בוטל חלקו של הבן בצוואת אמו - אף שאיש לא התנגד

באולם הקטן של בית המשפט לענייני משפחה בירושלים התכנסו רק המסמכים והטיעונים, לא אנשים. אף אחד מהצדדים לא טרח להגיע לדיון, אולי מתוך ביטחון שהכל כבר סגור. אחרי הכל, איש לא התנגד לצוואה. אבל השופטת ריבי לב אוחיון לא קיבלה את הבקשה כפשוטה. היא פתחה את ההחלטה במשפט חד־משמעי: "סעיף 35 לחוק הירושה קובע חזקה חלוטה להשפעה בלתי הוגנת", והמשמעות - אין מנוס מלבטל את חלקו של הבן בצוואת אמו, משום שהוא עצמו הודה שהיה מעורב בעריכתה.

המקרה נסב סביב צוואת אם שנכתבה ב-2005, עם עדכונים ב-2008 וב-2010. לאחר פטירתה, פנה בנה לבית המשפט בבקשה למתן צו קיום צוואה. בית המשפט בחן את הבקשה והעלה קושי מהותי: הבן, שהוא גם המבקש, היה מעורב בעריכת הצוואה - עובדה שעולה כדי פסלות לפי סעיף 35 לחוק הירושה. בהחלטה קודמת מ-26 במאי השנה, נקבע כי "עולה ממנה באופן מובהק כי היה מעורב בעריכת הצוואה".

למרות הקביעה הקשה, בית המשפט אפשר ליורשים להגיב. ואכן, כל היורשים - הן אלה שמופיעים בצוואה והן יורשים על פי דין - הגישו תצהירים שבהם הבהירו שאין להם התנגדות לקיום הצוואה כפי שהיא. אפילו בא כוחה של היועצת המשפטית לממשלה הודיע כי אין לו התנגדות, לאחר שקיבל את הסכמת אמו של אחד היורשים הקטינים.

אחת ההוראות המחמירות בחוק הירושה

הנקודה המשפטית שעמדה במרכז ההכרעה היתה סעיף 35 לחוק הירושה, שקובע כי הוראת צוואה המזכה את מי שערך אותה, היה עד לעשייתה או לקח באופן אחר חלק בעריכתה - בטלה. מדובר באחת ההוראות המחמירות בחוק הירושה, שכן היא יוצרת "חזקה חלוטה" להשפעה בלתי הוגנת, גם אם בפועל לא היתה כל השפעה כזו. השופטת ציטטה פסקי דין רבים, בהם הררי, זיידה ובוסקילה, והדגישה כי מדובר בהנחה שאי אפשר לסתור. גם אם יוכח שהמצווה פעלה מרצונה החופשי, עצם מעורבות הנהנה בצוואה מבטלת את חלקו. "אפילו נניח שלא היתה כל השפעה בלתי הוגנת על המנוחה... הוראות צוואה המזכות את המבקש ובת זוגו בטלות", כתבה השופטת.

• לא הבינה על מה חתמה: נפסלה צוואה של 40% לילד אחד
• אב חולה נתן את ביתו לבתו תמורת טיפול - האחים תבעו
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

במקרה הזה לא היתה מחלוקת עובדתית: המבקש עצמו הודה בתצהיר שהגיש כי הוא זה ש"העלה את רצונותיה של המנוחה על הכתב" - הן בעת עריכת הצוואה לראשונה והן בעדכונים שנעשו בה. ההודאה הזו הפכה את ההכרעה לפשוטה במידה רבה, משום שלפי הפסיקה "עורך הצוואה הוא מי שנוטל חלק בניסוחו או בכתיבתו של המסמך", ומכאן שקיימת במקרה הזה אחת מעילות הבטלות שבחוק.

בית המשפט ציין במפורש כי הסכמת היורשים אינה יכולה לגבור על הוראות החוק. השופטת הפנתה לפסיקה שקובעת כי, "הסכמת יורשים על פי דין אינה מספיקה על מנת לתת תוקף לצוואה ועל הצוואה לעמוד בתנאים הקבועים בחוק הירושה". כלומר גם אם כולם היו מעוניינים לכבד את רצונה של האם ולא לפגוע בבנה, הדין מחייב את ביטול ההוראות המזכות אותו.

ביטול ההוראות לא מונע מהבן לרשת

לצד הקביעה הנחרצת על ביטול חלקו של הבן, השופטת הציעה פתרון שיאפשר למשפחה לכבד את רצון המנוחה במידה מסוימת. היא קבעה כי ניתן לקיים את יתר הוראות הצוואה ולבטל רק את ההוראות המזכות את הבן ובת זוגו. בנוסף, היא השאירה פתח ליורשים לערוך הסכם חלוקת עיזבון לפי סעיף 110 לחוק הירושה, שבמסגרתו יוכלו להעניק לבן מחלקם אם ירצו בכך. בנוסף, השופטת הבהירה בהכרעתה כי ביטול ההוראות אינו מונע מהבן לרשת את אמו על פי דין, אם נוצרו חלקים בעיזבון שאינם מוסדרים בצוואה - כך למשל כתוצאה מהסתלקות של יורש אחר. לצורך העניין הזה היא אף ציטטה פסיקה מנצרת: "זוכה בצוואה שנפסלה זכייתו בשל תחולת הוראת סעיף 35 לחוק הירושה, רשאי לרשת 'באופן עקיף' בהיותו יורש על פי דין".

• יבואנית תקבל 315 אלף שקל מתוך תביעה של 2.2 מיליון
• דרש לבטל הסכם גירושים בטענה שלא הבין עברית - ונדחה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מכר דירה, ביקש לבטל את העסקה - ונדחה בבית המשפט

כדי להסדיר את המצב, הורתה השופטת למבקש להגיש בתוך 14 יום נוסח צו קיום צוואה חדש, שבו תצוין במפורש בטלות ההוראות המזכות אותו ואת בת זוגו. בנוסף, יש לציין את הסתלקותו של אחד האחים ולפרט לטובת מי הסתלק. לאחר מכן יועבר הנוסח לבחינת היועצת המשפטיל לממשלה, שתתבקש גם להתייחס להוצאת צו ירושה לחלקים הלא מוסדרים בעיזבון.

אם אף אחד מהיורשים לא התנגד, למה בכלל היה צורך בדיון?

החוק לא מאפשר לבית המשפט לאשר צוואה שלא עומדת בתנאים הפורמליים, גם אם כולם מסכימים. במקרה הזה, עצם העובדה שהבן היה מעורב בכתיבת הצוואה הפכה את חלקו לבטל לפי החוק. השופטת לא היתה יכולה "לעצום עיניים" ולהתעלם מהדרישה החוקית.

מה כל כך חמור במעורבות של הבן?

המחוקק רצה למנוע מצב שבו נהנה מצוואה ישפיע, אפילו במרומז, על המצווה. לכן החוק יוצר כלל אוטומטי: אם הנהנה היה מעורב בעריכת הצוואה - החלק שמוענק לו מתבטל. זה לא עונש, אלא הגנה על חופש הרצון של מי שערך את הצוואה.

אז בעצם בית המשפט חושב שהבן השפיע על אמא שלו?

לא בהכרח. השופטת אפילו כותבת שהחזקה היא "חלוטה", כלומר לא משנה אם היתה או לא היתה השפעה בפועל - החוק קובע שבמצב כזה ההוראה בצוואה בטלה, נקודה.

האם כל הצוואה בוטלה?

לא. השופטת הפעילה את סעיף 38 לחוק הירושה, שמאפשר לבטל רק את החלק הבעייתי בצוואה ולהשאיר את השאר בתוקף. כך שיתר ההוראות נשארו כפי שהמנוחה כתבה אותן.

במקרה אחר, שהגיע להכרעה ביולי, עמדו במרכז הסיפר דירת מגורים קטנה בלוד, צוואה שבוטלה, חוב ישן והבטחות שמעולם לא הועלו על הכתב. הוא החל במעשיו של אדם שנפטר הרחק מכאן, באוזבקיסטאן, והותיר אחריו נכס בארץ שעם השנים נהפך למוקד סכסוך משפטי מורכב ומרתק, שיש בו כדי להשליך על עולם המשפט הישראלי כולו. זוהי דרמה משפטית שלא רק הותירה את אחד הצדדים עם חיוב כספי כואב, אלא גם הציבה אבן דרך חשובה בכל הנוגע למעמדן של צוואות - מסמכים חד-צדדיים במהותם - ולמגבלות השימוש בהן ככלי לעסקות מקרקעין. הסיפור שלנו נסוב סביב אדם שהלך לעולמו באוזבקיסטאן ביולי 2015. הוא היה הבעלים הרשום של דירת מגורים בלוד. שנים קודם לכן, ב-2007, ערך המנוח צוואה שבה הוריש את הדירה לאחיינו, המשיב בפרשה. נשמע פשוט? ובכן, כלל לא. במהרה התברר כי הדרך להגשמת הצוואה היתה רצופת מהמורות, שקרים, ותרמית. כבר ב-2018, שלוש שנים לאחר פטירת המנוח, הוצא צו קיום צוואה המתייחס לצוואה מ-2007. צו זה ניתן לאחר שהמשיב הצהיר בפני בית המשפט כי אינו יודע דבר על ילדי המנוח או מקום הימצאם. ההצהרה הזו התבררה במהרה כשקרית בעליל. למעשה, המשיב עמד בקשר עם ילדי המנוח, ובראשם המבקש בפרשה, שהתגוררו בארץ, ולא היתה כל מניעה ליידע אותם על הליכי קיום הצוואה. בחופזה, ובסמוך לאחר קבלת צו קיום הצוואה, מיהר המשיב ומכר את הדירה לצד שלישי בסכום של 875 אלף שקל, וכספים אלה שימשו אותו, על פי הודאתו, לסילוק חובותיו הפרטיים.