קארן שווק
צילום: יריב פיין וגיא קושי

האם השינוי במדיניות המוניטרית באירופה מתומחר בשווקים?

דריכות לקראת הודעת הריבית של הבנק המרכזי באירופה בשאלה האם דראגי יספק מועד לצמצום התמיכה בשווקים

קארן שווק |
נושאים בכתבה ECB אג"ח דראגי

בעקבות נתוני הצמיחה והאינפלציה המעודדים, הבנק המרכזי האירופי (ECB) בראשות מריו דראגי צפוי לשנות בקרוב את תנאי תוכנית ההקלה הכמותית שלו: הבנק בוחן את האפשרות להפסיק את היקף הרכישות החודשי שלו העומד נכון להיום על 30 מיליארד יורו.

נאומו בשבוע שעבר של הכלכלן הראשי של הבנק המרכזי האירופאי, פיטר פרה, היה במעט מפתיע עבור חלק מהמשקיעים אשר לא ציפו לשינוי בעיתוי הפסקת תוכנית ההקלה הכמותית באירופה. תוכנית הרכישות של הבנק האירופאי הושקה בינואר 2015 ונועדה לסייע לכלכלת אירופה לצאת לצמיחה מחודשת, לאחר דשדוש ארוך ומתמשך, בעקבות המשבר הפיננסי.

מאז עודכנה התוכנית כמה וכמה פעמים והיקף הרכישות של הבנק קטן בהתאם לשיפור במצב המשק באירופה. אך היה נדמה כי יש מקום להאריך עדין את התוכנית, במיוחד לאור העובדה כי קשה להתעלם מהאינדיקטורים הכלכליים המובילים באירופה שהחלו לדשדש במעט מתחילת השנה.

בנוסף, הסיכונים הגוברים למלחמת סחר ואי היציבות הפוליטית בחלק ממדינות גוש האירו מעלים את השאלה האם באמת זהו התזמון הנכון להודיע על הפסקת תוכנית ההקלה הכמותית.

דראגי צריך להחזיק אצבעות שהמשקיעים יאמינו לכך שהמצב הכלכלי במדינות גוש האירו איתן ומאפשר להן לעמוד על הרגליים ללא התערבות נוספת של הבנק המרכזי האירופאי. לא פחות חשוב מכך שהמשקיעים צריכים להאמין לו, הם בעיקר צריכים להאמין שהנגיד הבא, שיכנס לתפקיד בשנה הבאה ימשיך עם הגישה שלו שכל כך הרגיעה את השווקים לאורך השנים האחרונות.

בסקר האחרון שערכו ב"לומברג" ביום שישי, כשליש מהנשאלים מעריכים כי ה-ECB יודיע על תאריך סיום ההקלה הכמותית כבר בישיבה הקרובה ביום חמישי, בעוד 46% מעריכים כי ההחלטה תילקח רק ב 26 ביולי (לאחר פרסום מדד מנהלי הרכש). קונצנזוס האנליסטים עדין צופה כי היקף הרכישות נטו יפסק בסוף שנת 2018 ושהבנק המרכזי האירופאי יעלה את הריבית ב-0.15% רק ברבעון השני של 2019 - כלומר ללא שינוי מהותי מהסקר של "בלומברג" שנערך בחודש אפריל השנה.

הארכת התוכנית התמיכה המוניטרית עד היום נועדה לשמר את "תנאים הפיננסים המשופרים" הנדרשים על מנת לדחוף את רמת האינפלציה ליעד שהציב הבנק, מעט מתחת ל-2%. הכלכלה בגוש האירו צמחה ב-2.5% בשנת 2017 ושיעור האבטלה יורד באופן עקבי תוך כדי יצירה של יותר מ־6 מיליון משרות מאז 2012.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

אם נוסיף לכל אלו את העלייה במחירי הנפט, סביר להניח שעלייה באינפלציה לרמת שתאפשר לבנק המרכזי האירופי להפסיק את תוכנית רכישות האג"ח נמצאת מעבר לפינה. לכאורה, נכון לכרגע לא נראה שיש סיבה כלשהי להאריך את תוכנית ההקלה הכמותית.

אך צפי הצמיחה בגוש האירו לשנת 2018 נמוך יותר ועומד נכון להיום על 2.3% בלבד. המשקיעים התאכזבו בחודשים האחרונים כאשר באופן די עקבי, הנתונים שהתפרסמו היו נמוכים מתחזיות האנליסטים. כך למשל, גם אם מנטרלים את המדינות הפריפריליות של גוש האירו, האינפלציה הצפויה לשנת 2018 על ידי ה-ECB עומדת על 1.1% בלבד.

השאלה המהותית היא אבל לא ממש התזמון של ההחלטה אלא באמת מה המהלך יעשה לעסקים ולצרכנים, אשר התרגלו לעלויות הכסף האולטרה-נמוכות. בנוסף לכך, מבחינת השווקים הפיננסים, זה מעלה את הסבירות לאי-התאמה משמעותית בין ההיצע לביקוש בשוקי החוב העולמיים. השוק המשיך להתנהל בחודשים האחרונים כאילו אין שינוי באופק של המדיניות המוניטרית (גובה התמריז המוניטרי עומד נכון להיום על 2.55 טריליון אירו).

הצורך לעקוב מקרוב אחר תשואות האג"ח הגרמניות אינו קשור רק לאירופה. הבנקים המרכזיים בעולם המשיכו בשנים האחרונות להציף את השווקים. פעילות רכישת האג"ח הובילה לכך שהבנקים המרכזיים ספגו בשנתיים האחרונות שיעור גבוה מהאג"ח שהונפקו על ידי המדינות הגדולות בעולם, ובכך החזיקו את התשואות ברמה נמוכה. כלומר, צמצום ההדרגתי של מאזני הבנקים המרכזיים עשוי להוביל לירידה במחירי האג"ח בחודשים הקרובים ולא בטוח שהמשקיעים עוד לקחו זאת בחשבון.

** ליועצת ו/או לחברה אין ענין אישי ואין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים הספציפים של כל אדם.

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

המטוס מספר 1 של מדינת ישראל

מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה



עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס

מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?

אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.

הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה. 

מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.

באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

המטוס מספר 1 של מדינת ישראל

מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה



עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס

מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?

אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.

הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה. 

מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.

באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.