הגבול הצפוני של הראשונים רמת גן
צילום: אלכסנדר כץ
מחירי הדירות לאן

סיפורו של בניין ברחוב שפירא ברמת גן; ובכמה עלו המחירים בשכונת הראשונים?

מה רמות המחירים בדירות שנמכרו לאחרונה בבניין ומה קורה בשכונת הראשונים? וגם - עסקאות אחרונות בעיר ובשכונה

הרצי אהרון | (1)

בשכונת הראשונים, ברחוב שפירא 11 - נמכרה דירה לאחרונה בסכום של 3 מיליון שקל, זאת לאחר שנרכשה ביוני של שנת 2003 בתמורה לכ-1.25 מיליון שקל - תשואה מצטברת של כ-140% ב-21 וחצי שנים. מדובר על דירת 3 חדרים בשטח של כ-77 מ"ר שנמצאת בקומה השביעית מתוך 19 קומות. התשואה שנתית שמגולמת בעסקה זו היא כ-4.5% בשנה - כל שנה במשך קרוב ל-20 שנים. חשוב לזכור, שהיה גם קיפאון במחירים ואפילו ירידות מחירים בשנים מסוימות. המחירים הממוצעים בשכונה: דירת 5 חדרים בשכונה תעלה לכם כ-4.24 מיליון שקל, 4 חדרים בסביבות 3.5 מיליון שקל ודירה בעלת 3 חדרים תעלה כ-2.7 מיליון שקל. על השכרת הנכס תקבלו כ-8.5 אלף שקל בחודש ל-5 חדרים, על דירת 4 חדרים תקבלו כ-7 אלף שקל בחודש.

לפי אתר רשות המסים, עליית המחירים המחירים בשכונה עומדת על כ-34% ב-5 השנים האחרונות. והמחיר הממוצע למ"ר עומד על כ-41.2 אלף שקל. בהשוואה לעיר בכללותה - המחירים בשכונת הראשונים גבוהים בכ-15% יותר מהמחירים ברמת גן. ככל הנראה הסיבה היא שהשכונה מהווה אלטרנטיבה פחות יקרה מאשר ה'עיר ללא הפסקה ' - תל אביב ונחשבת אף ל'חצר האחורית' שלה, שכן היא ממוקמת במרחק נמוך יחסית ממנה. היא מושכת הרבה אוכלוסייה צעירה שמתמקמת שם בשנים האחרונות והופכת את הראשונים לאווירה של מושב במרחק די קרוב ממרכז העניינים והתעסוקה.


סיפורה של דירה ברחוב תרע"ד

לאחרונה, נמכרה דירה ברחוב תרע"ד 18 שבשכונת הראשונים, בתמורה ל-3.65 מיליון שקל, זאת לאחר שנרכשה בחודש מרץ של שנת 2008 בסכום של 1.1 מיליון שקל . מדובר על דירת 3 חדרים בשטח של כ-62 מ"ר בקומה השנייה מתוך שלוש קומות. העסקה מבטאת תשואה של 232% ב-17 שנים. או אם תרצו - המשקיע עשה כאן פי 3.3 על הכסף. בהסתכלות ארוכת-טווח, המוכר עשה עסקה נהדרת והרוויח כ-7.6% כל שנה, במשך 17 שנים. (חשוב לציין - החישוב הוא לפי ריבית דריבית, כלומר, תשואה על תשואה - 7.6% לשנה ל-17 שנים מחושב לפי הנוסחה שמביאה לתוצאה גבוהה יותר מאשר כפל בין התשואה למספר השנים).


אבל, הסיפור של הדירה הזו מתחיל עוד קודם לכן - המוכר הנוכחי קנה כאמור את הדירה ב-2008 בסכום של 876 אלף שקל. ממוכר שבעצמו רכש את הדירה בשנת 2006. הוא החזיק בדירה לתקופה של שנתיים ורשם תשואה של כ-25.5% בשנתיים. תשואה זו מתורגמת לתשואה שנתית של כ-12% בשנה. אמנם לא מדובר בתקופה ארוכה ויציבה שבה הנכס עשה תשואה אבל עדיין מדובר על 224 אלף שקל שהרוויח בתקופה קצרה יחסית.


סיפורו של בניין - שפירא 11

הבניין ברחוב שפירא שבשכונת הראשונים הינו בגובה של 19 קומות והוא נבנה בשנת 2002, אז המחירים למ"ר היו 12-15 אלף שקל למ"ר. אם קופצים קדימה לתקופה של לפני כעשור - בשנת 2016 רמות המחירים כבר עלו לסכומים של 27-29 אלף שקל למ"ר, כך למשל - דירת 4 חדרים בשטח של כ-98 מ"ר נמכרה אז ב2.5 מיליון שקל.

בעסקאות האחרונות מדובר על טווח מחירים של בין 37 אלף שקל ל-40 אלף שקל למ"ר. כך למשל, בחודש נובמבר האחרון נמכרה דירת 4 חדרים בתמורה לכ-3.8 מיליון שקל. מדובר על דירת 4 חדרים בשטח של כ-97 מ"ר שנמצאת בקומה ה-12/19. בחודש פברואר של 2024 נמכרה בבניין דירת 4 חדרים בתמורה ל-3.9 מיליון שקל, מאז המחירים המשיכו לעלות. המחירים למ"ר כעת הם באזור 43-45 אלף שקל למ"ר.


עסקאות אחרונות בשכונת הראשונים

ברחוב המעיין 10, נמכרה לאחרונה דירת 3 חדרים בשטח של כ-48 מ"ר תמורת 2.09 מיליון שקל. הדירה נמצאת בקומה הראשונה מבין שלוש קומות.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

ברחוב יכין 9, נמכרה לאחרונה דירת 5 חדרים בשטח של כ-112 מ"ר תמורת 4.075 מיליון שקל.הדירה נמצאת בקומה החמישית מבין חמש קומות.

ברחוב תרפ"ב 6, נמכרה לאחרונה דירת 5 חדרים בשטח של כ-94 מ"ר תמורת 4.3 מיליון שקל. הדירה נמצאת בקומה השניה מבין שלוש קומות.

ברחוב יכין 9, נמכרה לאחרונה דירת 4.5 חדרים בשטח של כ-125 מ"ר תמורת 6.15 מיליון שקל. הדירה נמצאת בקומה השביעית והאחרונה.


עסקאות אחרונות ברמת גן

ברחוב הבאר 6, נמכרה לאחרונה דירת 4 חדרים בשטח של כ-85 מ"ר תמורת 2.85 מיליון שקל. הדירה נמצאת בקומה השלישית והאחרונה.

ברחוב תרצה 8, נמכרה לאחרונה דירת 4 חדרים בשטח של כ-100 מ"ר תמורת 3.03 מיליון שקל. הדירה נמצאת בקומה השלישית מתוך 11 קומות.

ברחוב קיריל 15, נמכרה לאחרונה דירת 3 חדרים בשטח של כ-87 מ"ר תמורת 2.42 מיליון שקל. הדירה נמצאת בקומה השלישית מתוך תשע קומות.

ברחוב שלומציון 10, נמכרה לאחרונה דירת 5 חדרים בשטח של כ-120 מ"ר תמורת 4.135 מיליון שקל. הדירה נמצאת בקומה השישית והאחרונה.





תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    הרצי המריץ החדש 29/03/2025 12:08
    הגב לתגובה זו
    המחירים יורדים כבר שנה ועכשו הקצב של הירידות מתגבר.הכל רקוב במדורי הנדלןלא להאמין למילה בטח אם חלילה אתם מתכוונים להשקיע את כל מה שחסכתם בבלוקשקר
דירות. קרדיט: רשתות חברתיותדירות. קרדיט: רשתות חברתיות

המהלך שיכול להוריד ב-200-250 אלף שקל את מחירי הדירות

האם פריסת תשלומי הקרקע ליזמים תשנה את שוק הדיור או שזה מאמץ נוסף לבלימת הירידות? שינוי מדיניות ראשון מסוגו צפוי להקטין משמעותית את עלויות המימון והחיסכון עשוי להתגלגל לרוכשי הדירות

רן קידר |

לראשונה מזה שנים, המדינה מתקרבת לשינוי במנגנון תשלומי הקרקע בפרויקטים למגורים: יזמים וקבלנים שיזכו במכרזי קרקע לא יחויבו עוד להעביר את מלוא הסכום מראש, אלא יוכלו לפרוס את התשלום למספר שלבים. מאחורי המהלך עומדת הבנה הולכת ומעמיקה שההחזר המיידי על הקרקע, במיוחד בסביבת ריבית גבוהה, יוצר עומס תזרימי שמייקר את עלויות הבנייה ומוביל למחירים גבוהים יותר לרוכשים.

המודל החדש אמור לתת מענה לפער משמעותי: בפרויקטים רבים נאלצים היזמים להמתין שנים עד שהמדינה משלימה את עבודות הפיתוח בשטח, ורק אז ניתן להתחיל בבנייה בפועל. בזמן הזה, הכסף ששולם מראש על הקרקע "יושב" במימון בנקאי יקר, ובפרויקטים מסוימים הריבית המצטברת מצטרפת למחיר הסופי של הדירה במאות אלפי שקלים. מאחר שמדובר בעלות שאינה נובעת מבנייה עצמה, אלא מהמתנה ממושכת שנכפית על היזמים, מתבקשת רפורמה של המדינה.

בבדיקות שנערכו על עסקאות קרקע מהשנים האחרונות נצפו פערים משמעותיים בעליויות המימון. במתחמים מסוימים באזורים עם ביקוש גבוה, שבהם עלות הקרקע ליחידת דיור נמדדה במיליוני שקלים, הריבית המצטברת לתקופת המתנה של כשנתיים יכולה להגיע לכ-300 אלף שקם לדירה. פריסת התשלומים, לעומת זאת, מקטינה את הצורך במימון מיידי ובהלוואות גישור, ומפחיתה חלק ניכר מהעלות הזו כבר בשלבים הראשונים של הפרויקט.

הסיכונים הנלווים

אנשי מקצוע בתחום הכלכלה, המשפט והמימון מסבירים כי המהלך עשוי לשנות את אופי הסיכונים בענף. לדבריהם, המודל החדש מאפשר חלוקה מאוזנת יותר של נטל המימון בין המדינה ליזמים, מה שיכול לעודד השתתפות רחבה יותר במכרזי קרקע, בעיקר בתקופה שבה עלויות המימון וחוסר הוודאות גורמים ליזמים רבים להימנע מתחרויות כלל. עם זאת, יש המתריעים מפני תופעות לוואי אפשריות: האפשרות לשלם פחות בתחילת הדרך עשויה למשוך יזמים בעלי חוסן פיננסי נמוך, ליצור עיוותים במחירי הקרקע ולהגדיל את הסיכון לפרויקטים שלא יושלמו.

בגופים הפיננסיים מציינים שמערכת הבנקאות תידרש להתאים את מנגנוני האשראי למודל החדש. פריסת תשלומים דורשת הבהרות לגבי השעבודים, יכולתו של היזם להשלים את הרכישה בעתיד, ובמיוחד, התייחסות לתרחיש שבו הפרויקט נעצר באמצע. גורמים בתחום המימון מזהירים כי ללא תיאום מלא בין המדינה למערכת הבנקאית, הוזלת המימון לא תגיע לרוכשי הדירות אלא תיתקע בין המתווכים הפיננסיים.

דירות. קרדיט: רשתות חברתיותדירות. קרדיט: רשתות חברתיות

המהלך שיכול להוריד ב-200-250 אלף שקל את מחירי הדירות

האם פריסת תשלומי הקרקע ליזמים תשנה את שוק הדיור או שזה מאמץ נוסף לבלימת הירידות? שינוי מדיניות ראשון מסוגו צפוי להקטין משמעותית את עלויות המימון והחיסכון עשוי להתגלגל לרוכשי הדירות

רן קידר |

לראשונה מזה שנים, המדינה מתקרבת לשינוי במנגנון תשלומי הקרקע בפרויקטים למגורים: יזמים וקבלנים שיזכו במכרזי קרקע לא יחויבו עוד להעביר את מלוא הסכום מראש, אלא יוכלו לפרוס את התשלום למספר שלבים. מאחורי המהלך עומדת הבנה הולכת ומעמיקה שההחזר המיידי על הקרקע, במיוחד בסביבת ריבית גבוהה, יוצר עומס תזרימי שמייקר את עלויות הבנייה ומוביל למחירים גבוהים יותר לרוכשים.

המודל החדש אמור לתת מענה לפער משמעותי: בפרויקטים רבים נאלצים היזמים להמתין שנים עד שהמדינה משלימה את עבודות הפיתוח בשטח, ורק אז ניתן להתחיל בבנייה בפועל. בזמן הזה, הכסף ששולם מראש על הקרקע "יושב" במימון בנקאי יקר, ובפרויקטים מסוימים הריבית המצטברת מצטרפת למחיר הסופי של הדירה במאות אלפי שקלים. מאחר שמדובר בעלות שאינה נובעת מבנייה עצמה, אלא מהמתנה ממושכת שנכפית על היזמים, מתבקשת רפורמה של המדינה.

בבדיקות שנערכו על עסקאות קרקע מהשנים האחרונות נצפו פערים משמעותיים בעליויות המימון. במתחמים מסוימים באזורים עם ביקוש גבוה, שבהם עלות הקרקע ליחידת דיור נמדדה במיליוני שקלים, הריבית המצטברת לתקופת המתנה של כשנתיים יכולה להגיע לכ-300 אלף שקם לדירה. פריסת התשלומים, לעומת זאת, מקטינה את הצורך במימון מיידי ובהלוואות גישור, ומפחיתה חלק ניכר מהעלות הזו כבר בשלבים הראשונים של הפרויקט.

הסיכונים הנלווים

אנשי מקצוע בתחום הכלכלה, המשפט והמימון מסבירים כי המהלך עשוי לשנות את אופי הסיכונים בענף. לדבריהם, המודל החדש מאפשר חלוקה מאוזנת יותר של נטל המימון בין המדינה ליזמים, מה שיכול לעודד השתתפות רחבה יותר במכרזי קרקע, בעיקר בתקופה שבה עלויות המימון וחוסר הוודאות גורמים ליזמים רבים להימנע מתחרויות כלל. עם זאת, יש המתריעים מפני תופעות לוואי אפשריות: האפשרות לשלם פחות בתחילת הדרך עשויה למשוך יזמים בעלי חוסן פיננסי נמוך, ליצור עיוותים במחירי הקרקע ולהגדיל את הסיכון לפרויקטים שלא יושלמו.

בגופים הפיננסיים מציינים שמערכת הבנקאות תידרש להתאים את מנגנוני האשראי למודל החדש. פריסת תשלומים דורשת הבהרות לגבי השעבודים, יכולתו של היזם להשלים את הרכישה בעתיד, ובמיוחד, התייחסות לתרחיש שבו הפרויקט נעצר באמצע. גורמים בתחום המימון מזהירים כי ללא תיאום מלא בין המדינה למערכת הבנקאית, הוזלת המימון לא תגיע לרוכשי הדירות אלא תיתקע בין המתווכים הפיננסיים.