שקלים
צילום: freepik

מדד ה-S&P 500 עלה ב-9% - בכמה עלתה הקרן שלכם?

המדד האמריקאי טיפס ב-9% מתחילת השנה אבל קופות הגמל, קרנות ההשתלמות והפנסיה העוקבות אחרי ה-S&P הרוויחו סביב 1%; בקרנות נאמנות יש כאלו שהדביקו את המדד; התשואה שלכם תלויה במכשיר, במנהל ובדולר

מנדי הניג | (4)
נושאים בכתבה קרנות

המשקיעים האמריקאים עשו תשואה יפה של כ-9% מאז תחילת השנה (ינואר ועד אוגוסט) במדד הדגל S&P 500, אבל עבור רוב הישראלים התמונה שונה לגמרי. קרנות ההשתלמות ומסלולי הגמל שעקבו אחרי ה-S&P 500 הניבו בתקופה זו תשואה של כ-1% בלבד, זה פער משמעותי שאת רובו אפשר לתלות בגלל השינויים ביחסים בין השקל לדולר. כשהדולר יוד ביחס לשקל ב-8%, אז התשואה הדולרית כמעט ונעלמת. בדולרים אתם הרווחתם 9%, אבל בשקלים 1% ואתם משקיעים בשקלים. 

במילים אחרות, מי שהשקיע את כספי החיסכון שלו במסלול הצמוד למדד S&P 500 ללא גידור מטבע כמעט שלא הרוויח מתחילת השנה, וזה למרות העליות בוול סטריט. זאת לעומת חוסכים שמסלולי ההשקעה שלהם כללו חשיפה גבוהה לבורסה המקומית כשמדדי ת"א 35 ות"א 125 זינקו בכ-25%-27% מתחילת השנה. וככה הקרנות השתלמות וקופות הגמל צמודי ה-S&P שהיו להיט גדול בשנים האחרונות איבדו גובה בדירוגים ובתשואות מול המסלולים האחרים - קרנות השתלמות באוגוסט - תשואה של מעל 0.7% במסלול הכללי; תשואה של כ-1.2% במסלול המנייתי.


עם זאת, בקרנות נאמנות יש מסלולים שמנטרלים חשיפה לדולר, ודווקא בקרנות פנסיה מחקות S&P 500 התשואה היתה גבוהה יותר מאשר בקרנות השתלמות ובקופות גמל. נעשה סדר מהיר לפני שנצלול למכלול הנתונים.

בקרנות נאמנות יש מבחר גדול מאוד של סוגי מכשירים עוקבים - קרנות סל וקרנות מחקות, ואתם יכולים לקבוע אם הקרן שלכם תהיה חשופה לדולר או לא. רואים את זה כבר בשם של הקרן. הבחירה היא קלה. בגמל וההשתלמות יש חשיפה מלאה לדולר. בפנסיה יש חשיפה, אלא שחלק של 30% מהתיק של הפנסיה הוא במסלול אג"חי (הרחבה בהמשך) וזה פיצה מעט בתשואה וגרם לקרנות הפנסיה להיות טובות יותר מההשתלמות והגמל במסלול ה-S&P. 


חשוב לציין שהדולר פוגע בתשואה של הקרנות האלו, אבל זה יכול להיות גם הפוך אם השקל נחלש (כלומר הדולר מתחזק), אז מי שחוסך במסלול עוקב S&P 500 בלי גידור יכול ליהנות דווקא מתשואה גבוהה יותר מהמדד עצמו. ובאמת בשנים קודמות ראינו תקופות שבהם השקעות מעבר לים הניבו יותר בזכות פיחות השקל.

 

הדולר מחק את הרווח

החודש האחרון נותן לנו אפשרות לראות את ההשפעות של השחיקה גם בהסתכלות קצרה יותר. אם נמדוד את הביצועים של המדדים בחודש אוגוסט מדד S&P 500 עלה בכ-1.9% בחודש אוגוסט, אבל שער הדולר ירד בכ-1.7% מול השקל באותו חודש וזה שחק את כל התשואה שיכולתם להשיג בקרנות. התוצאה הייתה שתיקי השקעה שחשופים לדולר רשמו באוגוסט רווח מזערי (בסדר גודל של כ-0.2% בלבד, ויש מסלולים שהם אפילו עם תשואה שלילית קטנה), וזה למרות העליות בשוקי המניות.

לעומת זאת, אפיקי השקעה שקליים נהנו באוגוסט דווקא מרוח גבית: מדד אג"ח כללי עלה בכ-0.8% באוגוסט, מה שסייע למסלולים סולידיים יותר, והבורסה בת"א סיימה כאמור עם כ-1% החודש.

קיראו עוד ב"קרנות נאמנות"

מרבית הציבור בישראל חוסך בקרנות השתלמות ובקופות גמל, כשרוב הכסף נמצא במסלולים כלליים (התמהיל הסטנדרטי הוא של כ-40% מניות ו-60% אג"ח, בממוצע). ואכן המסלול הכללי בקרנות ההשתלמות הניב תשואה מצטברת יפה של כ-8%-9% מתחילת 2025, בזכות הראלי בבורסה וגם באיגרות החוב. אפילו המסלולים המנייתיים (עם חשיפה גבוהה יותר למניות, בארץ ובחו"ל) השיגו תשואה דו-ספרתית מרשימה של למעלה מ-14% עד סוף אוגוסט.


מסלולי ה-S&P 500 הפכו לפופולריים גם בקרנות הפנסיה החדשות, אבל גם כאן אפשר לגלות פערים בתשואה. ההבדל המרכזי הוא מכשיר האג"ח המיועדות: כ-30% מנכסי קרן הפנסיה מושקעים באג"ח מיועדות (הנקראות כיום "הבטחת תשואה") המונפקות על ידי המדינה, עם ריבית קבועה של 4%-5% בשנה, והן נקובות בשקלים.

כלומר, אפילו אם בחרתם במסלול מניות בחיסכון הפנסיוני (למשל מסלול עוקב S&P 500), למעשה רק כ-70% מכסף שלכם באמת הושקע במניות בחו"ל, ואילו היתרה באג"ח מיועדות חסינות מט"ח. שזה אומר שבמהלך עליות מתונות במדד, אג"ח מיועדות יכולות דווקא לשפר את התשואה לעומת מסלול מנייתי טהור, כי הן נותנות לכם תשואה יציבה בשקלים. זה בעצם המצב בשנה האחרונה, שבה מסלולי S&P 500 בפנסיה מכים את אלו של ההשתלמות: התשואה השנתית במסלול S&P 500 בפנסיה הייתה כ-4.4%, לעומת כ-2.9% בלבד בקרנות ההשתלמות. האג"ח המיועדות בפנסיה עוזרות "לפצות" על ההשפעה של המטבע.

כמובן שגם פה יש שני צדדים למטבע - בתקופות של גאות בשוק המניות (כמו בשלוש השנים האחרונות במצטבר), חלק האג"ח המיועדות בפנסיה מגביל את הפוטנציאל של הרווח לעומת מסלול מניות טהור. כמו שאומרים אם יש סיכוי יש סיכון - הנתונים של שלושת השנים האחרונות מדגימים  את זה. מסלול S&P 500 בקרנות ההשתלמות השיג כ-63.2% מצטבר, בעוד מסלול זהה בפנסיה הניב "רק" 52.8% שזה פער של למעלה מ-10% לטובת ההשתלמות. הפער נובע מכך שבקרן ההשתלמות אתם נמצאים 100% במניות, בעוד שבמסלול הפנסיה המדובר בערך שליש מהכסף "חונה" בתשואה אג"חית צנועה.


התמונה בקרנות נאמנות וקרנות הסל

לא רק בקרנות הפנסיה וההשתלמות מושקעים הישראלים במדדי חו"ל גם דרך קרנות נאמנות וקרנות סל פופולריות. כאן אולי יש לכם יותר שליטה ואתם יכולים לבחור ולהתנייד יותר מהר בין מוצרים: בין קרנות שחשופות לגמרי לחו"ל ובלי שום גידור לבין קרנות שמגודרת מט"ח לשקל.

כמו שפירטנו למעלה גם פה ההבדלים משמעותיים מאוד. קרן מחקה מנוטרלת מט"ח על מדד S&P 500 שואפת להשיג את תשואת המדד בדולרים מבלי להיות מושפעת משינויי שקל/דולר. כך, למשל, קרן סל ישראלית שמגודרת לשקל אכן הניבה השנה תשואה קרובה מאוד למלוא 9% העלייה במדד. קחו את MTF מחקה S&P 500 מנוטרלת מט"ח של מגדל - היא הצליחה להשיג 9.52% מתחילת השנה כשהיא בעצם מנטרלת את ההשפעה של השקל.

מנגד, קרן מקבילה חשופת מט"ח הייתה מציגה תשואה אפסית עד שלילית, בדומה למצב בקרנות ההשתלמות שלא-מגודרות. אבל חוץ מהנטרול של המט"ח יש עוד מאפיינים חשובים שחשוב לבדוק. בפועל, אנחנו רואים פערי תשואה גדולים בין קרנות מחקות S&P 500 השנה וזה למרות שהכלי הפיננסי וזה מגיע בגלל דמי ניהול, עלויות הגידור ואסטרטגיות ההשקעה והחשיפה של הקרן. גם למקום של ההתאגדות של הקרן ועלויות המסחר עלולים להשפיע מעט על התשואה הסופית.

למרות זאת הקרנות צוברות פופולריות ויותר ויותר ישראלים בוחרים להחשף למדד S&P 500 דרך קרנות הסל. אלו גייסו כבר למעלה מ-200 מיליארד שקל לעומת כמה מיליארדים בודדים לפני שנים אחדות


בשורה התחתונה


מדד הדגל האמריקאי אמנם סיפק תשואה דו-ספרתית יפה במונחים דולריים מתחילת השנה, אבל המשקיע הממוצע לא בטוח שנהנה ממנה. קרנות השתלמות וקופות גמל כלליות דווקא מציגות תשואות יפות בזכות הגאות בבורסה ואיגרות החוב, אבל מסלולים שממוקדים בשוק האמריקאי (בלי גידור) התשואות אפסיות ועד בקושי 1% מתחילת השנה. בפנסיה, מבנה ההשקעות (30% אג"ח מיועדות) נותן הגנה מסוימת, אבל מגביל את התשואה ביחס למסלול מנייתי טהור בטווח הארוך.

השיעור מכל זה הוא שכשאתם שואלים את עצמכם "למה הקרן שלי לא עלתה כמו המדד?", אתם צריכים להסתכל האם זה קשור לפערים במטבע ובמבנה של הקרן. בחסכונות לטווח ארוך אל תהיו פזיזים ותתניידו מיד, יכול להיות שזה קשור לדמי הניהול - יכול להיות שההקצאה שונה מהכותרת-השם של הקרן, מה שמשפיע מאוד על התוצאות בפועל.



תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    סווינגר 01/09/2025 18:38
    הגב לתגובה זו
    הנוכלויות האלה נמאסו.יש לפתוח אפשרות לניהול עצמי של הכספים ורכישת קרנות סל ומניות לפי החלטת החוסך ועל אחריותו.יש ביננו משקיעים קצת יותר מתוחכמים והמכשיר IRA הוא עלוב ומוגבל בישראל.
  • 2.
    קוקו 01/09/2025 15:44
    הגב לתגובה זו
    יש לומר שלוש השניםעברית רבותיי עברית....
  • 1.
    חיימון 01/09/2025 12:24
    הגב לתגובה זו
    כל מי שיודע את הבסיס למתמטיקה רואה שעדיין חסר לי בקופה כסף אני השקעתי פרטי ב SPY והתשואה גבוה יותר
  • אולי כי הקרן המושקעת בכתבה מושפעת מדמי ניהול ועוד עלויות נלוות שלך אין אותם כמעט בתור משקיע פרטי (ל"ת)
    אנונימי 01/09/2025 15:26
    הגב לתגובה זו
עוני כסף
צילום: ISTOCK
קרנות נאמנות

קרנות הנאמנות היקרות בדמי ניהול - חלשות בביצועים

בבדיקה התקופתית של הקרנות היקרות בישראל עולה שוב אותה מסקנה ברורה: לא כדאי להשקיע בקרנות היקרות, הן לא מצליחות להצדיק את דמי הניהול הגבוהים

גיא טל |

נושא דמי הניהול של קרנות הנאמנות צריך תמיד לעמוד במרכז הדיון על ההחלטה באיזו קרן להשקיע. זהו לא המדד היחידי, אבל הוא אחד הקריטריונים המרכזיים. דמי הניהול הם מצד אחד חיוניים לתפעול הקרן. ניהול של קרן נאמנות עולה כסף: תשתיות, כוח אדם, עלויות מסחר וכדומה, וכמובן שבית ההשקעות צריך גם להרוויח. מצד שני, דמי ניהול מופרזים נוגסים ישירות בתשואה של החוסכים, ובסופו של דבר מהווים משקולת על החברה בתחרות מול הקרנות האחרות. התשואות המוצגות באתרים השונים הן לאחר ניכוי דמי ניהול. אם החברה לוקחת דמי ניהול גבוהים יותר מהמתחרות היא נותנת להן יתרון התחלתי. אם בסופו של דבר לאחר ניכוי דמי הניהול הקרן מציגה תשואה עודפת, זה אומר שביצועי הקרן מצדיקים את דמי הניהול הגבוהים, ואם היא נגררת מאחור, ניתן להוסיף את דמי הניהול הגבוהים לסיבות לכישלון.

אז מה קורה בפועל? אחת לזמן מסוים אנחנו בודקים בטור זה את ביצועי קרנות הנאמנות היקרות בישראל, כדי לבחון האם העלות הגבוהה מוצדקת בביצועים. התשובה תמיד זהה והחלטית: לא. לדעתי, תפקיד התקשורת הוא לשמור את הנושא בתודעה הציבורית משתי סיבות. הראשונה, לטובת החוסכים והמשקיעים – עלינו לשים לב מה יש לנו בתיקים, לא לעקוב בעיניים עצומות אחרי ההמלצות של יועצי ההשקעות או אחרי פרסומות כאלה ואחרות. חשוב לרדת לפרטים ולשים לב: גם אם באופן מקרי קרן מסוימת מציגה בטווח זמן מסוים תוצאות טובות, לאורך זמן הקרנות היקרות פשוט לא משתלמות, כפי שעולה פעם אחר פעם מהשוואות פשוטות וקלות לביצוע. הסיבה השנייה היא יצירת לחץ על מנהלי הקרנות לאזן את דמי הניהול היקרים מדי. הייתה תופעה מבורכת של ירידה בדמי הניהול הממוצעים בשנים האחרונות, תופעה שמעט נעצרה לאחרונה, אך בעוד שדמי ניהול סבירים והוגנים הם הכרחיים לקיומו של שוק הקרנות האקטיבי, את דמי הניהול היקרים שבקצוות עדיין חייבים לדחוף כלפי מטה.

קרנות הנאמנות השונות מחולקות לקטגוריות, ודמי הניהול בכל קטגוריה משתנים בהתאם לעלויות התפעול ובהתאם לסיכויי הרווח. לכן באופן טבעי קרנות מנייתיות יקרות יותר מקרנות אג"ח, ובקרנות מעורבות ככל שעולה כמות המניות, בדרך כלל דמי הניהול מטפסים אף הם. לכן נבחן את ביצועי הקרנות היקרות ביותר בכמה קטגוריות מרכזיות בשוק הקרנות הישראלי: קרנות מנייתיות, אג"ח ומעורבות. בכל אחת מהקטגוריות הללו נתמקד בתת-הקטגוריות המרכזיות.​ בטבלאות שנראה בהמשך מופיע שם הקרן היקרה ביותר בכל תת-קטגוריה וכמה דמי ניהול היא גובה, לאחר מכן דמי הניהול החציוניים בכל קטגוריה, כדי להמחיש את הפער ממה שמקובל לגבות באותה תת-קטגוריה, ואז מיקום הקרן מתחילת השנה ובשלוש השנים האחרונות. 

קרנות מנייתיות

בקרנות המנייתיות נבחנו ארבע תת-קטגוריות: מניות גדולות ובינוניות, מניות אול קאפ (כל גודל שוק), מניות בארצות הברית חשופות מט"ח, וגמישות. הקרנות הגמישות אינן לגמרי מנייתיות, כיוון שעקרונית מנהל הקרן יכול להשקיע כראות עיניו בכל סוגי הנכסים, אך בדרך כלל הן מתנקזות לאחזקה משמעותית במניות. הנה התוצאות:


במשפט אחד שמסכם את הכל: בארבעה מקרים מתוך שמונה שנבדקו, הקרן היקרה ביותר מציגה את הביצועים הגרועים ביותר בקטגוריה. מנהלי הקרנות לא יכולים לבצע ניסים, ואם הם מתחילים את התחרות אחוז אחד מאחור, הם כנראה לא ידביקו את הפער. ההפרש בין הקרן היקרה לקרן החציונית נע בין 0.8% ליותר מאחוז. יש לציין שדמי הניהול החציוניים בקרנות המנייתיות, שנעים סביב אחוז וחצי או מעט יותר, הם סבירים ביותר ומאפשרים ניהול קרנות עם שולי רווח הגיוניים. לגבות מעל 2.5% בשנה על ניהול קרן נאמנות נראה כמו תאוות בצע שפשוט לא משתלמת למשקיעים, ובסופו של דבר גם לא תשתלם למנהלי הקרנות. 

עוני כסף
צילום: ISTOCK
קרנות נאמנות

קרנות הנאמנות היקרות בדמי ניהול - חלשות בביצועים

בבדיקה התקופתית של הקרנות היקרות בישראל עולה שוב אותה מסקנה ברורה: לא כדאי להשקיע בקרנות היקרות, הן לא מצליחות להצדיק את דמי הניהול הגבוהים

גיא טל |

נושא דמי הניהול של קרנות הנאמנות צריך תמיד לעמוד במרכז הדיון על ההחלטה באיזו קרן להשקיע. זהו לא המדד היחידי, אבל הוא אחד הקריטריונים המרכזיים. דמי הניהול הם מצד אחד חיוניים לתפעול הקרן. ניהול של קרן נאמנות עולה כסף: תשתיות, כוח אדם, עלויות מסחר וכדומה, וכמובן שבית ההשקעות צריך גם להרוויח. מצד שני, דמי ניהול מופרזים נוגסים ישירות בתשואה של החוסכים, ובסופו של דבר מהווים משקולת על החברה בתחרות מול הקרנות האחרות. התשואות המוצגות באתרים השונים הן לאחר ניכוי דמי ניהול. אם החברה לוקחת דמי ניהול גבוהים יותר מהמתחרות היא נותנת להן יתרון התחלתי. אם בסופו של דבר לאחר ניכוי דמי הניהול הקרן מציגה תשואה עודפת, זה אומר שביצועי הקרן מצדיקים את דמי הניהול הגבוהים, ואם היא נגררת מאחור, ניתן להוסיף את דמי הניהול הגבוהים לסיבות לכישלון.

אז מה קורה בפועל? אחת לזמן מסוים אנחנו בודקים בטור זה את ביצועי קרנות הנאמנות היקרות בישראל, כדי לבחון האם העלות הגבוהה מוצדקת בביצועים. התשובה תמיד זהה והחלטית: לא. לדעתי, תפקיד התקשורת הוא לשמור את הנושא בתודעה הציבורית משתי סיבות. הראשונה, לטובת החוסכים והמשקיעים – עלינו לשים לב מה יש לנו בתיקים, לא לעקוב בעיניים עצומות אחרי ההמלצות של יועצי ההשקעות או אחרי פרסומות כאלה ואחרות. חשוב לרדת לפרטים ולשים לב: גם אם באופן מקרי קרן מסוימת מציגה בטווח זמן מסוים תוצאות טובות, לאורך זמן הקרנות היקרות פשוט לא משתלמות, כפי שעולה פעם אחר פעם מהשוואות פשוטות וקלות לביצוע. הסיבה השנייה היא יצירת לחץ על מנהלי הקרנות לאזן את דמי הניהול היקרים מדי. הייתה תופעה מבורכת של ירידה בדמי הניהול הממוצעים בשנים האחרונות, תופעה שמעט נעצרה לאחרונה, אך בעוד שדמי ניהול סבירים והוגנים הם הכרחיים לקיומו של שוק הקרנות האקטיבי, את דמי הניהול היקרים שבקצוות עדיין חייבים לדחוף כלפי מטה.

קרנות הנאמנות השונות מחולקות לקטגוריות, ודמי הניהול בכל קטגוריה משתנים בהתאם לעלויות התפעול ובהתאם לסיכויי הרווח. לכן באופן טבעי קרנות מנייתיות יקרות יותר מקרנות אג"ח, ובקרנות מעורבות ככל שעולה כמות המניות, בדרך כלל דמי הניהול מטפסים אף הם. לכן נבחן את ביצועי הקרנות היקרות ביותר בכמה קטגוריות מרכזיות בשוק הקרנות הישראלי: קרנות מנייתיות, אג"ח ומעורבות. בכל אחת מהקטגוריות הללו נתמקד בתת-הקטגוריות המרכזיות.​ בטבלאות שנראה בהמשך מופיע שם הקרן היקרה ביותר בכל תת-קטגוריה וכמה דמי ניהול היא גובה, לאחר מכן דמי הניהול החציוניים בכל קטגוריה, כדי להמחיש את הפער ממה שמקובל לגבות באותה תת-קטגוריה, ואז מיקום הקרן מתחילת השנה ובשלוש השנים האחרונות. 

קרנות מנייתיות

בקרנות המנייתיות נבחנו ארבע תת-קטגוריות: מניות גדולות ובינוניות, מניות אול קאפ (כל גודל שוק), מניות בארצות הברית חשופות מט"ח, וגמישות. הקרנות הגמישות אינן לגמרי מנייתיות, כיוון שעקרונית מנהל הקרן יכול להשקיע כראות עיניו בכל סוגי הנכסים, אך בדרך כלל הן מתנקזות לאחזקה משמעותית במניות. הנה התוצאות:


במשפט אחד שמסכם את הכל: בארבעה מקרים מתוך שמונה שנבדקו, הקרן היקרה ביותר מציגה את הביצועים הגרועים ביותר בקטגוריה. מנהלי הקרנות לא יכולים לבצע ניסים, ואם הם מתחילים את התחרות אחוז אחד מאחור, הם כנראה לא ידביקו את הפער. ההפרש בין הקרן היקרה לקרן החציונית נע בין 0.8% ליותר מאחוז. יש לציין שדמי הניהול החציוניים בקרנות המנייתיות, שנעים סביב אחוז וחצי או מעט יותר, הם סבירים ביותר ומאפשרים ניהול קרנות עם שולי רווח הגיוניים. לגבות מעל 2.5% בשנה על ניהול קרן נאמנות נראה כמו תאוות בצע שפשוט לא משתלמת למשקיעים, ובסופו של דבר גם לא תשתלם למנהלי הקרנות.