בבית משפט השלום בטבריה ניתן באחרונה פסק דין העוסק בסיטואציה כמעט נדירה: אדם שנושא חוב לעורך דינו, מצא לנכון לוותר על חלקו בירושת אמו לפני כעשור כדי לאפשר לאביו להישאר בבית המשפחה. השופטת נסרין אסכנדר־מוסא נדרשה לשאלה אם ראוי שבית המשפט יכבד את הסתלקותו מהירושה, או שמא יבטל אותה כדי לאפשר לנושה הוותיק לקבל את חלקו. ההכרעה שהתקבלה חושפת את האיזון העדין בין דאגה לחייב במצב אישי וכלכלי קשה, לבין הגנה על זכויות הנושים.

הרקע למקרה מתחיל עוד ב-1995, אז שכר החייב את שירותיו של עורך הדין חסאן בסתוני אך לא שילם את שכר הטרחה שלו. החוב, שנפסק כבר אז בפסק דין חלוט, תפח עם השנים והגיע לסכום של 116,861 שקל. החייב, סובל מנכות רפואית לצמיתות בשיעור של 55% ואובדן כושר עבודה מלא. הוא מתקיים מקצבת נכות של כ-4,800 שקל לחודש ומתגורר בשכירות, כשהוא נעזר בסיוע בשכר דירה בסכום של כ-700 שקל בלבד. כלומר מדובר באדם שמצבו הכלכלי רעוע ביותר ואין לו שום נכסים משמעותיים.

למרות נסיבות חייו הקשות, התברר כי ב-2015, זמן רב לאחר שנוצר החוב ולא שולם, בחר החייב להסתלק מהעזבון של אמו המנוחה, שכלל דירת מגורים. לטענתו, ההחלטה נבעה משיקולים משפחתיים בלבד, במטרה לאפשר לאביו להמשיך להתגורר בבית. אלא שבית המשפט לא קיבל את הטענה הזו ככזו שמבטלת את זכויות הנושה. השופטת קבעה בפסק הדין שפורסם כי, "היחיד היה חייב כספים לנושה... היה על היחיד להיות הוגן כלפי הנושה בטרם יהיה נדיב כלפי אביו, ועליו לדאוג לשלם את חובו לנושה בטרם ייתן מתנה לאביו".

הנאמנת: חוסר תום לב של החייב

ההליך הנוכחי נפתח לאחר שבקשת החייב לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון התקבלה בנובמבר 2023, והנאמנת מונתה לפקח על ביצוע ההליך. בדו"חות שהוגשו על ידי הממונה צוין כי מצבו האישי והבריאותי של החייב מצדיק מתן הפטר מהחוב, אבל הנאמנת טענה אחרת. לדבריה, הסתלקותו של החייב מהעזבון בעת שהיה מצוי בחובות מצביעה על חוסר תום לב. היא דרשה מבית המשפט לבטל את ההסתלקות כדי להחזיר את הנכס לקופת הנשייה.

• דיירת רחוב לשעבר תקבל מחיקת ריביות עבור חובותיה
• רק 7% מהחוב: בית המשפט אישר הסדר למפונה מגוש קטיף
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בדיון שהתקיים בפברואר 2025 ניסה החייב להגיע להסדר והציע להוסיף לקופת הנשייה 60 אלף שקל - סכום ששווה לשווי חלקו בעיזבון כפי שהוערך בהליך קודם שהתנהל בעניינו. ואולם לאחר כמה חודשים הודיע החייב כי אינו מסוגל לעמוד בתשלום, והנאמנת הגישה בקשה רשמית לביטול ההסתלקות. השופטת קיבלה את עמדתה וקבעה כי הסתלקות מירושה מהווה פעולה הגורעת נכס מקופת הנשייה לפי סעיף 221 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. "יש לראותה כפעולה הגורעת נכס מקופת הנשייה", היא כתבה בהכרעתה, והדגישה כי החוק נועד למנוע מיחיד לבצע פעולות בנכסיו באופן שפוגע בנושים.

פסק הדין מתייחס גם להיבט הזמן שעבר מאז הפעולה. סעיף 221 מאפשר ביטול פעולה להברחת נכסים אם בוצעה עד שבע שנים לפני פתיחת ההליכים, אבל השופטת הבהירה כי מרוץ הזמן נעצר בתקופה שבה נוהל הליך חדלות פירעון קודם בעניינו של החייב בין 2017 ל-2022. לדבריה, אין לאפשר לחייב "להיכנס לשעריו של הליך חדלות פירעון, ליהנות מהגנות ההליך, לא לעמוד בדרישותיו ובהמשך להוביל לביטולו, ולאחר מכן להגיש בקשה חדשה ולטעון כי חלפו המועדים הקבועים בחוק".

החייב טען שההסתלקות היתה בתום לב

בית המשפט בחן גם את טענת החייב שלפיה ההסתלקות נעשתה בתום לב. החייב טען כי הוא וכל אחיו ויתרו על חלקם בעיזבון כדי לאפשר לאביהם להמשיך להתגורר בנכס, ואף ציין כי האב העביר את הנכס במתנה לבתו, אם חד-הורית לילד עם מוגבלות. אלא שהשופטת לא קיבלה את הטענה וקבעה כי, "אין נפקא מינה אם ההענקה בוצעה כדין ובתום לב... זכויותיו של אב היחיד אינן גוברות על זכות הנושה לקבל את המגיע לו". היא אף הזכירה את הפסיקה הקובעת כי קרבת משפחה יכולה לשמש "אות מרמה" שמעביר את הנטל אל החייב ובני משפחתו להוכיח את תום הלב שלהם - נטל שלא הורם במקרה זה.

• ניצחון לרוכשי הדירות: המחוזי החיה חברה באופן זמני
• רכשה דירה, חיכתה שנה וחצי - ולא תקבל פיצוי
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• צוואת הסבתא בת ה-97 נפסלה - וזו הסיבה לכך

השופטת ציינה גם כי האב לא הגיש שום תגובה לבקשה לביטול הפעולה, אף שהיא הוצגה לו כדין - מה שחיזק את המסקנה כי לא הוצגו ראיות לסתור את טענות הנאמנת. בסיכומו של דבר הורתה השופטת על ביטול ההסתלקות, והנאמנת נדרשה לפעול לרישום הזכויות מחדש על שם החייב, כך שחלקו בעיזבון יוכל לשמש מקור לפירעון החוב כלפי הנושה.

פסק הדין הזה צפועשוי י לעורר עניין בקרב עורכי דין בתחום חדלות הפירעון, שכן הוא מדגיש את החשיבות של בחינת פעולות עבר של החייבף גם אם חלפו שנים רבות מאז ביצוען. ההכרעה מעבירה מסר ברור שלפיו הסתלקות מעיזבון בעת קיומם של חובות כבדים עלולה להתבטל גם בחלוף שנים, אם יוכח כי היא נעשתה כדי למנוע מנושה לגבות את חובו.

למה בכלל חשוב לבית המשפט מה עשה החייב עם הירושה של אמא שלו?

מכיוון שהירושה היא נכס שהיה יכול לשמש להחזר החוב. אם החייב ויתר על חלקו בנכס, הוא בעצם מנע מהנושה לקבל את הכסף שמגיע לו. החוק רואה בזה פעולה ש"גורעת" נכס מהקופה שממנה משלמים חובות, ולכן אפשר לבטל אותה.

מה זה אומר "ביטול הסתלקות מעיזבון"?

זה אומר שבית המשפט מתייחס לחייב כאילו הוא לא ויתר על חלקו בירושה. כלומר חלקו בעיזבון חוזר אליו, כדי שאפשר יהיה לממש אותו ולשלם ממנו את החוב לנושה.

למה השופטת לא קיבלה את הטענה שהחייב עשה את זה בשביל אבא שלו?

מפני שהחוק מחייב קודם לשלם את החובות לנושים לפני שנותנים מתנות או מוותרים על נכסים. השופטת אמרה שאמנם הכוונה אולי היתה טובה, אבל זה לא יכול לבוא על חשבון מי שמגיע לו כסף כבר 30 שנה.

למה זה משנה שעברו הרבה שנים מאז ההסתלקות?

בדרך כלל יש מגבלת זמן, של שבע שנים, שבה אפשר לבקש לבטל פעולה כזו. אבל במקרה הזה השופטת קבעה שהשעון נעצר בזמן שהחייב היה בהליך חדלות פירעון קודם. אחרת, היה נוצר מצב שבו חייב נכנס להליך, לא עומד בו, ואז מחכה שיעבור הזמן כדי להתחמק מהחוב.

איך החייב יקבל הפטר אם הנכס חוזר אליו?

אחרי שהזכויות בעיזבון יירשמו שוב על שמו, הנאמת תוכל לממש את חלקו בנכס ולהעביר את התמורה לקופת הנשייה. רק אחרי שזה יקרה יוכל החייב לקבל הפטר מחובותיו ולפתוח דף חדש.

האם זה אומר שהחייב יישאר בלי כלום?

לא בהכרח. החייב יקבל הפטר מחובותיו, כלומר, החובות שלו יימחקו - אבל קודם הוא יידרש למצות את מה שיש לו, כשבמקרה הזה מדובר בחלקו בירושה. המטרה היא לא להעניש אלא לשמור על שוויון בין הנושים ולאפשר שיקום כלכלי הוגן.