דושאן ולאחוביץ
צילום: טוויטר יובנטוס רשמי

צ'לסי ליובנטוס: "80 מיליון אירו תמורת ולאחוביץ'"

הקבוצה הלונדונית הגישה הצעה על החלוץ שהגיע בסכום גבוה מפיורנטינה. גם באיירן מינכן וריאל מדריד בתמונה
 
מיכאל וייסרמן |

צ'לסי רשמה את אחת העונות הגרועות בשנים האחרונות: היא החליפה במהלך העונה 3 מאמנים וכבר בימים הקרובים היא צפויה להודיע על מינויו של המאמן הרביעי - מאוריסיו פוצ'טינו.

בונה על החלוץ מיובה. פוצ'טינו (טוויטר פריז סן ז'רמן)

על פי דיווחים באנגליה המאמן הארגנטינאי סיכם את תנאיו במועדון וכבר החל לעבוד על התוכניות לעונה הבאה. המאמן החדש הבהיר כי למרות החיזוק המאסיבי שעשתה צ'לסי בחודש ינואר האחרון, שהיה רכש חסר תקדים עם השקעה של 323 מיליון ליש"ט, הוא לא יחסוך בשחקני רכש חדשים. הקבוצה כשלה בליגת האלופות וגם בליגה כאשר מדורגת במקום ה-12 בטבלה.

פוצ'טינו הבהיר כי ירצה להתחזק בחוליית ההתקפה ועל פי דיווחים המועדון האנגלי אף הגיש הצעה ליובנטוס על סך 80 מיליון אירו עבור החלוץ דושאן ולאחוביץ'. האחרון קיווה להיות בורג משמעותי ביובנטוס, אך התאכזב מהיכולת של הקבוצה העונה. גם החזרת 15 הנקודות לא הביאו את הקבוצה האיטלקית לצמרת הגבוהה בכדורגל האיטלקי ובכדורגל האירופי. לכן, ולאחוביץ ירצה לעבור למועדון משמעותי יותר שיתחרה על כל התארים בעונה הבאה. כבר במהלך חודש ינואר פנתה צ'לסי לגבי החלוץ הסרבי אך האיטלקים סירבו. גם באיירן מינכן וריאל מדריד הביעו עניין בשחקן אך בשלב זה נראה כי צ'לסי תסכים לשלם  את דמי ההעברה הגבוהים ביותר וגם תשדרג את שכרו.

ולאחוביץ' שדרג את שכרו ביובנטוס כאשר הרוויח כ-7 מיליון אירו. בעונה הבאה עשוי להשתדרג בשכרו ל-10 מיליון אירו. ולאחוביץ, 23, גדל בפרטיזן בלגרד וב-2018 עבר לפיורנטינה. בעונה שעברה נמכר ליובנטוס תמורת 70 מיליון יורו. החוזה של הסרבי הוא עד 2026 אבל גם ביובנטוס וגם בסביבתו של השחקן הבינו שהפרידה בקיץ הקרוב תהיה בלתי נמנעת.

החלוץ הנהדר כבש 23 שערים ב-62 משחקים בכל המסגרות במדי יובנטוס, אך במועדון האיטלקי ציפו ממנו ליותר. מאמן יובנטוס, מיסימיליאנו אלגרי, הצהיר כי היה שמח להחזיר לקבוצה את אלבארו מוראטה מאתלטיקו מדריד וזה מראה על חוסר שביעות הרצון שלו מהחלוץ הסרבי. "נצטרך להתחזק בחוליית החוד שלנו בעונה הבאה", אמר המאמן בשבועות האחרונים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אולימפיאדה
צילום: Kyle Dias, Unsplash

קטאר 2036: אחרי המונדיאל קטאר מסמנת את האולימפיאדה

לאחר שני נסיונות כושלים ועם טמפרטורות קיץ חריגות ובנוסף עניין זכויות אדם שעדיין ברקע מהמונדיאל,  קטאר מכריזה רשמית על כוונתה לארח את המשחקים האולימפיים והפארא-אולימפיים ומתחילה מהלך דיפלומטי-ספורטיבי שאפתני

רן קידר |
נושאים בכתבה אולימפיאדה קטאר

הוועד האולימפי של קטאר הודיע רשמית על כוונתו להתמודד על אירוח אולימפיאדת הקיץ והפראלימפיאדה של 2036. מדובר בניסיון שלישי למדינה, אחרי שנכשלה בנסיונות לאירוח משחקי 2016 ו‑2020. הפעם, כך נטען, מדובר בקטאר שונה: כזו שיש לה תשתיות כמעט מלאות (כ‑95% מוכנות), שורת אצטדיונים מתקדמים, מערכת מטרו, נמל תעופה חדש וניסיון מוכח מארגון אירועי ספורט בינלאומיים, בראשם מונדיאל 2022 ואליפויות עולם באתלטיקה, שחייה, כדוריד, טניס ומירוצי פורמולה 1. הניסיון הזה הוא חלק מהמאמצים הכבירים של קטאר ל"הלבין את שמה". קטאר קונה עסקים, קונה קבוצות כדורגל, רוכשת נדל"ן ברחבי העולם, כדי שאנשים בעולם יתפסו אותה בצד הנכון של המפה - "בצד של הטובים"  למרות שהיא חשודה כמסייעת לטרור, לא דמוקרטית ומזהמת. 

מדינת הנפט העשירה הזאת משתמשת בהון הגדול שלה כדי לנסות להשתלב בעולם גם כי היא מבינה שהנפט לא יהיה לעד. ההכנסות ממנו בירידה, והיא מנסה לפתח מנועי צמיחה כלכלים - תיירות זה אחד מהם ומונדיאל ואולימפיאדה מזניקים אותה גם בהיקף התיירים. 

קטאר מדגישה כי היא מגישה את הבקשה כחלק מחזון ארוך טווח: "ליצור מורשת כלכלית, חברתית וסביבתית", כך אומר שייח' ג’וואן בן חמד אל ת’אני, נשיא הוועד האולימפי המקומי. אך למרות הניסיון וההשקעה, האתגרים הפוליטיים, החברתיים והאקלים נותרו משמעותיים, ויש מי שמפקפק אם ההצעה תעבור את מבחן ועדת הבחירה של הוועד האולימפי הבינלאומי. אאל שכעת, הסיכויים טובים הרבה יותר ממה שהיה בעבר. 

מונדיאל 2022 אמנם סיפק לקטאר במה מרכזית לתצוגת תכלית של תשתיות מרשימות, לאחר השקעה של כ-300 מיליארד דולר, אך עם זאת גם חשף שורה של בעיות עמוקות. לפי דיווחים, אלפי עובדים זרים מתו או נפצעו קשות בתנאי העסקה בעייתיים במהלך הבנייה האינטנסיבית של המתקנים. אמנסטי וארגוני זכויות אדם אחרים קראו לפיפ"א ולממשלת קטאר להבטיח פיצוי לנפגעים. 

מערכת הקפאלה, שהיא שיטת פיקוח על עובדים זרים, שהייתה נהוגה במדינות רבות במפרץ הפרסי, כולל קטאר, סעודיה ואיחוד האמירויות. מדובר במנגנון משפטי שמחייב כל עובד זר להיקשר באופן ישיר למעסיק מקומי, ששולט בניידות העובד, עוררה ביקורת חריפה. גם חופש הביטוי הוגבל, עם חוקים שמאפשרים מעצר של מפגינים בטענה ל"הפרת הסדר הציבורי", כולל דיווחים על מעצרים בתנאים קשים.