200 מיליון שקל לדירה? טעם רע של מעצבי הדעה מ"מדינת תל אביב"

חלום של חליפת ארמאני ודירה ב-200 מיליון שקל מול מציאות של משכנתא חונקת ומינוס תמידי. אל מי פונים אנשי הפירסום ויחסי הציבור בישראל בפרסומות הזוהרות?
לירן סהר | (9)

גבר בראשית שנות ה-30 לחייו, לבוש בחליפת ארמני ועונד שעון רולקס, מחנה את הב.מ.וו בחניון תת קרקעי ועולה במעלית הפרטית לפנטהאוז, שם פוגש את אשתו הדוגמנית ומביט עימה לעבר השקיעה - כך סביר להניח ייראה סרטון ההדמיה של פרויקט ארלוזורוב 17 המציג לפנינו ברעש גדול את הדירה היקרה ביותר שהוצעה אי פעם בישראל, בסכום דמיוני של 200 מיליון שקל.

קאט, חזרה למציאות - גבר בשנות ה-30 לחייו חוזר בשעה 20:00 מעוד יום מתיש של עבודה סביב השעון, מרוויח 10,000 שקל ברוטו ומרגיש שהוא בר מזל, נתקע שעה בפקקים כדי להגיע לדירת 4 החדרים שרכש בפתח תקווה במחיר "מציאה" של 1.4 מיליון שקל, עליה הוא משלם כל חודש משכנתא של 4,000 שקל. הוא פוגש את אשתו העייפה והשחוקה שחזרה לא מזמן מהעבודה ממנה היא משתכרת כ-7,000 שקל ברוטו בחודש (כי אין מה לעשות נשים עדיין מרוויחות כאן פחות). כמובן שהזוג לא גומר את החודש כי מטפלת עולה 4,000 שקל נוספים בחודש, מחיר הדלק עלה והחינוך "חינם" מעולם לא היה יקר יותר. זוג נוסף בסטטיסטיקה הישראלית של חיים על הקצה.

ככתב נדל"ן יוצא לי לא פעם לסקר מיזמי נדל"ן יוקרתיים, שללא ירושה שמנה / אקזיט מטורף או הון מלוכלך מעסקאות נשק במדינה קיקיונית אינם בהישג ידם של מרבית הישראלים. אני מודה שגם לי קשה לראות ולא לגעת, מרגיש כמו בעל חנות ממתקים חולה סכרת - אבל אין מה לעשות, חלומות תמיד עיניינו אנשים.

בתודעה שהתפתחה בשנים האחרונות, אותה ניתן לכנות תודעת "מדינת תל אביב", הזוג הישראלי השכיח לא ממש קיים. המושג יותר רעיוני מאשר גיאוגרפי, ומבטא סוג של בריחה מהמציאות הקשה שמרבית האנשים חווים.

ברוב המקרים מעצבי הדעה בישראל, קרי אנשי הפרסום ויחסי הציבור, שייכים בנפשם ל"מדינת תל אביב" הפונה למאיון העליון הקובע את הרף העליון של האיכות והסטטוס. הלוא ב"מדינת תל אביב" האנשים יפים יותר, מסעדות היוקרה הומות בידוענים וג'יפיי פורשה שעולים כמו דירה ביבנה חונים על המדרכה ומפריעים ל"תיירים" מישראל השנייה ליהנות לרגע מחיי פנטזיה.

אז אנא מכם, מעצבי דעה יקרים, חסכו מאיתנו את מלחמת ה"למי יש יותר גדול" שמנהלים הקבלנים ועסקני הנדל"ן, ותתחילו לגלות מעט חמלה כלפי אלו שרק חולמים וככל הנראה ימשיכו לחלום, הלוא ההצהרות שאתם מפריחים באוויר על דירות במאות מיליוני שקלים - ריקות מתוכן.

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    גלית 19/11/2012 15:50
    הגב לתגובה זו
    זקנה וראשי העיר שיווהו לדם צעיר חדש שיעיר את העיר. מה עושה את ת"א למה שהיא. הצעירים - לא אילו שאבא קנה להם דירה במגדל, אלא אילו מהעם, שקובעים טרנדים ואופנות רחוב, כשהם יעלמו וזה כבר קורה(חוזרים להורים ולעיר הלידה) ת"א תשאר עם כל האנשים המשמימים שכבר איבדו את נערותם אבל חושבים שעם הרבה כסף יש להם סטייל, אנשים אשר מבלים את מירב זמן היום בעבודה וסוגדים לבית הקפה השכונתי שלהם כבונוס השגרתי על השעמום האין סופי.
  • 7.
    צודק ב1000% (ל"ת)
    נועם 17/11/2012 23:34
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    חבר מכוכב אחר 15/11/2012 21:11
    הגב לתגובה זו
    כתבה עוקצת ונושכת....ככה אנחנו אוהבים את העיתונאים שלנו...כמיצגים אותנו ולא את בעלי המאה.
  • 5.
    יואב 15/11/2012 11:15
    הגב לתגובה זו
    רק 100000000 בעוד שנה
  • 4.
    כתוב טוב מאוד (ל"ת)
    עמית 15/11/2012 11:07
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    נדב 15/11/2012 09:10
    הגב לתגובה זו
    שכבה דקה של מולטי מיליונרים ועם שלא גומר את החודש
  • 2.
    חחח 15/11/2012 09:09
    הגב לתגובה זו
    הדירות יחזרו 50 שנה אחורה. בקרוב ההגירה הגדולה תתחיל. מי שלא ידע לעשות שלום עם הרוב באזור ישלם ביוקר. המנצח תמיד נשאר לבד
  • 1.
    מתן 15/11/2012 09:08
    הגב לתגובה זו
    שיפרסמו דירות ב-200 מיליון שקל, זה לא מזיק לאף אחד. אפשר לחשוב שאתה לא חי במדינת ת"א. אם זה היה מפריע לך אז לא היית מפרסם
  • גלית 20/11/2012 15:48
    הגב לתגובה זו
    אותו הדבר לדבי הממוצע של השמכורות-מכניסים משכורות של בודדים כמו ברק, שרי והחברה האילו עם שאר העם וכך מראים ממוצע גבוה של הכנסה בארץ, האמת בחציון!
דירה להשכרה
צילום: תמר מצפי

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות

מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?

נדב אטיאס |

בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.


הפער שהולך ונפער


הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.


מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.



אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.


בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.

דירה להשכרה
צילום: תמר מצפי

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות

מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?

נדב אטיאס |

בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.


הפער שהולך ונפער


הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.


מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.



אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.


בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.