לאחר 40 שנה: אושרה הצעת חוק להסדרת פינוי תושבי כפר שלם בת"א
לאחר שנים של דשדוש ותסכול הכנסת אישרה היום בקריאה טרומית את הצעת החוק המסדירה פתרון למצוקה המתמשכת של תושבי כפר שלם וקובעת מערכת להסדרת הפינוי והשיקום שלהם.
למעלה מארבעה עשורים, מאז חקיקת חוק בינוי ופינוי אזורי שיקום, נעשים ניסיונות של הרשויות הממשלתיות והעירוניות וכן של גורמים פרטיים, לפנות את מתחם כפר שלם בתל אביב מיושביו ולבנות במקומו שכונת מגורים חדשה. רבים מתושבי כפר שלם המיועדים כיום לפינוי יושבים במקום עשרות שנים, והם או הוריהם הגיעו למקום בעידוד המדינה.
לאחר מאות פינויים מוצלחים בשנות התשעים, הואט הליך הפינוי. בנוסף, לאחרונה היו מספר אירועים בהם בוצעו פינויים של תושבים מחלקים שונים של כפר שלם וזאת ללא שהובטחה זכותם של המפונים לפיצויים נאותים. מפונים אלה מצאו עצמם בן לילה ללא קורת גג.
חוק זה נועד להסדיר את זכויותיהם של תושבי כפר שלם לפיצויים תמורת פינוי הנכסים המוחזקים על ידם. עקרון היסוד של החוק הוא כי אין לפנות תושבים מהמתחם ללא הבטחת זכויותיהם אלה. החוק מציב במרכזו את מסמך "ריכוז הקריטריונים לפינוי כפר שלם" של משרד הבינוי והשיכון משנת 1996, אשר שימש במשך מספר שנים כנוהל שאפשר פינוי של תושבי מתחם כפר שלם, תוך כדי הבטחת זכאותם לפיצוי נאות.
- איילת שקד הרוויחה 3.3 מיליון שקל בשנה; תעריף של 2,500 שקל לשעה
- משבר הדיור מחריף: "הממשלה טומנת את ראשה בחול"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"הגיע הזמן לפתור את הפצע הפתוח של כפר שלם"
ח"כ דב חנין (חד"ש), אשר יזם את הצעת החוק עוד בקדנציה הקודמת אמר כי: "הגיע הזמן לפתור את הפצע הפתוח של כפר שלם. תושבי כפר שלם אינם פולשים אלא אזרחים שהמדינה שלחה אותם, את הוריהם ואת הורי הוריהם, להתיישב בכפר. החוק מציע מנגנון מאוזן וצודק לפינוי שטחי הכפר תוך הבטחת יכולתם של המפונים לקבל פיצוי שיאפשר להם דיור ראוי אחר. להחלטה היום משמעות רבה. אסור למדינה להתנער מהאחריות לתושבי כפר שלם כאשר חברת חלמיש מועברת לעיריית ת"א-יפו. חייבים לעמוד על כך שזכויות התושבים ימומשו והצדק איתם יעשה סוף סוף".
ח"כ איילת שקד, יו"ר סיעת הבית היהודי: "חוק פינוי פיצוי הוא חוק אזרחי ממעלה ראשונה. מטרתו להסדיר את פיצויים של תושבי שכונת כפר שלם בתל אביב. רובם של התושבים הגיעו לאזור עם קום המדינה ובעידודה של המדינה, וכיום קיים חשש לפינויים מביתם כך שיוותרו ללא קורת גג. החוק קובע קריטריונים, אשר מסדירים את זכויותיהם של תושבי כפר שלם לפיצויים תמורת פינוי הנכסים, ולמעשה דואג כי לא יפונו ללא הבטחת זכויותיהם . כיום, לאחר אישור וועדת ההפרטה להעברת בעלותה של חברת חלמיש לידיים פרטיות ולאחריותה של עיריית ת"א, נדרשים אנו לעבודה משותפת עם תושבי האזור אל מול העיריה ואל מול גורמי הממשלה הרלוונטיים בכדי להביא לסיום הסאגה המייגעת הזו, ובכדי להשיב את חייהם של תושבי כפר שלם לסדרם".
אהרון מדואל, יו"ר ועד כפר שלם וחבר מועצת ת"א-יפו מטעם עיר לכולנו: " תושבי כפר שלם מברכים את חברי הכנסת שפעלו לקידום תיקון חוק פינוי-בינוי כפר שלם התשכ"ה 1965. הכנסת אותתה היום באופן ברור כי לא תיתן יד לפגיעה בתושבי כפר שלם, כל סיעות הבית קואליציה ואופוזיציה כאחד התאחדו היום לתמיכה בחוק. אנו מצפים כי הליך החקיקה יושלם בהקדם על מנת להביא לתיקונו וסיומו של עוול מחפיר הנמשך עשרות שנים מאז קום המדינה".
- 7.תושב כפר שלם 16/01/2018 16:08הגב לתגובה זואנחנו הצלחנו להשתלט גם על מגרשי בניינים שכנים במשך 15 שנה אחרונות!!! ולא נתפנה עד שלא נמצוץ את הגרוש האחרון מהפריירים שרוצים לקדם את השכונה.
- 6.רועי 23/08/2014 21:26הגב לתגובה זודור ההורים קרוב לודאי כבר איננו.ב995 1 גרים גם בני הדור השני. האם הכונה שיתנו דירות לדור השלישי?
- 5.רונה 28/06/2014 11:48הגב לתגובה זוhttp://www.xn----1hcbmcksa5d2dxa.co.il/01/%D7%9E%D7%94%D7%9F-5-%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%94-%D7%94%D7%9B%D7%99-%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%90%D7%A8%D7%A5/%D7%9B%D7%9C%D7%9C%D7%99
- 4.רונה 27/06/2014 11:16הגב לתגובה זואחרי הזנחה של המדינה במשך עשרות שנים,!!!! וכמובן במקביל שלא יצליחו טייקונים וחברות ענק להשתמש בכוח נגד אנשים שפשעם היחיד הוא לחיות....
- 3.ענבל 27/06/2014 10:01הגב לתגובה זומדינת ישראל היא מדינה צעירה, אחרי 60 שנה יש צורך לחוקק חוקים כדי לתקן את מצבם של האזרחים האלה שנשלחו על ידי המדינה לשבת שם ונשכחו
- 2.reut 26/06/2014 17:30הגב לתגובה זועקרון היסוד של החוק הוא כי אין לפנות תושבים מהמתחם ללא הבטחת זכויותיהם אלה. כל תושבי כבר שלם בתהליך הפינוי זכאים לדיור לחלופי ו/או לפיצוי הולם!
- 1.רבקה 12/06/2014 04:14הגב לתגובה זונקווה שזה ימשיך לצד הטוב

חוסכים לפנסיה, אבל אין להם דירה: למה לא לאפשר פדיון מהפנסיה למטרת רכישת דירה?
אבסורד גדול - פנסיה גדולה ואין הון עצמי לרכישת דירה; למה לשלוח משפחות וזוגות לשוק השכירות אם הם רוצים לקנות דירה ויש להם כסף בפנסיה?
הפרדוקס הישראלי מוכר לכולם: זוג צעיר משתכר יפה, מפריש מדי חודש אלפי שקלים לפנסיה, אבל אין לו סיכוי לגרד הון עצמי לדירה. מחירי הדירות אומנם יורדים כרגע, אבל עדיין דורשים 400–600 אלף שקל לפחות כהון עצמי.
בחשבון הפנסיה של הזוג הזה כבר מצטברים מאות אלפי שקלים, אבל זה כסף שהוא לא יכול לגעת בו עד גיל פרישה, וגם אז רק בתנאים קשיחים. התוצאה: הזוג משלם שכר דירה של 5,000-8,000 שקל בחודש ואפילו יותר במקום לקנות דירה.
איסור על משיכת כספי פנסיה
אסור למשוך כספי פנסיה לרכישת דירה ולכל סיבה אחרת בלי לשלם מס מלא של 35%. גם הרעיון להשתמש בחיסכון הפנסיוני כערבות למשכנתה נדחה על ידי הבנקים ורשות שוק ההון. כלומר, המדינה הכריחה אותנו לחסוך לפנסיה, ועכשיו היא אומרת לנו: "הכסף שלך, אבל אסור לך להשתמש בו לדירה".
היו ניסיונות רבים לשנות את זה. כבר ב-2019 מרכז המחקר של הכנסת פרסם ניתוח מפורט שהציע לאפשר משיכה פטורה ממס של עד 20% מערך הדירה (תקרה של כ-1.7 מיליון שקל), בתנאי שהכסף יוחזר לפנסיה בתשלומים חודשיים קטנים יחסית. הצעות חוק דומות עלו שוב ושוב, כולל הצעה להחזר נומינלי בלבד (בלי ריבית) כדי שלא לפגוע יותר מדי בקצבה העתידית. בכל פעם ההצעה נתקלה בחומת השמרנות של רשות שוק ההון ואגף התקציבים: "זה יפגע בביטחון הפנסיוני של הציבור".
- איפה תמצאו דירה בפחות מ-2 מיליון שקל?
- "דירה בישראל היא בטון" - בעל הקרן שלא מהמר על שום דבר אחר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הטענה הרשמית היא שמי שמושך היום ישלם מחר מחיר כבד בגיל פרישה. זה נכון חלקית, אבל מתעלם מהתמונה המלאה: שכר דירה גבוה הוא "מס פנסיוני" לא פחות כבד. כשזוג משלם 6,000 שקל שכר דירה במשך 25 שנה, הוא מעביר לבעל הבית כ-1.8 מיליון שקל (לפני הצמדה). אם אותו זוג היה לוקח 400 אלף שקל מהפנסיה, קונה דירה ומוסיף 800–900 שקל בחודש להחזר לפנסיה - הוא היה מסיים את התקופה עם דירה בבעלותו ועם פנסיה מופחתת בכ-4,000-5,000 שקל בחודש. במקרים רבים, החיסכון בשכר הדירה עולה על הפגיעה בקצבה.
דירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיותלקנות או לשכור? כלל האצבע שיעזור לכם להחליט
יחס מחיר-שכירות מלמד על הכדאיות הכלכלית של קניית דירה מול השכרת דירה; מתי לשכור דירה ומתי כדאי לחשוב על רכישת דירה?
לקנות דירה או לשכור דירה? השאלה הזו לא רק כלכלית, היא בעיקר פסיכולוגית. אנשים רוצים דירה שתהיה שלהם, אבל כשבוחנים רק את העניין הכלכלי, יש כלל אצבע שהרעיון שלו פשוט. אבל קודם הדגמה פשוטה - אם אתם גרים בדירה של 3 מיליון שקל ומשלמים שכירות של 7 אלף שקל, הרי שאתם משלמים 84 אלף שקל בשנה - מדובר בשכר דירה שמהווה 2.8% מערך הדירה. זו תשואת בעל הבית. זו תשואה נמוכה יחסית. הנחת הבסיס שהוא גם ישביח את הנכס במקביל לעליית מחירי הדירות. אבל התשואה הנמוכה מלמדת שעדיף לשכור על פני לקנות דירה.
הרי אם התשואה נמוכה למשכיר, היא טובה לשוכר. משפחה שמתלבטת אם לקנות או להשכיר צריכה להפנים ששכר הדירה בארץ נמוך במבחן התשואה וזאת למרות עליית שכר הדירה בשנה האחרונה (הניגוד למגמה במחירי הדירות), ואם כך אז כל הון שהיא תידרש להשקיע ברכישת דירה ובטח ובטח אם היא תיקח משכנתא יעלו לה יותר. כלומר, אם אותה משפחה חושבת על רכישת דירה כזו בעלות של 3 מיליון שקל, העלות המימונית והאלטרנטיבית של ההשקעה הזו היא פי 2 לפחות - נניח רק כדוגמה שיש למשפחה את כל ההון. להשקיע 3 מיליון שקלים בקירות זה לוותר על תשואה של תיק השקעות שגם בהרכב מאוד סולידי מייצר 5%. כלומר המשפחה מוותרת על 150 אלף שקל. זה גבוה מאותם 84 אלף שקל של שכירות שנתית, וזה מללמד שעדיף לשכור. אפשר להיות סולידית יותר ולומר שהתשואה תהיה 4%, או להניח עליית ערך של הדירה, ואז המשוואה משתנה. אבל ברוב המקרים תקבלו שמשפחה ממוצעת שצריכה כמובן משכנתא גדולה עם עלות מימון של כ-6%-6.5% אמורה כלכלית לשכור ולא לקנות.
נניח, רק למחשה שאין למשפחה הון, הכל במימון (בתיאוריה בלבד), היא היתה משלמת ריבית שנתית של 180-210 אלף שקל בשנה. ברור ששכר הדירה עדיף. המקרים שבהם עדיף לקנות הם שיש הון עצמי או מימון זול ומולו תשואה גבוה של שכר דירה. יש לנו רמז שזה לא המצב בשוק - המשקיעים בשנה האחרונה נעלמו, אם כי הם מחפשים כעת הזדמנויות. אם הם לא בשוק כרוכשים זה מלמד על חוסר כדאיות כלכלית ברוב המקומות. כל הפתיח הזה מתבטא בכלל אצבע פשוט ונחמד. זה לא נכון לכולם, זה לא בהכרח לוקח את כל השיקולים, כאמור רכישת דירה היא הרבה מעבר לעניין כלכלי. אבל תפעילו אותו כשאתם בודקים רכישה לעומת השכרה, רק כדי להבין את השיקול הכלכלי הבסיסי.
כלל אצבע - לקנות או לשכור
כלל אצבע - שכרו דירה אם יחס מחיר-שכירות (P/R) גבוה מ-20; קנו אם P/R נמוך מ-15. חשוב להדגיש: אלה הנחיות כלליות בלבד, לא נוסחה מחייבת. יחס מחיר לשכירות (Price to Rent Ratio) הוא מדד פיננסי שמשווה את מחיר הדירה לשכירות שנתית של נכס דומה. זה בעצם ההופכי של התשואה כפי שחישבנו למעלה. החישוב פשוט: P/R = מחיר הדירה / (שכירות חודשית × 12). המדד עוזר להעריך אם קנייה משתלמת יותר כהשקעה ארוכת טווח לעומת שכירות, בהנחה שהכסף המושקע בהון עצמי יכול להניב תשואה אלטרנטיבית.
- שכר הדירה דווקא ירד בעשור האחרון - בדיקה
- בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכלל הנפוץ: אם P/R גבוה מ-20, שכירות עדיפה בטווח הקצר כי העלות השנתית נמוכה יחסית למחיר; אם הוא מתחת ל-15, קנייה משתלמת יותר בגלל פוטנציאל עליית ערך; בין 15-20, ההחלטה תלויה בגורמים אישיים כמו יציבות תעסוקתית ותקופת מגורים צפויה ועוד.
