קבעה כי השיתוף הסתיים רק עם פתיחת הליך יישוב
הסכסוך בבית הדין הרבני, והבהירה כי בקשה להקדים את המועד 38 שנה אחורה היא "בלתי סבירה בעליל"
