רז דומב
צילום: אלעד ניסים
דעה

עזריאלי תרשום בדוח השנתי רווח של 1 מיליארד שקל משערוך - היא צריכה לרשום רווח של 6 מיליארד שקל

חברות רבות בתחום הנדל"ן צפויות להציג שערוכים, אך האם לאחר השערוכים הקרובים, הדוחות הכספיים יציגו את השווי ההוגן האמיתי של נכסי הנדל"ן?

רז דומב | (1)

בשנים האחרונות, נפתח פער מהותי בין תמחור חברות הנדל"ן המניב בשוק ההון, לבין ההון העצמי שלהן. הדבר נובע בעיקר, מהיציבות בשיעורי ההיוון בהם משתמשים מעריכי השווי, למרות השינוי המהותי בסביבת המאקרו/הריבית.

להערכתנו, נוכח הצפי להמשך סביבת ריבית נמוכה, מעריכי השווי צפויים להפחית במעט את שיעורי ההיוון בהם הם משתמשים, כאשר הדיווח של אמות לאחרונה מהווה להערכתנו סנונית ראשונה, וחברות רבות יציגו שערוכים משמעותיים ברבעון הקרוב.

הדיווח הראשוני של אמות בנוגע לרווחי השערוך, משקף להערכתנו ירידה בטווח של 0.3%-0.4% בשיעור ההיוון הממוצע של החברה. כאשר הפער האמיתי בין שיעורי ההיוון הממוצעים בדוחות הכספיים של חברות הנדל"ן לבין שיעורי ההיוון המגולמים בתמחור שלהן בשוק ההון עומד על בטווח של 1.5%-2%.

לכן, למרות השינוי הצפוי בדוחות הקרובים אנו לא ממהרים להתרגש וסבורים, כי גם לאחר השערוכים הקרובים, הדוחות הכספיים עוד רחוקים מלהציג את השווי ההוגן האמיתי של נכסי הנדל"ן.

 

השערוכים הצפויים בדוחות הקרובים

אמות דיווחה על שערוכים בהיקף של כ-500 מיליון שקל בעיקר כתוצאה מירידה בשיעורי ההיוון של נכסי החברה. על פי הערכה ראשונית שלנו, רווחי השערוך הנ"ל משקפים ירידה מוערכת בטווח של 0.3%-0.4% אבסולוטי בשיעור ההיוון הממוצע של החברה, שעומד נכון לסוף הרבעון השלישי של 2019 על כ-7.01%.

אנו מעריכים כי מגמה דומה תאפיין את הדוחות של שאר חברות הסקטור, וכי בתוצאות הרבעון הקרוב החברות יציגו רווחי שערוך בהיקפים של מאות מיליוני שקל.

היקפי השערוך הצפויים בדוחות החברות המרכזיות בסקטור, בהנחה ושיעורי ההיוון שלהן ירדו ברמה דומה של כ-0.3% (ברוטו, לא כולל עתודה למס)

מעט מדי ומאוחר מדי

סביבת המאקרו השתנתה. מאז המשבר הגלובלי הגדול לפני כעשור, סביבת המאקרו הגלובלית השתנתה ותשואות אגרות החוב במרבית המדינות ירדו באופן משמעותי. בשנים האחרונות, תשואות אגרות החוב ל-10 שנים בכלכלות הבולטות במערב הינן ברמות של כ-0% עד 2% ובחלק מהמדינות, לרבות גרמניה ושוויץ, התשואה הינה שלילית. המגמה בישראל דומה, ואגרות חוב ל-10 שנים נסחרות ברמות של כ-0.9%.

מעריכי השווי בעולם הורידו את שיעורי ההיוון בהתאם לסביבת המאקרו. במדינות רבות בעולם, שיעורי ההיוון לנכסים השתנו בהתאם לשינויים הגלובליים בסביבת הריבית. על פי נתוני בלומברג, שיעורי ההיוון לנכסי משרדים בפריז, לונדון וברלין רשמו לאורך העשור האחרון ירידה בטווח של 2.5%-3.0%. לעומת זאת, בישראל נרשמה יציבות מסוימת בשיעורי ההיוון, אשר הביאה להגדלת המרווח בין תשואת אגרת חוב ל-10 שנים לבין שיעורי היוון של הנכסים.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

 מקור - בלומברג

שוק ההון לא מחכה למעריכי השווי

שוק ההון משקף את המציאות הכלכלית טוב יותר מהדוחות הכספיים של החברות. בשנים האחרונות הפער בין המוצג בדוחות הכספיים של החברות לבין השווי האמתי של נכסי החברות הלך וגדל. כתוצאה מכך, הדוחות הכספיים של החברות כבר מזמן אינם משקפים בצורה הולמת את השווי האמתי של הנדל"ן שלהן. לראיה, ניתן לראות כי במהלך השנה האחרונה בוצעו שורה של עסקאות המשקפות שיעורי היוון של 5%-6% ואילו שיעור ההיוון הממוצע בספרי החברות המובילות בסקטור הינו כ-7.4%.

 

מכפילי ההון ברמות שיא היסטוריות. שוק ההון מתמחר את נכסי החברות בהתאם לערכם הכלכלי האמיתי ובשיעורי היוון ממוצעים של כ-5.5%, בעוד ששיעורי ההיוון בדוחות הכספיים של החברות הינם ברמות של כ-7.4% בממוצע. העיוות הנ"ל מוביל את חברות הסקטור להיסחר במכפילי הון גבוהים ברמה היסטורית.

השערוכים הצפויים בדוחות הקרובים הם קצה הקרחון

השערוכים הקרובים עדיין לא מספיקים כדי לשפר את מהימנות הדוחות הכספיים. הציפייה בשוק היא לשערוכים משמעותיים בהיקפים של מאות מיליוני שקלים בדוחות הכספיים הקרובים.

למרות השערוכים המשמעותיים, אנו בדעה כי מדובר בקצה הקרחון וירידה של כ-0.3% אבסולוטי בשיעורי ההיוון לא פותרת את העיוות הקיים כיום בדוחות הכספיים של החברות, שכן הפערים בין המציאות הכלכלית לדוחות הכספיים גדולים הרבה יותר.

להערכתנו, ובהתאם לתמחור בשוק, נדרשת ירידה הרבה יותר משמעותית בשיעורי ההיוון שתביא לשערוכים בהיקפים משמעותיים הרבה יותר - כ-6 מיליארד שקל בעזריאלי וכ-4 מיליארד שקל במליסרון.

נשאלת השאלה האם מדובר בצעד ראשון של מעריכי השווי לקראת המשך ירידה משמעותית בשיעורי ההיוון גם בעתיד, או שמא מדובר בתנועה חד פעמית שלא צפויה לשנות את העיוות בשוק.

הכותב הינו רז דומב, אנליסט בלידר שוקי הון.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    בועה במיטבה (ל"ת)
    הריבית הנמוכה מכה 30/01/2020 08:30
    הגב לתגובה זו
סמאד 3סמאד 3

החות׳ים משנים את כללי המשחק - האיום האמיתי על שמי ישראל: Samad 3

הכטב"ם החות'י שגרם לפגיעה הקשה באילת בעיצומו של החג הוא שדרוג משמעותי ליכולות הטכנולוגיות של החות'ים הנשענים על תמיכה מאיראן. מערכות ההגנה של ישראל מספקות תשובה מצוינת, אם כי לא הרמטית, אבל החות'ים מצדם לא שוקטים על השמרים



עופר הבר |


בלילה שקט של קיץ, יולי 2024, כאשר תושבי תל אביב חשבו שהם מביטים בשמי העיר המוארים והרגועים, חדר לשמי העיר כטב"ם משופר מהסוג המסוכן ביותר - ה-Samad-3. הוא פרץ את שכבות ההגנה האווירית המתקדמות ופגע באישון לילה בלב העיר השוקקת לאחר טיסה של 16 שעות ומרחק 2600 ק״מ במסלול מוארך דרך סודן ומצרים מתימן הנמצאת בקו אווירי של 1,800 ק״מ מישראל. 

זה היה רגע דרמטי שהוכיח כי הטכנולוגיה של האיום משתדרגת במהירות והפכה את השמיים הישראלים לזירה תחרותית של מלחמה טכנולוגית שבה כל שנייה קובעת חיים או מוות. האירוע הותיר את המדינה במרדף בלתי פוסק אחרי פתרונות חדשניים להגנה על אזרחיה מפני איומים דומים.

האם הסמאד 3 שובר שוויון?

החות'ים הגיעו בשנים האחרונות ליכולות טכנולוגיות מתקדמות יחסית בתחומי הטילים והרחפנים, המוענקות להם בעיקר עם תמיכה איראנית. בין היתר מדובר על כטב״מים קטנים כמו סמאד 3, שככלל טסים בגובה נמוך עם חתימה מכ״מית נמוכה, כך שקשה למערכות ההגנה האווירית הישראליות לזהותם וליירטם בזמן. כמו כן, שיגרו החות'ים טילים עם ראשי נפץ "cluster munitions" שפועלים על ידי פיזור ראשי נפץ משניים באמצע הטיסה, מה שמקשה על מערכות ההגנה לספק הגנה יעילה מפני הפצצונות הנפיצות שמפוזרות בכמות גדולה על שטח רחב.

ישראל, מצד שני, מפעילה מערכות הגנה אוויריות רב-שכבתיות ומתקדמות ביותר, עם כיפת ברזל כמרכיב העיקרי נגד רקטות וטילים קצרים ובקרוב בשילוב מערכת הלייזר ״אור איתן״. מערכות אלו מדויקות, מתוחזקות בצורה גבוהה עם יכולת תגובה מהירה ויכולת יירוט מעל 90% בממוצע של האיומים. 

לסמאד שלושה יתרונות מובנים המקשים על גילוי מוקדם שלו: חתימת מכ"ם נמוכה, בעיקר בגלל חומריו, מידות קטנות יחסית, ופרופיל טיסה גמיש עם יכולות תמרון וטיסה בגבהים נמוכים ועל פני טופוגרפיה מורכבת. תכונות אלו מאפשרות לו לטוס למטרה בשעה שגילוי מוקדם הופך לאתגר טכנולוגי עם אפשרויות רבות לאזעקות שווא ולחדירה דרך שכבות ההגנה של המדינה.