החברות בתחום הדיור המוגן מסתגלות למציאות חדשה
התיקון אמנם אוסר על החברות להשית על הדיירים את העלויות הכרוכות בהבטחת הפיקדונות, אך אלו צפויות להתגלגל אליהם בעקיפין. אילו חברות ישרדו את המהלך?
בהתאם לתיקון לחוק הדיור המוגן שפורסם לאחרונה, חברות דיור מוגן, בין היתר, יבטיחו את כלל פיקדונות הדיירים – על חשבונן. לדיירים, הצפויים לקבל שעבוד מדרגה ראשונה על בית הדיור המוגן, לא תהיה אפשרות לוותר על הבטחת הפיקדון. השאלה העיקרית שעולה, היא כיצד המהלך ישפיע על יציבות החברות בענף.
בשנת 2012 פורסם לראשונה חוק הדיור המוגן המסדיר את פעילות ענף הדיור המוגן בישראל. במסגרת החוק נקבעו האישורים הנדרשים לצורך הפעלת בית דיור מוגן, התנאים לפעילותו ואופן ההתקשרות עם הדיירים. בנוסף, החוק בא להבטיח את כספי פיקדונות הדיירים במקרים בהם החברה לא תוכל להשיבם.
בהתאם לחוק, על מנת להבטיח את כספי פיקדון של דייר, חברת דיור מוגן תבחר חלופה אחת מבין הבאות: (1) מתן ערבות בנקאית לדייר; (2) ביטוח הדייר כמוטב בלתי חוזר, כאשר דמי הביטוח משולמים מראש; (3) העברת 40% מגובה הפיקדון לנאמן; או (4) רישום משכנתא ראשונה בגין יחידת הדיור לטובת הדייר.
החוק קובע כי הדייר יישא בכ-80% מגובה העלויות הכרוכות בהבטחת הפיקדון (בהתאם לחלופה שנבחרה על ידי החברה), כאשר החברה תישא ב-20% הנותרים. בהיעדר מוצר ביטוחי מתאים בשוק הביטוח בישראל, ולאור העובדה כי החלופה של העברת 40% מגובה הפיקדון לנאמן פוגעת בנזילות החברה, חברות בענף נוטות לבחור בחלופת המשכנתא או במתן ערבות.
- דמוגרפיה פוגשת את הכסף הגדול: Longevity נדל״ן
- דיור מוגן יוקרתי - כמו מלון חמישה כוכבים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נציין כי ישנם מקרים בהם החברה בוחרת במתן ערבות (למשל, כאשר כבר קיימת משכנתא ראשונה על הנכס), והדיירים, לאור העלויות הגבוהות הכרוכות במתן הערבות, בוחרים לוותר על הבטחת כספי הפיקדון.
מה קובע התיקון לחוק?
התיקון לחוק הדיור המוגן שפורסם לאחרונה בא להסדיר מחדש את הבטחת פיקדונות הדיירים בבתי דיור מוגן. להלן עיקרי החוק:
1. חברה לא תוכל לקבל סכום העולה על 7% מהפיקדון או 70 אלף שקל, כנמוך, אלא אם רשמה משכנתא ראשונה על זכותה במקרקעין של בית הדיור המוגן לטובת נאמן (למעט חריגים המוגדרים בחוק).
2. ברישומיו הפנימיים של הנאמן, שימונה על ידי הדיירים, תירשם המשכנתא לטובת הדיירים, לפי החלק היחסי של כל דייר בהתאם לפיקדונות שהופקדו על ידם. בבית דיור מוגן הרשום בפנקס הבתים המשותפים, רשאית חברה לרשום משכנתא ראשונה לטובת הדייר על יחידת הדיור בה הוא מתגורר. בבית דיור מוגן בהקמה, החברה תמסור לדייר ערבות, שתוחלף במועד האכלוס להערת אזהרה.
- איך תשפיע הורדת הריבית על רווחי חברות הנדל"ן המניב?
- המטוס מספר 1 של מדינת ישראל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- המטוס מספר 1 של מדינת ישראל
יצוין כי על אף האמור, חברה תוכל לקבל תשלום על חשבון הפיקדון ללא רישום משכנתא, ובתנאי שמסרה לדייר ערבות בנקאית או העבירה 40% מסכום הפיקדון לנאמן.
3. על מנת לקבל תשלומים על חשבון פיקדונות, חברות יחויבו להפריש סכומים לשתי קרנות ייעודיות, שמטרתן מימון הוצאות בריאות והוצאות שוטפות למקרה של חדלות פירעון של החברה.
4. החברה בלבד היא שתישא בכל העלויות הכרוכות בהבטחת הפיקדון, כאשר לא תהיה לחברה אפשרות להשית את העלויות על הדייר, ולדייר לא תהיה אפשרות להימנע מהבטחת כספי הפיקדון.
כיצד ישפיע החוק החדש על החברות בענף?
להערכת מידרוג, לאור העלויות הגבוהות הכרוכות במתן ערבות בנקאית, ולאור העובדה כי העברת 40% מסכום הפיקדון לנאמן תפגע בצורה משמעותית ביתרות הנזילות (שהן למעשה מטרת השימוש במנגנון הפיקדון) של החברות. רוב החברות בענף ייטו לבחור בחלופת המשכנתא.
העלויות הכרוכות ברישום משכנתא על נכס אמנם אינן צפויות להיות מהותיות, אך רישום המשכנתא כשלעצמו יש בו כדי לגרוע מהגמישות הפיננסית של חברה, וכן צפוי להביא לעלייה בעלויות המימון שלה, וזאת לאור הקושי לשעבד בשעבוד ראשון את הנכס לטובת גיוס חוב בכיר.
ככל שחברות ישעבדו את בתי הדיור המוגן לטובת הבטחת הפיקדונות, הן יאלצו לגייס חוב לא-מובטח, או לחלופין לגייס חוב המובטח על ידי בטוחות ברמה נמוכה יותר (למשל, שעבוד מניות החברה המחזיקה בנכס, או רישום משכנתא בדרגה שניה על הנכס).
היעדר בטוחה בדמות שעבוד מדרגה ראשונה, צפוי להביא לגידול בעלויות המימון של חברות אשר הסתמכו על מימון כנגד בטוחות אלו, שכן להערכת מידרוג, הגורמים המממנים יתמחרו שיעורי ריבית גבוהים הנגזרים מסיכון גבוה יותר מצדם. בנוסף, יתכן וחברות ממונפות ללא היקפי הון עצמי מספקים, יתקלו בקושי לגייס חוב, בין אם לצרכי מימון מחדש ובין אם לצרכי צמיחה.
יצוין כי חברות שיחליטו לספק ערבויות, חלף רישום משכנתא מדרגה ראשונה (באופן שוטף או על מנת לקבל תשלומים בטרם אכלוסו של בית בהקמה), יאלצו לשאת בעלויות הגבוהות הכרוכות במתן הערבויות, שכן בהתאם לתיקון לחוק הן לא יוכלו להשית אותן על הדיירים. עלויות אלה עשויות להיות משמעותיות במיוחד עבור חברות בעלות תזרימי מזומנים בהיקפים נמוכים.
לשאלת רווחת הדיירים, אמנם התיקון לחוק אוסר על החברות להשית עליהם את העלויות הכרוכות בהבטחת הפיקדונות, אך ככל שחברות יושפעו משמעותית מהמהלך, לא מן הנמנע כי העלויות יתגלגלו בעקיפין, במסווה של מחירי יחידות הדיור ו\או השירותים הנלווים בבתי הדיור המוגן.
לסיכום, אין חולק כי התיקון לחוק, שיחול החל מ-18 חודשים מיום פרסומו, ויחול גם על חוזים שנכרתו לפני כן, יביא להבטחת פיקדונות הדיירים והתפעול השוטף במקרה של חדלות פירעון בצורה מקיפה יותר מאשר כיום. באשר ליציבות החברות בענף, נראה כי ההשפעה תהיה קלה יותר עבור חברות בעלות היקפי הון עצמי ותזרימי מזומנים גבוהים יחסית, ובפרט עבור החברות שהתכוננו מראש למציאות החדשה.
- 6.מכל רמאי 31/10/2018 22:31הגב לתגובה זוחברות נכלוליות עם מנהלים חמדנים ועובדים לא מיומנים ולא ידידותיים למכביר. העבודות השחורות ע"י ניגרים אריתראים ושב"חים ללא מצפון. המנהלים גוזרים קופון ובכאילו מלכרי"ם.מן הדין היה שהמדינה תארגן תקים ותתן פתרון לגילאים.
- 5.נחנקנו. מדאם בסמא (ל"ת)דן 30/10/2018 22:08הגב לתגובה זו
- 4.עדי.ס 29/10/2018 22:51הגב לתגובה זוהחוק הזה היה צריך להיחקק לפני שנים.. עדיף מאוחר מאשר אף פעם!
- 3.אמקיי תומכים 29/10/2018 20:13הגב לתגובה זומבטיחים לדיירים את עתידם השקט
- 2.החכמתי (ל"ת)א. זלינגר 29/10/2018 15:05הגב לתגובה זו
- 1.כתבה מעולה, ניתוח מדויק! (ל"ת)אנונימי 29/10/2018 13:48הגב לתגובה זו
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
