קארן שווק
צילום: יריב פיין וגיא קושי

האם השינוי במדיניות המוניטרית באירופה מתומחר בשווקים?

דריכות לקראת הודעת הריבית של הבנק המרכזי באירופה בשאלה האם דראגי יספק מועד לצמצום התמיכה בשווקים

קארן שווק |
נושאים בכתבה ECB אג"ח דראגי

בעקבות נתוני הצמיחה והאינפלציה המעודדים, הבנק המרכזי האירופי (ECB) בראשות מריו דראגי צפוי לשנות בקרוב את תנאי תוכנית ההקלה הכמותית שלו: הבנק בוחן את האפשרות להפסיק את היקף הרכישות החודשי שלו העומד נכון להיום על 30 מיליארד יורו.

נאומו בשבוע שעבר של הכלכלן הראשי של הבנק המרכזי האירופאי, פיטר פרה, היה במעט מפתיע עבור חלק מהמשקיעים אשר לא ציפו לשינוי בעיתוי הפסקת תוכנית ההקלה הכמותית באירופה. תוכנית הרכישות של הבנק האירופאי הושקה בינואר 2015 ונועדה לסייע לכלכלת אירופה לצאת לצמיחה מחודשת, לאחר דשדוש ארוך ומתמשך, בעקבות המשבר הפיננסי.

מאז עודכנה התוכנית כמה וכמה פעמים והיקף הרכישות של הבנק קטן בהתאם לשיפור במצב המשק באירופה. אך היה נדמה כי יש מקום להאריך עדין את התוכנית, במיוחד לאור העובדה כי קשה להתעלם מהאינדיקטורים הכלכליים המובילים באירופה שהחלו לדשדש במעט מתחילת השנה.

בנוסף, הסיכונים הגוברים למלחמת סחר ואי היציבות הפוליטית בחלק ממדינות גוש האירו מעלים את השאלה האם באמת זהו התזמון הנכון להודיע על הפסקת תוכנית ההקלה הכמותית.

דראגי צריך להחזיק אצבעות שהמשקיעים יאמינו לכך שהמצב הכלכלי במדינות גוש האירו איתן ומאפשר להן לעמוד על הרגליים ללא התערבות נוספת של הבנק המרכזי האירופאי. לא פחות חשוב מכך שהמשקיעים צריכים להאמין לו, הם בעיקר צריכים להאמין שהנגיד הבא, שיכנס לתפקיד בשנה הבאה ימשיך עם הגישה שלו שכל כך הרגיעה את השווקים לאורך השנים האחרונות.

בסקר האחרון שערכו ב"לומברג" ביום שישי, כשליש מהנשאלים מעריכים כי ה-ECB יודיע על תאריך סיום ההקלה הכמותית כבר בישיבה הקרובה ביום חמישי, בעוד 46% מעריכים כי ההחלטה תילקח רק ב 26 ביולי (לאחר פרסום מדד מנהלי הרכש). קונצנזוס האנליסטים עדין צופה כי היקף הרכישות נטו יפסק בסוף שנת 2018 ושהבנק המרכזי האירופאי יעלה את הריבית ב-0.15% רק ברבעון השני של 2019 - כלומר ללא שינוי מהותי מהסקר של "בלומברג" שנערך בחודש אפריל השנה.

הארכת התוכנית התמיכה המוניטרית עד היום נועדה לשמר את "תנאים הפיננסים המשופרים" הנדרשים על מנת לדחוף את רמת האינפלציה ליעד שהציב הבנק, מעט מתחת ל-2%. הכלכלה בגוש האירו צמחה ב-2.5% בשנת 2017 ושיעור האבטלה יורד באופן עקבי תוך כדי יצירה של יותר מ־6 מיליון משרות מאז 2012.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

אם נוסיף לכל אלו את העלייה במחירי הנפט, סביר להניח שעלייה באינפלציה לרמת שתאפשר לבנק המרכזי האירופי להפסיק את תוכנית רכישות האג"ח נמצאת מעבר לפינה. לכאורה, נכון לכרגע לא נראה שיש סיבה כלשהי להאריך את תוכנית ההקלה הכמותית.

אך צפי הצמיחה בגוש האירו לשנת 2018 נמוך יותר ועומד נכון להיום על 2.3% בלבד. המשקיעים התאכזבו בחודשים האחרונים כאשר באופן די עקבי, הנתונים שהתפרסמו היו נמוכים מתחזיות האנליסטים. כך למשל, גם אם מנטרלים את המדינות הפריפריליות של גוש האירו, האינפלציה הצפויה לשנת 2018 על ידי ה-ECB עומדת על 1.1% בלבד.

השאלה המהותית היא אבל לא ממש התזמון של ההחלטה אלא באמת מה המהלך יעשה לעסקים ולצרכנים, אשר התרגלו לעלויות הכסף האולטרה-נמוכות. בנוסף לכך, מבחינת השווקים הפיננסים, זה מעלה את הסבירות לאי-התאמה משמעותית בין ההיצע לביקוש בשוקי החוב העולמיים. השוק המשיך להתנהל בחודשים האחרונים כאילו אין שינוי באופק של המדיניות המוניטרית (גובה התמריז המוניטרי עומד נכון להיום על 2.55 טריליון אירו).

הצורך לעקוב מקרוב אחר תשואות האג"ח הגרמניות אינו קשור רק לאירופה. הבנקים המרכזיים בעולם המשיכו בשנים האחרונות להציף את השווקים. פעילות רכישת האג"ח הובילה לכך שהבנקים המרכזיים ספגו בשנתיים האחרונות שיעור גבוה מהאג"ח שהונפקו על ידי המדינות הגדולות בעולם, ובכך החזיקו את התשואות ברמה נמוכה. כלומר, צמצום ההדרגתי של מאזני הבנקים המרכזיים עשוי להוביל לירידה במחירי האג"ח בחודשים הקרובים ולא בטוח שהמשקיעים עוד לקחו זאת בחשבון.

** ליועצת ו/או לחברה אין ענין אישי ואין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים הספציפים של כל אדם.

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דולרים כסף מזומן
צילום: Pixabay

שער הדולר ירד יותר מדי - בגלל הספקולנטים והמוסדיים; מה יהיה בהמשך?

אפשר להאשים את כל העולם בהתחזקות השקל אולם חוסר המעש של הבנק המרכזי הוא הגורם העיקרי שמושך לכאן ספקולנטים; וגם - ההשפעה הקשה של הדולר הנמוך על ההייטק והיצואנים 


יוסי פרנק |
נושאים בכתבה שער הדולר

במדינה מתוקנת עם בנק מרכזי חזק ואמין, היה נגיד הבנק מתייצב בערב החג למול האומה המקומית ואומר: "שגיתי כשלא הפחתתי את הריבית בהחלטה האחרונה, במיוחד לנוכח מה שקרה השבוע בזירה הגיאופוליטית ועם ההשלכות על שערי החליפין, יש מקום להפחית את הריבית ועל כן החליט הבנק המרכזי להקדים ולהודיע על הפחתה מידית"

דולר שקל רציף 1.38%  


אבל אנחנו כבר מזמן לא מדינה מתוקנת וכשסדר העדיפויות הציבורי מעמיד את נושא הריבית רחוק ממרכז ההתעניינות, יכולים בבנק ישראל להמשיך לשבת בחוסר מעש ולא להגיב בטענות שונות ומשונות, במיוחד שחברי ההנהלה מתנהלים כמו עדר מפוחד ומצביעים פעם אחר פעם פה אחד בעד גחמותיו של הנגיד.

גם יתרות המט"ח של מדינת ישראל שברו החודש את שיא כל הזמנים עקב שערוכן (כשהשקל מתחזק היתרות גדלות). זאת הטעות האסטרטגית הכי גדולה של בנק ישראל שלא ניצל הזדמנויות רבות בשנתיים האחרונות, בעיקר במהלך המלחמה, על מנת לדלל את היתרות ולהעניק לעצמו תחמושת למצב בו שוב יתחזק השקל יתר על המידה ועל הדרך לייצר רווח עצום לבנק ישראל שהיה מעביר את מאזנו לראשונה מאז תחילת שנות ה-2000 לרווח שהיה מועבר לקופתה המידלדלת של המדינה.

הוויכוח על השפעתם של הספקולנטים על מהלך המסחר הוא ויכוח ארוך שנים - איך הם משפיעים, כמה, האם הם יוצרים מגמה או רק מצטרפים אליה. אי אפשר לשכנע את המשוכנעים למרות שמי שמבין קצת במסחר ומסתכל על גרף הפעילות היומי (ובמיוחד הלילי) מבין מיד שמשהו פה עקום מן היסוד ודורש טיפול הרבה יותר אינטנסיבי מצד מי שאמור לדאוג לכך שזה לא יקרה - ניחשתם נכון, בנק ישראל.

צילום: Pixabay, Pexelsצילום: Pixabay, Pexels

מלחמה בשמיים: בעלי הכנפיים שמאתגרים את המטוסים

למעלה מאלף מקרים של פגיעות ציפורים במטוסים מתועדים מדי שנה בישראל ונושאים איתם סכנה בטיחותית משמעותית. מה מושך את הציפורים דווקא לאזורים של שדות תעופה ואילו כלים עומדים לרשות הטייסים כדי להתמודד עם האיום המעופף



עופר הבר |


בשמי ישראל מתרחשת תופעה שמסכנת את בטיחות הטיסות: למעלה מאלף מקרים של פגיעות ציפורים במטוסים מתועדים מדי שנה בישראל. הגילוי של הציפורים במרחבי שדות התעופה הופכים את האיום לשגרה שמאתגרת טייסים, חברות תעופה ונוסעים.

כיצד מתמודדת תעשיית התעופה עם האיום המעופף שנמצא מתחת לפני השמיים?

התנגשויות בין מטוסים ללהקות ציפורים, "Bird Strikes", מהוות אחד האיומים הרציניים והנפוצים ביותר בתעשיית התעופה האזרחית והצבאית, עם השלכות בטיחותיות, טכניות וכלכליות משמעותיות. בכל רגע נתון, אלפי מטוסי נוסעים ממריאים ונוחתים בשדות תעופה ברחבי העולם, ונאבקים מול האיום הבלתי נראה אך מסוכן הזה. מדי שנה נרשמות ברחבי העולם עשרות אלפי פגיעות שכאלו, שרובן מסתיימות ללא נפגעים, אך חלקן גורמות לנזקים של מיליארדי דולרים למנועים, לכנפיים ולמערכות מטוס קריטיות.

החשש העיקרי הוא ממפגש בין עופות גדולים למנועי הסילון. יניקה של ציפור אחת לתוך מנוע עלולה לגרום לנזק חמור ואף להשבתתו המיידית. 

כשעורב במשקל 450 גרם פוגע במטוס שטס ב-800 קמ"ש

הכוח של ציפור שנכנסת במהירות למנוע סילון מטוס יכול להיות אדיר, לעיתים עד כדי יצירת כוחות של עשרות או מאות טונות בהתאם למשקל הציפור ומהירות המטוס. לדוגמה, עורב אפור שמשקלו 450 גרם שפוגע במטוס הנוסעים במהירות של 800 קמ"ש, מייצר עוצמה של יותר מ-15 טונות, ואילו ציפור גדולה כמו עגור במשקל 7.5 ק"ג עלולה ליצור עוצמה עצומה של כ־100 טונות. פגיעות כאלה יכולות לגרום לקריסת מנוע, לנזק למערכות ההידראוליות, לקריעת מעטה הכנפיים ואפילו לאובדן שליטה בטיסה שגורם לתאונות קטלניות.

הסיבה שציפורים נמשכות לאזורי שדות תעופה קשורה בעיקר לזמינות מזון, סביבת מנוחה נוחה, ומיקומם הגיאוגרפי. שדות תעופה מציעים משטחים פתוחים, לעיתים עם דשא וגידולים, שמושכים חרקים, עכברים וחרקי קרקע - מקורות מזון מרכזיים לציפורים. בנוסף, שדות תעופה ממוקמים לעיתים באזורים רחבים יחסית וכמעט ללא עצים גבוהים, כך שהציפורים יכולות להרגיש בטוחות ולהימנע מטורפים.