פגיעת רקטה בבית
צילום: משה וייצמן ויוסף חיים בן ציון סוכנות הידיעות חדשות 24

המדינה מקדמת בניית ממ"דים - למה זה לא מספיק ומה יקרה אם חמאס ימוטט?

עוד לפני המלחמה, המדינה ניסתה למגן את הפריפריה, אבל המהלך לא צלח בגלל שהעסק לא כלכלי. איפה נקודת האור, מה יקרה בדרום אם צה"ל יביס את חמאס והאם חיי תושבי הדרום לא יותר חשובים עכשיו?
איציק יצחקי | (2)

מדינת ישראל נמצאת בעיצומה של מלחמה, אבל במקביל, כדי להגן על האזרחים, בימים הקרובים אמורה לאשר המועצה הארצית לתכנון ובניה שורה של הקלות שיזרזו הקמת ממ"דים ברחבי המדינה וכן אכלוס של אלפי יחידות דיור חדשות לפני שקיבלו טופס 4. למה זה קורה? כי המדינה מרגישה שהתושבים שלה לא מוגנים מספיק, בעיקר בעת מלחמה.

האופציה של מינהל התכנון לאכלוס אלפי יחידות חדשות היא קלה יותר. ההתמגנות בפריפריה אינה זולה ולא כדאית מבחינה כלכלית. לכן, ההודעה של המדינה כי תסבסד 9 פרוייקטים בצפון בעלות של 6.5 מיליארד שקל, רובם בפריפריה, מפתיעה. נכון, המדינה ממגנת גם את אשקלון ואת לוד, אבל זה עדיין לא מספיק. מתברר כי עשרות אלפי יחידות לא ממוגנות קיימות כיום בפריפריה רק משום שלמדינה לא היה מספיק כסף להגן על חיי האזרחים.

דוח שנכתב בחודש פברואר, לקראת דיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת בנושא היערכות מדינת ישראל להתמודדות עם רעידות אדמה (היום הוא לרוונטי מתמיד, כי הממ"דים חשובים גם למטרות אחרות כמו מלחמה), חושף את הכשלים שבדרך, בעיקר בפריפריה. כדי להבין כמה המיגון בפריפריה חשוב, כדאי לחזור אליו.

כיום, מתברר, אין בידי הממשלה מיפוי של המבנים שאינם מחוזקים בפני רעידת אדמה, והאומדנים השונים בנושא כלליים, לא עדכניים, ולא מדוייקים. למרות תכנית התמ"א, בשנת 2019 הוחלט על סיומה עד 2022 (בינתיים זה נדחה) בשל כישלון התמ"א בקידום חיזוק ומיגון מבנים בהיקף הנדרש. במקום זה, הממשלה הציעה את "חלופת שקד שמציעה תכנית חיזוק מבנים מפני רעידת אדמה, כתחליף לתמ"א 38, אך גם היא מבוססת על "מודל השוק" ובכנסת בטוחים שהיא לא תהיה ישימה בפריפריה, למרות תוספת זכויות הבניה המשמעותית שהיא מאפשרת.

בשנים 2014–2020, משרד הבינוי והשיכון סבסד חיזוק של 133 מבנים, בהם 2,883 דירות - רובם המכריע בערים באזורי הסיכון לרעידת אדמה. זה עלה למדינה 233 מיליון שקל. בהמשך, כ-68 מיליון שקל נוספים הוקצו. צוות בין-משרדי לבחינת הצעדים הנדרשים לקידום מסיבי של התחדשות עירונית בערי הפריפריה, שהגיש את המלצותיו בפברואר 2022, העריך כי יש כיום בנגב ובגליל כ-96 אלף דירות ב-6,700 מבנים בבניה רוויה ביישובים עירוניים שנבנו שלא לפי תקן עמידות מבנים בפני רעידות אדמה. לפי ההערכות, סיבסוד ממשלתי לביצוע התחדשות עירונית באמצעות פינוי בינוי לדירות אלו ביישובים הפריפריה העירוניים עשוי לעלות כ-57 מיליארד שקל (כלומר, הוצאה ממוצעת של 593 אלף שקל לדירה).

לפי הערכות ועדת ההיגוי הבין-משרדית להיערכות לרעידת אדמה, רעידת אדמה חזקה, בנוסף לפגיעות בנפש, כ-28,600 מבנים עלולים להיהרס או להינזק באופן חמור (נזק של לפחות 45% מערך הבניין), וכ-290,000 מבנים נוספים עם נזק קל או בינוני (נזק של 20%-5% מערך הבניין). 

אלא שלקידום בפריפריה, כמו שהסברנו קודם, אין כדאיות כלכליות. מצב המבנים בעשרת יישובי הפריפריה שנבדקו גרוע בהרבה ביחס לכלל המדינה, ושיעור המבנים שיינזקו קשה בעת רעידת אדמה גבוה מיתר המדינה (54% בעשרת יישובים אלו, לעומת 35% בכלל המדינה). עלות חיזוק ומיגון מבנים אלו נאמדה אז, בשנת 2016, בכ-3.9 מיליארד שקל. בדוח נקבע כי "ביישובים אלו אין כדאיות כלכלית לביצוע חיזוק מבנים באמצעות תכניות החיזוק תמ"א 38 והתכנית שהחליפה אותה, ולכן לדברי הוועדה, ללא התערבות ממשלתית בתקצוב החיזוק והמיגון, לא יימצא למבנים אלו פתרון.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

דוחות מבקר המדינה מתריעים לאורך השנים כי הטיפול בנושא חיזוק הבתים הוא חלקי וחסר. רוצים לדעת כמה לא כלכלי למדינה לעזור לתושבי הפריפריה? בשנים 2021-2005 חוזקו מתוקפה ואוכלסו בפועל 1,834 מבנים - 77% מהם בתל אביב. בנוסף, משך הפרויקט הכולל, מהגשת בקשה להיתר ועד סיום הפרויקט, גדל משנתיים וחצי בשנת 2010 ליותר משבע שנים בשנת 2021 כך שהמסלול שתוכנן להיות מהיר, הפך איטי עם השנים.

בדצמבר 2021 החליטה הממשלה להקצות כ-70 מיליון שקל לקידום התחדשות עירונית בפריפריה (שכוללת בניית ממ"דים כמובן) מאותם תקציבים שהיו אמורים להיות בקרן להתחדשות עירונית, וכ-40 מיליון ש"ח נוספים מתקציב הרשות. במאי 2022 פרסמה הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית קול קורא לרשויות מקומיות 26 להתחדשות עירונית. לקבלת תמיכות בפרויקטים להתחדשות עירונית בפריפריה. הרשות הקצתה לנושא 110 מיליון שקל. ההערכה היא שתקציב כזה עשוי לסייע לקדם פרויקטים ספורים בלבד. כלומר, הוא לא ממש מגן על הדרום. כעת, המדינה מקצה משאבים גדולים יותר. היא מבינה שהיא צריכה למגן 12 אלף יחידות ללא ממ"ד באשקלון, גם אם זה לא כלכלי. מה יקרה אם שלטון חמאס ימוטט מחר בבוקר? סביר להניח שהמדינה תחסוך הרבה כסף וכאב ראש ולא תמגן את ערי הדרום כפי שהיא עושה עכשיו. מכיוון שההחלטה יצאה לפני המלחמה, ובמהלכה היא לא תוכל לטפל במיגון, סביר להניח שרק אחרי המלחמה נראה את התוצאות הסופיות של מהלך כזה.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    יואל 19/10/2023 13:51
    הגב לתגובה זו
    לזרוק מליארדים בממדים. ככה יבנו בניינים חדשים גם בפריפריה שיעמדו בתקן רעידות אדמה,ממדים יבנו בבנינים החדשים וגם יתווספו הרבה מאד דירות להורדת מחירי הדיור.
  • למה נראה לך שהמדינה רוצה שהמחירים ירדו (ל"ת)
    ראש ממשלת חלם 27/10/2023 07:27
    הגב לתגובה זו
שכר דירה שחור
צילום: דאלי אי

באוצר מנסים - חובת דיווח למשכירי דירות; האם הפעם יצליחו?

הדיווח יאפשר לעלות על מתחמקים ומעלימים, אך ועדת הכספים מדי שנה בולמת את המהלך; במקיל רשות המסים מגיעה לדטה מאוד גדול דרך הצלבת נתונים ממקורות נוספים  

צלי אהרון |

הפוליטיקאים שלנו לא מעוניינים בחובת דיווח על משכירי הדירות. ההסבר הוא שהם לא רוצים עוד בירוקרטיה והכבדה על הציבור. אבל, אם לכאורה מדובר בחובת דיווח מאוד פשוטה, דוח של דקות בודדות של אחד יכול למלא , ואין כאן הכבדה גדולה על הציבור, אז מה הבעיה? לכאורה אין בעיה. לכאורה, אמורים להעביר את התקנה הזו בקלות. בפועל, זה יהיה קשה. הפוליטקאיים לא רוצים בחובת דיווח על משכירי דירות. 

יכול להיות שמשה גפני שהיה מהכוחות הגדולים נגד המס, קיבל הוראה מהבוסים שלו, יכול להיות שהסיבה היא פשוט שלרבים מהח"כים שלנו יש מספר דירות ואלי נוח להם להתחיל לדווח. הכל יכול להיות, אבל מה שבטוח שזה לא רק רצון להקל על הציבור.

יש מספר סוגים של העלמות מס. יש פשוט חוסר התייחסות מוחלט. אנשים שלא מדווחים למרות שצריך. נקודה. יש דיווח נמוך יותר מהמצב האמיתי כדי לא להגיע לרף. יש מספר סוגים של דיווחים לא אמיתיים - טריקים שמורידים את השכר מתחת לרף (כמו הורדה של סכום שהכירות מול תשלום חד פעמי על ריהוט וכו'), קניית דירות דרך הילדים ועוד. זו תופעה ענקית, רבבות משפחות מחזיקות דרך הילדים דירות נוספות. אם רשות המסים תיכנס לעובי הקורה, היא תמצא שלגבי המון דירות זאת לא באמת הדירה של הילדים, אלא זו דירה של ההורים וכאילו ניתנה לילדים. זו השיטה לחסוך במסים - במס רכישה ובמס על שכר דירה.

המדהים הוא שלמרות שמיסוי על שכר דירה הוא מאוד נמוך, אנשים בוחרים להתחמק ממנו. מדובר באפס מס עד 5,650 שקלים כשמעל הסכום זה יש אפשרות לשלם 10% בלבד, או מס על כפליים מהחריגה. בשביל 10% מס אתם בורחים? זה נמוך ממס על עבודה שמגיע ל-50% וזה נמוך מהמס על הבורסה בשיעור של 25%. לא הוגן. 


רשות המסים מנסה שוב להגיע למצב של דיווח חובה גם אם לא מגיעים לרף החבות במס. בדרך הזו היא תקבל מאגר מלא, ותדע אם המחירים הגיוניים, אם מספר הדירות לכל משפחה אמיתי. דמיינו שהיא תקבל על 3 דירות דומות במחירי שכירות שונים מאוד, היא מיד תדע שמשהו אל תקין. דמיינו שיצופו דירות של הסבתא שנפטרה מזמן ושהכר דירה מגיע לשני הילדים שיש להם עוד דירות להשכרה.  העלמות המס, הטריקים וה"גנבות" הקטנות לא ייעלמו מהרדאר. היא תהיה מרושתת על הכל. ברגע שתהיה חובת דיווח אקטיבית, אנשים לא יוכלו להגיד לא ידענו, לא הכרנו. רק ההנחייה הזו תגרום לכך שמעלימי מס במודע שתכננו ביום שבו יתפסו אותם להגיד לא ידענו, ידווחו וישלמו.

רון חן אנשי העיר
צילום: טל גבעוני
ראיון

"הרוכשים חוזרים לתל אביב"

רון חן, מנכ"ל אנשי העיר: ״תל אביב נכנסה ראשונה להאטה, והיא תהיה הראשונה לצאת"; חן מדבר על התעניינות של יהודים בחו"ל ומסביר איך זה שבאותו בניין יש דירה ב-75 אלף שקל למ"ר וגם - ב-50 אלף שקל למ"ר

צלי אהרון |

אנשי העיר אנשי העיר -0.27%   שפועלת בתחום ההתחדשות העירונית, הנפיקה לפני חודשים ספורים וירדה מאז 20% לשווי של 200 מיליון שקל. מאכזב, אבל מנכ"ל החברה, רון חן לא מודאג - "אני מאמין בחברה ומסתכל לטווח ארוך. לא באתי לעשות סיבוב". חן משדר בראיון לביזפורטל אופטימיות לגבי השנה הקרובה. לדבריו, שוק הנדל״ן בתל אביב, שהוא השוק העיקרי של החברה (30 פרויקטים של התחדשות עירונית בעיר) - חוזר לשגרה, ״אנשים אמרו 'רגע, אנחנו לא סגורים אם לקנות עכשיו, אנחנו רוצים לקנות נכס בישראל, אבל לא עכשיו'. הם חיכו ועכשיו אנחנו רואים אותם חוזרים, גם תושבי חוץ. אנחנו רואים הבשלה שלהם, ומדובר על שינוי משמעותי".

״תל אביב נכנסה ראשונה להאטה, והיא תהיה הראשונה לצאת"

האם הצפי להורדת ריבית משפיע? ״זה ישפיע בהמשך לסיום המלחמה והחזרת החטופים החיים וחזרת הסנטימנט החיובי. יש תנועה משמעותית של אנשים שרוצים להיות בתל אביב, גם ברמה של מגורים וגם ברמה של השקעה״. 

אנשי העיר ממשיכה בקצב מהיר של קידום וביצוע פרויקטים, ומחזיקה כיום צבר משמעותי של אלפי דירות בתהליך, בעיקר בפינוי-בינוי באזורי הביקוש בתל אביב, גבעתיים והרצליה. בתוך חמש שנים, מעריך חן, החברה תסיים את רוב הפרויקטים הגדולים בתל אביב ותכוון את משאביה לעבר פרויקטים רחבי היקף של עירוב שימושים ואלפי דירות, בהיקפים של מאות דירות בכל מתחם. ״הפרויקטים של הדור הבא יהיו הרבה יותר גדולים, מורכבים ואורבניים, שם נמצא הערך האמיתי ליזמים שיידעו לבצע״.

"הרוכשים חוזרים לתל אביב", אומר חן ומספק אנקדוטה מעניינת - "באותו בניין יש דירות ב-50 אלף שקל למ״ר וגם 75 אלף״. הסיבות לפער הן קומה גבוהה ששווה יותר, גימור איכותי לעומת גימור בסיסי, וחניה ששווה הרבה כסף. 

מה אתה רואה בשוק היוקרה?