פגיעת רקטה בבית
צילום: משה וייצמן ויוסף חיים בן ציון סוכנות הידיעות חדשות 24

המדינה מקדמת בניית ממ"דים - למה זה לא מספיק ומה יקרה אם חמאס ימוטט?

עוד לפני המלחמה, המדינה ניסתה למגן את הפריפריה, אבל המהלך לא צלח בגלל שהעסק לא כלכלי. איפה נקודת האור, מה יקרה בדרום אם צה"ל יביס את חמאס והאם חיי תושבי הדרום לא יותר חשובים עכשיו?
איציק יצחקי | (2)

מדינת ישראל נמצאת בעיצומה של מלחמה, אבל במקביל, כדי להגן על האזרחים, בימים הקרובים אמורה לאשר המועצה הארצית לתכנון ובניה שורה של הקלות שיזרזו הקמת ממ"דים ברחבי המדינה וכן אכלוס של אלפי יחידות דיור חדשות לפני שקיבלו טופס 4. למה זה קורה? כי המדינה מרגישה שהתושבים שלה לא מוגנים מספיק, בעיקר בעת מלחמה.

האופציה של מינהל התכנון לאכלוס אלפי יחידות חדשות היא קלה יותר. ההתמגנות בפריפריה אינה זולה ולא כדאית מבחינה כלכלית. לכן, ההודעה של המדינה כי תסבסד 9 פרוייקטים בצפון בעלות של 6.5 מיליארד שקל, רובם בפריפריה, מפתיעה. נכון, המדינה ממגנת גם את אשקלון ואת לוד, אבל זה עדיין לא מספיק. מתברר כי עשרות אלפי יחידות לא ממוגנות קיימות כיום בפריפריה רק משום שלמדינה לא היה מספיק כסף להגן על חיי האזרחים.

דוח שנכתב בחודש פברואר, לקראת דיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת בנושא היערכות מדינת ישראל להתמודדות עם רעידות אדמה (היום הוא לרוונטי מתמיד, כי הממ"דים חשובים גם למטרות אחרות כמו מלחמה), חושף את הכשלים שבדרך, בעיקר בפריפריה. כדי להבין כמה המיגון בפריפריה חשוב, כדאי לחזור אליו.

כיום, מתברר, אין בידי הממשלה מיפוי של המבנים שאינם מחוזקים בפני רעידת אדמה, והאומדנים השונים בנושא כלליים, לא עדכניים, ולא מדוייקים. למרות תכנית התמ"א, בשנת 2019 הוחלט על סיומה עד 2022 (בינתיים זה נדחה) בשל כישלון התמ"א בקידום חיזוק ומיגון מבנים בהיקף הנדרש. במקום זה, הממשלה הציעה את "חלופת שקד שמציעה תכנית חיזוק מבנים מפני רעידת אדמה, כתחליף לתמ"א 38, אך גם היא מבוססת על "מודל השוק" ובכנסת בטוחים שהיא לא תהיה ישימה בפריפריה, למרות תוספת זכויות הבניה המשמעותית שהיא מאפשרת.

בשנים 2014–2020, משרד הבינוי והשיכון סבסד חיזוק של 133 מבנים, בהם 2,883 דירות - רובם המכריע בערים באזורי הסיכון לרעידת אדמה. זה עלה למדינה 233 מיליון שקל. בהמשך, כ-68 מיליון שקל נוספים הוקצו. צוות בין-משרדי לבחינת הצעדים הנדרשים לקידום מסיבי של התחדשות עירונית בערי הפריפריה, שהגיש את המלצותיו בפברואר 2022, העריך כי יש כיום בנגב ובגליל כ-96 אלף דירות ב-6,700 מבנים בבניה רוויה ביישובים עירוניים שנבנו שלא לפי תקן עמידות מבנים בפני רעידות אדמה. לפי ההערכות, סיבסוד ממשלתי לביצוע התחדשות עירונית באמצעות פינוי בינוי לדירות אלו ביישובים הפריפריה העירוניים עשוי לעלות כ-57 מיליארד שקל (כלומר, הוצאה ממוצעת של 593 אלף שקל לדירה).

לפי הערכות ועדת ההיגוי הבין-משרדית להיערכות לרעידת אדמה, רעידת אדמה חזקה, בנוסף לפגיעות בנפש, כ-28,600 מבנים עלולים להיהרס או להינזק באופן חמור (נזק של לפחות 45% מערך הבניין), וכ-290,000 מבנים נוספים עם נזק קל או בינוני (נזק של 20%-5% מערך הבניין). 

אלא שלקידום בפריפריה, כמו שהסברנו קודם, אין כדאיות כלכליות. מצב המבנים בעשרת יישובי הפריפריה שנבדקו גרוע בהרבה ביחס לכלל המדינה, ושיעור המבנים שיינזקו קשה בעת רעידת אדמה גבוה מיתר המדינה (54% בעשרת יישובים אלו, לעומת 35% בכלל המדינה). עלות חיזוק ומיגון מבנים אלו נאמדה אז, בשנת 2016, בכ-3.9 מיליארד שקל. בדוח נקבע כי "ביישובים אלו אין כדאיות כלכלית לביצוע חיזוק מבנים באמצעות תכניות החיזוק תמ"א 38 והתכנית שהחליפה אותה, ולכן לדברי הוועדה, ללא התערבות ממשלתית בתקצוב החיזוק והמיגון, לא יימצא למבנים אלו פתרון.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

דוחות מבקר המדינה מתריעים לאורך השנים כי הטיפול בנושא חיזוק הבתים הוא חלקי וחסר. רוצים לדעת כמה לא כלכלי למדינה לעזור לתושבי הפריפריה? בשנים 2021-2005 חוזקו מתוקפה ואוכלסו בפועל 1,834 מבנים - 77% מהם בתל אביב. בנוסף, משך הפרויקט הכולל, מהגשת בקשה להיתר ועד סיום הפרויקט, גדל משנתיים וחצי בשנת 2010 ליותר משבע שנים בשנת 2021 כך שהמסלול שתוכנן להיות מהיר, הפך איטי עם השנים.

בדצמבר 2021 החליטה הממשלה להקצות כ-70 מיליון שקל לקידום התחדשות עירונית בפריפריה (שכוללת בניית ממ"דים כמובן) מאותם תקציבים שהיו אמורים להיות בקרן להתחדשות עירונית, וכ-40 מיליון ש"ח נוספים מתקציב הרשות. במאי 2022 פרסמה הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית קול קורא לרשויות מקומיות 26 להתחדשות עירונית. לקבלת תמיכות בפרויקטים להתחדשות עירונית בפריפריה. הרשות הקצתה לנושא 110 מיליון שקל. ההערכה היא שתקציב כזה עשוי לסייע לקדם פרויקטים ספורים בלבד. כלומר, הוא לא ממש מגן על הדרום. כעת, המדינה מקצה משאבים גדולים יותר. היא מבינה שהיא צריכה למגן 12 אלף יחידות ללא ממ"ד באשקלון, גם אם זה לא כלכלי. מה יקרה אם שלטון חמאס ימוטט מחר בבוקר? סביר להניח שהמדינה תחסוך הרבה כסף וכאב ראש ולא תמגן את ערי הדרום כפי שהיא עושה עכשיו. מכיוון שההחלטה יצאה לפני המלחמה, ובמהלכה היא לא תוכל לטפל במיגון, סביר להניח שרק אחרי המלחמה נראה את התוצאות הסופיות של מהלך כזה.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    יואל 19/10/2023 13:51
    הגב לתגובה זו
    לזרוק מליארדים בממדים. ככה יבנו בניינים חדשים גם בפריפריה שיעמדו בתקן רעידות אדמה,ממדים יבנו בבנינים החדשים וגם יתווספו הרבה מאד דירות להורדת מחירי הדיור.
  • למה נראה לך שהמדינה רוצה שהמחירים ירדו (ל"ת)
    ראש ממשלת חלם 27/10/2023 07:27
    הגב לתגובה זו
רז אברהם. קרדיט: רון כהןרז אברהם. קרדיט: רון כהן
מחירי הדירות

מבצעי הייאוש של הקבלנים מלמדים שירידת מחירי הדירות תימשך

רז אברהם, משפטן ושמאי מקרקעין, על המלאי הענק, הטריקים להשארת מחיר הדירה הרשמי יציב כשבפועל המחיר בירידה דרמטית

רז אברהם |
נושאים בכתבה מחירי הדירות

שוק הדיור הישראלי עבר בשנתיים האחרונות שינוי משמעותי: יותר תנודתיות והרבה יותר יצירתיות שיווקית מצד יזמים. מי שמחפש תשובה פשוטה (עולה/יורד) מפספס את הסיפור. מי שמנסה להבין מה באמת קורה למחיר - לא צריך להסתכל על המספרים, אלא על מה שמנסים להסתיר מאחוריהם.

עודף מלאי חדש: כשההיצע נהיה שחקן פעיל

עפ״י נתוני הלמ״ס בסוף אוקטובר 2025 נותרו למכירה כ־83,580 דירות חדשות, עם 29.2 חודשי היצע. כלומר בקצב המכירות הנוכחי יידרשו מעל שנתיים עד לסיום מכירת המלאי הקיים. כבר כאן עולה מצוקת היזמים על פני השטח: כשיש כל כך הרבה דירות על המדף, הקבלן חייב למכור כדי לפתור לעצמו בעיות מימון, תזרים וודאות.

ועוד נתון שמחדד איפה הלחץ יושב: כ-32% מהמלאי שנותר למכירה נמצא במחוז תל אביב (26,570 דירות) וכ-25% במחוז המרכז (20,750 דירות). כלומר: עודף המלאי מתרכז באזורי ביקוש - בדיוק המקומות שבהם הקונים הכי רגישים למחיר, לריבית ולתחושת הסיכון.

בשלושת החודשים אוגוסט- אוקטובר 2025 נמכרו כ-19,870 דירות (חדשות + יד שנייה, ירידה של 9.8% לעומת שלושת החודשים הקודמים). מתוך זה, 40.2% דירות חדשות (כ-7,990), ומתוכן כ־35.6% מהדירות החדשות שנמכרו היו במסגרת סבסוד ממשלתי.

זה אומר משהו לא נעים לקבלנים אבל אמיתי: כשחלק גדול מהפעילות נשען על מסלולים מסובסדים, השוק החופשי מאותת שהוא מתקשה לייצר ביקוש במחירים שהיזמים רוצים - והפער הזה הוא הדלק למבצעים.

נתנאל שכונת המשתלה
צילום: אסף פרץ

קניתם דירה ב-80/20 לפני שנתיים - האם תוכלו לבטל את העסקה?

גל של ביטולים צפוי להגיע למבצעי ה-90/10, 80/20, אבל במקרים רבים הרוכשים לא יוכלו לבטל - הנה התרחישים הצפויים

רן קידר |

הרוכשים במבצעים של 80/20 ו-90/10 מגלים שהעסקה שעשו פחות טובה ממה שהעריכו. בשלוש השנים האחרונות השוק היה מוצף בהצעות כאלו, ומסתבר שבמקרים רבים על רקע הירידה במחירי הדירות, העסקה כבר לא משתלמת. כלומר, ההנחה שמתבטאת במבצע המימוני נמוכה מהירידה במחיר הדירה בפועל. כלכלית - הרוכש אמור לקום וללכת. משפטית - הוא לא תמיד יכול.

הביטולים החלו השנה ומוערכים בקרוב ל-2,000 בעיקר בדרום - רוכשים שלא יכלו לעמוד בתנאים, ובעסקאות יוקרה בת"א בהם רוכשים הפסידו והעדיפו לצאת מהעסקה. אבל זה יכול להיות כדור שלג שיתעצם. אנחנו לפני גל של מסירות וביטולים משיקולים כלכליים. אבל לרוכשים יש כמה משוכות לעבור.

ראשית, הם צריכים להבין שהמקדמה ששמו כנראה הלכה "לפח".  האם שווה להפסיד את המקדמה של ה-10%, או 20% כקנס כדי להימנע מההפסד הכלכלי על הדירה שמסתכם כנראה בכמה אחוזים (ירידת מחירים של 5%-10% מול הנחת מימון של כ-5%)? השאלה מה ההסכם מול הקבלן. מבירורים שערכנו עולה כי ברוב המקרים הקנס מסתכם ל-10% מערך הדירה. כלומר במבצעים של 90/10  אתם אמורים להשאיר את ה-10% אצל הקבלן. בעסקאות של 80/20  (בהנחה שזה לפי המודל של קנס 10%) אתם אמורים לקבל החזר מהקבלן כי שילמתם כבר 20%. לכו תרדפו אחרי הקבלן וגם יהיו לכם משוכות משפטיות - סילוק המשכנתא שלקחתם במקביל לרכישה שהיתה בערבות של הקבלן שמימן אותה (עד למסירה). גם בעסקאות בשיעורי מבצעים אחרים יהיה כמובן צורך להסיר את המשכנתא. בסוף המשכנתא עליכם וכדי להסיר אותה צריך הסכמה של הקבלן ושל הבנק.

עורכי דין בתחום הנדל"ן מספרים שיש צורות שונות של הסכמי רכישה בעסקאות כאלו. יש הסכמים עם הגנות על הרוכשים ויש שחשופים לחלוטין לחסדי הקבלן. כלומר, יכול להיות שלמרות שצפוי גל של ביטולים בגלל הפסדים, התוצאה תהיה אחרת כי הקבלנים לא יוותרו לרוכשים ואלו יצטרכו לשלם את ה-80%-90% או להגיע למאבק משפטי מול הקבלן.  

מאבק משפטי זה לרוב נזק לשני הצדדים. יכול להיות שלפני השלב הזה, הצדדים ינסו להידבר. השלב הזה של המו"מ - השלב המסחרי עשוי להיות חבל הצלה לשני הצדדים. הקבלן רואה כעת שוק קשה. שוק של קונים. היקף העסקאות יורד, המחירים יורדים. הדבר האחרון שהוא צריך זה ביטולי עסקאות. הוא ינסה לשמור על העסקה וכדי לשמור עליה הוא עשוי לספק לרוכש הנחה נוספת - כספית או מימונית. הוא לא ירצה להגיע לבית משפט או למצב שהרוכש לא יכול או לא ישלם לו את היתרה של ה-80%. במקרה כזה הלכה העסקה, וזה עלול להיות בעיה גדולה מול הבנק הממן-מלווה ובכלל - לא רק שאין מכירות יהיו ביטולים (מכירות שליליות).