דירה חדשה
צילום: דאלי

שוכר או משכיר: מה פסק הדין החדש אומר על אחריות המשכירים לדירות המגורים?

עמית בר | (25)
נושאים בכתבה שכר דירה


פסיקה חדשה מבית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב עשויה לשנות את הדרך שבה משכירים ושוכרים מבינים את חובותיהם וזכויותיהם בכל הנוגע לאחזקה ותנאי המגורים בדירות שכורות. זה אומנם בית דין לתביעות קטנות, אבל זה בהחלט מבטא את רוח פסקי הדין בפסיקות קודמות וגם את לשון החוק והפרשנות של האדם הסביר.

בני זוג ששכרו דירה עם תינוק נאלצו להתמודד עם רטיבות קשה בדירה, והפסיקה שהתקבלה בנושא מבהירה את האחריות של המשכיר במקרים דומים ואף ניתן לפרש אותה באופן מרחיב על היחסים בין משכירים ושוכרים.


הסיפור: רטיבות, תינוק, ופיצוי חלקי

בני זוג ששכרו דירת גג ברחוב שמעון התרסי בתל אביב בתחילת 2024 סבלו מרטיבות קשה בחדר השינה, שהפך לטענתם לבלתי ראוי למגורים. המצב החריף בעונת הגשמים והוביל לכך שהתקרה בחדר השינה נזלה, כלומר מדובר כבר במצב אובייקטיבי לגמרי שמעיד על בעיה קשה.   השוכרים ובנם בן החודש נאלצו להתמודד עם התנאים הקשים.

בני הזוג פנו למשכירה, אך זו השיבה כי "כל עוד התקרה רטובה, לא ניתן לתקן". בני הזוג לא ויתרו ושלחו מכתב התראה במאי, ובסופו של דבר עזבו את הדירה והגישו תביעה לבית המשפט לתביעות קטנות. בתביעה דרשו החזר פיקדון בגובה 15 אלף שקל, פיצוי על עוגמת נפש ונזקים נוספים. המשכירה, בתגובה, הגישה תביעה שכנגד בטענה להפרת חוזה מצד השוכרים. חשוב להדגיש כי המשכירה לא טענה שלא תתקן, אלא שלא ניתן לתקן בנקודת הזמן ההיא.


מה קבע בית המשפט?

השופט אלישי בן יצחק פסק לטובת השוכרים וקבע כי הדירה לא הייתה ראויה למגורים, כפי שחובת המשכירה מחייבת. על פי החוק, דירה שאינה ראויה למגורים מוגדרת ככזו שיש בה "סיכון בלתי סביר לבטיחות השוכר או בריאותו". השופט הסתמך על חוות דעת של מהנדס מעיריית תל אביב, שהכריז על הבניין כמבנה מסוכן במרץ 2024.

משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

הפסיקה הדגישה כי במצב שבו נוצר פגם בדירה במהלך תקופת השכירות, יש לאפשר למשכיר לתקן את הליקוי תוך שלושה ימים. במקרה זה, המשכירה לא תיקנה את הבעיה בזמן, אלא רק לאחר עזיבת השוכרים ביולי 2024. הסיבה לא משנה - גם סיבה אובייקטיבית היא לא הסבר ותירוץ לתקן את הדירה מהטעם הפשוט שהדירה עם "סיכון בלתי סביר לבטיחות ובריאות השוכר". 


תוצאות פסק הדין

  • החזר פיקדון: המשכירה חויבה להשיב לשוכרים את הפיקדון בגובה 15 אלף שקל.
  • ביטול חוזה: מאחר שהדירה לא הייתה ראויה למגורים, השוכרים היו זכאים לבטל את החוזה ללא תשלום שכירות נוספת.
  • הוצאות משפט: המשכירה חויבה לשלם לשוכרים 4,700 שקל הוצאות משפט.
  • פיצויים נוספים: בקשת השוכרים לפיצוי על עוגמת נפש, נזק לרכוש, ופיצוי על מעבר דירה נדחתה, שכן לא הוצגו ראיות מספקות.

משמעות הפסיקה: אחריות המשכיר מול זכויות השוכר

פסיקה זו מדגישה כי משכיר חייב לספק לשוכר דירה ראויה למגורים לאורך כל תקופת השכירות, כולל תיקון תקלות חמורות תוך פרק זמן קצר. במידה ומשכיר לא עומד בחובתו, השוכר רשאי לעזוב את הדירה ואף לבטל את החוזה.

קיראו עוד ב"משפט"

בנוסף, הפסיקה קובעת כי משכירים אינם יכולים לטעון לחוסר אפשרות לתקן ליקוי בשל תנאי מזג האוויר. האחריות המלאה לתחזוקת הדירה נופלת על המשכיר. במקרה הזה נראה שאובייקטיבית לא ניתן היה לתקן את התקרה בעת שיורדים גשמים, אבל היה צריך למצוא פתרון זמני שיהיה מקובל על השוכרים. יש אפשרויות לאיטום זמני מהיר ואז כשהתקרה מתייבשת לשים איטם קבוע.


שאלות ותשובות: מה חשוב לדעת על זכויות שוכרים ומשכירים?

מהי "דירה ראויה למגורים"?

דירה שאין בה סיכונים בלתי סבירים לבריאות או לבטיחות השוכר. לדוגמה: רטיבות קשה, נזילות, או מפגעים מסוכנים אחרים.

תוך כמה זמן חייב המשכיר לתקן ליקויים?

שלושה ימים מיום קבלת הודעה על הליקוי, בהתאם לפסיקה החדשה.

האם שוכר יכול לעזוב דירה בגלל ליקויים?

כן, בתנאי שהליקויים הופכים את הדירה לבלתי ראויה למגורים והמשכיר לא מתקן אותם בזמן סביר.

מהו תפקיד בית המשפט בתביעות כאלו?

בית המשפט בוחן את נסיבות המקרה, את החוזה בין הצדדים, ואת החקיקה הקיימת. במקרים כמו זה, הוא פוסק לטובת הצד שהחוק תומך בטענותיו.

מה קורה אם המשכיר תובע את השוכר על הפרת חוזה?
כמו במקרה זה, אם הוכח שהדירה לא הייתה ראויה למגורים, תביעה כזו נדחית.

פסיקה זו מדגישה את חשיבות השמירה על תנאי מגורים נאותים, ומעניקה לשוכרים כלים משפטיים להתמודד עם תקלות ותנאים קשים במהלך תקופת השכירות.

תגובות לכתבה(25):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 19.
    8989 06/01/2025 14:58
    הגב לתגובה זו
    הכל בסדר. אי אפשר לתקן. אבל במקרה כזה גם אין לגבות דמי שכירות. ובוודאי אין לחייב את השוכרים להמשיך לשלם שכירות עד סוף השנה.
  • 18.
    תמיד יגנו על החלשים (ל"ת)
    ששון 05/01/2025 17:27
    הגב לתגובה זו
  • 17.
    Nissim 05/01/2025 13:52
    הגב לתגובה זו
    מבלי לפגוע בכישורי השיפוט של השופט איטום לא יכול להתבצע בתנאים שהתקרה או הקיר ספוג במים
  • 16.
    אבי 05/01/2025 12:27
    הגב לתגובה זו
    בית משפט הזוי כל מה שפסק זה להחזיר את הפקדון שבכל מקרה שייך לשוכר 0 הוצאות עוגמת נפש בתור שוכר אצל משכירים גרועים אני יודע כמה עוגמת נפש זה וכמה ימים של הפסד עבודה צריך לעבור חבל שבית המשפר לא מתחשב.
  • 15.
    שופט או רשם 04/01/2025 21:45
    הגב לתגובה זו
    רטיבות שאינה בריאה לשוכרים צריכה להיות קטסטרופה ולא נראה שזה היה המצב
  • 14.
    יניב 04/01/2025 20:08
    הגב לתגובה זו
    הובלה זה 4 5 אלף שקל איפה לקחת ימי חופש לחפש דירה עורך דין לפחות 10 אלף הוצאות. אני הייתי מגיש ערעור
  • 13.
    אבי ס 04/01/2025 19:37
    הגב לתגובה זו
    תוצאת המשפט ...עושה רושם שהשופט אינו מבין את צד המשכיר ... כאשר יש רטיבות אין אפשרות לתקן !!!מחירי השכירות יעלו פלאים ...כמות המשכירים ילך ויצטמצם ...שהמדינה תיקח על עצמה משימה שהיא בורחת ממנה !!!
  • 12.
    משה 04/01/2025 19:23
    הגב לתגובה זו
    השופט כאן טעה בענק הוא לא מבין בחומרי אטימהגם הזרקה לא תעזור ואין תיקון זמני זה טעות טם יפנו לבית המשפט השלום הוא יפסול זאת
  • 11.
    עמוס 04/01/2025 18:26
    הגב לתגובה זו
    למה הגענו ששוכר כדי לעמוד על זכויותיו חייב בית משפט. מכסימום יחזירו לו מה שחייבים לו. אבל על עוגמת מפש טרטורים ופיעה ביום יום הוא יכול לבקש פיצוי רק מאלוהים.
  • 10.
    אודי 04/01/2025 18:24
    הגב לתגובה זו
    בעלת הדירה לא סירבה לתקן! לא ניתן לתקן שהקיר רטוב. על הדיירים היה להוכיח או להביא בעל מקצוע שיראה שהטענה שלהם שניתן לתקן ושבעל המקצוק יתן אחריות על התיקון. אם הדירה הייתה בבעלות השוכר הואהיה ממתין להתיבשות הנזילה ובטח לא היה שוכר דירה חלופית .
  • 9.
    שושה 04/01/2025 18:18
    הגב לתגובה זו
    מלכתחילה המשכיר צריך לבדוק את הדירה שתהיה ראויה למגורים ולא לשקר לשוכרים הוא חייב במהירות לתקן את הפגם וטוב שכך קבע בית המישפט לטובת השוכר.
  • זיו 04/01/2025 19:22
    הגב לתגובה זו
    גם בבית פרטי תיקונים אורכים זמן אם בגלל פגעי מזג האוויר אם בגלל מחסור בפועלים ובאנשי מקצוע כמו בימי מלחמה אלו אם מפני שלביות העבודות ועוד סיבות רבות .
  • 8.
    יוסהף 04/01/2025 18:17
    הגב לתגובה זו
    ברור שהייתה לשוכרים עוגמת נפש וטרחה בלחפש ולעבור דירה ועוד עם פעוט. עוגמת נפש לא ניתן להוכיח ולא לכמת בכסף. לכן לא הוגן מצד השופט שדחה לחלוטין סעיף זה...
  • 7.
    שרונה 04/01/2025 17:17
    הגב לתגובה זו
    שמשאירים דירה מסריחה ואני בתור משכירה צריכה לשפץ אותה אחרי לכתם והם נעלמים
  • 6.
    אורוול 04/01/2025 17:12
    הגב לתגובה זו
    תוך 3 ימים לתקן רטיבות אי אפשר לתקן כי יורד גשם. הגיוני בטירוף
  • 5.
    כנסו 04/01/2025 15:49
    הגב לתגובה זו
    המשכירה לדעתי תבקש מועד הבית פיצוי
  • 4.
    כרגיל מנותקים 04/01/2025 15:03
    הגב לתגובה זו
    לתקן כל עוד רטוב
  • 3.
    משה 04/01/2025 10:38
    הגב לתגובה זו
    צריך להתייבש
  • עומר 04/01/2025 16:43
    הגב לתגובה זו
    שופטת טיפשה. לא ניתן לתקן קיר כשהוא רטוב . ממש חסרת הבנה .וחוץ מזה המשכיר היה צריך לתת לשוכר אופציה למצא דירה אחרת .אם הדירה לא ראויה למגורים .השופטת פסקה פסיקה הזויים אין אמון במערכת השיפוט.
  • קבלן 04/01/2025 20:19
    בחורף הישראלי יש מספיק ימי שמש על מנת לאטום את הגג.זה נכון שאי אפשר לתקן קיר או תקרה רטובים ועם זאת אם היא הייתה דואגת לאיטום הגג יש גם חומרים לאיטום משטחים רטובים אז היה אפשר לחכות שהקיר יתייבש ואז לתקן.
  • שיבוצניק 04/01/2025 14:25
    הגב לתגובה זו
    אבל זה יקר והשוכרת כנראה התקמצנה וחשבה שהכוח אצלה כבעלת דירה בתא
  • קבלן 04/01/2025 20:20
    ישנם חומרים לאיטום משטחים רטובים וגם בישראל יש מספיק ימי שמש על מנת לתקן איטום לקוי לפחות זמנית.שמים יבשן כמה ימים ומתקנים את הנזק בתוך הדירה
  • 2.
    נמאס 04/01/2025 10:07
    הגב לתגובה זו
    לתת תשובה חלקית כל עוד ששום בעל מקצוע לא יתעסק עם רטיבות בעוד שממשיך לרדת גשם והרטיבות תכנס לי הייתה את הבעיה ברטיבות לא איטןם זמני ולא בטיח רק עד שתיקנו זאת ממש להציע פתרון שאינו פתרון מזעזע בעניי
  • קבלן 04/01/2025 20:23
    הגב לתגובה זו
    ישנן דרכים לעשות תיקון איטום אפילו זמני עד הקיץ.יש חומרים אומנם יקרים לאיטום במקומות רטובים.בתוך הדירה מעמידים יבשן כמה ימים ומתקנים.שלא לדבר על כך שיש מספיק ימי שמש בחורף הישראלי כדי לתקן איטום לקוי בגג
  • 1.
    משכיר 03/01/2025 23:10
    הגב לתגובה זו
    מדובר בדירה בתא. אם היא תקינה מדוע צריך סעיף שיכבול שוכר לדירה אפילו אם היא ראויה למגורים! הרי דירה ראויה למגורים בתא מושכרת תוך שעות מרגע פרסום המודעה...
הלוואה חשבונות
צילום: freepik

המלווה דרש כמעט מיליון שקל - ביהמ"ש הכיר רק בכ-60 אלף

פסק דין בפרשה של הלוואות במינימרקט ממודיעין קובע כי מלווה חוץ־בנקאי, שדרש מהלווה כ-900 אלף שקל בטענה לחוב תופח וריביות, הצליח להוכיח רק שבריר מהסכום. לאחר שנים של התדיינות, בית משפט השלום בפתח תקווה ביטל את ההסכם החוץ־בנקאי וקבע כי יש להשיב למלווה רק את סכום הקרן שנמצא כמשולם חלקית. השופטת הזהירה מהיעדר תיאום מסמכי הלוואה ומהסתמכות על צ'קים שנועדו לשמש בטוחה בלבד

עוזי גרסטמן |

הסיפור הבא, שהגיע אל שולחנה של השופטת לימור חלד-רון בבית משפט השלום בפתח תקווה, נוצר מתוך מצוקה כלכלית יומיומית, כזו שמוכרת היטב לעסקים קטנים בישראל. בין מדפי מינימרקט צנוע במודיעין התפתח קשר שהחל כעזרה לכאורה בין מכרים בבית הכנסת, והסתיים בשורה ארוכה של תיקי הוצאה לפועל, טענות על ריבית נשך, האשמות הדדיות וחוב נטען שהתנפח עד לכ-900 אלף שקל. אלא שבית המשפט קבע בסופו של דבר כי כל שניתן להוכיח הוא יתרה של כ-60 אלף שקל בלבד.

ההליך המשפטי, שכלל שתי תביעות שטריות (תביעות להוצאה לפועל על סמך שטר, למשל צ'ק) שאוחדו, עסק ביחסי מלווה־לווה שנמשכו שנים. התובע, חיים אוזן, טען כי העניק לנתבע, ישראל מיכאל אביב, הלוואות חוץ־בנקאיות בהיקפים גדולים, וכי כנגד אותן הלוואות הופקדו בידיו צ'קים שנועדו להבטיח את ההחזר שלהן. לטענתו, מרגע שהנתבע הפסיק לפרוע את החוב, פנה לביצוע הצ'קים בלשכת ההוצאה לפועל. אלא שהנתבע טען מנגד כי מדובר במערכת יחסים אחרת לגמרי, שבה המינימרקט שבו עבד הוא זה שנזקק לעזרה תזרימית, וכי התובע הוא שפעל לאורך השנים בניגוד לדין, ללא כל הסכם הלוואה מסודר ומתוך גביית ריביות מופרזות.

במרכז הסיפור עמדו שלושה תיקי הוצאה לפועל שנפתחו נגד הנתבע, בסכום מצטבר של 670,400 שקל. לאחר פתיחת התיקים ביקש הנתבע, ב-2018, להכריז עליו חייב מוגבל ולהיכנס להליך איחוד תיקים. רק כארבע שנים מאוחר יותר הגיש התנגדות לביצועי השטרות - ובית המשפט, בהחלטה מוקדמת של רשם בכיר, העניק לו רשות להתגונן. כשהתיק הגיע לשלב ההוכחות, הציג התובע גרסה שלפיה הכיר את הנתבע בבית הכנסת, שם סיפר לו האחרון כי הוא בעליו של מינימרקט עם מחזורי פעילות נרחבים. התובע סיפק לו שירותי פריטת המחאות, הפנה אותו לאדם נוסף שעסק בצ'יינג', ואף טען כי שימש ערב להלוואות שקיבל הנתבע מאותו גורם. לדבריו, החוב תפח והלך עם השנים, ובעת פתיחת ההליכים הגיע לסכומים גבוהים מאוד.

המשיך להחזיק צ'קים של בטוחות גם אחרי ביצוע התשלומים

מנגד, טען הנתבע כי תחילה פנה אליו התובע כדי לסייע למינימרקט בתקופת קושי, כשבעליו הקודמים של העסק הם אלה שעמדו במרכז העסקה. רק מאוחר יותר הוא רכש את המינימרקט לעצמו ונטל על עצמו גם חלק מחובותיו, אך לטענתו הוא החזיר לתובע סכומים משמעותיים, בעוד שהתובע המשיך להחזיק צ'קים שניתנו לו כביטחונות ולא השיב אותם גם לאחר שהתשלומים בוצעו. בנוסף, הוא טען כי התובע גבה ממנו ריביות העולות בהרבה על המותר בחוק.

אחד הכלים המשפטיים הבולטים בתיק היה תחולתו של חוק הסדרת הלוואות חוץ־בנקאיות. התובע טען כי החוק אינו חל, משום שההלוואות ניתנו כביכול לתאגיד שהוא המינימרקט, אך השופטת קבעה כי קו טענתו מנוגד לגרסתו שלו לאורך ההליך, שבה הדגיש כי ההלוואות ניתנו לנתבע כאדם פרטי. מאחר שהלווה אינו תאגיד, החוק חל במלואו.

פסק דין
צילום: freepik

מכתב שתיאר את קבלה לעם ככת - הוצאת דיבה

בית משפט השלום בפתח תקווה קבע כי מכתב שנשלח על ידי אהרון אפלבאום למשרד החינוך ולבכירים נוספים, ובו הוצגה עמותת בני ברוך - קבלה לעם כ"כת המביאה לחיי תלות ושעבוד", מהווה לשון הרע חמורה. אפלבאום חויב לשלם פיצוי בסך 168 אלף שקל ולפרסם התנצלות בעיתון. בפסק הדין ביקר בית המשפט את התנהלות הנתבע וקבע כי דבריו היו שקריים, נכתבו בזדון ומתוך רצון מוצהר לפגוע בעמותה

עוזי גרסטמן |

הפרשה הבאה החלה בדצמבר 2012, כשאהרון אפלבאום, תושב הצפון ואב לבן שהיה חבר בעמותת בני ברוך, שלח מכתב חריף למנכ"לית משרד החינוך דאז דליה שטאובר, לשר החינוך דאז גדעון סער ולגורמים נוספים במשרד. במכתבו הוא טען כי עמותת קבלה לעם היא "כת לכל דבר", הפועלת בשיטות של שליטה, ניתוק, מניפולציה וגיוס כספים. "בדומה לכתות אחרות," כתב אפלבאום, "‘הקבלה לעם’ מביאה את מאמיניה לחיים של תלות ושעבוד... הקרע בין ‘אנחנו’ ו‘הם’ מביא לניתוק של החברים בכת מבני משפחותיהם". לדבריו, מדובר בארגון "המסתתר מאחורי מסכה חייכנית של ערבות הדדית ואהבה", שבפועל "שולח זרועות ארוכות אל מערכת החינוך בדומה לסיינטולוגיה". המכתב נשלח, לדבריו, כ"פנייה אזרחית אחראית" לרשויות, אך כפי שציין בית המשפט, נוסחו החריף, ההאשמות הקשות ואופן הפצתו לגורמים רבים חרגו בהרבה מהגבולות של תלונה לגיטימית.

עמותת בני ברוך, המפעילה מערכי לימוד והפצת חכמת הקבלה בארץ ובעולם, טענה בתביעתה כי מדובר ב"עלילה חמורה ושקרית" שנועדה לפגוע בשמה הטוב, ושנכתבה מתוך מניע אישי הקשור לסכסוך של אפלבאום עם בנו, שחבר בתנועה. "הנתבע בחר להשמיץ את העמותה בזדון, תוך ידיעה שדבריו שקריים", טענה התובעת.

בית המשפט קיבל את גרסתה במלואה. השופט אריאל ברגנר כתב כי אפלבאום אמנם הודה ששלח את המכתב, אך ניסה להצדיקו בטענה שמדובר היה בפנייה לרשות מוסמכת וב"הבעת דעה לגיטימית" על גוף ציבורי. אלא שהשופט דחה אחת לאחת את כל טענות ההגנה האלה. השופט הדגיש כי מדובר בפרסום מובהק של לשון הרע. לדבריו, "המונחים שבהם השתמש הנתבע - ‘כת’, ‘חיים של תלות ושעבוד’, ‘מותר לשקר’, ‘חדירה למערכת החינוך’, ‘בדומה לסיינטולוגיה’ - מציגים את התובעת באור שלילי שיש בו כדי לבזותה ולהפוך אותה למטרה לשנאה ולבוז". הוא קבע כי בעיני האדם הסביר, הכינוי "כת" נושא משמעות שלילית ביותר, ולעתים אף פלילית.

המרכז לנפגעי כתות קיבל תרומה מהתובע

בהמשך פסק הדין ציין השופט כי השאלה האם בני ברוך היא כת או לא נהפכה לאחד מצירי הדיון המרכזיים. אלא שאפלבאום, שבתחילה טען כי בידיו הוכחות לכך, זנח בהמשך את הטענה ולא הצליח להציג אף ראיה ממשית. "למושג כת אין כל הגדרה בחוק", ציין ברגנר, "ולא הובאה כל חוות דעת מקצועית שתראה כי מתקיימים בעמותה אותם מאפיינים כיתתיים שעליהם דיבר הנתבע". השופט סקר בהרחבה את עדויות המומחים שהובאו מטעם שני הצדדים. מטעם הנתבע העידו מנהלת המרכז לנפגעי כתות, רחל ליכטנשטיין, והפסיכולוג נחמן אלון, שטענו כי לעמותה יש מאפיינים של כת. ואולם בית המשפט מצא כי עדותם מוטה וחסרת משקל. ליכטנשטיין, כך התברר, קיבלה תרומות מאפלבאום, והמרכז שבראשו עמדה אף סייע לו בכתיבת המכתב עצמו. "העדה לא גילתה לבית המשפט את ניגוד העניינים החמור שבו היתה מצויה", כתב ברגנר בהכרעתו. "עדותה אינה אמינה, מוטה ומגמתית".

לעומת זאת, העדים והמומחים מטעם העמותה, ובהם פרופ’ מאסימו אינטרווינה, סוציולוג איטלקי מוביל לחקר תנועות דתיות חדשות, ופרופ’ ג’ון גורדון מלטון מארה"ב, שללו לחלוטין את האפשרות שמדובר בכת. אינטרווינה העיד כי בבדיקות שערך בארץ ובאיטליה לא מצא סימנים כלשהם לתלות, ניתוק משפחתי או שליטה נפשית בקרב חברי הקבוצה. לדבריו, "הדלת פתוחה - מי שרוצה יוצא, מי שרוצה נשאר", והוסיף כי, "מדובר בקבוצה שאינה מסיונרית ואינה מפעילה כפייה". גם חברי הקהילה עצמם העידו על חופש מוחלט. אחד מהם, טייס חיל האוויר לשעבר ארז הררי, העיד כי הוא אדם עצמאי לחלוטין, עובד באל על, ומעולם לא חווה כפייה כלשהי מצד הארגון. עו"ד חנוך מילביצקי, כיום חבר כנסת מטעם הליכוד, העיד כי "לא נאמר לי עם מי להיות בקשר או כיצד לחיות - אילו היה כך, לא הייתי חלק מהעמותה".