פסק הדין האחרון של גרוניס: מוסטפה דיראני לא יוכל לתבוע פיצויים מישראל
צוואת האם תקפה גם לאחר שחלפו 50 שנה - אף שהעדים מתו
בית המשפט לענייני משפחה בחיפה הכריע במאבק ירושה ממושך בין אחים על רקע צוואת אמם מ-1972. שני העדים שחתמו על הצוואה נפטרו זה מכבר, אך השופט טל פפרני קבע כי אין בכך כדי לפגוע בתוקפה של הצוואה, שנערכה לצד צוואת האב המנוח ונחשבת צוואה הדדית. אחד מילדיהם
של המנוחים, שהתנגד לקיום הצוואה בטענה שאמו לא הבינה עברית, חויב בהוצאות של 45 אלף שקל לאחיו
כשחלפו יותר מחמישה עשורים מאז שנחתמה הצוואה, נדמה היה כי מסמך ישן, דהוי בקצוות, לא יוכל עוד לעמוד במבחן משפטי. ואולם בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה, בפני סגן הנשיאה השופט טל פפרני, נקבע באחרונה כי גם צוואה שנערכה לפני 50 שנה, ואף ששני העדים שחתמו עליה הלכו לעולמם - יכולה להמשיך ולחייב את היורשים, אם ניכר כי היא משקפת את רצונה החופשי והאמיתי של המנוחה.
הסיפור מתחיל במשפחה ותיקה מהצפון. האם, ילידת 1932, הלכה לעולמה ב-2018 כשהיא מותירה אחריה חמישה ילדים ורכוש שכלל גם מניות בחברה משפחתית שנוסדה עוד בשנות ה-30 על ידי האב. זמן קצר לאחר פטירתה הגיש אחד הבנים, המתגורר כיום בארה"ב, בקשה למתן צו ירושה. שלושת אחיו ואחותו התנגדו לכך והציגו מסמך צוואה שנחתם לדבריהם ב-1972 בפני עורך הדין נחום סגל ומזכירתו, אביבה עפרון. לטענתם, זהו המסמך האחרון והמחייב של האם, שיש לקיים אותו לפי הוראותיו.
הבן, שהתנגד לקיום הצוואה, טען מנגד כי מדובר במסמך ישן שאין לו תוקף. לדבריו, אמו לא שלטה בשפה העברית, לא ידעה לקרוא ולכתוב, ולכן לא הבינה כלל על מה היא חותמת. הוא הוסיף כי הצוואה נמצאה רק לאחר מותו של האב ולמעשה נשלפה "מהעבר" ברגע שנולדה המחלוקת. לטענתו, עצם העובדה ששני העדים נפטרו ולא ניתן היה לזמנם לעדות, יוצרת פגם מהותי שמונע את קיום הצוואה.
צוואת האם נערכה באותו היום של צוואת האב
האחים האחרים, שביקשו לקיים את הצוואה, טענו מנגד כי אין ספק שהאם ידעה היטב מה היא עושה. לדבריהם, אמם היתה אשה דעתנית ונחרצת, שהקפידה תמיד להבין כל מסמך שעליו חתמה. הצוואה, לדבריהם, נערכה באותו יום ביחד עם צוואת האב המנוח - מסמך כמעט זהה שקיים כבר עשרות שנים ללא התנגדות כלשהי. הם הסבירו כי שני ההורים בחרו לערוך צוואות הדדיות, שבהן כל אחד מהם ציווה את רכושו לבן הזוג שנותר בחיים, ולאחר מכן לילדים בחלוקה ברורה.
- טענה שהיתה ידועה בציבור; השופט: היכן התמונות?
- 500 מיליון שקל ל-4 אחים - אז על מה יש לריב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השופט פפרני קיבל את עמדת האחים וקבע כי אכן מדובר בצוואות הדדיות, שנערכו על בסיס הסתמכות הדדית של בני הזוג זה על זה. לדבריו, "מעיון בצוואות ניתן לראות בבירור כי אלו אינן כוללות מגבלה על יכולתו של בן הזוג לעשות בנכסיו כרצונו, אולם ברור כי הן כן כוללות מנגנון הסתמכות, ולפיו כל אחד מהם קבע את חלקו היחסי בעיזבון של כל אחד מארבעת ילדיהם, וברור כי כל אחד מהם הסתמך על צוואתו של האחר". על כן נקבע כי מדובר בצוואות הדדיות שיש להן תוקף מחייב.
עובדות תבעו את הכללית בטענה לאפליה - מה הכריע ביהמ"ש?
בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב דחה תביעה ייצוגית נגד קופת חולים כללית, שבה נטען כי הקופה מפלה עובדות כוח עזר בבתי החולים שלה לעומת הסניטרים - תפקיד שמאויש ברובו על ידי גברים. לאחר הליך ממושך שבמסגרתו אושרה הבקשה לנהל את התביעה כייצוגית עוד ב-2023,
קבע בית הדין כי לא הוכחה אפליה שיטתית וכי ההבדלים בין שתי הקבוצות נובעים מאופי שונה של התפקידים
בשנים האחרונות bהפכה סוגיית שוויון השכר בין נשים לגברים באותו מקום עבודה לאחד הנושאים המרכזיים בשוק העבודה הישראלי. כך גם במקרה הזה, שבו קבוצה של עובדות כוח עזר בבתי החולים של קופת חולים כללית טענה כי הן מופלות לרעה לעומת הסניטרים - בעיקר בכל הנוגע לשכר, לתנאים ולהכרה המקצועית. התובעות ביקשו לנהל תביעה ייצוגית בשם כלל עובדות כוח העזר בבתי החולים של הקופה, בטענה כי הפערים נובעים מהבדלים מגדריים מובהקים, משום שהתפקידים מאוישים ברובם על ידי נשים, בעוד שהתפקיד של סניטר מאויש ברובו על ידי גברים. ההליך נמשך כמה שנים, ולאחר שהבקשה לאישור התביעה כייצוגית התקבלה עוד ב-2023, הגיע באחרונה ההליך לשלב הסופי - ההכרעה של התביעה עצמה. בפסק הדין שניתן בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב נדחתה התביעה, כשהשופטת רויטל טרנר ציינה כי לא הוכחה אפליה אסורה בין שתי קבוצות העובדים, וכי ההבדלים בשכר ובתנאי ההעסקה נובעים מהבדלים ממשיים באופי העבודה ובדרישות התפקיד.
במהלך הדיון טענו נציגות כוח העזר כי הן מבצעות עבודה פיזית קשה, הכוללת טיפול בחולים, ניקוי, החלפת מצעים, ולעתים אף מגע ישיר עם חולים במצבים מורכבים. הן הדגישו כי הסניטרים מקבלים שכר גבוה יותר, שעות נוספות רבות יותר, ולעתים גם תנאים מועדפים. לטענתן, מדובר בתפקידים הדומים מאוד זה לזה, ולכן אין הצדקה להבחנה בשכר ובתנאים. “אין שום סיבה שעובדת כוח עזר שמנקה, מסייעת לחולים ומבצעת עבודה לא פחות קשה, תקבל פחות רק מפני שהתפקיד שלה נקרא בשם אחר", נכתב בתצהירי התובעות.
הכללית מצדה, טענה, באמצעות עו"ד גיא גולן ממשרד פירון, כי אין מדובר בתפקידים זהים, אלא בשני מסלולים שונים במהותם. לטענת הקופה, הסניטרים עובדים בעיקר בחדרי ניתוח, ומבצעים משימות הדורשות הכשרה, מיומנות וניסיון ייחודי, בין היתר בכל הקשור לשמירה על סטריליות, העברת ציוד רפואי כבד, השתתפות בהכנת חדרי ניתוח ועמידה בתנאים רפואיים מחמירים. לעומת זאת, תפקיד כוח העזר מתמקד בעיקר בעבודות ניקיון, ליווי חולים וסיוע כללי במחלקות. “עבודתם של סניטרים בחדרי ניתוח דורשת מיומנויות מורכבות יותר, אחריות רבה ועמידה בסטנדרטים מקצועיים גבוהים יותר”, ציינה הקופה בטיעוניה.
"התפקידים שונים במובהק"
בית הדין קיבל את עמדת הקופה. בפסק הדין שפורסם נכתב כי, “על מנת לבסס טענה לאפליה בשכר, יש להוכיח כי מדובר בעובדים המבצעים עבודה זהה או דומה במהותה, אך במקרה זה הוכח כי התפקידים שונים במובהק”. השופטת הדגישה כי בחדרי הניתוח נדרשת עבודה מדויקת תחת לחץ, תוך שמירה קפדנית על נהלים רפואיים. “אין מדובר באותה סביבת עבודה, באותם תנאים ובאותה אחריות מקצועית”, צוין בפסק הדין. עוד היא הוסיפה כי לא ניתן להשוות באופן מלא את סביבת העבודה של סניטרים, הנדרשים להימצא לצד צוותים רפואיים ולסייע בהליכים כירורגיים, לזו של עובדות כוח עזר במחלקות.
- נדחתה תביעת גלברט כהנא נגד עובדת לשעבר
- אושר: רוקחים בחוזה אישי יוכלו להגיש ייצוגית נגד לאומית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עם זאת, בית הדין הדגיש כי אין להקל ראש בתחושת הפגיעה שחשות התובעות, וכי יש מקום לוודא שהשכר והתנאים של כלל העובדים ייקבעו בשקיפות ובהגינות. “גם אם לא הוכחה אפליה אסורה, ברור כי הפערים בין קבוצות עובדים עשויים לשקף מגמות חברתיות רחבות יותר”, כתבה השופטת טרנר, אך היא הוסיפה כי אין בכך כדי להצדיק פסיקת פיצוי כשלא נמצא בסיס משפטי לכך.
