גדעון ורטהייזר מנכל סיוה
צילום: יחצ

סיוה מקבלת המלצת קנייה - מחיר יעד של 60 דולר, אפסייד של 71% על המחיר בשוק

בכנס טכנולוגי של רוזנבלט הציגה הנהלת החברה את החזון הטכנולוגי בתחום שבבי ה-AI ודיווחה על ציפיותיה להגדלת הזמנות בתחום
דור עצמון | (1)

חברת סיוה הנסחרת בנאסד"ק ומספקת טכנולוגיות קישוריות אלחוטית וחישה חכמה, מקבלת מבנק ההשקעות רוזנבלט המלצה עם מחיר יעד של 60 דולר, לעומת 35 דולר כיום. פרמיה של 71% על מחיר השוק. 

הזדמנויות חדשות ב-CEVA: נוכחות רחבה אצל הלקוחות לצד הגדלת נתח השוק של החברה:  לאחרונה נערכה ועידת הטכנולוגיה השנתית השנייה במספר של רוזנבלט וכבר ביומה הראשון הדגישו בה את השינויים וההזדמנויות בשוק ה-AI (בינה מלאכותית) בכלל ובחברת CEVA בפרט. חברת CEVA, המתמחה בתכנון מוליכי רכיבים למחצה תוך התמקדות בחומרת XR במכשירי AI, מדווחת כי הטכנולוגיה שלהם הוטמעה ב-431 מיליון מכשירי AI ברבעון האחרון וב-1.6 מיליארד מכשירים בשנת 2021. במקביל, החברה צופה גידול בהזמנות מכיוון שהיא רואה את השוק ככזה שצועד לכיוון של שימוש אבסולוטי בקישוריות אלחוטית לפחות עד שנת 2027.

האנליסט קווין קאסידי מרוזנבלט נותן המלצת קנייה למניה עם מחיר יעד של 60 דולר, מדובר כאמור בפרמיה של 71% ממחיר המנייה הנוכחי שעומד כעת על 35 דולר. הנהלת סיוה מאמינים שכדי לקיים מטאוורס, ה-XR (החומרה של המערכות) חייב להיות מחובר בענן אלחוטי. עם זאת, נכון לעכשיו מכשירי XR רבים עדיין מחוברים פיזית למחשבים ולקונסלות ולכן יש ראשית לזנוח את האוזניות. החברה גורסת כי יש להגביר את השימוש בבלוטות' וב-WiFi על מנת להעלות את אחוזי השימוש בקישוריות אלחוטית. החיבור האלחוטי האולטימטיבי לפי החברה צפוי להיות עם תקן ה-5G RedCap שייצא בקרוב ובמקביל עובדת החברה על פתרונות נוספים. קאסידי ממשיך לראות ב-CEVA כשחקן מפתח בהפעלת מוצרי AI ו-5G, מעודד מרישיונות ה-IP החדשים שלהם (במיוחד ב-AI ו-5G) וממשיך להמליץ על מניות החברה.

סיוה נסחרת בוול סטריט במחיר של 35 דולר המבטא שווי שוק של 815 מיליון דולר. המניה ירדה מהשיא כ-40% והיא נסחרת במכפיל רווח עתידי של כ-33. לכאורה גבוה, אבל בתחום של החברה - אספקת שבבים וטכנולוגיה כקניין רוחני, הרי שבפועל רמת המכפילים אפילו גבוה יותר.  

סיוה דיווחה לאחרונה על תוצאות הרבעון הראשון של השנה. הכנסות החברה הגיעו לשיא של 34.4 מיליון דולר, מעל קונצנזוס האנליסטים ל-32.93 מיליון דולר. הרווח המתואם על בסיס Non-GAAP (רווח לא חשבונאי) עמד על 18 סנט למניה, לעומת הצפי ל-17 סנט למניה (רווח מתואם של 4.2 מיליון דולר לעומת 262 אלף דולר ברבעון המקביל). הרווח התפעולי עלה ל-5.5 מיליון דולר לעומת 2.63 מיליון ברבעון המקביל.

התחזית ל-2022: הכנסות של 142-146 מיליון דולר

הנהלת סיוה צופה לסיים את השנה עם הכנסות של 142-146 מיליון דולר, צמיחה של כ-17% לעומת 2021, ומעל צפי האנליסטים ל-142.7 מיליון דולר. ברבעון השני, צופה הנהלת החברה רווח גולמי מתואם של 82%. הוצאות התפעול, בנטרול הוצאה בסך 3.3 מיליון דולר בגין תגמול מבוסס מניות לעובדים והפחתה לא מוחשית בסך 1.1 מיליון דולר בגין רכישות, צפויות להסתכם ב-23-24 מיליון דולר, בדומה לרבעון הראשון. הכנסות המימון צפויות להסתכם בכ-0.4 מיליון דולר. המס המתואם ברבעון השני צפוי להסתכם בכ-27%, בדומה לרבעון הראשון, ומספר המניות ברבעון השני צפוי לעמוד על 24 מיליון.

ברבעון הראשון גדלו ההכנסות ממכירת רישיונות, שירותים וכלי פיתוח לתכנון שבבים גדלו ב-56% לעומת הרבעון המקביל ועמדו על ל-22.4 מיליון דולר, כ-65% מסך הכנסות החברה. ההכנסות מתמלוגים גדלו ב-9% ל-12 מיליון דולר, כ-35% מסך ההכנסות.  במהלך הרבעון הראשון חתמה סיוה על 14 הסכמים לרישוי טכנולוגיות ותכנון שבבים, מתוכם 3 עם לקוחות חדשים. ההסכמים היו לאספקת טכנולוגיות לסמארטפונים, בית חכם, מחשבים אישיים, מערכות עזר לנהיגה, ותקשורת לווינים דור 5 במסלול נמוך (LEO). 5 מתוך 14 ההסכמים נחתמו עם לקוחות בסין, 4 הסכמים בארה״ב, 3 באסיה-פסיפיק, ו-2 הסכמים באירופה.

קיראו עוד ב"גלובל"

מנכ"ל סיוה, גדעון ורטהייזר, אמר על רקע הדוחות לרבעון הראשון: "טכנולוגיות הקישוריות והבינה המלאכותית למכשירי קצה פותחות בפנינו הזדמנויות עצומות להרחבת הפעילות. מספר המוצרים המבוססים על הטכנולוגיות שלנו הגיע לשיא של 531 מיליון ברבעון הראשון, כולל הגדלת הנתח של סיוה בשוק הסמארטפונים, למרות השפעת סגרי הקורונה בסין על לקוחותינו״.       

לסיוה יש כ-162 מיליון דולר מזומנים בקופה. לפני כשנה היא רכשה פעילות ב-33 מיליון דולר לצורך השלמה טכנולוגית וצמיחה דרך רכישות. בנטרול המזומנים שוויה התפעולי מסתכם ב-650 מיליון דולר, שמבטא מכפיל רווח לשנה הבאה של כ-26. 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    משה 13/06/2022 08:53
    הגב לתגובה זו
    כתבה מאוד מעניינת תודה
B2 (X)B2 (X)

10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?

מדינות העולם מגדילות את ההוצאות הביטחוניות לאור ריבוי המלחמות והמתחים, אז מיהם הצבאות העשירים בעולם - יש הפתעות 

הדס ברטל |

הוצאות הביטחון הן חלק משמעותי מתקציבים של מדינות וזה יילך ויגדל. מדינות נאט"ו יכפילו את תקציבי הביטחון שלהם ב-3-4 שנים, כשבמקביל קיימים חששות מהתלקחויות ועימותים גדלים. אנחנו אחרי סיום מלחמה ממושכת עם הישגים משמעותיים בכל הזירות. צה"ל הוכיח את עצמו במלחמה כשהוא גם הצבא הראשון שהתמודד בהצלחה עם איומי טילים, כטב"מים ורחפנים בהיקף גדול וממספר זירות. אין ספק שהכוח, מעמד והחוזקה של צה"ל מבין צבאות העולם עלה משמעותית, אבל כשבוחנים את החוזק לפי היקף ההשקעה הכספית, ישראל לא בטופ.   

הוצאות הביטחון בישראל מוערכות בכ-45 מיליארד דולר. ישנם דירוגים הממקמים את צה"ל במקום ה-12 ויש אפילו הממקמים אותו במקום 17. כנראה שמבחינת יכולות אנחנו בעשירייה המובילה

המחקרים והבדיקות על היקפי תקציבי הביטחון בעולם מציגים עלייה של 9% בהוצאות הביטחון בשנה שעברה לכ-2.72 טריליון דולר, כשהשנה זה צפוי להגיע ל-3 טריליון דולר. העלייה בתקציבי הביטחון היא התלולה ביותר מאז סוף המלחמה הקרה, ומיוחסת למתח הגובר באירופה, במזרח אסיה, במזרח התיכון ובמקומות נוספים בעולם. הנה עשרת הצבאות העשירים ביותר. 

1 #  ארצות הברית

תקציב ביטחון: 997 מיליארד דולר (2024)
אחוז מהתמ"ג: 3.4%
כוח אדם משוער: כ-2.1 מיליון כולל מילואים (1.33 מיליון פעילים)

ארצות הברית ממשיכה להוביל את העולם וחלק מזה הוא בזכות הצבא החזק שלה. היא משקיעה יותר מכל מדינה אחרת, היא מפתחת יותר מכל מדינה אחרת והיא מתכננת עכשיו "כיפת זהב" - סוג של "כיפת ברזל". שלנו, רק הרבה יותר גדולה-רחבה ועם הרבה יותר כלים. 

אסיסי נשיא מצרים
צילום: מצרים

בדרך למלחמה? המתיחות בין מצרים לאתיופיה בשיא חדש

מצרים רואה בסכר שבונה אתיופיה איום קיומי, כאשר הנילוס מספק לה 90% מתצרוכת המים שלה ומהווה עורק חיים לחקלאות ולכלכלה המצרית
אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אתיופיה מצרים
המתיחות בין מצרים לאתיופיה מגיעה לשיא חדש, כאשר מצרים שולחת כוחות צבא לסומליה במה שנראה כמהלך להרתעת אתיופיה. המאבק ארוך השנים בין שתי המדינות על השליטה בנהר הנילוס מתעצם, כאשר בניית סכר הרנסנס האתיופי מאיימת על מקור המים החיוני של מצרים. במוקד הסכסוך עומד כאמור סכר הרנסנס, פרויקט ענק שאתיופיה החלה לבנות ב-2011 על הנילוס. הסכר, שעלותו מוערכת ב-4.2 מיליארד דולר, נועד לייצר חשמל ולתמוך בפיתוח הכלכלי של אתיופיה. אולם, מצרים רואה בו איום קיומי, שכן הנילוס מספק לה 90% מתצרוכת המים שלה ומהווה עורק חיים לחקלאות ולכלכלה המצרית. בנוסף לכך, הנילוס מהווה סמל תרבותי ולאומי עמוק במורשת המצרית והאתגר מתעצם נוכח הגידול הדמוגרפי המהיר של מצרים, עם תוספת של כשני מיליון תושבים מדי שנה, מה שמגביר את הלחץ על משאבי המים המוגבלים של המדינה. המתיחות החריפה לאחרונה עם הסכם שחתמה אתיופיה עם סומלילנד לפיו היא החכירה לאדיס אבבה רצועת חוף באורך 20 ק"מ באזור מפרץ עדן - למשך 50 שנה, מה שמעניק לה גישה אסטרטגית למפרץ עדן. מצרים, בתגובה, שלחה כוחות מיוחדים וציוד צבאי לסומליה, במסגרת הסכם שיתוף פעולה חדש. מהלך זה נתפס כניסיון להרתיע את אתיופיה ולחזק את עמדתה של מצרים באזור. למרות האיומים מצד מצרים בעבר, כולל רמיזות על אפשרות להפציץ את הסכר, נראה כי פתרון צבאי ישיר אינו סביר. המרחק הגיאוגרפי והמגבלות הצבאיות מקשים על מצרים לפעול ישירות נגד הסכר. במקום זאת, מצרים מנסה לגייס תמיכה בינלאומית ולהפעיל לחץ דיפלומטי על אתיופיה. ניסיונות קודמים להגיע להסכם שיאפשר לשתי המדינות ליהנות ממי הנילוס לא צלחו. עם זאת, ההשלכות האפשריות של עימות צבאי והחשיבות האזורית של שתי המדינות מגבירות את הלחץ הבינלאומי למציאת פשרה. בינתיים, המתיחות ממשיכה לעלות, כאשר שתי המדינות מנסות לחזק את עמדותיהן האסטרטגיות באזור.

המשמעויות עבור ישראל

עד כה, ישראל בחרה לנקוט עמדה ניטרלית במשבר בין מצרים לאתיופיה, תוך הבעת תמיכה בפתרון שיטיב עם שני הצדדים. גישה זו נובעת ממספר שיקולים: הרגישות הגבוהה של הסכסוך, היעדר יתרון יחסי בתיווך לעומת גורמים בינלאומיים אחרים, והמגבלות המעשיות ביכולתה של ישראל להציע פתרונות למשבר המים. יתרה מזאת, העמדה הזו תואמת את גישתה של ישראל בסכסוכים אחרים באזור, כמו המחלוקת בין הכנסיות המצרית והאתיופית בירושלים. למרות זאת, ישראל עלולה להיגרר למעורבות בסכסוך בעל כורחה. בעבר, היו דיווחים על בקשות מצריות לישראל להפעיל את השפעתה באתיופיה, וכן שמועות על מעורבות ישראלית בהגנה על הסכר - טענות שהוכחשו רשמית. מעורבות כזו עלולה לפגוע בתדמיתה של ישראל במצרים, שם כבר קיימות תיאוריות קונספירציה על מעורבות ישראלית נגד האינטרסים המצריים. עם זאת, בטווח הארוך, אם וכאשר יושג הסדר בין מצרים לאתיופיה, ישראל עשויה למלא תפקיד חיובי בשיתוף פעולה אזורי. הידע והטכנולוגיה הישראליים בתחומי המים והחקלאות יכולים לתרום משמעותית לפיתוח האזור. הקשרים האסטרטגיים של ישראל עם מצרים בתחום האנרגיה, כמו גם ההתקרבות לסודאן, מספקים בסיס פוטנציאלי לשיתופי פעולה עתידיים.