דירה חדשה
צילום: דאלי

שוכר או משכיר: מה פסק הדין החדש אומר על אחריות המשכירים לדירות המגורים?

עמית בר | (25)
נושאים בכתבה שכר דירה


פסיקה חדשה מבית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב עשויה לשנות את הדרך שבה משכירים ושוכרים מבינים את חובותיהם וזכויותיהם בכל הנוגע לאחזקה ותנאי המגורים בדירות שכורות. זה אומנם בית דין לתביעות קטנות, אבל זה בהחלט מבטא את רוח פסקי הדין בפסיקות קודמות וגם את לשון החוק והפרשנות של האדם הסביר.

בני זוג ששכרו דירה עם תינוק נאלצו להתמודד עם רטיבות קשה בדירה, והפסיקה שהתקבלה בנושא מבהירה את האחריות של המשכיר במקרים דומים ואף ניתן לפרש אותה באופן מרחיב על היחסים בין משכירים ושוכרים.


הסיפור: רטיבות, תינוק, ופיצוי חלקי

בני זוג ששכרו דירת גג ברחוב שמעון התרסי בתל אביב בתחילת 2024 סבלו מרטיבות קשה בחדר השינה, שהפך לטענתם לבלתי ראוי למגורים. המצב החריף בעונת הגשמים והוביל לכך שהתקרה בחדר השינה נזלה, כלומר מדובר כבר במצב אובייקטיבי לגמרי שמעיד על בעיה קשה.   השוכרים ובנם בן החודש נאלצו להתמודד עם התנאים הקשים.

בני הזוג פנו למשכירה, אך זו השיבה כי "כל עוד התקרה רטובה, לא ניתן לתקן". בני הזוג לא ויתרו ושלחו מכתב התראה במאי, ובסופו של דבר עזבו את הדירה והגישו תביעה לבית המשפט לתביעות קטנות. בתביעה דרשו החזר פיקדון בגובה 15 אלף שקל, פיצוי על עוגמת נפש ונזקים נוספים. המשכירה, בתגובה, הגישה תביעה שכנגד בטענה להפרת חוזה מצד השוכרים. חשוב להדגיש כי המשכירה לא טענה שלא תתקן, אלא שלא ניתן לתקן בנקודת הזמן ההיא.


מה קבע בית המשפט?

השופט אלישי בן יצחק פסק לטובת השוכרים וקבע כי הדירה לא הייתה ראויה למגורים, כפי שחובת המשכירה מחייבת. על פי החוק, דירה שאינה ראויה למגורים מוגדרת ככזו שיש בה "סיכון בלתי סביר לבטיחות השוכר או בריאותו". השופט הסתמך על חוות דעת של מהנדס מעיריית תל אביב, שהכריז על הבניין כמבנה מסוכן במרץ 2024.

משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

הפסיקה הדגישה כי במצב שבו נוצר פגם בדירה במהלך תקופת השכירות, יש לאפשר למשכיר לתקן את הליקוי תוך שלושה ימים. במקרה זה, המשכירה לא תיקנה את הבעיה בזמן, אלא רק לאחר עזיבת השוכרים ביולי 2024. הסיבה לא משנה - גם סיבה אובייקטיבית היא לא הסבר ותירוץ לתקן את הדירה מהטעם הפשוט שהדירה עם "סיכון בלתי סביר לבטיחות ובריאות השוכר". 


תוצאות פסק הדין

  • החזר פיקדון: המשכירה חויבה להשיב לשוכרים את הפיקדון בגובה 15 אלף שקל.
  • ביטול חוזה: מאחר שהדירה לא הייתה ראויה למגורים, השוכרים היו זכאים לבטל את החוזה ללא תשלום שכירות נוספת.
  • הוצאות משפט: המשכירה חויבה לשלם לשוכרים 4,700 שקל הוצאות משפט.
  • פיצויים נוספים: בקשת השוכרים לפיצוי על עוגמת נפש, נזק לרכוש, ופיצוי על מעבר דירה נדחתה, שכן לא הוצגו ראיות מספקות.

משמעות הפסיקה: אחריות המשכיר מול זכויות השוכר

פסיקה זו מדגישה כי משכיר חייב לספק לשוכר דירה ראויה למגורים לאורך כל תקופת השכירות, כולל תיקון תקלות חמורות תוך פרק זמן קצר. במידה ומשכיר לא עומד בחובתו, השוכר רשאי לעזוב את הדירה ואף לבטל את החוזה.

קיראו עוד ב"משפט"

בנוסף, הפסיקה קובעת כי משכירים אינם יכולים לטעון לחוסר אפשרות לתקן ליקוי בשל תנאי מזג האוויר. האחריות המלאה לתחזוקת הדירה נופלת על המשכיר. במקרה הזה נראה שאובייקטיבית לא ניתן היה לתקן את התקרה בעת שיורדים גשמים, אבל היה צריך למצוא פתרון זמני שיהיה מקובל על השוכרים. יש אפשרויות לאיטום זמני מהיר ואז כשהתקרה מתייבשת לשים איטם קבוע.


שאלות ותשובות: מה חשוב לדעת על זכויות שוכרים ומשכירים?

מהי "דירה ראויה למגורים"?

דירה שאין בה סיכונים בלתי סבירים לבריאות או לבטיחות השוכר. לדוגמה: רטיבות קשה, נזילות, או מפגעים מסוכנים אחרים.

תוך כמה זמן חייב המשכיר לתקן ליקויים?

שלושה ימים מיום קבלת הודעה על הליקוי, בהתאם לפסיקה החדשה.

האם שוכר יכול לעזוב דירה בגלל ליקויים?

כן, בתנאי שהליקויים הופכים את הדירה לבלתי ראויה למגורים והמשכיר לא מתקן אותם בזמן סביר.

מהו תפקיד בית המשפט בתביעות כאלו?

בית המשפט בוחן את נסיבות המקרה, את החוזה בין הצדדים, ואת החקיקה הקיימת. במקרים כמו זה, הוא פוסק לטובת הצד שהחוק תומך בטענותיו.

מה קורה אם המשכיר תובע את השוכר על הפרת חוזה?
כמו במקרה זה, אם הוכח שהדירה לא הייתה ראויה למגורים, תביעה כזו נדחית.

פסיקה זו מדגישה את חשיבות השמירה על תנאי מגורים נאותים, ומעניקה לשוכרים כלים משפטיים להתמודד עם תקלות ותנאים קשים במהלך תקופת השכירות.

תגובות לכתבה(25):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 19.
    8989 06/01/2025 14:58
    הגב לתגובה זו
    הכל בסדר. אי אפשר לתקן. אבל במקרה כזה גם אין לגבות דמי שכירות. ובוודאי אין לחייב את השוכרים להמשיך לשלם שכירות עד סוף השנה.
  • 18.
    תמיד יגנו על החלשים (ל"ת)
    ששון 05/01/2025 17:27
    הגב לתגובה זו
  • 17.
    Nissim 05/01/2025 13:52
    הגב לתגובה זו
    מבלי לפגוע בכישורי השיפוט של השופט איטום לא יכול להתבצע בתנאים שהתקרה או הקיר ספוג במים
  • 16.
    אבי 05/01/2025 12:27
    הגב לתגובה זו
    בית משפט הזוי כל מה שפסק זה להחזיר את הפקדון שבכל מקרה שייך לשוכר 0 הוצאות עוגמת נפש בתור שוכר אצל משכירים גרועים אני יודע כמה עוגמת נפש זה וכמה ימים של הפסד עבודה צריך לעבור חבל שבית המשפר לא מתחשב.
  • 15.
    שופט או רשם 04/01/2025 21:45
    הגב לתגובה זו
    רטיבות שאינה בריאה לשוכרים צריכה להיות קטסטרופה ולא נראה שזה היה המצב
  • 14.
    יניב 04/01/2025 20:08
    הגב לתגובה זו
    הובלה זה 4 5 אלף שקל איפה לקחת ימי חופש לחפש דירה עורך דין לפחות 10 אלף הוצאות. אני הייתי מגיש ערעור
  • 13.
    אבי ס 04/01/2025 19:37
    הגב לתגובה זו
    תוצאת המשפט ...עושה רושם שהשופט אינו מבין את צד המשכיר ... כאשר יש רטיבות אין אפשרות לתקן !!!מחירי השכירות יעלו פלאים ...כמות המשכירים ילך ויצטמצם ...שהמדינה תיקח על עצמה משימה שהיא בורחת ממנה !!!
  • 12.
    משה 04/01/2025 19:23
    הגב לתגובה זו
    השופט כאן טעה בענק הוא לא מבין בחומרי אטימהגם הזרקה לא תעזור ואין תיקון זמני זה טעות טם יפנו לבית המשפט השלום הוא יפסול זאת
  • 11.
    עמוס 04/01/2025 18:26
    הגב לתגובה זו
    למה הגענו ששוכר כדי לעמוד על זכויותיו חייב בית משפט. מכסימום יחזירו לו מה שחייבים לו. אבל על עוגמת מפש טרטורים ופיעה ביום יום הוא יכול לבקש פיצוי רק מאלוהים.
  • 10.
    אודי 04/01/2025 18:24
    הגב לתגובה זו
    בעלת הדירה לא סירבה לתקן! לא ניתן לתקן שהקיר רטוב. על הדיירים היה להוכיח או להביא בעל מקצוע שיראה שהטענה שלהם שניתן לתקן ושבעל המקצוק יתן אחריות על התיקון. אם הדירה הייתה בבעלות השוכר הואהיה ממתין להתיבשות הנזילה ובטח לא היה שוכר דירה חלופית .
  • 9.
    שושה 04/01/2025 18:18
    הגב לתגובה זו
    מלכתחילה המשכיר צריך לבדוק את הדירה שתהיה ראויה למגורים ולא לשקר לשוכרים הוא חייב במהירות לתקן את הפגם וטוב שכך קבע בית המישפט לטובת השוכר.
  • זיו 04/01/2025 19:22
    הגב לתגובה זו
    גם בבית פרטי תיקונים אורכים זמן אם בגלל פגעי מזג האוויר אם בגלל מחסור בפועלים ובאנשי מקצוע כמו בימי מלחמה אלו אם מפני שלביות העבודות ועוד סיבות רבות .
  • 8.
    יוסהף 04/01/2025 18:17
    הגב לתגובה זו
    ברור שהייתה לשוכרים עוגמת נפש וטרחה בלחפש ולעבור דירה ועוד עם פעוט. עוגמת נפש לא ניתן להוכיח ולא לכמת בכסף. לכן לא הוגן מצד השופט שדחה לחלוטין סעיף זה...
  • 7.
    שרונה 04/01/2025 17:17
    הגב לתגובה זו
    שמשאירים דירה מסריחה ואני בתור משכירה צריכה לשפץ אותה אחרי לכתם והם נעלמים
  • 6.
    אורוול 04/01/2025 17:12
    הגב לתגובה זו
    תוך 3 ימים לתקן רטיבות אי אפשר לתקן כי יורד גשם. הגיוני בטירוף
  • 5.
    כנסו 04/01/2025 15:49
    הגב לתגובה זו
    המשכירה לדעתי תבקש מועד הבית פיצוי
  • 4.
    כרגיל מנותקים 04/01/2025 15:03
    הגב לתגובה זו
    לתקן כל עוד רטוב
  • 3.
    משה 04/01/2025 10:38
    הגב לתגובה זו
    צריך להתייבש
  • עומר 04/01/2025 16:43
    הגב לתגובה זו
    שופטת טיפשה. לא ניתן לתקן קיר כשהוא רטוב . ממש חסרת הבנה .וחוץ מזה המשכיר היה צריך לתת לשוכר אופציה למצא דירה אחרת .אם הדירה לא ראויה למגורים .השופטת פסקה פסיקה הזויים אין אמון במערכת השיפוט.
  • קבלן 04/01/2025 20:19
    בחורף הישראלי יש מספיק ימי שמש על מנת לאטום את הגג.זה נכון שאי אפשר לתקן קיר או תקרה רטובים ועם זאת אם היא הייתה דואגת לאיטום הגג יש גם חומרים לאיטום משטחים רטובים אז היה אפשר לחכות שהקיר יתייבש ואז לתקן.
  • שיבוצניק 04/01/2025 14:25
    הגב לתגובה זו
    אבל זה יקר והשוכרת כנראה התקמצנה וחשבה שהכוח אצלה כבעלת דירה בתא
  • קבלן 04/01/2025 20:20
    ישנם חומרים לאיטום משטחים רטובים וגם בישראל יש מספיק ימי שמש על מנת לתקן איטום לקוי לפחות זמנית.שמים יבשן כמה ימים ומתקנים את הנזק בתוך הדירה
  • 2.
    נמאס 04/01/2025 10:07
    הגב לתגובה זו
    לתת תשובה חלקית כל עוד ששום בעל מקצוע לא יתעסק עם רטיבות בעוד שממשיך לרדת גשם והרטיבות תכנס לי הייתה את הבעיה ברטיבות לא איטןם זמני ולא בטיח רק עד שתיקנו זאת ממש להציע פתרון שאינו פתרון מזעזע בעניי
  • קבלן 04/01/2025 20:23
    הגב לתגובה זו
    ישנן דרכים לעשות תיקון איטום אפילו זמני עד הקיץ.יש חומרים אומנם יקרים לאיטום במקומות רטובים.בתוך הדירה מעמידים יבשן כמה ימים ומתקנים.שלא לדבר על כך שיש מספיק ימי שמש בחורף הישראלי כדי לתקן איטום לקוי בגג
  • 1.
    משכיר 03/01/2025 23:10
    הגב לתגובה זו
    מדובר בדירה בתא. אם היא תקינה מדוע צריך סעיף שיכבול שוכר לדירה אפילו אם היא ראויה למגורים! הרי דירה ראויה למגורים בתא מושכרת תוך שעות מרגע פרסום המודעה...
דיור מוגן קשישה מבוגר זקנה הליכון
צילום: Istock

צוואת הסבתא בת ה-97 נפסלה - וזו הסיבה לכך

שופטת בית המשפט לענייני משפחה קבעה כי צוואתה של האשה, עיוורת וחירשת, שנערכה לטובת נכדה ששימש כנהגה - פסולה. הפגמים הצורניים, הספקות בכשרותה, המעורבות המשמעותית של הנהנה, והיעדר יכולת ההוכחה שידעה על מה חתמה, הובילו למסקנה אחת. בפסק הדין נכתב: "נותר ספק ממשי שהצוואה משקפת את רצונה החופשי והאמיתי של המנוחה"

עוזי גרסטמן |

בוקר אחד בראשית פברואר 2017 הובאה אשה ירושלמית כבת 97 אל משרדו של עורך דין מוכר בעיר. השנים הארוכות והקשות שעברה - עלייה מעיראק בשנות החמישים, התאלמנות מוקדמת, גידול שתי בנות בעוני ובמאמץ מתמיד - כבר הותירו בה את חותמן. היא לא ידעה קרוא וכתוב, ראייתה לקתה עד שהוגדרה עיוורת, שמיעתה היתה ירודה והיא תלויה בעזרת הליכון כדי להתנייד. באותם ימים כבר כמעט שלא יצאה מביתה. הפגישה שנערכה באותו משרד תוליך אותה אל מסמך אחד - צוואה, שלימים תיהפך למוקד מאבק משפחתי ומשפטי עיקש, שבסופו הכרעה תקדימית.

הנכד, שהיה גם הנהג הקבוע שלה ומי שליווה אותה לכל מקום, ביקש לקיים את הצוואה. בתה של המנוחה, שהיא דודתו, התנגדה לקיומה. מאחורי ההתנגדות לא עמד רק כאב משפחתי, אלא שורה של טענות כבדות משקל: פגמים צורניים בצוואה, שאלות בדבר כושרה של האם לחתום עליה, מעורבות עמוקה של הנהנה בהכנתה, ותמונה רפואית ותפקודית שהציבה סימני שאלה קשים סביב יכולת גמירת הדעת של המנוחה.

בית המשפט לענייני משפחה בירושלים, מפי השופטת אורית בן דור ליבל, בחן במשך חודשים ארוכים את העדויות, המסמכים, חוות הדעת והקשרים המשפחתיים, ובסופו קבע בפסק דין מקיף כי הצוואה פסולה. בסיכומו של דבר הסבתא, שהיתה בת 97 בעת עריכתה לפי הרישום, לא הוכח שידעה מהו המסמך שעליו חתמה, לא נאמרה בפניה הצהרה כנדרש, העדים לא אישרו את שנדרש מהם, והנהנה - הנכד - היה בעל מעורבות עמוקה מדי בכל שלבי הכנת המסמך. הצוואה, כך נקבע, אינה יכולה לשקף את רצונה החופשי.

הפגמים בצוואה לא היו שוליים

הסיפור מתחיל בקביעה בסיסית שמנחה את דיני הירושה: כיבוד רצון המת. אלא שכפי שמזכירה השופטת בתחילת פסק הדין, הכלל הזה אינו מוחלט. לעתים אותות המציאות מצביעים על כך שהמסמך המוצג כמבטא את רצון המצווה אינו אלא צל של רצון, או תוצר של פגמים חמורים. "צוואה שיש בה פגם מבחינת הצורה אינה נהנית עוד מהחזקה שהיא משקפת את רצונו החופשי", ציינה השופטת. במקרה הזה הפגמים לא היו שוליים כלל - הם עמדו בלב ההכרעה.

בפסק הדין נכתב כי הצוואה לא כללה את אישור העדים לכך שהמצווה הצהירה בפניהם שזו צוואתה - פגם שהפסיקה רואה בו פגם צורני מובהק, שמעביר את נטל ההוכחה לכתפי מבקש הקיום. "על התובע מוטל הנטל להוכיח את היסוד העובדתי", קבעה השופטת בהחלטתה, "שהמנוחה הצהירה בפני העדים שזו צוואתה קודם לחתימה עליה". אלא שהתובע לא הצליח לשכנע בכך. לא העדים, לא המסמכים, ולא התצהירים תמכו בטענה שהמנוחה כלל אמרה את המלים האלה.

דיור מוגן קשישה מבוגר זקנה הליכון
צילום: Istock

צוואת הסבתא בת ה-97 נפסלה - וזו הסיבה לכך

שופטת בית המשפט לענייני משפחה קבעה כי צוואתה של האשה, עיוורת וחירשת, שנערכה לטובת נכדה ששימש כנהגה - פסולה. הפגמים הצורניים, הספקות בכשרותה, המעורבות המשמעותית של הנהנה, והיעדר יכולת ההוכחה שידעה על מה חתמה, הובילו למסקנה אחת. בפסק הדין נכתב: "נותר ספק ממשי שהצוואה משקפת את רצונה החופשי והאמיתי של המנוחה"

עוזי גרסטמן |

בוקר אחד בראשית פברואר 2017 הובאה אשה ירושלמית כבת 97 אל משרדו של עורך דין מוכר בעיר. השנים הארוכות והקשות שעברה - עלייה מעיראק בשנות החמישים, התאלמנות מוקדמת, גידול שתי בנות בעוני ובמאמץ מתמיד - כבר הותירו בה את חותמן. היא לא ידעה קרוא וכתוב, ראייתה לקתה עד שהוגדרה עיוורת, שמיעתה היתה ירודה והיא תלויה בעזרת הליכון כדי להתנייד. באותם ימים כבר כמעט שלא יצאה מביתה. הפגישה שנערכה באותו משרד תוליך אותה אל מסמך אחד - צוואה, שלימים תיהפך למוקד מאבק משפחתי ומשפטי עיקש, שבסופו הכרעה תקדימית.

הנכד, שהיה גם הנהג הקבוע שלה ומי שליווה אותה לכל מקום, ביקש לקיים את הצוואה. בתה של המנוחה, שהיא דודתו, התנגדה לקיומה. מאחורי ההתנגדות לא עמד רק כאב משפחתי, אלא שורה של טענות כבדות משקל: פגמים צורניים בצוואה, שאלות בדבר כושרה של האם לחתום עליה, מעורבות עמוקה של הנהנה בהכנתה, ותמונה רפואית ותפקודית שהציבה סימני שאלה קשים סביב יכולת גמירת הדעת של המנוחה.

בית המשפט לענייני משפחה בירושלים, מפי השופטת אורית בן דור ליבל, בחן במשך חודשים ארוכים את העדויות, המסמכים, חוות הדעת והקשרים המשפחתיים, ובסופו קבע בפסק דין מקיף כי הצוואה פסולה. בסיכומו של דבר הסבתא, שהיתה בת 97 בעת עריכתה לפי הרישום, לא הוכח שידעה מהו המסמך שעליו חתמה, לא נאמרה בפניה הצהרה כנדרש, העדים לא אישרו את שנדרש מהם, והנהנה - הנכד - היה בעל מעורבות עמוקה מדי בכל שלבי הכנת המסמך. הצוואה, כך נקבע, אינה יכולה לשקף את רצונה החופשי.

הפגמים בצוואה לא היו שוליים

הסיפור מתחיל בקביעה בסיסית שמנחה את דיני הירושה: כיבוד רצון המת. אלא שכפי שמזכירה השופטת בתחילת פסק הדין, הכלל הזה אינו מוחלט. לעתים אותות המציאות מצביעים על כך שהמסמך המוצג כמבטא את רצון המצווה אינו אלא צל של רצון, או תוצר של פגמים חמורים. "צוואה שיש בה פגם מבחינת הצורה אינה נהנית עוד מהחזקה שהיא משקפת את רצונו החופשי", ציינה השופטת. במקרה הזה הפגמים לא היו שוליים כלל - הם עמדו בלב ההכרעה.

בפסק הדין נכתב כי הצוואה לא כללה את אישור העדים לכך שהמצווה הצהירה בפניהם שזו צוואתה - פגם שהפסיקה רואה בו פגם צורני מובהק, שמעביר את נטל ההוכחה לכתפי מבקש הקיום. "על התובע מוטל הנטל להוכיח את היסוד העובדתי", קבעה השופטת בהחלטתה, "שהמנוחה הצהירה בפני העדים שזו צוואתה קודם לחתימה עליה". אלא שהתובע לא הצליח לשכנע בכך. לא העדים, לא המסמכים, ולא התצהירים תמכו בטענה שהמנוחה כלל אמרה את המלים האלה.