פינוי בינוי דירות
צילום: איציק יצחקי

חברה להתחדשות עירונית נקלעה לקשיים, הדיירים בלחץ - מה קבע בית המשפט?

חברת השדרה הירוקה נקלעה לחדלות פרעון, הפרויקט בחולון היה תחת סימן שאלה גדול והיא ביקשה לעכב את ההליכים נגדה בטענה שזה יכול לפגוע בפרויקט. מה פסקה השופטת ומה חושב מומחה בתחום? "אסור לאפשר מימוש שיעבוד יחיד, כי זה יפגע בנושים אחרים"
איציק יצחקי | (2)

נושא ההתחדשות העירונית הפך לאחד הנושאים החמים של עולם הנדל"ן - יותר חברות מגדילות פעילות בתחום, אבל חלק קטן מהן, בעיקר אלה הקשורות לקבלנים קטנים, לא מצליחות להוציא פרויקטים מסוימים לפועל וקורסות.

פסק דין מעניין חדש שעוסק בחדלות פרעון של חברה יזמית בתחום ההתחדשות העירונית הפך בימים האחרונים לשיחת היום בקרב יזמים. החברה היזמית נכנסה לקשיים, מה שגרם לעננה סביב יזמים קטנים שנכנסים לשוק ולשאלה חשובה - האם בתי המשפט ינהגו ברגישות כלפי חברות שנקלעו למצב של קושי כלכלי ולא יאפשרו לממש שיעבוד יחיד, כלומר של חברה אחת שרשמה שיעבוד על הנכסים? מצב כזה יכול להיות בלתי הפיך - מצד אחד הוא מוצדק, כי זה החוק, אבל מצד שני - זה יכול לפגוע בנושים אחרים שלא יכולים לפרוע את החובות של החברה כלפיהם ובעלי הדירות לא יוכלו לתבוע את החברה היזמית.

פסק הדין שהוגש לבית המשפט המחוזי בתל אביב הוא בעניין חברת השדרה הירוקה א.ו. בניה ויזמות בע"מ. החברה הגישה לאחרונה בקשה לעכב ההליכים שמתנהלים נגדה לגבי פרויקט של החברה בחולון הנמצא בהליך כינוס-נכסים וכן על עיכובם של הליכים נוספים בפרויקטים אחרים. מה טענה החברה? שהמשך ניהול ההליכים עלול לפגוע בקופת הפרויקט או להוביל לקבלת החלטות על ידי החברה, שאינן בהכרח החלטות שהכונס היה מקבל. לכן, הם אומרים, היה צריך להורות על עיכוב ההליכים. בבקשה שלה היא הפנתה לסעיף 25 לחוק חדלות פרעון ושיקום כלכלי, שקובע כי כאשר יש צו לפתיחת הליכים, מקפיאים את ההליכים נגד התאגיד.

התחדשות עירונית (יחצ)

לא תמיד עובר חלק. התחדשות עירונית (למצולם אין קשר למוזכר בכתבה. צילום: יח"צ)

ראשית, קצת רקע: לפני כארבעה חודשים מונה עו"ד מור נרדיה ככונס נכסים לאכיפת שעבודים שנרשמו לטובת נושה מובטחת, קמה א.א. הציונות, על זכויות החברה בפרויקט מסוג תמ"א 38 ברחוב הציונות בחולון. בבקשה פירטה החברה שבעה הליכים משפטיים בהם היא מעורבת, הקשורים לפרויקט. אפשר לחלק את הסכסוכים האלה ל-3 קבוצות: סכסוכים עם רוכשי דירות בפרויקט (בעלי דירות קיימות), תביעות נגד החברה וגורמים נוספים בגין נזקי תשתית שנגרמו בשל העבודות בפרויקט ותביעות עובדים נגד החברה וגורמים נוספים אלה שלהם קבועים דיונים בבתי-המשפט בחודשים מרץ-אפריל 2024. בנוסף, החברה הפנתה החברה לחמישה הליכים אחרים בהם היא מעורבת, הקשורים לפרויקט בחולון.

עמדתו הראשונית של הכונס הייתה שיש מקום לעכב את ההליכים, אבל רק את ההליכים הקשורים ברוכשי הדירות בפרויקט, שכן הזכויות מכוח הסכמי מכר הדירות הוקנו לכונס ואין טעם בניהול הליכים משפטיים בעניין זה נגד החברה. הוא ציין שבמקרה הזה מינויו נעשה לשם אכיפת שעבודים קבועים ושוטפים שיצרה החברה לטובת הנושה המובטחת. עוד הוא הדגיש, כי הנושה המובטחת אוחזת בשעבוד צף על כלל נכסי החברה, אבל היא לא עתרה לאכיפתו. עם זאת, הוא ציין עוד כי "בהיבט המעשי, נראה שבמיצוי ההליכים המשפטיים כנגד חברה שליבת פעילותה היא הפרויקט עליו מונה כונס נכסים חסר תוחלת, אינו שוויוני ומביא לעומס מיותר על בתי המשפט. מדובר ב'כשל שוק' שנוצר במקרים כאלה ואפשר שהפתרון הוא הגשת בקשה לצו פתיחת הליכים בעניינה של החברה".

הממונה (הכוונה לממונה על חדלות פירעון ושיקום כלכלי – מחוז תל אביב, א"י), מצידו, סבר כי מדובר ב"אירוע רחב" שמשליך על צדדים רבים, כמו כגון הנושה המובטחת שהיא כיום המנהלת בפועל של הפרויקט באמצעות הכונס, אבל גם על החברה ובעליה, בעלי הקרקע, רוכשי הדירות, קבלנים וספקים, עו"ד הנאמן לפרויקט, עובדים וצדדי ג' אשר ניזוקו. לכן, הוא סבר כי יש לפתוח בצו לפתיחת הליכים נגד החברה, למנות כונס כנאמן וממילא לעכב את כלל ההליכים נגדה.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

כתוצאה מכך, השופטת איריס לושי עבודי מצאה שיש עמו צדק משום שכנגד החברה מתנהלים הליכים שחלקם אינם קשורים לפרויקט ויש מקום שהחברה תגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים כשעו"ד נרדיה ימונה כנאמן. בעקבות ההחלט הגיש הכונס עמדה משלימה בה ציין כי "אין מניעה מליתן צו פתיחת הליכים".

לאחר שעיינה בעמדות הצדדים, השופטת סברה כי יש מקום להורות על פתיחת הליכים כדי להפעיל את החברה לשם שיקומה הכלכלי. וקבעה כך: ראשית, לצו הקפאת הליכים נגד החברה, למשך 90 ימים שיחול מאמצע מרץ ועד אמצע יולי. במסגרת תקופה זו לא ניתן יהיה לפתוח בשום הליך כנגד החברה, אלא באישור בית- המשפט. היא הורתה על מינויו של עו"ד נרדיה כנאמן של החברה. היא אפשרה לנאמן לפתוח חשבונות בנק חדשים לצרכי ניהול ההליך כשכל תקבול שיתקבל החל מיום מתן החלטה זו בחשבונות הבנק המנוהלים על שם החברה בבנקים, יועבר מיידית לחשבון הנאמנות. בנוסף, הנאמן רשאי לנהל משא ומתן למכירת החברה. היא אפשרה לו להשתחרר מהסכמי שכירות, הפעלה או אספקת שירותים שאינם כלכליים והוחלט כי לא תחולט כל ערבות עד סיום ההליך. בכך, ינסה הכונס לשקם את החברה.

המומחה מנתח: "ההחלטה נכונה"

"החלטת כבוד השופטת לושי עבודי נכונה וחשובה מאוד במיוחד בימים אלה על מנת לשמור על השיוויון בין הנושים בעת חדלות פרעון של החברה היזמית", אומר לביזפורטל עו"ד ונוטריון דן הלפרט מומחה בנדל"ן והתחדשות עירונית: "נסביר - בית המשפט והממונה (כונס הנכסים הרישמי) חייבים ליתן תשומת לב מירבית לחברות בתחום ההתחדשות העירונית שהוקמו לצורך ביצוע פרויקט בודד ונקלעו למצב של קושי כלכלי. במקרה כזה אסור לאפשר מימוש שיעבוד יחיד (של נושה מסויים שרשם שיעבוד על נכסי החברה) כי הדבר יפגע בנושים אחרים של החברה שלא יוכלו לפרוע את חובות החברה כלפיהם".

דן הלפרט (פרטי)

"חלקם מהיזמים בקשיים כלכליים קשים". עו"ד הלפרט (פרטי)

אילו עוד השלכות יש להחלטה כזאת?

במקרה כזה יפגעו גם בעלי הדירות שלא יוכלו לתבוע את החברה היזמית ואת זה אסור לאפשר. שורה תחתונה - החלטת המחוזי ראויה ונכונה ומעלה סוגיה מהותית שחשוב לבעלי הדירות לחדד ולוודא שהוסדרה בהסכם ההתקשרות בינם ובין החברה היזמית אחרת הם חשופים למצב שיעמדו בפני שוקת שבורה ככל והחברה היזמית תקרוס".

מה צריך לבדוק לפני שיוצאים לפרויקט?

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    מיכל 05/04/2024 11:18
    הגב לתגובה זו
    איפה הצדק כלפי הדיירים המסכנים? רק עורכי דין בסוף נהנים. הדיירים סובלים ואף אחד לא דואג לטפל להם בנזקים שנגרמו להם מרשלנות הקבלן. איך זה שאף אחד לא יושב בכלא עם הרשלנות הזאת?
  • 1.
    WTF 01/04/2024 16:08
    הגב לתגובה זו
    94 מיליארד שח הלוואות דחיות מאז פרוץ המלחמה, כמה בענף הנדלן? הלמס ובנק ישראל אינם מגלים, אבל אנחנו כן יודעים ש 34 מיליארד שח, הן דחייה של פירעון משכנתאות(!) על ידיד הציבור... לכל מי שלא רוצה להאמין, לכל מי שלא שם לב, המשק במיתון(!) רק כעת הנתונים מחלחלים לשוק, לבורסה בהערכות שווי ועוד, ראו הוזהרתם.
התחדשות עירונית
צילום: ליאור פתאל
פינוי בינוי

המדינה הכריזה על 25 מתחמים חדשים: כ-15 אלף דירות בדרך

במסגרת הצו החדש ייבנו 14.9 אלף דירות חדשות במקום כ-4.45 אלף דירות ישנות, עם דגש על אזור ירושלים וגם על טירה, שדרות, פתח-תקווה, רמת גן וקריית גת; המהלך מעניק הטבות מס ומסלול תכנון מואץ לפרויקטים

צלי אהרון |

הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית ומשרד הבינוי והשיכון מרחיבים את היקף ההתחדשות ברחבי הארץ: מנכ״ל המשרד ומ״מ ראש הרשות, יהודה מורגנשטרן, חתם על צו הכרזה ל-25 מתחמי פינוי-בינוי חדשים, שבמסגרתם ייהרסו כ-4.5 אלף דירות ישנות ובמקומן ייבנו 14,897 דירות חדשות, תוספת רחבה של דירות לשוק. ההכרזות פזורות במגוון מוקדים, החל מירושלים ויישובי המרכז ועד טירה, שדרות וקריית גת, ומבטאות שילוב בין אזורי ביקוש לבין יישובי פריפריה ויישובים ערביים שנכנסים לראשונה למפת ההתחדשות המוסדרת.

מהלך ההכרזה מאפשר קידום תכנוני במסלולים ייעודיים לצד הענקת הטבות מס, והוא בעצם שלב מרכזי בהפיכת יוזמות רעיוניות לפרויקטים שעשויים לצאת לפועל בשנים הקרובות. בנוסף, במקרים שבהם ייווצרו מחלוקות מול דיירים סרבנים, החוק מאפשר פרוצדורה מוסדרת לאחר ההכרזה, מה שמצמצם את הסיכוי לפרויקטים תקועים ומעלה את סיכויי הביצוע.

אילו ערים נמצאות ברשימה?

ירושלים מובילה את רשימת היישובים, עם חלק ניכר מההכרזות. בין המתחמים בבירה נכללים אזורים לאורך דרך חברון, מתחם “הצוף”, מתחם קטמונים 11, רחוב קדושי בבל, ומתחם קוסטה ריקה. כולם במיקומים ותיקים שבהם קיימת תשתית עירונית אך עם בניינים ישנים ואחוזי בנייה נמוכים. ההכרזה נועדה לאפשר חידוש בנייני שיכון ישנים, תוספת זכויות, והחלפת תשתיות עירוניות מיושנות, תוך הגדלת הצפיפות במקומות שבהם קיימת נגישות לתחבורה ציבורית ותעסוקה.

לצד ירושלים נכללה גם פתח-תקוה עם אחד המתחמים הגדולים בסבב: “מטרו ארלוזורוב”. במתחם זה מתוכננת הריסה של 1,271 דירות ובניית 4,355 דירות חדשות, כחלק מהיערכות ארוכת טווח לקראת פרויקט המטרו וההתפתחות העירונית סביבו. מדובר במהלך משמעותי עבור האזור, שמקודם בשיתוף עם העירייה במסגרת מסלול רשויות, וצפוי לשלב מגורים לצד שטחי ציבור ותשתיות תומכות.

בגוש דן נכללים גם מתחמים בתל אביב ורמת גן, בהם מתחמים בשכונות ותיקות הזקוקות לשדרוג כולל. בתל אביב הוכרז מתחם יפת בדרום העיר, המיועד לשדרוג רחובות ותיקים וליצירת רצף עירוני מודרני יותר. ברמת גן נכלל מתחם נוסף במסגרת מסלול מיסוי, המכוון לקידום יזמות פרטית בשילוב כלי מס שמאפשרים פרויקט כלכלי יותר במגרשים קיימים.מבשרת ציון מצטרפת גם היא עם מתחם “הכלנית”, שמקודם במסגרת מסלול רשויות. 

רון חן אנשי העיר
צילום: טל גבעוני
ראיון

"הרוכשים חוזרים לתל אביב"

רון חן, מנכ"ל אנשי העיר: ״תל אביב נכנסה ראשונה להאטה, והיא תהיה הראשונה לצאת"; חן מדבר על התעניינות של יהודים בחו"ל ומסביר איך זה שבאותו בניין יש דירה ב-75 אלף שקל למ"ר וגם - ב-50 אלף שקל למ"ר

צלי אהרון |

אנשי העיר אנשי העיר 0.22%   שפועלת בתחום ההתחדשות העירונית, הנפיקה לפני חודשים ספורים וירדה מאז 20% לשווי של 200 מיליון שקל. מאכזב, אבל מנכ"ל החברה, רון חן לא מודאג - "אני מאמין בחברה ומסתכל לטווח ארוך. לא באתי לעשות סיבוב". חן משדר בראיון לביזפורטל אופטימיות לגבי השנה הקרובה. לדבריו, שוק הנדל״ן בתל אביב, שהוא השוק העיקרי של החברה (30 פרויקטים של התחדשות עירונית בעיר) - חוזר לשגרה, ״אנשים אמרו 'רגע, אנחנו לא סגורים אם לקנות עכשיו, אנחנו רוצים לקנות נכס בישראל, אבל לא עכשיו'. הם חיכו ועכשיו אנחנו רואים אותם חוזרים, גם תושבי חוץ. אנחנו רואים הבשלה שלהם, ומדובר על שינוי משמעותי".

״תל אביב נכנסה ראשונה להאטה, והיא תהיה הראשונה לצאת"

האם הצפי להורדת ריבית משפיע? ״זה ישפיע בהמשך לסיום המלחמה והחזרת החטופים החיים וחזרת הסנטימנט החיובי. יש תנועה משמעותית של אנשים שרוצים להיות בתל אביב, גם ברמה של מגורים וגם ברמה של השקעה״. 

אנשי העיר ממשיכה בקצב מהיר של קידום וביצוע פרויקטים, ומחזיקה כיום צבר משמעותי של אלפי דירות בתהליך, בעיקר בפינוי-בינוי באזורי הביקוש בתל אביב, גבעתיים והרצליה. בתוך חמש שנים, מעריך חן, החברה תסיים את רוב הפרויקטים הגדולים בתל אביב ותכוון את משאביה לעבר פרויקטים רחבי היקף של עירוב שימושים ואלפי דירות, בהיקפים של מאות דירות בכל מתחם. ״הפרויקטים של הדור הבא יהיו הרבה יותר גדולים, מורכבים ואורבניים, שם נמצא הערך האמיתי ליזמים שיידעו לבצע״.

"הרוכשים חוזרים לתל אביב", אומר חן ומספק אנקדוטה מעניינת - "באותו בניין יש דירות ב-50 אלף שקל למ״ר וגם 75 אלף״. הסיבות לפער הן קומה גבוהה ששווה יותר, גימור איכותי לעומת גימור בסיסי, וחניה ששווה הרבה כסף. 

מה אתה רואה בשוק היוקרה?