צילום: דאלי

שוכר או משכיר: מה פסק הדין החדש אומר על אחריות המשכירים לדירות המגורים?

עמית בר | 03/01/2025 19:35 (25)

נושאים בכתבה שכר דירה

פסיקה חדשה מבית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב עשויה לשנות את הדרך שבה משכירים ושוכרים מבינים את חובותיהם וזכויותיהם בכל הנוגע לאחזקה ותנאי המגורים בדירות שכורות. זה אומנם בית דין לתביעות קטנות, אבל זה בהחלט מבטא את רוח פסקי הדין בפסיקות קודמות וגם את לשון החוק והפרשנות של האדם הסביר.

בני זוג ששכרו דירה עם תינוק נאלצו להתמודד עם רטיבות קשה בדירה, והפסיקה שהתקבלה בנושא מבהירה את האחריות של המשכיר במקרים דומים ואף ניתן לפרש אותה באופן מרחיב על היחסים בין משכירים ושוכרים.

הסיפור: רטיבות, תינוק, ופיצוי חלקי

בני זוג ששכרו דירת גג ברחוב שמעון התרסי בתל אביב בתחילת 2024 סבלו מרטיבות קשה בחדר השינה, שהפך לטענתם לבלתי ראוי למגורים. המצב החריף בעונת הגשמים והוביל לכך שהתקרה בחדר השינה נזלה, כלומר מדובר כבר במצב אובייקטיבי לגמרי שמעיד על בעיה קשה. השוכרים ובנם בן החודש נאלצו להתמודד עם התנאים הקשים.

בני הזוג פנו למשכירה, אך זו השיבה כי "כל עוד התקרה רטובה, לא ניתן לתקן". בני הזוג לא ויתרו ושלחו מכתב התראה במאי, ובסופו של דבר עזבו את הדירה והגישו תביעה לבית המשפט לתביעות קטנות. בתביעה דרשו החזר פיקדון בגובה 15 אלף שקל, פיצוי על עוגמת נפש ונזקים נוספים. המשכירה, בתגובה, הגישה תביעה שכנגד בטענה להפרת חוזה מצד השוכרים. חשוב להדגיש כי המשכירה לא טענה שלא תתקן, אלא שלא ניתן לתקן בנקודת הזמן ההיא.

מה קבע בית המשפט?

השופט אלישי בן יצחק פסק לטובת השוכרים וקבע כי הדירה לא הייתה ראויה למגורים, כפי שחובת המשכירה מחייבת. על פי החוק, דירה שאינה ראויה למגורים מוגדרת ככזו שיש בה "סיכון בלתי סביר לבטיחות השוכר או בריאותו". השופט הסתמך על חוות דעת של מהנדס מעיריית תל אביב, שהכריז על הבניין כמבנה מסוכן במרץ 2024.

כלי AI למשרדי עורכי דין

הפסיקה הדגישה כי במצב שבו נוצר פגם בדירה במהלך תקופת השכירות, יש לאפשר למשכיר לתקן את הליקוי תוך שלושה ימים. במקרה זה, המשכירה לא תיקנה את הבעיה בזמן, אלא רק לאחר עזיבת השוכרים ביולי 2024. הסיבה לא משנה - גם סיבה אובייקטיבית היא לא הסבר ותירוץ לתקן את הדירה מהטעם הפשוט שהדירה עם "סיכון בלתי סביר לבטיחות ובריאות השוכר".

תוצאות פסק הדין

החזר פיקדון: המשכירה חויבה להשיב לשוכרים את הפיקדון בגובה 15 אלף שקל.
ביטול חוזה: מאחר שהדירה לא הייתה ראויה למגורים, השוכרים היו זכאים לבטל את החוזה ללא תשלום שכירות נוספת.
הוצאות משפט: המשכירה חויבה לשלם לשוכרים 4,700 שקל הוצאות משפט.
פיצויים נוספים: בקשת השוכרים לפיצוי על עוגמת נפש, נזק לרכוש, ופיצוי על מעבר דירה נדחתה, שכן לא הוצגו ראיות מספקות.

משמעות הפסיקה: אחריות המשכיר מול זכויות השוכר

פסיקה זו מדגישה כי משכיר חייב לספק לשוכר דירה ראויה למגורים לאורך כל תקופת השכירות, כולל תיקון תקלות חמורות תוך פרק זמן קצר. במידה ומשכיר לא עומד בחובתו, השוכר רשאי לעזוב את הדירה ואף לבטל את החוזה.

קיראו עוד ב"משפט"

בנוסף, הפסיקה קובעת כי משכירים אינם יכולים לטעון לחוסר אפשרות לתקן ליקוי בשל תנאי מזג האוויר. האחריות המלאה לתחזוקת הדירה נופלת על המשכיר. במקרה הזה נראה שאובייקטיבית לא ניתן היה לתקן את התקרה בעת שיורדים גשמים, אבל היה צריך למצוא פתרון זמני שיהיה מקובל על השוכרים. יש אפשרויות לאיטום זמני מהיר ואז כשהתקרה מתייבשת לשים איטם קבוע.

שאלות ותשובות: מה חשוב לדעת על זכויות שוכרים ומשכירים?

מהי "דירה ראויה למגורים"?

דירה שאין בה סיכונים בלתי סבירים לבריאות או לבטיחות השוכר. לדוגמה: רטיבות קשה, נזילות, או מפגעים מסוכנים אחרים.

תוך כמה זמן חייב המשכיר לתקן ליקויים?

שלושה ימים מיום קבלת הודעה על הליקוי, בהתאם לפסיקה החדשה.

האם שוכר יכול לעזוב דירה בגלל ליקויים?

כן, בתנאי שהליקויים הופכים את הדירה לבלתי ראויה למגורים והמשכיר לא מתקן אותם בזמן סביר.

מהו תפקיד בית המשפט בתביעות כאלו?

בית המשפט בוחן את נסיבות המקרה, את החוזה בין הצדדים, ואת החקיקה הקיימת. במקרים כמו זה, הוא פוסק לטובת הצד שהחוק תומך בטענותיו.

מה קורה אם המשכיר תובע את השוכר על הפרת חוזה?
כמו במקרה זה, אם הוכח שהדירה לא הייתה ראויה למגורים, תביעה כזו נדחית.

פסיקה זו מדגישה את חשיבות השמירה על תנאי מגורים נאותים, ומעניקה לשוכרים כלים משפטיים להתמודד עם תקלות ותנאים קשים במהלך תקופת השכירות.

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

תגובות לכתבה(25):

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

19.
8989 06/01/2025 14:58
הגב לתגובה זו
הכל בסדר. אי אפשר לתקן. אבל במקרה כזה גם אין לגבות דמי שכירות. ובוודאי אין לחייב את השוכרים להמשיך לשלם שכירות עד סוף השנה.
18.
תמיד יגנו על החלשים (ל"ת)
ששון 05/01/2025 17:27
הגב לתגובה זו
17.
Nissim 05/01/2025 13:52
הגב לתגובה זו
מבלי לפגוע בכישורי השיפוט של השופט איטום לא יכול להתבצע בתנאים שהתקרה או הקיר ספוג במים
16.
אבי 05/01/2025 12:27
הגב לתגובה זו
בית משפט הזוי כל מה שפסק זה להחזיר את הפקדון שבכל מקרה שייך לשוכר 0 הוצאות עוגמת נפש בתור שוכר אצל משכירים גרועים אני יודע כמה עוגמת נפש זה וכמה ימים של הפסד עבודה צריך לעבור חבל שבית המשפר לא מתחשב.
15.
שופט או רשם 04/01/2025 21:45
הגב לתגובה זו
רטיבות שאינה בריאה לשוכרים צריכה להיות קטסטרופה ולא נראה שזה היה המצב
14.
יניב 04/01/2025 20:08
הגב לתגובה זו
הובלה זה 4 5 אלף שקל איפה לקחת ימי חופש לחפש דירה עורך דין לפחות 10 אלף הוצאות. אני הייתי מגיש ערעור
13.
אבי ס 04/01/2025 19:37
הגב לתגובה זו
תוצאת המשפט ...עושה רושם שהשופט אינו מבין את צד המשכיר ... כאשר יש רטיבות אין אפשרות לתקן !!!מחירי השכירות יעלו פלאים ...כמות המשכירים ילך ויצטמצם ...שהמדינה תיקח על עצמה משימה שהיא בורחת ממנה !!!
12.
משה 04/01/2025 19:23
הגב לתגובה זו
השופט כאן טעה בענק הוא לא מבין בחומרי אטימהגם הזרקה לא תעזור ואין תיקון זמני זה טעות טם יפנו לבית המשפט השלום הוא יפסול זאת
11.
עמוס 04/01/2025 18:26
הגב לתגובה זו
למה הגענו ששוכר כדי לעמוד על זכויותיו חייב בית משפט. מכסימום יחזירו לו מה שחייבים לו. אבל על עוגמת מפש טרטורים ופיעה ביום יום הוא יכול לבקש פיצוי רק מאלוהים.
10.
אודי 04/01/2025 18:24
הגב לתגובה זו
בעלת הדירה לא סירבה לתקן! לא ניתן לתקן שהקיר רטוב. על הדיירים היה להוכיח או להביא בעל מקצוע שיראה שהטענה שלהם שניתן לתקן ושבעל המקצוק יתן אחריות על התיקון. אם הדירה הייתה בבעלות השוכר הואהיה ממתין להתיבשות הנזילה ובטח לא היה שוכר דירה חלופית .
9.
שושה 04/01/2025 18:18
הגב לתגובה זו
מלכתחילה המשכיר צריך לבדוק את הדירה שתהיה ראויה למגורים ולא לשקר לשוכרים הוא חייב במהירות לתקן את הפגם וטוב שכך קבע בית המישפט לטובת השוכר.
זיו 04/01/2025 19:22
הגב לתגובה זו
גם בבית פרטי תיקונים אורכים זמן אם בגלל פגעי מזג האוויר אם בגלל מחסור בפועלים ובאנשי מקצוע כמו בימי מלחמה אלו אם מפני שלביות העבודות ועוד סיבות רבות .
8.
יוסהף 04/01/2025 18:17
הגב לתגובה זו
ברור שהייתה לשוכרים עוגמת נפש וטרחה בלחפש ולעבור דירה ועוד עם פעוט. עוגמת נפש לא ניתן להוכיח ולא לכמת בכסף. לכן לא הוגן מצד השופט שדחה לחלוטין סעיף זה...
7.
שרונה 04/01/2025 17:17
הגב לתגובה זו
שמשאירים דירה מסריחה ואני בתור משכירה צריכה לשפץ אותה אחרי לכתם והם נעלמים
6.
אורוול 04/01/2025 17:12
הגב לתגובה זו
תוך 3 ימים לתקן רטיבות אי אפשר לתקן כי יורד גשם. הגיוני בטירוף
5.
כנסו 04/01/2025 15:49
הגב לתגובה זו
המשכירה לדעתי תבקש מועד הבית פיצוי
4.
כרגיל מנותקים 04/01/2025 15:03
הגב לתגובה זו
לתקן כל עוד רטוב
3.
משה 04/01/2025 10:38
הגב לתגובה זו
צריך להתייבש
עומר 04/01/2025 16:43
הגב לתגובה זו
שופטת טיפשה. לא ניתן לתקן קיר כשהוא רטוב . ממש חסרת הבנה .וחוץ מזה המשכיר היה צריך לתת לשוכר אופציה למצא דירה אחרת .אם הדירה לא ראויה למגורים .השופטת פסקה פסיקה הזויים אין אמון במערכת השיפוט.
קבלן 04/01/2025 20:19
בחורף הישראלי יש מספיק ימי שמש על מנת לאטום את הגג.זה נכון שאי אפשר לתקן קיר או תקרה רטובים ועם זאת אם היא הייתה דואגת לאיטום הגג יש גם חומרים לאיטום משטחים רטובים אז היה אפשר לחכות שהקיר יתייבש ואז לתקן.
שיבוצניק 04/01/2025 14:25
הגב לתגובה זו
אבל זה יקר והשוכרת כנראה התקמצנה וחשבה שהכוח אצלה כבעלת דירה בתא
קבלן 04/01/2025 20:20
ישנם חומרים לאיטום משטחים רטובים וגם בישראל יש מספיק ימי שמש על מנת לתקן איטום לקוי לפחות זמנית.שמים יבשן כמה ימים ומתקנים את הנזק בתוך הדירה
2.
נמאס 04/01/2025 10:07
הגב לתגובה זו
לתת תשובה חלקית כל עוד ששום בעל מקצוע לא יתעסק עם רטיבות בעוד שממשיך לרדת גשם והרטיבות תכנס לי הייתה את הבעיה ברטיבות לא איטןם זמני ולא בטיח רק עד שתיקנו זאת ממש להציע פתרון שאינו פתרון מזעזע בעניי
קבלן 04/01/2025 20:23
הגב לתגובה זו
ישנן דרכים לעשות תיקון איטום אפילו זמני עד הקיץ.יש חומרים אומנם יקרים לאיטום במקומות רטובים.בתוך הדירה מעמידים יבשן כמה ימים ומתקנים.שלא לדבר על כך שיש מספיק ימי שמש בחורף הישראלי כדי לתקן איטום לקוי בגג
1.
משכיר 03/01/2025 23:10
הגב לתגובה זו
מדובר בדירה בתא. אם היא תקינה מדוע צריך סעיף שיכבול שוכר לדירה אפילו אם היא ראויה למגורים! הרי דירה ראויה למגורים בתא מושכרת תוך שעות מרגע פרסום המודעה...

צילום: canva

האחות ביקשה מחצית מהירושה - השופט לא הבין למה

אשה תבעה בדרישה להכיר בזכויותיה במחצית מדירה ומגרש בתל אביב שירש אחיה למחצה מהורי אמו. אלא שבית המשפט לענייני משפחה קבע כי עילת תביעה לא היתה ברורה, מחק אותה וחייב את התובעת ב-100 אלף שקל הוצאות משפט: "בסוף אני כותב פסק דין על מה שיש, לא על מה שאין"

עוזי גרסטמן | 02/01/2026 05:20

נושאים בכתבה צוואה ירושה דיני ירושה ועיזבון

זה התחיל בסיפור משפחתי ישן, כזה שנפרש על פני עשרות שנים, עם יחסי קרבה מורכבים, ירושה אחת גדולה והרבה תחושות לא פתורות. אשה, אחות למחצה מצד האב, פנתה לבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב וביקשה שיכירו בכך שמחצית מנכסי מקרקעין יקרי ערך - דירה בתל אביב ומגרש בשדה דב - שייכים לה. הנכסים, כך לא היתה מחלוקת, רשומים כולם על שם אחיה למחצה, שירש אותם מהורי אמו. אלא שבית המשפט, בפסק דין חריף וחריג בנימוקיו, קבע כי התביעה כולה לוקה בכשל יסודי: העילה המשפטית שעליה היא נסמכת אינה ברורה כלל. התוצאה היתה מחיקת התביעה וחיוב התובעת בהוצאות משפט בסכום של 100 אלף שקל.

פסק הדין, שניתן על ידי סגן נשיא בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, השופט יהורם שקד, אינו עוסק רק במחלוקת רכושית בין אחים למחצה. הוא מתעכב באריכות על האופן שבו נוסחה התביעה, על הבלבול בין טענות עובדתיות ומשפטיות, ועל הקושי - כמעט חוסר האפשרות - של בית המשפט להכריע בסכסוך כשגם לאחר שמיעת כל העדים והסיכומים, לא ניתן להבין מהי בדיוק עילת התביעה.

הרקע העובדתי אינו שנוי במחלוקת. התובעת היא אחותו למחצה של הנתבע מצד האב. בילדותה היא אומצה על ידי אמו של הנתבע, לאחר שזו נישאה לאביהם המשותף. הנתבע, מצדו, ירש מסבו וסבתו מצד אמו דירת מגורים בתל אביב וכן זכויות במגרש בשדה דב. הסב נפטר ב-1988 והסבתא ב-1994. אביהם של שני האחים התגורר בדירה עד פטירתו ב-2017. הזכויות בנכסים נרשמו לאורך כל השנים על שם הנתבע בלבד. אלא שהתובעת טענה כי חרף הרישום, בינה לבין אחיה התקיימה הבנה אחרת. בכתב התביעה המקורי נטען כי בין השניים נכרת "הסכם שותפות ונאמנות", שלפיו מחצית מהזכויות בנכסים שייכות לה, והנתבע מחזיק בהן בנאמנות עבורה. על בסיס זה היא עתרה לסעד הצהרתי שיקבע כי היא בעלת מחצית הזכויות בדירה ובמגרש.

"מעשה שהושלם"

כבר בשלב מוקדם של ההליך התברר לבית המשפט כי כתב התביעה מעורר קשיים. בדיון קדם משפט ביקש השופט להבין מהי עילת התביעה, ובא כוח התובעת השיב כי מדובר בנאמנות, שותפות ויחסים מסחריים משותפים. בהמשך אותו דיון אף הודה עורך דינה של התובעת כי "הראיות שקיבלתי לפני יומיים שינו לי את התמונה העובדתית", וביקש זמן לשקול מחדש את עמדתו. לבסוף הוגש כתב תביעה מתוקן, שבו שונתה התשתית המשפטית של התביעה באופן מהותי. בכתב התביעה המתוקן כבר לא דובר על שותפות ונאמנות בלבד. הפעם נטען כי הנתבע העניק לתובעת את מחצית הזכויות בנכסים כמתנה שהושלמה. "עסקינן בהענקה שבוצעה באופן מוצהר, מחייב סופי ומוחלט", נכתב, תוך הדגשה כי הצדדים שינו את התנהלותם לאורך עשרות שנים בהסתמך על אותה הענקה. בהמשך אף נטען במפורש כי מדובר ב"מעשה שהושלם".

אלא שכאן בדיוק החל להיווצר הסדק המרכזי בתביעה. הנתבע, בכתב ההגנה, הכחיש מכל וכל את קיומו של כל הסכם, הבטחה או הענקה. לדבריו, לא היתה שום מתנה, לא בכתב ולא בעל פה, וממילא לא בוצע שום רישום כנדרש בדין. לטענתו, מדובר בתביעת סרק נטולת עילה, שהוגשה לאחר שנים רבות של לחצים משפחתיים. במהלך ההוכחות והסיכומים העמיק הקושי. השופט שקד תיאר בפסק הדין חילופי דברים ארוכים שניהל עם בא כוחה של התובעת, בניסיון להבין האם הטענה היא לגבי מתנה שהושלמה, או שלהתחייבות לתת מתנה. "זה לא ניואנסים, זה העיקר", אמר השופט באחד הרגעים, ואף הוסיף כי, "בסוף אני כותב פסק דין על מה שיש, לא על מה שאין".

להמשך הכתבה לחץ כאן