שוכר או משכיר: מה פסק הדין החדש אומר על אחריות המשכירים לדירות המגורים?
- 19.8989 06/01/2025 14:58הגב לתגובה זוהכל בסדר. אי אפשר לתקן. אבל במקרה כזה גם אין לגבות דמי שכירות. ובוודאי אין לחייב את השוכרים להמשיך לשלם שכירות עד סוף השנה.
- 18.תמיד יגנו על החלשים (ל"ת)ששון 05/01/2025 17:27הגב לתגובה זו
- 17.Nissim 05/01/2025 13:52הגב לתגובה זומבלי לפגוע בכישורי השיפוט של השופט איטום לא יכול להתבצע בתנאים שהתקרה או הקיר ספוג במים
- 16.אבי 05/01/2025 12:27הגב לתגובה זובית משפט הזוי כל מה שפסק זה להחזיר את הפקדון שבכל מקרה שייך לשוכר 0 הוצאות עוגמת נפש בתור שוכר אצל משכירים גרועים אני יודע כמה עוגמת נפש זה וכמה ימים של הפסד עבודה צריך לעבור חבל שבית המשפר לא מתחשב.
- 15.שופט או רשם 04/01/2025 21:45הגב לתגובה זורטיבות שאינה בריאה לשוכרים צריכה להיות קטסטרופה ולא נראה שזה היה המצב
- 14.יניב 04/01/2025 20:08הגב לתגובה זוהובלה זה 4 5 אלף שקל איפה לקחת ימי חופש לחפש דירה עורך דין לפחות 10 אלף הוצאות. אני הייתי מגיש ערעור
- 13.אבי ס 04/01/2025 19:37הגב לתגובה זותוצאת המשפט ...עושה רושם שהשופט אינו מבין את צד המשכיר ... כאשר יש רטיבות אין אפשרות לתקן !!!מחירי השכירות יעלו פלאים ...כמות המשכירים ילך ויצטמצם ...שהמדינה תיקח על עצמה משימה שהיא בורחת ממנה !!!
- 12.משה 04/01/2025 19:23הגב לתגובה זוהשופט כאן טעה בענק הוא לא מבין בחומרי אטימהגם הזרקה לא תעזור ואין תיקון זמני זה טעות טם יפנו לבית המשפט השלום הוא יפסול זאת
- 11.עמוס 04/01/2025 18:26הגב לתגובה זולמה הגענו ששוכר כדי לעמוד על זכויותיו חייב בית משפט. מכסימום יחזירו לו מה שחייבים לו. אבל על עוגמת מפש טרטורים ופיעה ביום יום הוא יכול לבקש פיצוי רק מאלוהים.
- 10.אודי 04/01/2025 18:24הגב לתגובה זובעלת הדירה לא סירבה לתקן! לא ניתן לתקן שהקיר רטוב. על הדיירים היה להוכיח או להביא בעל מקצוע שיראה שהטענה שלהם שניתן לתקן ושבעל המקצוק יתן אחריות על התיקון. אם הדירה הייתה בבעלות השוכר הואהיה ממתין להתיבשות הנזילה ובטח לא היה שוכר דירה חלופית .
- 9.שושה 04/01/2025 18:18הגב לתגובה זומלכתחילה המשכיר צריך לבדוק את הדירה שתהיה ראויה למגורים ולא לשקר לשוכרים הוא חייב במהירות לתקן את הפגם וטוב שכך קבע בית המישפט לטובת השוכר.
- זיו 04/01/2025 19:22הגב לתגובה זוגם בבית פרטי תיקונים אורכים זמן אם בגלל פגעי מזג האוויר אם בגלל מחסור בפועלים ובאנשי מקצוע כמו בימי מלחמה אלו אם מפני שלביות העבודות ועוד סיבות רבות .
- 8.יוסהף 04/01/2025 18:17הגב לתגובה זוברור שהייתה לשוכרים עוגמת נפש וטרחה בלחפש ולעבור דירה ועוד עם פעוט. עוגמת נפש לא ניתן להוכיח ולא לכמת בכסף. לכן לא הוגן מצד השופט שדחה לחלוטין סעיף זה...
- 7.שרונה 04/01/2025 17:17הגב לתגובה זושמשאירים דירה מסריחה ואני בתור משכירה צריכה לשפץ אותה אחרי לכתם והם נעלמים
- 6.אורוול 04/01/2025 17:12הגב לתגובה זותוך 3 ימים לתקן רטיבות אי אפשר לתקן כי יורד גשם. הגיוני בטירוף
- 5.כנסו 04/01/2025 15:49הגב לתגובה זוהמשכירה לדעתי תבקש מועד הבית פיצוי
- 4.כרגיל מנותקים 04/01/2025 15:03הגב לתגובה זולתקן כל עוד רטוב
- 3.משה 04/01/2025 10:38הגב לתגובה זוצריך להתייבש
- עומר 04/01/2025 16:43הגב לתגובה זושופטת טיפשה. לא ניתן לתקן קיר כשהוא רטוב . ממש חסרת הבנה .וחוץ מזה המשכיר היה צריך לתת לשוכר אופציה למצא דירה אחרת .אם הדירה לא ראויה למגורים .השופטת פסקה פסיקה הזויים אין אמון במערכת השיפוט.
- קבלן 04/01/2025 20:19בחורף הישראלי יש מספיק ימי שמש על מנת לאטום את הגג.זה נכון שאי אפשר לתקן קיר או תקרה רטובים ועם זאת אם היא הייתה דואגת לאיטום הגג יש גם חומרים לאיטום משטחים רטובים אז היה אפשר לחכות שהקיר יתייבש ואז לתקן.
- שיבוצניק 04/01/2025 14:25הגב לתגובה זואבל זה יקר והשוכרת כנראה התקמצנה וחשבה שהכוח אצלה כבעלת דירה בתא
- קבלן 04/01/2025 20:20ישנם חומרים לאיטום משטחים רטובים וגם בישראל יש מספיק ימי שמש על מנת לתקן איטום לקוי לפחות זמנית.שמים יבשן כמה ימים ומתקנים את הנזק בתוך הדירה
- 2.נמאס 04/01/2025 10:07הגב לתגובה זולתת תשובה חלקית כל עוד ששום בעל מקצוע לא יתעסק עם רטיבות בעוד שממשיך לרדת גשם והרטיבות תכנס לי הייתה את הבעיה ברטיבות לא איטןם זמני ולא בטיח רק עד שתיקנו זאת ממש להציע פתרון שאינו פתרון מזעזע בעניי
- קבלן 04/01/2025 20:23הגב לתגובה זוישנן דרכים לעשות תיקון איטום אפילו זמני עד הקיץ.יש חומרים אומנם יקרים לאיטום במקומות רטובים.בתוך הדירה מעמידים יבשן כמה ימים ומתקנים.שלא לדבר על כך שיש מספיק ימי שמש בחורף הישראלי כדי לתקן איטום לקוי בגג
- 1.משכיר 03/01/2025 23:10הגב לתגובה זומדובר בדירה בתא. אם היא תקינה מדוע צריך סעיף שיכבול שוכר לדירה אפילו אם היא ראויה למגורים! הרי דירה ראויה למגורים בתא מושכרת תוך שעות מרגע פרסום המודעה...

בוטל היתר בנייה למלון שתוכנן ברחוב הירקון בתל אביב
פרויקט המלון החדש שתכנן איש העסקים ספי צביאל, שכולל 55 חדרי אירוח ו-32 דירות, נעצר לאחר שתושבי רחוב ארנון הסמוך טענו כי יאבדו את הנוף לים שמלווה את חייהם במשך שנים. ועדת הערר המחוזית קבעה כי אוחדו מגרשים בניגוד לתוכנית, אושרו שימושים מעורבים שאינם מותרים,
והעירייה חרגה ממדיניותה. בהחלטה מפורטת נקבע כי, “אין מקום לאשר את הבקשה כפי שהוגשה”
הבוקר שבו קיבלו תושבי רחוב ארנון בתל אביב את החלטת ועדת הערר המחוזית היה שונה. במשך חודשים ארוכים ליוותה אותם תחושת חוסר אונים, כשממולם - ממש מול החלונות, במקום שבו האור המערבי והים נפרשים דרך חלונותיהם כבר עשרות שנים - תוכנן לקום בניין גבוה, רחב, כזה שהיה משנה לחלוטין את קו הרקיע שנראה מאחוריהם. אותם תושבים, שחייהם השקטים יחסית התעצמו דווקא בזכות המרחק מהטיילת הרועשת והקרבה לאוויר הים, לא היססו לפעול. הערר שהגישו נגד היתרי הבנייה שאישרה עיריית תל אביב לפרויקט המלון החדש ברחוב הירקון 164-162, נראה בתחילה כמו מאבק מול רוח. אלא שהחלטת ועדת הערר, המשתרעת על פני עשרות עמודים, הפכה את הקערה על פיה.
מדובר בשני מגרשים גדולים יחסית - כל אחד מהם בשטח של כ-600 מ"ר - שעליהם תכנן היזם ספי צביאל, באמצעות א.פ.צ השקעות, להקים שני מבנים בני שבע קומות, בחיבור תפקודי ומבני כמעט מלא. הבניינים היו אמורים לכלול 55 חדרי מלון ו-32 דירות מגורים, עם ארבע קומות מרתף משותפות וקומת גג. מבחינת היזם, מדובר בהמשך טבעי למלון אולימפיה הישן, שעמד על חלקה 211 מאז שנות ה-70. מבחינת התושבים, זהו שינוי דרמטי במרקם השכונה - כזה ש“יחסום את הנוף לים שממנו נהנו במשך שנים רבות”, כפי שנכתב בערר.
הוועדה המקומית לתכנון ובנייה תל אביב אישרה בתחילת 2025 את שתי הבקשות להיתר, אך התושבים, שמתגוררים ברחוב ארנון מאחורי המגרש, לא ויתרו. ועדת הערר המחוזית לתכנון ובנייה מחוז תל אביב קיימה דיון ב-31 ביולי 2025, ולאחר הגשת השלמות טיעון מצד כל הגורמים, קיבלה החלטה תקיפה וברורה: ביטול ההיתר. בהכרעתה נכתב כי, “אין מקום לאישור הבקשה להיתר כפי שהוגשה".
הוויכוח על ייעוד הקרקע: מגורים או מלונאות?
אחד המוקדים המרכזיים במחלוקת היה השאלה מהו הייעוד התכנוני התקף של שתי החלקות. התושבים טענו כי לאורך השנים אושרו תוכניות ייעוד שונות, שבהן נקבע מפורשות כי מדובר במגרשים למלונאות בלבד, וכי כל שינוי יעוד למגורים מהווה "סטייה ניכרת". מנגד, הוועדה המקומית טענה שהתוכניות המאוחרות, ובעיקר תוכנית 3444 ותוכנית 2770, פקעו משום שלא מומשו בזמן, ולכן חזר תוקפן של התוכניות הראשיות, המייעדות את הקרקע למגורים.
ועדת הערר בחרה שלא לאמץ את עמדת היזם והעירייה. בהחלטה נקבע כי אמנם התוכניות שאפשרו מלונאות פקעו, אך הדבר לא פותח פתח לשימושים מעורבים. “תוכנית רובע 3 לא נועדה לשנות ייעודים קיימים, והיא חלה על כלל המקרקעין המיועדים למגורים בתחומה… אולם בשום מקום בתכנית רובע 3 לא מופיע השימוש למלונאות”, כתבה הוועדה בהכרעת הדין שלה.

הערעור נדחה: ביטול כתב האישום בפרשת מצלמות המהירות נותר על כנו
שנים לאחר החשד שהוצבו מצלמות מהירות שהתגלו כלא תקינות, ובצל מחלוקות חריפות על עדויות מומחים מהולנד ועל התנהלות המשטרה, דחה המחוזי את ערעור המדינה וקבע כי לא ניתן להשאיר על כנו את כתב האישום בגין עדות שקר נגד ממלא מקום מנכ"ל מכון התקנים לשעבר. בית המשפט
התריע מפני תחושת אי־נוחות קשה שנוצרת מהתנהלות התביעה ושאל מדוע דווקא הוא הועמד לדין
בראשית 2023 קיבל אילן כרמית, ששימש בעבר ממלא מקום מנכ"ל מכון התקנים, את ההודעה הרשמית שהמדינה החליטה להגיש נגדו כתב אישום בגין מתן עדות שקר. עבור מי שהיה מצוי בלב סערה מתוקשרת סביב תקינות מצלמות המהירות מסוג א־3, זו היתה עוד נקודת מפנה בפרשה שלא חדלה מטלטלות. אלא שהמערכה המשפטית, שהסתעפה לשאלות של מקצועיות, מנהל תקין והוגנות מצד רשויות החקירה והתביעה, נחתמה השבוע בהחלטה חריגה ומשמעותית: בית המשפט המחוזי דחה את ערעור המדינה, וקבע כי ביטול כתב האישום נגד כרמית ייוותר על כנו.
כדי להבין את משמעות ההחלטה יש לשוב לסיבוב הראשון, לפני כחצי שנה, כשבית משפט השלום ביטל את כתב האישום וקבע כי בחירת המדינה להעמיד לדין דווקא את כרמית, בעוד שמעורבים אחרים בפרשה לא הואשמו כלל, לוקה בפגם מהותי. השופטת קבעה כבר אז כי, "לכל הקורא את השתלשלות הדברים נוצרת תחושה קשה", וכי מדובר באפליה פסולה בהפעלת סמכות התביעה. כעת, בהרכב של שלושה שופטים, שב המחוזי אל הדברים והבהיר כי לאחר בחינה מעמיקה של כל החומר, "התחושה הקשה" אינה מתפוגגת אלא רק מתעצמת.
פסק הדין המחוזי פורש תמונה רחבה הרבה יותר מאשר המעשה הספציפי שיוחס לכרמית. הוא מחזיר את הקוראים שלו לראשית 2012, אל בדיקות התקינות של מערכת המצלמות, שם העיד כרמית כמומחה מטעם מכון התקנים לגבי ניסויים שנערכו בהולנד. חלק ניכר מהפרשה נגע לשאלה אם כרמית ידע והאם היה עליו לדעת שנציג מכון התקנים לא נכח בפועל בבדיקות שבוצעו בשטח. כרמית העיד כי התבסס על חומרים מקצועיים שנמסרו לו ועל דיווחים שקיבל, ובמשך תקופה ארוכה לא עלתה טענה נגד אמיתות דבריו. רק מאוחר יותר, בעקבות תהיות בתוך המשטרה, נפתחה חקירה פלילית בחשד שמסר עדות כוזבת.
ביהמ"ש לא הסתפק בבדיקת אמיתות דבריו של כרמית
פסק הדין מציין כי במרוצת השנים היו שינויי כיוון, הפניות חוזרות ונשנות מצד גורמי משטרה ופרקליטות, ובייחוד התכתבות פנימית ענפה בין גורמי המקצוע לבין נציגי המדינה בהולנד. וכך כתב בית המשפט בהכרעתו: "כבר ברבעון האחרון של 2016 היו ברשות המשטרה נתונים ברורים שלפיהם הדידמה - חוסר ההימצאות של נציג המכון בבדיקות - היתה ידועה ומבוררת". ובכל זאת, החקירה נגד כרמית לא נסגרה אלא התפתחה והלכה, עד שב-2023 הוחלט להגיש כתב אישום.
- נתפס במהירות של 190 קמ"ש - אבל זוכה בביהמ"ש
- החל מהשנה הבאה: כך תחלק המשטרה עוד אלפי דוחות לנהגים בישראל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אלא שבית משפט השלום לא הסתפק בבחינת אמיתות התוכן של דבריו של כרמית, אלא התחקה אחר הדרך שבה התנהלה החקירה כולה. השופטת התריעה בהחלטתה מפני פגמים מהותיים שנפלו בהתנהלות המדינה וקבעה כי הכרעת הדין אינה יכולה לעמוד. כשניסתה המדינה לערער על מסקנה זו, מצא עצמו המחוזי נדרש לסוגיה מהותית הרבה יותר: לא רק אם כרמית טעה בעדותו, אלא האם כלל ניתן להעמידו לדין בנסיבות שבהן גופי האכיפה עצמם פעלו באופן שהצטייר בעיני בית המשפט כלא שוויוני.
