יוסי קליין
צילום: יח"צ
דעה

המשך הפקעת חלקות בשכונת מונטיפיורי היא בבחינת גזל "כבשת הרש"

הליכי הפקעת זכויות מקרקעין הובילה לניהול עשרות רבות של הליכים משפטיים כנגד עיריית תל אביב בטענה כי העירייה מפקיעה קרקעות פרטיות ללא כל צורך ממשי
יוסי קליין | (1)

לא אחת נכתב אודות נכסי הנדל"ן הרבים הנמצאים בבעלות עיריית תל אביב, כ-10% משטח העיר נמצא בבעלות העירייה. רוב השטחים מוגדרים כשטחים פרטיים רנטביליים הניתנים להשכרה או למכירה. לצד השטחים הרבים עיריית תל אביב מחזיקה במאות אלפי מ"ר שטחים בנויים בייעוד ציבורי במביני משרדים שונים ובמבנים עצמאיים.

עשרות הליכים משפטיים כנגד עיריית ת"א 

צבירת נכסי הנדל"ן על ידי עיריית תל אביב בין השאר באמצעות הליכי הפקעת זכויות מקרקעין הובילה לניהול עשרות רבות של הליכים משפטיים כנגד עיריית תל אביב בטענה כי העירייה מפקיעה קרקעות פרטיות לחינם וללא כל צורך ממשי. 

אחת הדוגמאות הבולטות להפקעת מקרקעין שלא לצורך ובאופן תמוה ביותר היא הודעת העירייה על הפקעת מקרקעין מידי משפחה המחזיקה כבר עשרות שנים בקרקע פרטית בשכונת מונטיפיורי. בשנת 2014 יזמה עיריית תל אביב תוכנית מגדלים בשכונת מונטיפיורי. על פי התכנית במתחם שפע טל היו אמורות לקום כ-800 דירות.

כדי לממש את התכנית הזו יזמה העיריה תכנית משלימה שבמסגרתה היו אמורים להיות מופקעות קרקעות מבעלי קרקעות פרטיים, כביכול על מנת להבטיח שיהיו מספיק שטחים לשימוש הציבור.

אלא שבדיקת משרדנו גילתה כי עיריית תל אביב מחזיקה באזור שכונת מונטיפיורי בלא פחות מ-35 דונמים. אין ספק, היקף אדיר של מקרקעין. למרות שבבעלות העירייה נכסי נדל"ן בהיקף עצום באזור, היא איננה עוצרת ועושה שימוש בכוחה האדיר כנגד בעלי מקרקעין פרטיים בטענה כי לעירייה נדרשים שטחי ציבור לאור התפתחות השכונה והגעת דיירים חדשים בעתיד.

בין בעלי הקרקע שהחלקה שלהם הופקעה גם בני משפחה אחת שהחלקה שלהם מיועדת להפקעה בשלמות, הוראות התוכנית קובעות במפורש כי החלקה של המשפחה תשנה את ייעודה מ"אזור מעורב לתעסוקה ולמגורים" ליעוד של "מבנים ומוסדות ציבור" ואף תעבור לבעלות העירייה. חלומות המשפחה להקמת בניין הנושא את שם המשפחה נגוז ועימם אף ירדו לטימיון השקעות כלכליות ומנטאליות בתכנון החלום והמתחם.

הנימוק להפקעה כבר לא קיים, אבל העירייה בשלה

בעקבות הכוונה להקים מתחם תחבורה מטרופוליני מרכזי בוטלה תכנית שפע טל ובמצב דברים זה קיוו במשפחה כי העירייה תחזור בה מהפקעת הקרקע הפרטית שלהם ותיתן להם את ההזדמנות להגשים את חלום המשפחה.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

אלא שלמרבה התדהמה, העירייה לא חזרה בה מהפקעת המקרקעין הפרטיים, תכנית שפע טל בוטלה, הנימוק להפקעה כבר אינו קיים אבל הפגיעה בקניינם הפרטי של המשפחה לא הופסק. והעיריה למרות שיש לה כבר למעלה מ-35 דונמים באזור לא חזרה בה מההפקעה כאמור.

המכה הבאה על המשפחה נחתה עליהם בעוצמה רבה עם דחיית הוועדה המקומית לתכנון ולבניה את התנגדותם להפקעה למרות שהנימוק להתנגדות הוא הכי הגיוני והכי נכון אם תכנית שפע טל נגנזה מדוע לא לגנוז את תכנית ההפקעה?

המשפחה לא אמרה נואש והגישה ערר על דחיית התנגדותם לוועדת הערר המחוזית. במסגרת הערר טוענת המשפחה כי נעשה עוול נוראי וכי ההפקעה כיום הינה לא פחות מגזילת קרקעות בחסות החוק. עוד טוענת המשפחה כי התברר לה כי המגרש שלהם נבחר להפקעה באופן אקראי ושרירותי וללא הצדקה תכנונית.

בנוסף טוענת המשפחה כי אין כל צורך והצדקה עניינית להפקיע מגרשים בבעלות פרטית אשר מיועדים מזה עשרות שנים לשימוש מגורים מעורב עם תעסוקה, מה עוד שגם תוכנית המתאר שאושרה לאחרונה שמרה על יעוד זה.

האם האינטרס הציבורי מחייב את ביטול  התכנית?

לא ברורה החלטתה של הוועדה המקומית להפקיע, שעה שכאשר היא בוחרת להפקיע מגרשים פרטיים בשלמות - היא נדרשת לשלם פיצוי הפקעה אדירים ולכן האינטרס הציבורי של השמירה על קופת העירייה וכספי הציבור מחייבים את ביטול התוכנית. בפרט לאור העובדה שלעירייה יש באזור נכסי נדל"ן רבים בבעלותה וראוי כי היא תעשה בהם שימוש לפני שהיא פוגעת בקניינים של אנשים פרטיים.

בעלי החלקה לא רוצים כסף אלא רק מימוש החלום לבנות את הבניין, כך גם קיימים שיקולי מיסוי אשר יוצרים עדיפות חד משמעית לבניית הבניין על פני קבלת דמי פיצוי בגין הפקעת קרקע המשפה.

במסגרת הערר חשפנו מקצת מהשטחים הציבוריים שבעלות העיריה בכלל ובסביבות השכונה בפרט. בבעלות העירייה בה עשרות נכסים שחלקם הגדול בייעוד לשימוש ציבורי אך בכל זאת העירייה בחרה לבצע הפקעה של קרקע פרטית מידי בני משפחה אשר מחזיקים בקרקע כבר עשרות שנים. קצרה בינתנו מלהבין את ההיגיון שבהפעלת עוצמה שלטונית כה חזקה על משפחה ותיקה אשר מחזיקה בקרקע כבר עשרות שנים וביקשה להקים במקום בניין הנושא את שם המשפחה.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    כל דאלים גבר (ל"ת)
    שופט רחבה 09/06/2019 02:01
    הגב לתגובה זו
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

המטוס מספר 1 של מדינת ישראל

מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה



עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס

מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?

אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.

הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה. 

מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.

באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

המטוס מספר 1 של מדינת ישראל

מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה



עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס

מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?

אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.

הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה. 

מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.

באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.