דירה חדשה
צילום: דאלי

שוכר או משכיר: מה פסק הדין החדש אומר על אחריות המשכירים לדירות המגורים?

עמית בר | (25)
נושאים בכתבה שכר דירה


פסיקה חדשה מבית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב עשויה לשנות את הדרך שבה משכירים ושוכרים מבינים את חובותיהם וזכויותיהם בכל הנוגע לאחזקה ותנאי המגורים בדירות שכורות. זה אומנם בית דין לתביעות קטנות, אבל זה בהחלט מבטא את רוח פסקי הדין בפסיקות קודמות וגם את לשון החוק והפרשנות של האדם הסביר.

בני זוג ששכרו דירה עם תינוק נאלצו להתמודד עם רטיבות קשה בדירה, והפסיקה שהתקבלה בנושא מבהירה את האחריות של המשכיר במקרים דומים ואף ניתן לפרש אותה באופן מרחיב על היחסים בין משכירים ושוכרים.


הסיפור: רטיבות, תינוק, ופיצוי חלקי

בני זוג ששכרו דירת גג ברחוב שמעון התרסי בתל אביב בתחילת 2024 סבלו מרטיבות קשה בחדר השינה, שהפך לטענתם לבלתי ראוי למגורים. המצב החריף בעונת הגשמים והוביל לכך שהתקרה בחדר השינה נזלה, כלומר מדובר כבר במצב אובייקטיבי לגמרי שמעיד על בעיה קשה.   השוכרים ובנם בן החודש נאלצו להתמודד עם התנאים הקשים.

בני הזוג פנו למשכירה, אך זו השיבה כי "כל עוד התקרה רטובה, לא ניתן לתקן". בני הזוג לא ויתרו ושלחו מכתב התראה במאי, ובסופו של דבר עזבו את הדירה והגישו תביעה לבית המשפט לתביעות קטנות. בתביעה דרשו החזר פיקדון בגובה 15 אלף שקל, פיצוי על עוגמת נפש ונזקים נוספים. המשכירה, בתגובה, הגישה תביעה שכנגד בטענה להפרת חוזה מצד השוכרים. חשוב להדגיש כי המשכירה לא טענה שלא תתקן, אלא שלא ניתן לתקן בנקודת הזמן ההיא.


מה קבע בית המשפט?

השופט אלישי בן יצחק פסק לטובת השוכרים וקבע כי הדירה לא הייתה ראויה למגורים, כפי שחובת המשכירה מחייבת. על פי החוק, דירה שאינה ראויה למגורים מוגדרת ככזו שיש בה "סיכון בלתי סביר לבטיחות השוכר או בריאותו". השופט הסתמך על חוות דעת של מהנדס מעיריית תל אביב, שהכריז על הבניין כמבנה מסוכן במרץ 2024.

משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

הפסיקה הדגישה כי במצב שבו נוצר פגם בדירה במהלך תקופת השכירות, יש לאפשר למשכיר לתקן את הליקוי תוך שלושה ימים. במקרה זה, המשכירה לא תיקנה את הבעיה בזמן, אלא רק לאחר עזיבת השוכרים ביולי 2024. הסיבה לא משנה - גם סיבה אובייקטיבית היא לא הסבר ותירוץ לתקן את הדירה מהטעם הפשוט שהדירה עם "סיכון בלתי סביר לבטיחות ובריאות השוכר". 


תוצאות פסק הדין

  • החזר פיקדון: המשכירה חויבה להשיב לשוכרים את הפיקדון בגובה 15 אלף שקל.
  • ביטול חוזה: מאחר שהדירה לא הייתה ראויה למגורים, השוכרים היו זכאים לבטל את החוזה ללא תשלום שכירות נוספת.
  • הוצאות משפט: המשכירה חויבה לשלם לשוכרים 4,700 שקל הוצאות משפט.
  • פיצויים נוספים: בקשת השוכרים לפיצוי על עוגמת נפש, נזק לרכוש, ופיצוי על מעבר דירה נדחתה, שכן לא הוצגו ראיות מספקות.

משמעות הפסיקה: אחריות המשכיר מול זכויות השוכר

פסיקה זו מדגישה כי משכיר חייב לספק לשוכר דירה ראויה למגורים לאורך כל תקופת השכירות, כולל תיקון תקלות חמורות תוך פרק זמן קצר. במידה ומשכיר לא עומד בחובתו, השוכר רשאי לעזוב את הדירה ואף לבטל את החוזה.

קיראו עוד ב"משפט"

בנוסף, הפסיקה קובעת כי משכירים אינם יכולים לטעון לחוסר אפשרות לתקן ליקוי בשל תנאי מזג האוויר. האחריות המלאה לתחזוקת הדירה נופלת על המשכיר. במקרה הזה נראה שאובייקטיבית לא ניתן היה לתקן את התקרה בעת שיורדים גשמים, אבל היה צריך למצוא פתרון זמני שיהיה מקובל על השוכרים. יש אפשרויות לאיטום זמני מהיר ואז כשהתקרה מתייבשת לשים איטם קבוע.


שאלות ותשובות: מה חשוב לדעת על זכויות שוכרים ומשכירים?

מהי "דירה ראויה למגורים"?

דירה שאין בה סיכונים בלתי סבירים לבריאות או לבטיחות השוכר. לדוגמה: רטיבות קשה, נזילות, או מפגעים מסוכנים אחרים.

תוך כמה זמן חייב המשכיר לתקן ליקויים?

שלושה ימים מיום קבלת הודעה על הליקוי, בהתאם לפסיקה החדשה.

האם שוכר יכול לעזוב דירה בגלל ליקויים?

כן, בתנאי שהליקויים הופכים את הדירה לבלתי ראויה למגורים והמשכיר לא מתקן אותם בזמן סביר.

מהו תפקיד בית המשפט בתביעות כאלו?

בית המשפט בוחן את נסיבות המקרה, את החוזה בין הצדדים, ואת החקיקה הקיימת. במקרים כמו זה, הוא פוסק לטובת הצד שהחוק תומך בטענותיו.

מה קורה אם המשכיר תובע את השוכר על הפרת חוזה?
כמו במקרה זה, אם הוכח שהדירה לא הייתה ראויה למגורים, תביעה כזו נדחית.

פסיקה זו מדגישה את חשיבות השמירה על תנאי מגורים נאותים, ומעניקה לשוכרים כלים משפטיים להתמודד עם תקלות ותנאים קשים במהלך תקופת השכירות.

תגובות לכתבה(25):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 19.
    8989 06/01/2025 14:58
    הגב לתגובה זו
    הכל בסדר. אי אפשר לתקן. אבל במקרה כזה גם אין לגבות דמי שכירות. ובוודאי אין לחייב את השוכרים להמשיך לשלם שכירות עד סוף השנה.
  • 18.
    תמיד יגנו על החלשים (ל"ת)
    ששון 05/01/2025 17:27
    הגב לתגובה זו
  • 17.
    Nissim 05/01/2025 13:52
    הגב לתגובה זו
    מבלי לפגוע בכישורי השיפוט של השופט איטום לא יכול להתבצע בתנאים שהתקרה או הקיר ספוג במים
  • 16.
    אבי 05/01/2025 12:27
    הגב לתגובה זו
    בית משפט הזוי כל מה שפסק זה להחזיר את הפקדון שבכל מקרה שייך לשוכר 0 הוצאות עוגמת נפש בתור שוכר אצל משכירים גרועים אני יודע כמה עוגמת נפש זה וכמה ימים של הפסד עבודה צריך לעבור חבל שבית המשפר לא מתחשב.
  • 15.
    שופט או רשם 04/01/2025 21:45
    הגב לתגובה זו
    רטיבות שאינה בריאה לשוכרים צריכה להיות קטסטרופה ולא נראה שזה היה המצב
  • 14.
    יניב 04/01/2025 20:08
    הגב לתגובה זו
    הובלה זה 4 5 אלף שקל איפה לקחת ימי חופש לחפש דירה עורך דין לפחות 10 אלף הוצאות. אני הייתי מגיש ערעור
  • 13.
    אבי ס 04/01/2025 19:37
    הגב לתגובה זו
    תוצאת המשפט ...עושה רושם שהשופט אינו מבין את צד המשכיר ... כאשר יש רטיבות אין אפשרות לתקן !!!מחירי השכירות יעלו פלאים ...כמות המשכירים ילך ויצטמצם ...שהמדינה תיקח על עצמה משימה שהיא בורחת ממנה !!!
  • 12.
    משה 04/01/2025 19:23
    הגב לתגובה זו
    השופט כאן טעה בענק הוא לא מבין בחומרי אטימהגם הזרקה לא תעזור ואין תיקון זמני זה טעות טם יפנו לבית המשפט השלום הוא יפסול זאת
  • 11.
    עמוס 04/01/2025 18:26
    הגב לתגובה זו
    למה הגענו ששוכר כדי לעמוד על זכויותיו חייב בית משפט. מכסימום יחזירו לו מה שחייבים לו. אבל על עוגמת מפש טרטורים ופיעה ביום יום הוא יכול לבקש פיצוי רק מאלוהים.
  • 10.
    אודי 04/01/2025 18:24
    הגב לתגובה זו
    בעלת הדירה לא סירבה לתקן! לא ניתן לתקן שהקיר רטוב. על הדיירים היה להוכיח או להביא בעל מקצוע שיראה שהטענה שלהם שניתן לתקן ושבעל המקצוק יתן אחריות על התיקון. אם הדירה הייתה בבעלות השוכר הואהיה ממתין להתיבשות הנזילה ובטח לא היה שוכר דירה חלופית .
  • 9.
    שושה 04/01/2025 18:18
    הגב לתגובה זו
    מלכתחילה המשכיר צריך לבדוק את הדירה שתהיה ראויה למגורים ולא לשקר לשוכרים הוא חייב במהירות לתקן את הפגם וטוב שכך קבע בית המישפט לטובת השוכר.
  • זיו 04/01/2025 19:22
    הגב לתגובה זו
    גם בבית פרטי תיקונים אורכים זמן אם בגלל פגעי מזג האוויר אם בגלל מחסור בפועלים ובאנשי מקצוע כמו בימי מלחמה אלו אם מפני שלביות העבודות ועוד סיבות רבות .
  • 8.
    יוסהף 04/01/2025 18:17
    הגב לתגובה זו
    ברור שהייתה לשוכרים עוגמת נפש וטרחה בלחפש ולעבור דירה ועוד עם פעוט. עוגמת נפש לא ניתן להוכיח ולא לכמת בכסף. לכן לא הוגן מצד השופט שדחה לחלוטין סעיף זה...
  • 7.
    שרונה 04/01/2025 17:17
    הגב לתגובה זו
    שמשאירים דירה מסריחה ואני בתור משכירה צריכה לשפץ אותה אחרי לכתם והם נעלמים
  • 6.
    אורוול 04/01/2025 17:12
    הגב לתגובה זו
    תוך 3 ימים לתקן רטיבות אי אפשר לתקן כי יורד גשם. הגיוני בטירוף
  • 5.
    כנסו 04/01/2025 15:49
    הגב לתגובה זו
    המשכירה לדעתי תבקש מועד הבית פיצוי
  • 4.
    כרגיל מנותקים 04/01/2025 15:03
    הגב לתגובה זו
    לתקן כל עוד רטוב
  • 3.
    משה 04/01/2025 10:38
    הגב לתגובה זו
    צריך להתייבש
  • עומר 04/01/2025 16:43
    הגב לתגובה זו
    שופטת טיפשה. לא ניתן לתקן קיר כשהוא רטוב . ממש חסרת הבנה .וחוץ מזה המשכיר היה צריך לתת לשוכר אופציה למצא דירה אחרת .אם הדירה לא ראויה למגורים .השופטת פסקה פסיקה הזויים אין אמון במערכת השיפוט.
  • קבלן 04/01/2025 20:19
    בחורף הישראלי יש מספיק ימי שמש על מנת לאטום את הגג.זה נכון שאי אפשר לתקן קיר או תקרה רטובים ועם זאת אם היא הייתה דואגת לאיטום הגג יש גם חומרים לאיטום משטחים רטובים אז היה אפשר לחכות שהקיר יתייבש ואז לתקן.
  • שיבוצניק 04/01/2025 14:25
    הגב לתגובה זו
    אבל זה יקר והשוכרת כנראה התקמצנה וחשבה שהכוח אצלה כבעלת דירה בתא
  • קבלן 04/01/2025 20:20
    ישנם חומרים לאיטום משטחים רטובים וגם בישראל יש מספיק ימי שמש על מנת לתקן איטום לקוי לפחות זמנית.שמים יבשן כמה ימים ומתקנים את הנזק בתוך הדירה
  • 2.
    נמאס 04/01/2025 10:07
    הגב לתגובה זו
    לתת תשובה חלקית כל עוד ששום בעל מקצוע לא יתעסק עם רטיבות בעוד שממשיך לרדת גשם והרטיבות תכנס לי הייתה את הבעיה ברטיבות לא איטןם זמני ולא בטיח רק עד שתיקנו זאת ממש להציע פתרון שאינו פתרון מזעזע בעניי
  • קבלן 04/01/2025 20:23
    הגב לתגובה זו
    ישנן דרכים לעשות תיקון איטום אפילו זמני עד הקיץ.יש חומרים אומנם יקרים לאיטום במקומות רטובים.בתוך הדירה מעמידים יבשן כמה ימים ומתקנים.שלא לדבר על כך שיש מספיק ימי שמש בחורף הישראלי כדי לתקן איטום לקוי בגג
  • 1.
    משכיר 03/01/2025 23:10
    הגב לתגובה זו
    מדובר בדירה בתא. אם היא תקינה מדוע צריך סעיף שיכבול שוכר לדירה אפילו אם היא ראויה למגורים! הרי דירה ראויה למגורים בתא מושכרת תוך שעות מרגע פרסום המודעה...
תוכניות בנייה
צילום: צילום מסך, אתר חברת מכלול

בוטל היתר בנייה למלון שתוכנן ברחוב הירקון בתל אביב

פרויקט המלון החדש שתכנן איש העסקים ספי צביאל, שכולל 55 חדרי אירוח ו-32 דירות, נעצר לאחר שתושבי רחוב ארנון הסמוך טענו כי יאבדו את הנוף לים שמלווה את חייהם במשך שנים. ועדת הערר המחוזית קבעה כי אוחדו מגרשים בניגוד לתוכנית, אושרו שימושים מעורבים שאינם מותרים, והעירייה חרגה ממדיניותה. בהחלטה מפורטת נקבע כי, “אין מקום לאשר את הבקשה כפי שהוגשה”

עוזי גרסטמן |

הבוקר שבו קיבלו תושבי רחוב ארנון בתל אביב את החלטת ועדת הערר המחוזית היה שונה. במשך חודשים ארוכים ליוותה אותם תחושת חוסר אונים, כשממולם - ממש מול החלונות, במקום שבו האור המערבי והים נפרשים דרך חלונותיהם כבר עשרות שנים - תוכנן לקום בניין גבוה, רחב, כזה שהיה משנה לחלוטין את קו הרקיע שנראה מאחוריהם. אותם תושבים, שחייהם השקטים יחסית התעצמו דווקא בזכות המרחק מהטיילת הרועשת והקרבה לאוויר הים, לא היססו לפעול. הערר שהגישו נגד היתרי הבנייה שאישרה עיריית תל אביב לפרויקט המלון החדש ברחוב הירקון 164-162, נראה בתחילה כמו מאבק מול רוח. אלא שהחלטת ועדת הערר, המשתרעת על פני עשרות עמודים, הפכה את הקערה על פיה.

מדובר בשני מגרשים גדולים יחסית - כל אחד מהם בשטח של כ-600 מ"ר - שעליהם תכנן היזם ספי צביאל, באמצעות א.פ.צ השקעות, להקים שני מבנים בני שבע קומות, בחיבור תפקודי ומבני כמעט מלא. הבניינים היו אמורים לכלול 55 חדרי מלון ו-32 דירות מגורים, עם ארבע קומות מרתף משותפות וקומת גג. מבחינת היזם, מדובר בהמשך טבעי למלון אולימפיה הישן, שעמד על חלקה 211 מאז שנות ה-70. מבחינת התושבים, זהו שינוי דרמטי במרקם השכונה - כזה ש“יחסום את הנוף לים שממנו נהנו במשך שנים רבות”, כפי שנכתב בערר.

הוועדה המקומית לתכנון ובנייה תל אביב אישרה בתחילת 2025 את שתי הבקשות להיתר, אך התושבים, שמתגוררים ברחוב ארנון מאחורי המגרש, לא ויתרו. ועדת הערר המחוזית לתכנון ובנייה מחוז תל אביב קיימה דיון ב-31 ביולי 2025, ולאחר הגשת השלמות טיעון מצד כל הגורמים, קיבלה החלטה תקיפה וברורה: ביטול ההיתר. בהכרעתה נכתב כי, “אין מקום לאישור הבקשה להיתר כפי שהוגשה".

הוויכוח על ייעוד הקרקע: מגורים או מלונאות?

אחד המוקדים המרכזיים במחלוקת היה השאלה מהו הייעוד התכנוני התקף של שתי החלקות. התושבים טענו כי לאורך השנים אושרו תוכניות ייעוד שונות, שבהן נקבע מפורשות כי מדובר במגרשים למלונאות בלבד, וכי כל שינוי יעוד למגורים מהווה "סטייה ניכרת". מנגד, הוועדה המקומית טענה שהתוכניות המאוחרות, ובעיקר תוכנית 3444 ותוכנית 2770, פקעו משום שלא מומשו בזמן, ולכן חזר תוקפן של התוכניות הראשיות, המייעדות את הקרקע למגורים.

ועדת הערר בחרה שלא לאמץ את עמדת היזם והעירייה. בהחלטה נקבע כי אמנם התוכניות שאפשרו מלונאות פקעו, אך הדבר לא פותח פתח לשימושים מעורבים. “תוכנית רובע 3 לא נועדה לשנות ייעודים קיימים, והיא חלה על כלל המקרקעין המיועדים למגורים בתחומה… אולם בשום מקום בתכנית רובע 3 לא מופיע השימוש למלונאות”, כתבה הוועדה בהכרעת הדין שלה.

מכמונת מהירות
צילום: אריאל אטיאס

הערעור נדחה: ביטול כתב האישום בפרשת מצלמות המהירות נותר על כנו

שנים לאחר החשד שהוצבו מצלמות מהירות שהתגלו כלא תקינות, ובצל מחלוקות חריפות על עדויות מומחים מהולנד ועל התנהלות המשטרה, דחה המחוזי את ערעור המדינה וקבע כי לא ניתן להשאיר על כנו את כתב האישום בגין עדות שקר נגד ממלא מקום מנכ"ל מכון התקנים לשעבר. בית המשפט התריע מפני תחושת אי־נוחות קשה שנוצרת מהתנהלות התביעה ושאל מדוע דווקא הוא הועמד לדין

עוזי גרסטמן |

בראשית 2023 קיבל אילן כרמית, ששימש בעבר ממלא מקום מנכ"ל מכון התקנים, את ההודעה הרשמית שהמדינה החליטה להגיש נגדו כתב אישום בגין מתן עדות שקר. עבור מי שהיה מצוי בלב סערה מתוקשרת סביב תקינות מצלמות המהירות מסוג א־3, זו היתה עוד נקודת מפנה בפרשה שלא חדלה מטלטלות. אלא שהמערכה המשפטית, שהסתעפה לשאלות של מקצועיות, מנהל תקין והוגנות מצד רשויות החקירה והתביעה, נחתמה השבוע בהחלטה חריגה ומשמעותית: בית המשפט המחוזי דחה את ערעור המדינה, וקבע כי ביטול כתב האישום נגד כרמית ייוותר על כנו.

כדי להבין את משמעות ההחלטה יש לשוב לסיבוב הראשון, לפני כחצי שנה, כשבית משפט השלום ביטל את כתב האישום וקבע כי בחירת המדינה להעמיד לדין דווקא את כרמית, בעוד שמעורבים אחרים בפרשה לא הואשמו כלל, לוקה בפגם מהותי. השופטת קבעה כבר אז כי, "לכל הקורא את השתלשלות הדברים נוצרת תחושה קשה", וכי מדובר באפליה פסולה בהפעלת סמכות התביעה. כעת, בהרכב של שלושה שופטים, שב המחוזי אל הדברים והבהיר כי לאחר בחינה מעמיקה של כל החומר, "התחושה הקשה" אינה מתפוגגת אלא רק מתעצמת.

פסק הדין המחוזי פורש תמונה רחבה הרבה יותר מאשר המעשה הספציפי שיוחס לכרמית. הוא מחזיר את הקוראים שלו לראשית 2012, אל בדיקות התקינות של מערכת המצלמות, שם העיד כרמית כמומחה מטעם מכון התקנים לגבי ניסויים שנערכו בהולנד. חלק ניכר מהפרשה נגע לשאלה אם כרמית ידע והאם היה עליו לדעת שנציג מכון התקנים לא נכח בפועל בבדיקות שבוצעו בשטח. כרמית העיד כי התבסס על חומרים מקצועיים שנמסרו לו ועל דיווחים שקיבל, ובמשך תקופה ארוכה לא עלתה טענה נגד אמיתות דבריו. רק מאוחר יותר, בעקבות תהיות בתוך המשטרה, נפתחה חקירה פלילית בחשד שמסר עדות כוזבת.

ביהמ"ש לא הסתפק בבדיקת אמיתות דבריו של כרמית

פסק הדין מציין כי במרוצת השנים היו שינויי כיוון, הפניות חוזרות ונשנות מצד גורמי משטרה ופרקליטות, ובייחוד התכתבות פנימית ענפה בין גורמי המקצוע לבין נציגי המדינה בהולנד. וכך כתב בית המשפט בהכרעתו: "כבר ברבעון האחרון של 2016 היו ברשות המשטרה נתונים ברורים שלפיהם הדידמה - חוסר ההימצאות של נציג המכון בבדיקות - היתה ידועה ומבוררת". ובכל זאת, החקירה נגד כרמית לא נסגרה אלא התפתחה והלכה, עד שב-2023 הוחלט להגיש כתב אישום.

אלא שבית משפט השלום לא הסתפק בבחינת אמיתות התוכן של דבריו של כרמית, אלא התחקה אחר הדרך שבה התנהלה החקירה כולה. השופטת התריעה בהחלטתה מפני פגמים מהותיים שנפלו בהתנהלות המדינה וקבעה כי הכרעת הדין אינה יכולה לעמוד. כשניסתה המדינה לערער על מסקנה זו, מצא עצמו המחוזי נדרש לסוגיה מהותית הרבה יותר: לא רק אם כרמית טעה בעדותו, אלא האם כלל ניתן להעמידו לדין בנסיבות שבהן גופי האכיפה עצמם פעלו באופן שהצטייר בעיני בית המשפט כלא שוויוני.