ועדת המכרזים של עיריית תל אביב־יפו המליצה לאחרונה על "פאנגאיה שדה דב משרדים, שותפות מוגבלת" כזוכה במגרש 306 ברובע שדה דב, שרובה מיועדת לתעסוקה במתחם. ההצעה של החברה עמדה על 126.77 מיליון שקל, בתוספת מע"מ, נמוך בהרבה בהשוואה לאומדן העירייה, שהסתכם ב-142 מיליון שקל. בחברה יכולים להיות מרוצים - לא בכל יום נמכרת קרקע בשדה דוב מתחת למחיר המינימום במכרז ובמקרה הזה - לא היו לה כמעט מתחרות. מה שמעניין במכרז הזה, הוא גובה ההצעות. בטבלה הנוכחית, אפשר לראות את ההצעה השנייה במכרז, של ג'י TLV, שעמדה על כ-40 מיליון שקל בלבד. לפי תנאי המכרז, מדובר בקרקע בגודל 4 דונם. אז איך בכל זאת שתי ההצעות היו כל כך נמוכות? ראשית, לגבי ההצעה הראשונה - מתברר כי גם אם פאנגאיה, חברת בת של ישראל קנדה של ברק רוזן, לא הייתה ניגשת למכרז - ההצעה הייתה נפסלת. מדוע? כי בתל אביב יש נוהג שאומר שאפשר לשלם עד 10% בערך מתחת להערכת השמאי. הוועדה, לרוב, נצמדת לנוהג הזה. כל סכום אחר - נתקל בהתנגדות. מה עשו רוזן ושות'? הגישו הצעה הנמוכה ב-10.7% וקיוו לטוב. הוועדה קיבלה בסופו של דבר את ההצעה, אם כי היא לא עברה חלק והייתה התלבטות לפני ההכרזה על הזוכה. אגב, ממש אחרי פתיחת המעטפות, התגלתה עוד טעות במכרז. באחד העותקים רשמה ישראל קנדה סכום של 126,777,999 שקל אך בעותק אחר נכתב בטעות "מאה עשרים ושבעה מיליון, שבע מאות שבעים ושבעה אלפים, תשע מאות תשעים ותשעה" שקלים חדשים - כלומר, הספרות התהפכו. בגלל שברור כי מדובר בטעות סופר, הוועדה אישרה את הזכייה (לפי החוק, טעות סופר בת תיקון חייבת לעמוד בשלושה מבחנים מצטברים והיא עמדה בהם) והדרמה הקטנה שהתחוללה באולם הסתיימה די מהר. במגרש עצמו ניתן להקים בעיקר שטחי תעסוקה (12,750 מ"ר), שטח עיקרי למסחר על הקרקע (1,750 מ"ר) ושטח עיקרי לאחסנה (3,780 מ"ר, מתוך זה 1,260 מעל הכניסה הקובעת), כך שההצעה הייתה מפתה והעירייה תוכל להכניס גם לא מעט כסף מארנונה בעתיד. רוזן ניסה לרכוש לאחרונה את הקרקע של חנן מור בשדה דוב, אבל יגאל דמרי זכה בה, למרות שכלכלית, ברור היה שישראל־קנדה יכלה להתחרות כשווה מול שווים. הסיבה לכך, לפי גורמים בענף, היא ש"ישראל קנדה לא רצתה מספיק, ומשהו קרה מאז שהם זכו בקרקע של החניון בדובנוב". כעת, הקבוצה יכולה להתנחם בזכייה במכרז קטן יותר.